ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
כֹּתֶל שֶׁהוּא לָאֲוִיר. שֶׁצִּדּוֹ אֶחָד אֲוִיר הָעוֹלָם, וְצִדּוֹ הָאַחֵר מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת, כְּגוֹן כֹּתֶל שֶׁמַּפְסִיק בֵּין בַּיִת לֶחָצֵר אוֹ בֵין בַּיִת לַגִּנָּה:
וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ. שֶׁנִּסְדַּק הַכֹּתֶל וְיֵשׁ טֻמְאָה בַּחֲלָלוֹ בְּתוֹךְ הַסֶּדֶק:
מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים. אִם הַטֻּמְאָה מִן הַחֲצִי שֶׁל כֹּתֶל לְצַד הַבַּיִת:
הַבַּיִת טָמֵא. כְּאִלּוּ הָיְתָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, דְּהַהוּא פַלְגָּא בָּתַר בַּיִת שָׁדִינַן לֵיהּ. וְהָעוֹמֵד בַּכֹּתֶל לְמַעְלָה אֲפִלּוּ עוֹמֵד כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה:
טָהוֹר. דְּלָאו כְּטֻמְאָה רְצוּצָה חֲשִׁיבָה, וְאֵינָהּ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, דְּהָא חָשְׁבִינַן לַהּ כְּמֻנַּחַת בָּאֹהֶל:
מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ. לְצַד הָאֲוִיר, לֹא שָׁדִינַן לֵיהּ בָּתַר בַּיִת, וּלְפִיכָךְ הָעוֹמֵד מִלְּמַעְלָה טָמֵא כֵּיוָן דְּלָאו כְּמֻנַּחַת בָּאֹהֶל הִיא הֲרֵי הִיא טֻמְאָה רְצוּצָה וּבוֹקַעַת וְעוֹלָה:
מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. שֶׁהַטֻּמְאָה בְּאֶמְצַע:
רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. דְּשָׁדִינַן לֵיהּ לַכֹּתֶל בָּתַר בַּיִת וּבָתַר אֲוִיר לְחֻמְרָא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. דִּלְגַמְרֵי שָׁדִינַן לֵיהּ בָּתַר בַּיִת. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
כָּל הַכֹּתֶל לַבָּיִת. אֲפִלּוּ עוֹמֶדֶת הַטֻּמְאָה בַּחֲצִי שֶׁל צַד הָאֲוִיר הֲרֵי הִיא כְאִלּוּ מֻנַּחַת בְּתוֹךְ הַבַּיִת: