ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח. דַּף שֶׁהוּא רָחָב טֶפַח עַל טֶפַח וְגָבֹהַּ מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וּמַאֲהִיל עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְעַל הַכֵּלִים, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה עַל הַכֵּלִים:
מְרֻבָּע. שֶׁאִם הָיָה רָחְבּוֹ פָּחוֹת מִטֶּפַח אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים, לֹא אָמְרִינַן שִׂים מַה שֶּׁיָּתֵר עַל אָרְכּוֹ בְרָחְבּוֹ וְרַבְּעֵהוּ, לְהָכִי קָתָנֵי מְרֻבָּע, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְרָחְבּוֹ טֶפַח וּבְאָרְכּוֹ טֶפַח:
כֵּיצַד. כְּלוֹמַר כֵּיצַד חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר. חֲפִירָה בַּקַּרְקַע וּמְקֹרָה, וְהַיְנוּ קָמוּר, וְשָׁם יוֹרְדִים שְׁפָכִים שֶׁבַּבַּיִת וּמִשָּׁם יוֹצְאִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
יֶשׁ בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. דְּהַיְנוּ טֶפַח עַל טֶפַח בְּרוּם טֶפַח בַּבִּיב עַצְמוֹ:
וּבִיצִיאָתוֹ. בְּפֶתַח הַבִּיב שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִין הַמַּיִם לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
טֻמְאָה בְתוֹכוֹ. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּתוֹךְ הַבִּיב. דְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת פִּתְחוֹ בְּטֶפַח:
הַבַּיִת טָהוֹר. שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבִּיב הַיּוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהַיְנוּ דְּקָתָנֵי חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה:
טֻמְאָה בַבַּיִת מַה שֶּׁבְּתוֹךְ הַבִּיב טָהוֹר. דְּאֵין דֶּרֶךְ טֻמְאָה לְהַכְנִיסָהּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבִּיב, שֶׁדֶּרֶךְ הַטֻּמְאָה לְהוֹצִיאָהּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבַּיִת וְלֹא לְהַכְנִיסָהּ לַבִּיב:
וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח טֻמְאָה בְתוֹכוֹ הַבַּיִת טָמֵא. דְּטֻמְאָה עוֹלָה מִן הַבִּיב לַבַּיִת כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ דֶּרֶךְ לָצֵאת דֶּרֶךְ פֶּתַח הַבִּיב הַיּוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּכָל פָּחוּת מִטֶּפַח אֵין הַטֻּמְאָה יוֹצְאָה:
אֵין בּוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. לְחִנָּם נָקַט וְאֵין בִּיצִיאָתוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, דְּכֵיוָן דְּאֵין בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, עַל יְצִיאָתוֹ לֹא חָיְשִׁינַן, דִּכְאִלּוּ אֵין שָׁם חָלָל כְּלָל דָּמֵי וַהֲרֵי הַבִּיב נֶחְשָׁב כְּקַרְקַע הַבַּיִת, וְאָמְרוּ חֲכָמִים כָּל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא, לְרַבּוֹת קַרְקָעִיתוֹ שֶׁל בַּיִת כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם:
אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם. הַאי פּוֹתֵחַ טֶפַח שֶׁמֵּבִיא אֶת הַטֻּמְאָה, לֹא שְׁנָא אִם נַעֲשָׂה הַחוֹר הַזֶּה עַל יְדֵי מַיִם אוֹ שֶׁנִּקְּבוּהוּ שְׁרָצִים:
אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת. לְשׁוֹן אֶרֶץ מְלֵחָה. כְּמִין עָפָר לָבָן דּוֹמֶה לְמֶלַח וּמִתְאַכֵּל וְנוֹפֵל וְנַעֲשָׂה חוֹר מֵאֵלָיו:
מִרְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים. אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת עֲרוּכוֹת וּסְדוּרוֹת זוֹ עַל זוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהָאַחַת סְדוּרָה עַל גַּבֵּי שְׁתַּיִם וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מְפֹרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ וְיֵשׁ שָׁם אֹהֶל טֶפַח:
סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת. קוֹרוֹת עֲרוּכוֹת זוֹ עַל זוֹ וְעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, וּפְעָמִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן אֹהֶל טֶפַח:
כָּל אֹהֶל שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי בִּידֵי אָדָם אֵינוֹ אֹהֶל. דְּיָלֵיף אֹהֶל אֹהֶל מִמִּשְׁכָּן, מַה לְּהַלָּן בִּידֵי אָדָם אַף כָּאן בִּידֵי אָדָם:
בִּשְׁקִיפִים. תַּרְגּוּם סְעִיפֵי הַסְּלָעִים, שְׁקִיפֵי כֵיפָא:
וּבִסְלָעִים. בִּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים. וּשְׁקִיפֵי וּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים אֶחָד הֵן, אֶלָּא שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי מָטָר וְזֶה נַעֲשָׂה מֵאֵלָיו. וְאַף עַל גַּב דְּלֹא נַעֲשׂוּ בִידֵי אָדָם מוֹדֶה בָהֶם רַבִּי יְהוּדָה, דְּלֹא יָלֵיף גְּזֵרָה שָׁוָה דְּאֹהֶל אֹהֶל מִמִּשְׁכָּן אֶלָּא לְפוֹתֵחַ טֶפַח בִּלְבַד, אֲבָל בְּיוֹתֵר מִטֶּפַח, כְּגוֹן מְלֹא אֶגְרוֹף, אָמְרִינַן בְּסֻכָּה [רֵישׁ] פֶּרֶק הַיָּשֵׁן דְּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֲפִלּוּ נַעֲשָׂה מֵאֵלָיו מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְכֵן בִּשְׁקִיפִים וּבִסְלָעִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: