ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
שְׁנַיִם טְמֵאִים בְּמֵת אֶחָד טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. כֻּלַּהּ מַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ לַהּ וְאָזֵיל:
אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. דִּכְתִיב (במדבר יט) הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, לְפִי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה, שֶׁהַמֵּת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה הוּא:
אָדָם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. דִּכְתִיב (שם) וְהַנֶּפֶשׁ הַנּוֹגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב, לְפִי שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה וְלַד הַטֻּמְאָה, וְכָל וְלַד הַטֻּמְאָה אֵין בּוֹ אֶלָּא טֻמְאַת עֶרֶב. אֲבָל חֲכָמִים גָּזְרוּ עַל הַנּוֹגֵעַ בִּטְמֵא מֵת בְּעוֹדוֹ מְחֻבָּר לַמֵּת שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה: