פתיחה · הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע
לָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחָרֵט מְאֹד עַל עֲווֹנוֹתָיו וְיִתְבּוֹדֵד עַצְמוֹ קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם שֶׁאָז עֵת רָצוֹן לִבְכּוֹת עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה פְּעָמִים הַרְבֵּה עַד אֵין חֵקֶר וְיִבְכֶּה בִּדְמָעוֹת, וְגַם בַּיּוֹם לִפְעָמִים יִתְבּוֹדֵד וְאָז יִרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁעָמְדוּ עֲווֹנוֹתָיו נֶגֶד עֵינָיו, וְיִזְכֹּר אֶת חַטֹּאתָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו כְּהָרִים וּגְבָעוֹת אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא זָכַר אוֹתָם אִם עָשָׂה כָּכָה. כָּכָה יַעֲשֶׂה לֹא פַּעַם וְלֹא שְׁתַּיִם וְלֹא מֵאָה פְּעָמִים עַד אֲשֶׁר יְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וְיִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּדְרִיכֵהוּ בַּדֶּרֶךְ וְיוֹרֵהוּ דַּרְכּוֹ שֶׁלֹּא יְבַלֶּה חַיֵּי חַיָּיו, וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו יָאִיר עֵינָיו בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְיָבִין וְיַשְׂכִּיל תֹּכֶן הַדָּבָר לַעֲשׁוֹתוֹ וּלְקַיְּמוֹ. (נעם אלימלך, בהנהגות בתחלת הספר)