ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
כֵּיצַד אַרְבָּעָה. כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, אֲבִי אֲבוֹת כְּמוֹתוֹ. וְאָדָם בַּכֵּלִים, אַב הַטֻּמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם, נַמִּי אַב הַטֻּמְאָה כָּאָדָם עַצְמוֹ, דִּכְתִיב (במדבר לא) וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל אָדָם הַטָּמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה מְטַמֵּא הַכֵּלִים טֻמְאַת שִׁבְעָה:
הָרְבִיעִי בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים. נַעֲשִׂים רִאשׁוֹנִים. וְהוּא הַדִּין דִּבְכֵיצַד שְׁלֹשָׁה הֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת וְכֵלִים בָּאָדָם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, הַשְּׁלִישִׁי בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים טְמֵאִין טֻמְאַת עֶרֶב. אֶלָּא מִסֵּיפָא אַרְבָּעָה טְמֵאִין בְּמֵת שָׁמְעִינַן לַהּ, דַּאֲפִלּוּ אָדָם בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת וְכֵלִים בָּאָדָם קָתָנֵי טֻמְאַת שִׁבְעָה, כָּל שֶׁכֵּן אָדָם בַּמֵּת עַצְמוֹ וְכֵלִים בְּאָדָם דְּאִיכָּא טֻמְאַת שִׁבְעָה:
שַׁפּוּד. כְּמִין עַמּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת תָּקוּעַ בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וּבְרֹאשׁוֹ קוֹשְׁרִין הָאֹהֶל:
אֵין הָאֹהֶל מִתְחַשֵּׁב. לְפִי שֶׁאֵין הָאֹהֶל מְטַמֵּא הַשַּׁפּוּד, לְפִיכָךְ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב בְּמִנְיַן סֵדֶר הַטֻּמְאוֹת, אֶלָּא כָּל הַמֻּנָּח בְּאֹהֶל הַמֵּת כְּנוֹגֵעַ בַּמֵּת עַצְמוֹ, וְאֵין כָּאן אֶלָּא אַרְבָּעָה. אִי נַמִּי, אֲפִלּוּ אֵין הַשַּׁפּוּד בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֶלָּא שֶׁנּוֹגֵעַ בָּאֹהֶל מִבַּחוּץ אֲפִלּוּ הָכִי אֵין הָאֹהֶל מִתְחַשֵּׁב בְּמִנְיַן סֵדֶר מִשְׁנָתֵנוּ. וְהָכִי מוּכָח לְקַמָּן בְּפֶרֶק סָגוֹס עָבֶה בְּמִשְׁנַת טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ: