ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ב
חַלּוֹן הֶעָשׂוּי לַאֲוִיר. לְהַכְנִיס בּוֹ אֲוִיר הָעוֹלָם, וְהַיְנוּ חַלּוֹן הֶעָשׂוּי לְמָאוֹר. וּמִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי בָּנָה בַּיִת חוּצָה לָהּ, הֲדַר תַּנְיֵהּ:
בָּנָה בַיִת חוּצָה לָהּ. כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן, וְנִתְבַּטֵּל אֲוִיר שֶׁל חַלּוֹן:
שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. כְּחַלוֹן הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ:
נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְאֶמְצַע הַחַלּוֹן. שֶׁנִּמְצָא הַחַלּוֹן חֶצְיוֹ לְמַעְלָה מִן הַתִּקְרָה וְחֶצְיוֹ לְמַטָּה:
הַחַלּוֹן הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. כְּדִין חַלּוֹן הֶעָשׂוּי לְתַשְׁמִישׁ, דְּהָא אֵין כָּאן אֲוִיר:
וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ. דִּלְמַעְלָה מִן הַתִּקְרָה הוּא לַאֲוִיר: