ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
בִּזְמַן שֶׁהִיא כְלִי. שֶׁלֹּא נִפְחֲתָה וְלֹא נִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת כְּלִי:
מְחֻלְחָלֶת. שֶׁהַדְּפָנוֹת נְקוּבוֹת בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת נְקָבִים בְּדָפְנוֹת הַכַּוֶּרֶת כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ הַדְּבוֹרִים וְיֵצְאוּ, וּפְעָמִים שֶׁהַנְּקָבִים פְּקוּקִים בְּקַשׁ, אֶלָּא דְהַפְּקָק לֹא מִהַדַּק:
הָיְתָה פְחוּתָה. שֶׁנִּפְחֲתָה וְנִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת כְּלִי:
וּפְקוּקָה בְקַשׁ. בִּמְקוֹם הַפְּחִיתָה. וְדָפְנוֹתֶיהָ שְׁלֵמוֹת שֶׁאֵינָהּ מְחֻלְחֶלֶת:
אוֹ אֲפוּצָה. אוֹ אֲפִלּוּ אֵין דָּפְנוֹתֶיהָ שְׁלֵמוֹת אֶלָּא שֶׁאֲפוּצָה, כְּלוֹמַר סְתוּמָה בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא מְחֻלְחֶלֶת וְאֵין בָּהּ חִלְחוּל טֶפַח:
כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. וְכָל הַשְּׁאָר טָהוֹר. דְּכֵיוָן דְּלָאו כְּלִי הוּא חֲשׁוּב כְּאֹהֶל לְהַצִּיל תּוֹכָהּ וְעַל גַּבָּהּ:
עַל גַּבָּהּ. אִם כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן עַל גַּבָּהּ:
כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא. וְכָל הַשְּׁאָר טָהוֹר, דְּמַצֶּלֶת תּוֹכָהּ וְתַחְתֶּיהָ. כֵּיוָן דְּלָאו כְּלִי הִיא:
בַּבַּיִת. אִם כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בַּבַּיִת:
אֵין טָמֵא אֶלָּא הַבַּיִת. וְכָל הַשְּׁאָר טָהוֹר, דְּפִיהָ לַחוּץ:
בְּתוֹכָהּ. אִם כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בַּבַּיִת:
אֵין טָמֵא אֶלָּא תוֹכָהּ. וְכָל הַשְּׁאָר טָהוֹר. דְּאֵין טֻמְאָה נִכְנֶסֶת לַבַּיִת כֵּיוָן דְּאֵינָהּ מְחֻלְחֶלֶת וּפִיהָ לַחוּץ. וּמַצֶּלֶת נַמִּי עַל מַה שֶּׁתַּחְתֶּיהָ וְעַל גַּבָּהּ, כֵּיוָן דְּלָאו כְּלִי הִיא: