ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
הַבּוֹר וְהַדּוּת שֶׁבַּבַּיִת. וְהַמֵּת בַּבַּיִת וְכֵלִים בַּבּוֹר וּבַדּוּת, וְיֵשׁ גֹּבַהּ מְחִצּוֹת סְבִיבוֹתֵיהֶן. בּוֹר וְדוּת שְׁנֵיהֶן בַּקַּרְקַע אֶלָּא שֶׁבּוֹר בַּחֲפִירָה וְדוּת בְּבִנְיָן:
וּכְפִישָׁה. סַל גָּדוֹל שֶׁכּוֹבְשִׁים בּוֹ הַזֵּיתִים לְכָמְרָן, וְהוּא מַחֲזִיק אַרְבָּעִים סְאָה אוֹ יוֹתֵר, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, וּנְתוּנָה עַל פִּי הַבּוֹר וְהַדּוּת:
טָהוֹר. כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן, הוֹאִיל וְיֵשׁ שָׁם מְחִצּוֹת:
בְּאֵר חֲלָקָה. שֶׁפִּי הַבְּאֵר שָׁוֶה לְקַרְקַע הַבַּיִת וְאֵין לוֹ מְחִצָּה סָבִיב, דְּהַשְׁתָּא לֵיכָּא דְפָנוֹת:
אוֹ כַוֶּרֶת פְּחוּתָה. כְּגוֹן כַּוֶּרֶת גְּדוֹלָה שֶׁמַּחְזֶקֶת אַרְבָּעִים סְאָה, שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. וּפְחוּתָה, שֶׁאֵינָהּ פְּקוּקָה בְקַשׁ:
וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ. עַל פִּי הַבּוֹר אוֹ עַל פִּי הַכַּוֶּרֶת:
טָמֵא. דְּאֵין מַצִּילִים אֶלָּא עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים, וּבִבְאֵר אֵין דְּפָנוֹת, וְדָפְנוֹת הַכַּוֶּרֶת לָאו דָּפְנוֹת אֹהָלִים הֵן:
הָיָה נֶסֶר חָלָק. דְּאֵין זֶה כְלִי:
אוֹ סְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִם. שֶׁאֵין לָהּ מְחִצּוֹת, דְּלָא חֲשִׁיבָא כְלִי:
טָהוֹר. אִם נְתוּנִים עַל בְּאֵר חֲלָקָה אוֹ עַל גַּבֵּי כַּוֶּרֶת פְּחוּתָה, מַצִּילִים וְטָהוֹר, דְּדַוְקָא כְפִישָׁה שֶׁהִיא כְלִי אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עִם דָּפְנוֹת אֹהָלִים, אֲבָל נֶסֶר וּסְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִם, דְּלָאו כֵּלִים נִינְהוּ, מַצִּילִים בְּלֹא דָפְנוֹת אֹהָלִים. סְרִידָה, כְּמִין עֲרֵבָה קְטַנָּה שֶׁל עֵץ שֶׁהַנַּחְתּוֹם מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. גַּפַּיִם, אֳגָנִים וְאָזְנַיִם:
חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן. הָא דְּאֵין כְּלִי מַצִּיל בִּבְאֵר חֲלָקָה הַיְנוּ בִכְלִי שֶׁאֵין לוֹ דְפָנוֹת טֶפַח, אֲבָל אִם יֵשׁ לַכְּלִי דְּפָנוֹת טֶפַח מַצִּיל עַל הַבּוֹר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דָּפְנוֹתָיו בּוֹלְטִים כְּלָל, וְהַשְׁתָּא קָאָמַר דַּחֲצִי טֶפַח דִּכְלִי וַחֲצִי טֶפַח דְּדָפְנֵי הַבּוֹר אֵין מִצְטָרְפִים. וּכְפִישָׁה דַּאֲמַרַן לְעֵיל שֶׁאִם הִיא נְתוּנָה עַל בְּאֵר חֲלָקָה אֵינָהּ מַצֶּלֶת מַיְרֵי שֶׁאֵין בָּהּ דְּפָנוֹת טֶפַח: