ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א
משנה א
שְׁנַיִם טְמֵאִים בְּמֵת אֶחָד טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. כֻּלַּהּ מַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ לַהּ וְאָזֵיל:
אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. דִּכְתִיב (במדבר יט) הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, לְפִי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה, שֶׁהַמֵּת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה הוּא:
אָדָם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. דִּכְתִיב (שם) וְהַנֶּפֶשׁ הַנּוֹגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב, לְפִי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה וְלַד הַטֻּמְאָה, וְכָל וְלַד הַטֻּמְאָה אֵין בּוֹ אֶלָּא טֻמְאַת עֶרֶב. אֲבָל חֲכָמִים גָּזְרוּ עַל הַנּוֹגֵעַ בִּטְמֵא מֵת בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר לַמֵּת שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה:
משנה ב
כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת וֽכוּ'. בֵּין כְּלֵי מַתָּכוֹת בֵּין כְּלֵי שֶׁטֶף וּבְגָדִים מִטַּמְּאִין כַּמֵּת עַצְמוֹ, דִּכְתִיב (שם) בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת, חֶרֶב הֲרֵי הוּא כַּמֵּת, וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים. הִלְכָּךְ כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת נַעֲשִׂים אֲבִי אֲבוֹת, וְכֵלִים בְּכֵלִים אַב הַטֻּמְאָה, דִּלְעוֹלָם אֵין הַכֵּלִים שְׁנִיִּים נַעֲשִׂים כָּרִאשׁוֹנִים:
הַשְּׁלִישִׁי בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים. נַעֲשִׂים רִאשׁוֹנִים וּמִטַּמְּאִין טֻמְאַת עֶרֶב:
משנה ג
כֵּיצַד אַרְבָּעָה. כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, אֲבִי אֲבוֹת כְּמוֹתוֹ. וְאָדָם בַּכֵּלִים, אַב הַטֻּמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם, נַמִּי אַב הַטֻּמְאָה כָּאָדָם עַצְמוֹ, דִּכְתִיב (במדבר לא) וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל אָדָם הַטָּמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה מְטַמֵּא הַכֵּלִים טֻמְאַת שִׁבְעָה:
הָרְבִיעִי בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים. נַעֲשִׂים רִאשׁוֹנִים. וְהוּא הַדִּין דִּבְכֵיצַד שְׁלֹשָׁה הֲוָה מָצֵי לְמִתְנֵי אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת וְכֵלִים בָּאָדָם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, הַשְּׁלִישִׁי בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים טְמֵאִין טֻמְאַת עֶרֶב. אֶלָּא מִסֵּיפָא אַרְבָּעָה טְמֵאִין בְּמֵת שָׁמְעִינַן לַהּ, דַּאֲפִלּוּ אָדָם בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת וְכֵלִים בָּאָדָם קָתָנֵי טֻמְאַת שִׁבְעָה, כָּל שֶׁכֵּן אָדָם בַּמֵּת עַצְמוֹ וְכֵלִים בְּאָדָם דְּאִיכָּא טֻמְאַת שִׁבְעָה:
שַׁפּוּד. כְּמִין עַמּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת תָּקוּעַ בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וּבְרֹאשׁוֹ קוֹשְׁרִין הָאֹהֶל:
אֵין הָאֹהֶל מִתְחַשֵּׁב. לְפִי שֶׁאֵין הָאֹהֶל מְטַמֵּא הַשַּׁפּוּד, לְפִיכָךְ אֵינוֹ נֶחֱשָׁב בְּמִנְיַן סֵדֶר הַטֻּמְאוֹת, אֶלָּא כָּל הַמֻּנָּח בְּאֹהֶל הַמֵּת כְּנוֹגֵעַ בַּמֵּת עַצְמוֹ, וְאֵין כָּאן אֶלָּא אַרְבָּעָה. אִי נַמִּי, אֲפִלּוּ אֵין הַשַּׁפּוּד בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֶלָּא שֶׁנּוֹגֵעַ בָּאֹהֶל מִבַּחוּץ אֲפִלּוּ הָכִי אֵין הָאֹהֶל מִתְחַשֵּׁב בְּמִנְיַן סֵדֶר מִשְׁנָתֵנוּ. וְהָכִי מוּכָח לְקַמָּן בְּפֶרֶק סָגוֹס עָבֶה בְּמִשְׁנַת טַבְלָיוֹת שֶׁל עֵץ:
משנה ד
שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה. כְּגוֹן כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת וְכֵלִים בַּכֵּלִים וְעוֹד כֵּלִים שְׁלִישִׁים בַּשְּׁנִיִּים, כֻּלָּן טְמֵאִין:
וְהָאָדָם שְׁנָיִם. כְּגוֹן אָדָם בְּמֵת וְאָדָם שֵׁנִי בְּזֶה הָאָדָם שֶׁנִּטְמָא בַּמֵּת. אֲבָל אָדָם הַשְּׁלִישִׁי בַּשֵּׁנִי, טָהוֹר:
שֶׁהוּא בָאֶמְצַע. כְּגוֹן כֵּלִים וְאָדָם וְכֵלִים, דְּהָרְבִיעִי בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים מִטַּמֵּא טֻמְאַת עֶרֶב, כִּדְשָׁמְעִינַן מִמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל:
משנה ה
מְטַמֵּא בְגָדִים. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרַשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא טו) וְהַנֹּגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב יְכַבֵּס בְּגָדָיו, אַלְמָא שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ בַּזָּב:
וְאֵין בְּגָדִים הַנּוֹגְעִים בְּזָב מְטַמְּאִין בְּגָדִים. לְפִי שֶׁהַזָּב אַב הַטֻּמְאָה וְהַבְּגָדִים הַנּוֹגְעִים בּוֹ נַעֲשִׂים רִאשׁוֹן וְאֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אֲחֵרִים, שֶׁאֵין אָדָם וְכֵלִים מְקַבְּלִים טֻמְאָה אֶלָּא מֵאַב הַטֻּמְאָה:
שֶׁהַבְּגָדִים הַנּוֹשְׂאִין אֶת הַזָּב מְטַמְּאִין אָדָם. כְּגוֹן מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב שֶׁל זָב מְטַמְּאִין אָדָם, לְפִי שֶׁהֵן נַעֲשִׂים אַב הַטֻּמְאָה כַּזָּב עַצְמוֹ, דִּכְתִיב (שם) וְכָל הַנּוֹגֵעַ בְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַּחְתָּיו יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
וְאֵין אָדָם הַנּוֹשֵׂא אֶת הַזָּב מְטַמֵּא אָדָם. וַאֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁפֵרַשׁ, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן לַטֻּמְאָה, וְאֵין רִאשׁוֹן מְטַמֵּא אָדָם:
משנה ו
עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. דִּכְתִיב (במדבר יט) כָּל הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת. לִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיָּמוּת:
מְגֻיָּד. מְחֻתָּךְ. לְשׁוֹן גֹּדּוּ אִילָנָא (דניאל ד):
זוֹקֵק לַיִּבּוּם. כָּל זְמַן שֶׁהוּא גּוֹסֵס יְבִמְתּוֹ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא:
וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם. אִם מֵת וְהִנִּיחַ בֵּן גּוֹסֵס, אִשְׁתּוֹ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם:
וּמַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה. אֶת אִמּוֹ, אִם הִיא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן:
וּפוֹסֵל. אֶת אִמּוֹ מִן הַתְּרוּמָה, אִם בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הִיא:
וְכֵן בְּהֵמָה וְחַיָּה אֵין מְטַמְּאִין. טֻמְאַת נְבֵלוֹת, עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם:
כִּזְנַב הַלְּטָאָה. כְּלוֹמַר לְמָה פִּרְכּוּס זֶה דוֹמֶה, לִזְנַב הַלְּטָאָה:
משנה ז
הָאֵבָרִים. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, וּבְכָךְ הוּא נֶחֱשָׁב אֵבָר. וּמַיְרֵי בֵּין בְּאֵבָר שֶׁנִּתְלַשׁ מִן הַחַי בֵּין בְּאֵבָר מִן הַמֵּת:
משנה ח
פִּסַּת הָרֶגֶל. כַּף הָרֶגֶל הִיא הַפַּרְסָה:
שִׁשָּׁה בְכָל אֶצְבַּע. לְחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, הַיְנוּ שְׁלֹשִׁים:
קֻרְסָל. תַּרְגּוּם כְּרָעַיִם, קַרְסוּלִין. מְקוֹם חִבּוּר הָרֶגֶל וְהַשּׁוֹק:
קַטְלִית. לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַיָּרֵךְ:
בַּקָּנֶה. עֶצֶם הַמְחֻבָּר לַיָּד. מִלְּשׁוֹן קְנֵה הַמִּדָּה, שֶׁבּוֹ מוֹדְדִים הָאַמָּה:
מַרְפֵּק. קוד"ו בְּלַעַ"ז:
מֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה. שֶׁכָּל מַה שֶּׁמָּנָה עַד עַכְשָׁיו מִצַּד אֶחָד מֵהַגּוּף הוּא, כְּגוֹן יָד אֶחָד וְרֶגֶל אֶחָד וְדֹפֶן אַחַת:
מַפְתֵּחַ שֶׁל לֵב. הוּא הֶחָזֶה. שֶׁמִּפְּנֵי תְנוּעַת הֶחָזֶה מְנַשֵּׁב הָרֵאָה עַל הַלֵּב, נִמְצָא הֶחָזֶה פּוֹתֵחַ דֶּרֶךְ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִכָּנֵס הָאֲוִיר וְיֵצֵא לַלֵּב:
בִּנְקָבָיו. הַבֵּיצִים וְגִיד הָאַמָּה:
בָּשָׂר כָּרָאוּי. כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה אֲרוּכָה וְיַבְרִיא, אִם הָיָה מְחֻבָּר בְּאָדָם חַי:
וְאֵין מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל. לְפִי שֶׁטֻּמְאַת אֹהֶל אֵינָהּ אֶלָּא אוֹ בְאָדָם שָׁלֵם כְּדִכְתִיב (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, אוֹ בְּאֵבָר הַדּוֹמֶה לְאָדָם כְּדִכְתִיב (שם) בְּעֶצֶם אָדָם, מָה אָדָם יֵשׁ בּוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת וּמְטַמֵּא בְאֹהֶל, אַף אֵבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת מְטַמֵּא בְאֹהֶל: