ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
טֻמְאָה בֵין הַקּוֹרוֹת. בֵּין קוֹרוֹת הַתִּקְרָה שֶׁהַנְּסָרִים עֲלֵיהֶן וְהַמַּעֲזִיבָה עַל גַּבָּן. וּמַתְנִיתִין כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר כָּל מַעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה. וְהַשְׁתָּא קָאָמַר שֶׁאִם הָיְתָה טֻמְאָה בַּקּוֹרוֹת שֶׁתַּחַת הַמַּעֲזִיבָה וּמְחִצָּה שֶׁהִיא דַקָּה כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם חוֹצֶצֶת בֵּין הַטֻּמְאָה לַבַּיִת, שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה נִרְאֵית בַּבַּיִת: אִם יֶשׁ בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה פּוֹתֵחַ טֶפַח. הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ חֲלַל טֶפַח בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה:
הַכֹּל טָמֵא. הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה:
רוֹאִים אֶת הַטֻּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא אֹטֶם. וְאֵין יוֹצְאָה הַטֻּמְאָה לַבַּיִת אֶלָּא בּוֹקַעַת וְעוֹלָה:
הָיְתָה נִרְאֵית לְתוֹךְ הַבַּיִת. שֶׁאֵין תַּחְתֶּיהָ כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. בֵּין יֵשׁ בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח בֵּין אֵין בָּהּ פּוֹתֵחַ טֶפַח: