ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ו
כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים. חֲצִי זַיִת בְּזוֹ וַחֲצִי בְזוֹ:
הַבַּיִת טָמֵא. דְּאֵין צָמִיד פָּתִיל מַצִּיל עַל הַטֻּמְאָה שֶׁתַּחְתָּיו שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הַבַּיִת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בִּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת, הוֹאִיל וּשְׁתֵּיהֶן בַּבַּיִת מִצְטָרְפִים לְכַשִּׁעוּר לְטַמֵּא הַבַּיִת. וְהֶחָבִיּוֹת טְהוֹרוֹת, דְּאֵין טֻמְאַת חֲצִי זַיִת שֶׁבַּחֲבֶרְתָּהּ נִכְנֶסֶת לְתוֹכָהּ הוֹאִיל וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל:
וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִים לַבָּיִת. וְדַלְתוֹתֵיהֶן נְעוּלוֹת, וַחֲצִי זַיִת בְּחֶדֶר זֶה וַחֲצִי זַיִת בְּחֶדֶר זֶה. הַבַּיִת טָמֵא, דְּסוֹף טֻמְאָה לָצֵאת. וַחֲדָרִים טְהוֹרִים, דְּאֵין דֶּרֶךְ טֻמְאָה לִכָּנֵס: