ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
רְבִיעִית דָּם. שֶׁיָּצָא כֻּלּוֹ לְאַחַר מִיתָה:
וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה. שֶׁיָּצָא מִקְצָת רְבִיעִית מֵחַיִּים וּמִקְצָת לְאַחַר מִיתָה. וּלְקַמָּן בְּפֶרֶק ג' [מִשְׁנָה ה'] מְפָרֵשׁ לַהּ:
תְּבוּסָה. לְשׁוֹן מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ (יחזקאל טז). וּרְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ לְאַחַר מִיתָה, דְּאוֹרַיְתָא, דִּכְתִיב בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ. אֲבָל דַּם תְּבוּסָה אֵינוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְתָנֵי דְּאוֹרַיְתָא וְתָנֵי דְרַבָּנָן:
מִמֵּת אֶחָד. וְלֹא מִשְּׁנֵי מֵתִים. קָסָבְרֵי רַבָּנָן יֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא (ויקרא כא), נַפְשֹׁת כְּתִיב חָסֵר:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשְּׁנֵי מֵתִים. חֲצִי רְבִיעִית מִמֵּת זֶה וַחֲצִי רְבִיעִית מִמֵּת אַחֵר, מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. דְּסָבַר יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, נַפְשׁוֹת מֵת, מַשְׁמַע שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת וְשִׁעוּר אֶחָד, מִדְּלֹא קָאָמַר נַפְשׁוֹת מֵתִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא. כְּשֵׁם שֶׁטָּמֵא בָּעֲצָמוֹת רֹב מִנְיָן וְרֹב בִּנְיָן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רֹבַע הַקַּב שֶׁהוּא שִׁעוּר הַמְיֻחָד לָעֲצָמוֹת, כָּךְ טָמֵא בְדָם הַקָּטָן שֶׁיָּצָא כֻלּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ רְבִיעִית שֶׁהוּא שִׁעוּר הַמְיֻחָד לַדָּם:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים רְבִיעִית. אִם אָמַרְתָּ בָּעֲצָמוֹת שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁכֻּלּוֹ לְפָנֶיךָ, תֹּאמַר בַּדָּם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר נִשְׁתַּיְּרָה מִמֶּנָּה טִפָּה כָּל שֶׁהִיא וְלֹא יָצָא כֻלּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
כַּזַּיִת רִמָּה. שֶׁנּוֹלְדָה בִּבְשַׂר הַמֵּת:
מְטַמֵּא כִבְשָׂרוֹ. דְּרִמָּה הַיּוֹצְאָה מִן הַמֵּת אֲפִלּוּ חַיָּה, כִּבְשַׂר הַמֵּת הִיא חֲשׁוּבָה, מִשּׁוּם דְּאָדָם מֵחַיִּים אִקְּרֵי רִמָּה, דִּכְתִיב (איוב כח) אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
אֵפֶר שְׂרוּפִים. אָדָם שֶׁנִּשְׂרַף וְנַעֲשָׂה אֵפֶר וְלֹא נִתְעָרֵב בּוֹ מֵאֵפֶר עֵצִים,
שִׁעוּרוֹ בְּרֹבַע. קַב אֵפֶר, מְטַמֵּא:
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
עֲפַר קְבָרוֹת. עָפָר שֶׁמְּעֹרָב בּוֹ דָּם וְלֵחָה שֶׁל מֵת. וּמְלֹא תַרְוָד וְעוֹד טָמֵא, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְלֹא תַרְוָד וְעוֹד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בוֹ מְלֹא תַרְוַד רָקָב דְּאָמַר לְעֵיל שֶׁהוּא טָמֵא. וְהָכִי נַמִּי מַיְרֵי בְמֵת שֶׁנִּקְבַּר עָרֹם בְּאָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁאֵין עָפָר אַחֵר מְעֹרָב בּוֹ:
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֵינוֹ חִבּוּר לְטֻמְאָה. וְאִם הֶאֱהִיל עַל מִקְצָתוֹ אֵינוֹ כְאִלּוּ הֶאֱהִיל עַל כֻּלּוֹ. וְכֵן לְעִנְיַן מַגָּע: