ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
כַּזַּיִת מִן הַמֵּת פִּתְחוֹ בְטֶפַח. הַמֵּת בְּבַיִת וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה, כָּל הַכֵּלִים הַמֻּנָּחִים בַּחֲלַל הַפְּתָחִים תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף שֶׁל פֶּתַח מִבַּחוּץ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּתָחִים נְעוּלִים וְיֵשׁ הֶפְסֵק בֵּין אֹהֶל הַמֵּת לְאֹהֶל הַכֵּלִים, כֻּלָּן טְמֵאִין. דְּגָזְרוּ חֲכָמִים טֻמְאָה עַל הַמָּקוֹם שֶׁהוּא דֶרֶךְ יְצִיאַת טֻמְאָה שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל מֵת לָצֵאת דֶּרֶךְ שָׁם, וּכְשֶׁאֵין יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם יוֹצִיאוּהוּ, כֻּלָּן טְמֵאִין. וְאִם יֵשׁ כַּזַּיִת מִן הַמֵּת בְּבַיִת וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מַצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ הַמָּקוֹם שֶׁסּוֹפָהּ שֶׁל טֻמְאָה לָצֵאת דֶּרֶךְ שָׁם. וְאִם הוּא מֵת שָׁלֵם וְחָשַׁב לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ חַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה, מַצִּיל עַל כָּל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים, דִּבְשִׁעוּר אַרְבָּעָה טְפָחִים שִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁרָאוּי לְהוֹצָאַת הַמֵּת:
אֲבָל לְהוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֲפִלּוּ מֵת שָׁלֵם טֻמְאָה יוֹצְאָה דֶרֶךְ חַלּוֹן כָּל זְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וּמְטַמֵּא הַכֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת שֶׁבְּצִדּוֹ אִם יֵשׁ בַּחַלּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח:
גָּדוֹל מִכַּזַּיִת כַּמֵּת. דַּוְקָא כַּזַּיִת מְצֻמְצָם פִּתְחוֹ בְטֶפַח. אֲבָל יוֹתֵר מִכַּזַּיִת דִּינוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מֵת שָׁלֵם, וְאֵין מַצִּיל עַל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבָּעָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת. שֶׁבַּבַּיִת, דִּינוֹ כְמֵת שָׁלֵם, וְאִם חָשַׁב לְהוֹצִיאָן דֶּרֶךְ חַלּוֹן, אֵין מַצִּיל עַל הַפְּתָחִים הַנְּעוּלִים עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ אַרְבָּעָה. וְכֵן הֲלָכָה: