ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
לָגִין. שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁמֻּנָּח בַּעֲלִיָּה זוֹ שֶׁהַקְּדֵרָה מֻנַּחַת עַל פִּי אֲרֻבָּה שֶׁלָּהּ:
הַלָּגִין טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. שֶׁאֵין הַקְּדֵרָה מַצֶּלֶת עַל כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי מַתָּכוֹת כְּדַאֲמַרַן:
וְהַמַּשְׁקִים טְהוֹרִים. שֶׁהַקְּדֵרָה מַצֶּלֶת עַל אֳכָלִים וּמַשְׁקִים:
וְאִם פִּנָּה. הַמַּשְׁקִים הַלָּלוּ לִכְלִי אַחֵר שֶׁבְּאוֹתָהּ עֲלִיָּה, הַכְּלִי הָאַחֵר מְטַמְּאָן, שֶׁכָּל הַכֵּלִים שֶׁבָּעֲלִיָּה טְמֵאִים, חוּץ מִכְּלֵי חֶרֶס. אֲבָל הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ הַמַּשְׁקִין בְּתוֹכוֹ אֵינוֹ מְטַמְּאָן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, שֶׁאִם אָמַרְתָּ כֵּן, אִם כֵּן אֵין הַקְּדֵרָה שֶׁבָּאֲרֻבָּה מַצֶּלֶת עַל הַמַּשְׁקִין לְעוֹלָם, וַאֲנַן אָמְרִינַן שֶׁהִיא מַצֶּלֶת עַל אֳכָלִין וּמַשְׁקִין:
הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵבָה טְמֵאִים. שֶׁאֵין הַקְּדֵרָה שֶׁל חֶרֶס מַצֶּלֶת עֲלֵיהֶן:
וְהַבָּצֵק טָהוֹר. שֶׁהַקְּדֵרָה מַצֶּלֶת עַל הָאֳכָלִים. וְדַוְקָא כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשָׁה מִמֶּנָּה, אֲבָל אִם הִגְבִּיהָה שְׁתֵּי יָדֶיהָ מִמֶּנָּה וְחָזְרָה וְלָשָׁה, הֲרֵי זוֹ מְטַמְּאָה אֶת הַבָּצֵק: