ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ב
הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח. דְּעַכְשָׁיו יֵשׁ תַּחְתֶּיהָ אֹהֶל טֶפַח:
הַכֹּל טָמֵא. דִּמְבִיאָה טֻמְאָה לַבַּיִת כֵּיוָן דִּגְבוֹהָה טֶפַח, וְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה נַמִּי טְמֵאִין וַאֲפִלּוּ בַּחוּץ, דְּתַחְתֶּיהָ כְּמַאן דְּמָלְיָא טֻמְאָה. וְאֵין מַצֶּלֶת עַל גַּבָּהּ, דְּאֵין כְּלִי מַצִּיל. וְכֵן אִם טֻמְאָה בַּבַּיִת נַמִּי הַכֹּל טָמֵא מֵהַאי טַעֲמָא, דְּאֹהֶל הַבַּיִת מֵבִיא טֻמְאָה לְתַחְתֶּיהָ וְאֵין מַצֶּלֶת עַל גַּבָּהּ. וְאִם טֻמְאָה עַל גַּבָּהּ, כֵּיוָן דְּאֵין מַצֶּלֶת עַל מַה שֶּׁתַּחְתֶּיהָ, רוֹאִים תַּחְתֶּיהָ כְּמַאן דְּמָלְיָא טֻמְאָה, הִלְכָּךְ מַה שֶּׁבַּבַּיִת וּמַה שֶּׁתַּחְתֶּיהָ וּמַה שֶּׁעַל גַּבָּהּ הַכֹּל טָמֵא:
אֶלָּא תוֹכָהּ. כְּלוֹמַר הַכֹּל טָמֵא חוּץ מִמַּה שֶּׁבְּתוֹכָהּ שֶׁטָּהוֹר: