ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק טז · משנה ה
הָיָה בוֹדֵק. לְהַשְׁלִים עֶשְׂרִים אַמָּה:
לְנַחַל. נָהָר:
לִשְׁלוּלִית. אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ שֶׁאַמּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁל מַיִם שׁוֹתוֹת מִמֶּנָּה:
אוֹ לְדֶרֶךְ הָרַבִּים. שֶׁאֵין קוֹבְרִים בָּהּ אֶת הַמֵּת:
מַפְסִיק. וְאֵינוֹ בוֹדֵק עוֹד לְהַשְׁלִים עֶשְׂרִים אַמָּה:
וְהַכֹּל טָהוֹר. וְאֵין לָהֶם תְּפוּסָה. אֶלָּא מְלַקֵּט הָעֲצָמוֹת בִּלְבַד וְאֵין צָרִיךְ לִטֹּל יוֹתֵר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: