ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
פֶּרַח. דָּבָר בּוֹלֵט וְרָחָב שֶׁיּוֹצֵא בְּרֹאשׁ הָעַמּוּד אוֹ בְאֶמְצָעוֹ:
כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח טְהוֹרִים. הָכָא אַיְרֵי בְעַמּוּד הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּגִנָּה וְטֻמְאָה תַחְתָּיו, וְהַפֶּרַח בּוֹלֵט מִן הָעַמּוּד טֶפַח לַחוּץ וּמַאֲהִיל עַל הַכֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו:
טְהוֹרִים. דְּטֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, וְכָל שֶׁבַּצְּדָדִים טָהוֹר:
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. דְּפֶרַח כָּעַמּוּד, וּכְשֶׁהַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת חוֹזֶרֶת עַל הַכֵּלִים שֶׁהַפֶּרַח מַאֲהִיל עֲלֵיהֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
הַטֻּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח. כְּגוֹן שֶׁהַפֶּרַח מַאֲהִיל עַל הַטֻּמְאָה וְעַל הַכֵּלִים:
פּוֹתֵחַ טֶפַח. שֶׁבּוֹלֵט הַפֶּרַח חוּץ לָעַמּוּד טֶפַח:
פַּרְדַּסְקִים. עַמּוּדִים חֲלוּלִים נְתוּנִים בְּכֹתֶל הַבַּיִת וּבָהֶן חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת וְיֵשׁ לָהֶן דְּלָתוֹת, וְטֻמְאָה תַּחַת אוֹתָן עַמּוּדִים:
נִפְתַּח אַחַד מֵהֶן הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא. שֶׁהַטֻּמְאָה בּוֹקַעַת בְּתוֹכוֹ וְיוֹצְאָה לַבַּיִת. וַאֲפִלּוּ הַטֻּמְאָה מֵחֶצְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל וְלַחוּץ דְּאֵינוֹ נִדּוֹן כַּבַּיִת. אֲפִלּוּ הָכִי הַבַּיִת טָמֵא:
וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִלּוּ הֵן אֹטֶם. כְּלוֹמַר אִם הַדֶּלֶת נָעוּל וְלֹא נִפְתָּח רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ אֵין שָׁם חָלָל כְּלָל, וְאִם טֻמְאָה תַחְתֵּיהֶן נִדּוֹן הַכֹּתֶל מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, כְּכָל הָנֵי דִּתְנַן לְעֵיל מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים הַבַּיִת טָמֵא מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ הַבַּיִת טָהוֹר: