ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא. דִּכְתִיב (במדבר יט) וְעַל הַנּוֹגֵעַ וְגוֹ', וְשָׁם לֹא נֶאֱמַר בְּעֶצֶם אָדָם. לְלַמֵּד עַל עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁמְּטַמֵּא בְמַגָּע אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִכָּר שֶׁהוּא שֶׁל אָדָם. אֲבָל בְּאֹהֶל, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כְּתִיב. וּבְעֶצֶם לְעִנְיַן טֻמְאַת אֹהֶל, בָּעִינַן שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁהוּא שֶׁל אָדָם, שֶׁהֲרֵי בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר בְּעֶצֶם אָדָם:
וְאֶרֶץ הָעַמִּים. כָּל חוּץ לָאָרֶץ קָרֵי אֶרֶץ הָעַמִּים. וְהָכָא מַיְרֵי בְגוּשׁ עָפָר שֶׁבָּא מִחוּץ לָאָרֶץ שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְאֹהֶל. אֲבָל הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַמִּים, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע וְלֹא נָשָׂא, כְּגוֹן שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּס, טָמֵא, דְּעַל אֲוִירָה שֶׁל אֶרֶץ הָעַמִּים נַמִּי גָזְרוּ:
בֵּית הַפְּרָס. שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר וְנִשְׁבְּרוּ עַצְמוֹת הַמֵּת וְנָדוֹשׁוּ בַעֲפַר אוֹתוֹ שָׂדֶה. וּפְרָס מִלְּשׁוֹן פְּרוּסָה. הֲלֹא פָּרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ (ישעיה נח):
כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה. וְלֹא יְטַמֵּא בְאֹהֶל, אֶלָּא בְמַגָּע וּבְמַשָּׂא:
כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ. מְלֹא רֹחַב הַנֶּקֶב שֶׁנּוֹקְבִין בְּמַרְצֵעַ:
כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים בְּחֶסְרוֹן כְּסֶלַע:
בַּקָּטָן שֶׁל רוֹפְאִים. בְּמַרְצֵעַ קָטָן שֶׁהָרוֹפְאִים פּוֹתְחִים בּוֹ הַנְּגָעִים:
בַּגָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁהוּא נֶקֶב כְּפוּנְדְיוֹן: