ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֹּתֶל. הַמְּעָרוֹת שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע כְּשֶׁחוֹפְרִים כּוּךְ לְמֵת מִצַּד זֶה וְכוּךְ לְמֵת מִצַּד הַשֵּׁנִי נִמְצָא הַכֹּתֶל עָשׂוּי מֵאֵלָיו, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לֵיהּ בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכֹּתֶל, שֶׁעַל יְדֵי הַחֲפִירָה נַעֲשָׂה הַכֹּתֶל, אֲבָל בִּנְיָן שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע, הַכֹּתֶל גּוֹרֵם לַבַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בַּיִת, וּמִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לֵיהּ [לְעֵיל מִשְׁנָה ג'] כֹּתֶל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת:
טֻמְאָה בַבָּתִּים. בַּכּוּכִין וּבַמְּחִלּוֹת:
וַעֲלֵיהֶן כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם טְהוֹרִין. דְּמַפְסִיק לַטֻּמְאָה, וְאֵין דִּינָם כְּדִין כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָתִּים:
טֻמְאָה תַחַת הָעַמּוּד. אִם יֵשׁ עַמּוּד בְּתוֹךְ הַכּוּךְ אוֹ בְתוֹךְ הַמְּעָרָה וְטֻמְאָה תַחְתָּיו וְהִיא רוֹצֶצֶת שֶׁאֵין בָּהּ טֶפַח עַל טֶפַח בְּרוּם טֶפַח:
טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. וְכָל שֶׁכְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה טָמֵא כְדִין כָּל טֻמְאָה מְכֻסָּה, וּמִן הַצְּדָדִים טָהוֹר, וְהוּא הַדִּין לְעַמּוּד שֶׁבַּבַּיִת: