ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת. וְאִי קַשְׁיָא, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מְטַמֵּא מֵת עַצְמוֹ לֹא כָל שֶׁכֵּן, הָא מִלְּתָא מִתָּרְצָה בַּגְּמָרָא בְּנָזִיר [דַּף נט], לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין שֶׁאֵין בּוֹ כַזַּיִת בָּשָׂר:
נֶצֶל. בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁנִּמּוֹחַ וְנַעֲשָׂה כְמִין לֵחָה סְרוּחָה:
מְלֹא תַרְוָד. כַּף. וְשִׁעוּרוֹ מְלֹא חָפְנַיִם:
רָקָב. גּוּפוֹ שֶׁל מֵת כְּשֶׁכָּלָה לַחוּתוֹ וְנַעֲשָׂה כְמִין עָפָר. וְאֵין מְלֹא תַרְוַד רָקָב מְטַמֵּא אֶלָּא מִן הַמֵּת שֶׁנִּקְבַּר עָרֹם בְּאָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ וּמְכֻסֶּה בְּכִסּוּי שֶׁל שַׁיִשׁ, עַד שֶׁנּוֹדַע בְּוַדַּאי שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרֹבֶת רִקָּבוֹן שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל עֵץ אוֹ עָפָר אַחֵר. אֲבָל מֵת שֶׁנִּקְבַּר בִּכְסוּתוֹ אוֹ בְאָרוֹן שֶׁל עֵץ אוֹ בֶעָפָר, אֵין לוֹ רָקָב. וְכֵן מֵת שֶׁנִּקְבַּר חֲסַר אֵבָר אֵין לוֹ רָקָב:
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם בָּשָׂר מְטַמְּאִים בְּאֹהֶל, לְפִי שֶׁצּוּרַת אָדָם נִכֶּרֶת בָּהֶם, דִּכְתִיב בְּעֶצֶם אָדָם, עֶצֶם שֶׁנִּכָּר בּוֹ שֶׁהוּא שֶׁל אָדָם:
אֵבָר מִן הַמֵּת וְאֵבָר מִן הַחַי. דִּכְתִיב (במדבר יט) בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת, אֵבָר שֶׁהִבְדִּילַתּוּ הַחֶרֶב מִן הַחַי הֲרֵי הוּא כְמֵת:
וְרֹבַע עֲצָמוֹת. רֹבַע הַקַּב שֶׁל עֲצָמוֹת:
מֵרֹב הַמִּנְיָן אוֹ מֵרֹב הַבִּנְיָן. רַבּוֹתַי פֵרְשׁוּ, שֶׁהֵן מֻעָטִין מִהְיוֹת בָּהֶן רֹב מִנְיָן וְרֹב בִּנְיָן, דְּאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן לֹא רֹב הַמִּנְיָן וְלֹא רֹב הַבִּנְיָן מְטַמְּאִין:
וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. רֹב בִּנְיַן הַגּוּף, אוֹ רֹב מִנְיַן הָעֲצָמוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רֹב בִּנְיַן הַגּוּף, מְטַמְּאִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן רֹבַע. וְרֹב בִּנְיָנוֹ, כְּגוֹן הַשּׁוֹקַיִם וְהַיְרֵכַיִם וְהַצְּלָעוֹת [וְהַשִּׁדְרָה]. וְרֹב מִנְיָנוֹ, כְּגוֹן רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֵבָרִים, מְטַמְּאִים: