ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
נִשְׁפַּךְ בָּאֲוִיר. בְּתוֹךְ הַבַּיִת:
אִם הָיָה מְקוֹמוֹ קְטַפְרֵס. אִם הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁפַּךְ בּוֹ הַדָּם הָיָה מִדְרוֹן:
וְהֶאֱהִיל. אָדָם עַל מִקְצָתוֹ:
טָהוֹר. דִּקְטַפְרֵס אֵינוֹ חִבּוּר:
הָיָה אַשְׁבֹּרֶן. מָקוֹם הַמְכֻנָּס כְּמוֹ בְתוֹךְ גֻּמָּא:
אוֹ שֶׁקָּרַשׁ. הַדָּם וַאֲפִלּוּ קְטַפְרֵס, הָוֵי חִבּוּר וְטָמֵא, וַאֲפִלּוּ הֶאֱהִיל עַל קְצָתוֹ:
נִשְׁפַּךְ עַל הָאַסְקֻפָּה. כְּמִין אִצְטַבָּא שֶׁלִּפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת:
וְהִיא קְטַפְרֵס בֵּין מִבִּפְנִים. שֶׁמְּשַׁפֵּעַ לְצַד פְּנִים:
בֵּין מִבַּחוּץ. שֶׁמְּשַׁפֵּעַ לְצַד חוּץ:
וְהַבַּיִת מַאֲהִיל. עַל מִקְצָתוֹ: טָהוֹר. כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת מִטֻּמְאַת אֹהֶל, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹפוֹ שֶׁל דָּם לֵירֵד לִפְנִים, דְּאֵינוֹ חִבּוּר:
חוּץ מִן הַשִּׁנַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפֹּרֶן. דִּכְתִיב (במדבר יט) בְעֶצֶם, מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף כָּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף. יָצְאוּ שִׁנַּיִם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ עִמּוֹ, יָצְאוּ שֵׂעָר וְצִפֹּרֶן שֶׁגִּזְעָן מַחֲלִיף: