ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִים מִבִּפְנִים. עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים, כָּךְ מַצִּילִים מִבַּחוּץ עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל:
עַל יְתֵדוֹת מִבַּחוּץ. סָמוּךְ לַכֹּתֶל, שֶׁלֹּא תְהֵא מְשׁוּכָה מִן הַכֹּתֶל [טֶפַח], וְאָז חֲשׁוּבָה אֹהֶל לְהַפְסִיק בֵּין טֻמְאָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ לְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ. וְדַוְקָא בְכֹתֶל בַּיִת שֶׁנַּעֲשָׂה כֹּתֶל זֶה לְאֹהֶל נֶחֱשֶׁבֶת הַכְּפִישָׁה גַם הִיא אֹהֶל לְהַפְסִיק, אֲבָל בְּכֹתֶל חָצֵר וְגִנָּה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְאֹהֶל לֹא תֵחָשֵׁב הַכְּפִישָׁה אֹהֶל לְהַפְסִיק:
וּקְדֵרָה תְלוּיָה בָהּ. מוּכָח בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁאִם שִׂפְתֵי הַקְּדֵרָה מְשׁוּכִים מִשְּׂפַת הַקּוֹרָה וְלַחוּץ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְאֵינָהּ מַצֶּלֶת, וְכֵלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה טְמֵאִים, וְאִי פִי הַקְּדֵרָה מֻדְבָּק בַּקּוֹרָה, כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי דְמַצֶּלֶת וּטְהוֹרִים. כִּי פְלִיגֵי הֵיכָא דִמְשׁוּכָה מִן הַקּוֹרָה וְלֵיכָּא פּוֹתֵחַ טֶפַח. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מַצֶּלֶת וּטְהוֹרִים, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ מַצֶּלֶת וּטְמֵאִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: