ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל. עַל כָּל מַה שֶּׁבָּעֲלִיָּה. שֶׁהִיא חוֹצֶצֶת בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל הָאֳכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חָרֶס. בִּקְדֵרָה שֶׁל עַם הָאָרֶץ מַיְרֵי. וְטַעֲמַיְהוּ דְבֵית שַׁמַּאי מִשּׁוּם דְּכֵלָיו שֶׁל עַם הָאָרֶץ טְמֵאִין הֵם אֵצֶל חָבֵר, וְכָל כְּלִי טָמֵא אֵינוֹ חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. וּלְפִי שֶׁעַם הָאָרֶץ מַחֲזִיק הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ בְטָהוֹר, אָמְרִינַן לֵיהּ שֶׁהוּא מַצִּיל עַל אֳכָלִים וּמַשְׁקִין וּכְלֵי חֶרֶס שֶׁבָּעֲלִיָּה, דִּלְנַפְשֵׁיהּ בִּלְבַד הוּא דִּמְטַהֲרִינַן לְהוּ, שֶׁהֲרֵי הַחֲבֵרִים בְּדֵלִים מֵהֶם וּמִמַּגָּעָם וּבְלָאו הָכִי נַמִּי כָל מַאֲכָלָם טָמֵא. אֲבָל שְׁאָר כֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, אִם תְּטַהֲרֵם הֲרֵי הוּא מַשְׁאִילָם לְחָבֵר וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּטְבִילָה לְחוֹדַהּ בְּלֹא הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי: