חלק א - מאמרים · פרק יא - טוב להודות לה'
כָּתַב בְּסֵפֶר "הָעֲקֵדָה" (שער נב, דף רעד) דְּהַמִּדָּה הַיּוֹתֵר פְּחוּתָה בְּחֶרְפָּה וְהַמַּזֶּקֶת שֶׁבָּאֲנָשִׁים וּמַחְרֶבֶת הָעוֹלָם - הַיְנוּ הַנֶּהֱנֶה מִזּוּלָתוֹ וְהוּא כְּפוּי טוֹבָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹתוֹ מַחְזִיק לוֹ חִנָּא וַהֲשָׁבַת גְּמוּל כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמְּבַטֵּל הַמִּדָּה שֶׁעָלֶיהָ הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, לְפִי שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת לַנִּבְרָאִים אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הַמַּשָּׂא וְהַמַּתָּן, בְּתֵת זֶה לָזֶה וְלָקַחַת זֶה מִזֶּה. דְּכַאֲשֶׁר יָשִׁיב הַמְקַבֵּל גְּמוּל מֵהַטּוֹב שֶׁקִּבֵּל, הִנֵּה הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בְּיַד הַנּוֹתֵן לָתֵת וּלְהוֹסִיף לוֹ עוֹד שֶׁפַע שֹׂבַע רָצוֹן. אֲבָל בְּהִמָּנְעוֹ מִלְּהָשִׁיב גְּמוּל, הוּא מַתִּישׁ כֹּחוֹ שֶׁלֹּא יוֹסִיף תֵּת אֵלָיו עוֹד, וְאִם כָּךְ בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בֵּין אָדָם לְקוֹנוֹ.
א - טוב להודות לה'
הַמִּבְחָן הָאֲמִתִּי שֶׁל הַמַּאֲמִין תָּלוּי בְּמִדַּת הַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי טוֹבוֹת וְחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֲרֵי בָּזֶה מַכִּיר שֶׁכָּל טוֹבוֹתָיו מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְאַף שֶׁנִּרְאֶה לָעַיִן שֶׁפְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי הֵיטִיב עִמּוֹ, מַאֲמִין שֶׁאֵין בְּיַד שׁוּם בְּרִיָּה לְהֵיטִיב עִמּוֹ מִבַּלְעֲדֵי ה'. וְאָמְנָם מְחֻיָּב לִתֵּן הוֹדָאָה לַחֲבֵרוֹ שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל שֶׁתָּבוֹא טוֹבָתוֹ עַל יָדוֹ, אֲבָל בְּעִקָּר מוֹדֶה לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא הַמֵּיטִיב הָאֲמִתִּי.
וְכֵן הַמַּצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו, בִּבְרִיאוּתוֹ וְכַיּוֹצֵא, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין כֹּחוֹ וְעָצְמַת יָדוֹ עָשׂוּ לוֹ הַחַיִל הַזֶּה, וּמוֹדֶה לַה' בְּכָל פְּרָט בְּשִׁיר וָשֶׁבַח. וְזוֹ גַּם עֵצָה נִפְלָאָה לְהַשְׁרִישׁ בְּעַצְמוֹ יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת.
וּבְ"רֵאשִׁית חָכְמָה" מוּבָא שֶׁהַקָּבָּ"ה חָפֵץ וְאוֹהֵב שֶׁיְּסַפְּרוּ גָּדְלוֹ וּכְבוֹדוֹ, וְהוּא מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאוֹהֵב אֶת עַבְדּוֹ כְּשֶׁמְּסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ. וּמֵבִיא מֵ"הַזֹּהַר": מָאן דְּאַסְגֵּי תֻּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַסְגֵּי שְׁלָמָא בְּעַלְמָא, כְּלוֹמַר: הַמַּרְבֶּה בְּתִשְׁבָּחוֹת לַה' מַרְבֶּה שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
וְעוֹד שָׁם מֵ"הַזֹּהַר": כָּל מָאן דְּיָדַע לְשַׁבְּחָא לְמָרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבִיד לֵיהּ רְעוּתֵיהּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַסְגֵּי בִּרְכָּאָן לְעֵילָא וְתַתָּא, וְעוֹד מוּבָא שָׁם שֶׁאֲמִירַת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת גּוֹרֶמֶת לִדְבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְעוֹד מוּבָא בְּ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" שַׁעַר עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים פֶּרֶק ד': מַדְרֵגַת הַשְּׁלֵמִים שֶׁזָּכוּ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, אֵין עֲבוֹדָתָם אֶת ה' מִשּׁוּם שָׂכָר אוֹ מֵחֲשַׁשׁ עֹנֶשׁ, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ מְחַיֵּב אוֹתָם שִׂכְלָם לְהֵיטִיב עִם מִי שֶׁהֵיטִיב לָהֶם.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּתוֹכַחְתּוֹ לְיִשְׂרָאֵל אוֹמֵר: "הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ". וּפֵרְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים (מוּבָא בְּ"פִתְחֵי לֵב" עַל "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" בְּשַׁעַר עֲבוֹדַת הָאֱלֹקִים): שֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת. "תִּגְמְלוּ זֹאת" - שֶׁאֵינְכֶם עוֹבְדִים אוֹתוֹ. "עַם נָבָל" - כְּפוּי טוֹבָה. "וְלֹא חָכָם" - לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה. "הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ" - שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ מֵאַיִן לְיֵשׁ לְמַעַן תִּהְיֶה קִנְיָנוֹ. "הוּא עָשְׂךָ" - לְאֻמָּה. "וַיְכֹנֲנְךָ" - הֵכִין אוֹתְךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה.
ב - חמר עוון כפיות טובה
מוּבָא בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת "סַנְהֶדְרִין" (צד.): אָמַר ר' תַּנְחוּם, דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" ("יְשַׁעְיָה" ט) - מִפְּנֵי מָה מ' שֶׁל מִלַּת "לְמַרְבֵּה" סְתוּמָה (אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אוֹת בְּאֶמְצַע מִלָּה)? בִּקֵּשׁ הַקָּבָּ"ה לַעֲשׂוֹתוֹ לְחִזְקִיָּה מָשִׁיחַ וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ לֹא עֲשִׂיתוֹ מָשִׁיחַ, חִזְקִיָּה שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ וְלֹא אָמַר שִׁירָה לְפָנֶיךָ תַּעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ?!" לְכָךְ נִסְתַּתֵּם. וּפֵרַשׁ רַשִׁ"י: בִּקֵּשׁ הַקָּבָּ"ה לִסְתֹּם צָרוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לְחִזְקִיָּה מָשִׁיחַ וּבָזֶה לְהַקְדִּים הַגְּאֻלָּה, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַר שִׁירָה, נִדְחָה. וְהוּא נוֹרָא וְאָיֹם שֶׁהַגָּלוּת וְצָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אִלּוּ אָמַר חִזְקִיָּה שִׁירָה, הָיוּ מִתְבַּטְּלִים כֻּלָּם, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר שִׁירָה, נִמְשְׁכוּ גָּלוּתָן וְצָרוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וּרְאֵה כַּמָּה חָמוּר עֲווֹן כְּפִיּוּת טוֹבָה בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּמִמֶּנּוּ תַּקִּישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּפִיּוּת טוֹבָה כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה שֶׁהוּא הַמֵּיטִיב הָאֲמִתִּי וְאֵין שׁוּם טוֹבָה נַעֲשֵׂית בָּעוֹלָם מִבַּלְעָדוֹ.
נֶאֱמַר בְּ"מִשְׁלֵי" (יז, יג): "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָּמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ". וְאָמְרוּ: "כָּל הַכּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, סוֹפוֹ כּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה". וְעוֹד אִיתָא בַּ"ירוּשַׁלְמִי" ("בְּרָכוֹת" ט) שֶׁכְּפִיּוּת טוֹבָה הֻקְּשָׁה לִכְפִירָה בָּעִקָּר. וּמוּבָא "בְּאוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ שֶׁתְּחִלַּת דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע בְּהַפִּילוֹ אֶת הָאָדָם עַד לִדְיוֹטָא תַּחְתּוֹנָה בְּיוֹתֵר, הוּא בָּזֶה שֶׁיַּכְשִׁילוֹ בַּעֲווֹן כְּפִיּוּת טוֹבָה. וְהָעֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת בְּמִדָּה זוֹ לִהְיוֹת מוֹדֶה לַה' וְלֹא לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה הִיא לֹא לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה לַחֲבֵרוֹ. וְהַדְּבָרִים מְבֹאָרִים בְּדִבְרֵי הָרַב דֶּסְלֵר זַצַ"ל: "כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה הִיא בִּשְׁנֵי מִישׁוֹרִים: כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה וּכְלַפֵּי בְּנֵי אָדָם, וְשֹׁרֶשׁ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם, כָּאָמוּר: 'כָּל הַכּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, סוֹפוֹ כּוֹפֵר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם'. מִי שֶׁחָסֵר לוֹ בְּמִדַּת הַכָּרַת הַטּוֹב הַשְּׁלֵמָה כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ, חֲסֵרִים לוֹ הַכֵּלִים לְהַכִּיר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה. בַּמִּדָּה שֶׁקָּנָה וְסִגֵּל אָדָם לְעַצְמוֹ אֶת מִדַּת הַכָּרַת הַטּוֹב לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, בָּהּ בַּמִּדָּה מְסֻגָּל הוּא לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת גִּלּוּיֵי חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ. לָכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ חָשׁ בְּחִיּוּב הַכָּרַת טוֹבָה לְהוֹרָיו, עָלָיו אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם כִּי לֹא יַכִּיר גַּם אֶת חַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".
וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה: מָצִינוּ עִנְיַן כְּפִיּוּת טוֹבָה שֶׁאִסּוּרוֹ אֲפִלּוּ לְדוֹמֵם, שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה לוֹמַר לְאַהֲרֹן לְהַכּוֹת אֶת הַיְאוֹר, כִּי הַיְאוֹר הִצִּילוֹ וְאֵין זֶה הוֹגֵן שֶׁיַּכֵּהוּ. וְאִיתָא בַּגְּמָרָא ("מַכּוֹת" כג ע"א): טַעַם שֶׁמַּכִּין אֶת הַלּוֹקֶה בִּרְצוּעָה שֶׁל שׁוֹר אוֹ שֶׁל חֲמוֹר עַל שֵׁם הַכָּתוּב: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". אָמַר הַקָּבָּ"ה: יָבוֹא מִי שֶׁמַּכִּיר אֵבוּס בְּעָלָיו (שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר) וְיִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֵבוּס בְּעָלָיו (הוּא הַחוֹטֵא).
חִיּוּב זֶה שֶׁל הַכָּרַת טוֹבוֹת הַבּוֹרֵא הוּא חִיּוּב גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁמִּי שֶׁכּוֹפֵר בְּטוֹבָה זוֹ, מַעֲשֵׂהוּ חָמוּר בִּנְקֻדָּה מְסֻיֶּמֶת יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת אַף שֶׁנַּעֲשׂוּ לְהַכְעִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר נִלְמָד מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא ("סַנְהֶדְרִין" קג ב') שֶׁדָּנָה בְּחֶטְאֵי אוֹתָם מְלָכִים שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
וְכָךְ הָיָה לוֹמֵד הגר"ח שְׁמוּאֶלֵבִיץ זַצַ"ל אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא בְּסַנְהֶדְרִין הנז':
"מְנַשֶּׁה קָדַר אֶת הָאַזְכָּרוֹת וְהָרַס אֶת הַמִּזְבֵּחַ. אָמוֹן שָׂרַף אֶת הַתּוֹרָה וְהֶעֱלָה שְׁמָמִית עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָחָז הִתִּיר אֶת הָעֶרְוָה. מְנַשֶּׁה בָּא עַל אֲחוֹתוֹ. אָמוֹן בָּא עַל אִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה'. רַבִּי יוֹחָנָן ור"א: חַד אָמַר שֶׁשָּׂרַף אֶת הַתּוֹרָה, וְחַד אָמַר שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה מִמָּקוֹם שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנּוּ?! אָמַר לָהּ: כְּלוּם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶלָּא לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאִי! כִּי אָתָא יְהוֹיָקִים אָמַר: קַמָּאֵי לָא יָדְעֵי לְאַרְגּוּזֵי, כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִים אֶלָּא לְאוֹרוֹ, יֵשׁ לָנוּ זְהַב פַּרְוַיִם שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְשִׁים בּוֹ, יִטֹּל אוֹרוֹ!"
יְהוֹיָקִים - שֶׁהִתְבּוֹנֵן בַּחֲטָאִים הַחֲמוּרִים שֶׁעָשׂוּ קוֹדְמָיו כְּדֵי לְהַכְעִיס לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הִגִּיעַ לְמַסְקָנָה: "קַמָּאֵי לָא יָדְעֵי לְאַרְגּוּזֵי". לַמְרוֹת חֶטְאֵיהֶם הַחֲמוּרִים וְהַכַּוָּנָה הָרָעָה שֶׁלָּהֶם, עֲדַיִן הֵם בְּגֶדֶר שֶׁאֵין הֵם יוֹדְעִים לְהַרְגִּיז. וּמַה הוּא הַדָּבָר שֶׁהוּא מַכְעִיס יוֹתֵר מִכֹּל - כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה, לְצַמְצֵם אֶת חֶסֶד ה' הַמִּתְגַּלֶּה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמְקַיֵּם אֶת הַחַיִּים בָּעוֹלָם, לְהַשְׁווֹתוֹ לִ'זְהַב פַּרְוַיִם' [תְּאוּרָה מְלָאכוּתִית כָּל שֶׁהִיא].
עַל פִּי דְּבָרִים אֵלּוּ יִתְבָּאֲרוּ דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת (ב"ק טז ב' ד"ה "וְהוּא") הִתְקַשּׁוּ בְּדִבְרֵיהֶם. שָׁם בַּגְּמָרָא נֶאֱמַר: "שִׁדְרוֹ שֶׁל אָדָם הוֹפֶכֶת לְנָחָשׁ שֶׁבַע שָׁנִים אַחַר מוֹתוֹ, וְהוּא דְּלָא כָּרַע בְּמוֹדִים", וּבַ"תּוֹסָפוֹת" הֵבִיאוּ פֵּרוּשׁ שֶׁל "יֵשׁ מְפָרְשִׁים" וְהִקְשׁוּ עַל דִּבְרֵיהֶם:
"וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מִשּׁוּם דְּאָמְרִינָן בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁיֵּשׁ עֶצֶם בְּשִׁדְרוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצָר לֶעָתִיד לָבוֹא, וְאוֹתוֹ עֶצֶם חָזָק וְקָשֶׁה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין הָאֵשׁ יָכוֹל לְשָׂרְפוֹ. וְהָשַׁתָּא כְּשֶׁאוֹתוֹ עֶצֶם נַעֲשֶׂה נָחָשׁ, אֵינוֹ חַי לֶעָתִיד לָבוֹא. וְהִקְשׁוּ "הַתּוֹסָפוֹת": "וְאֵין סְבָרָא לוֹמַר שֶׁיְּהֵא עָנְשׁוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ בִּשְׁבִיל עָווֹן זֶה, דְּהָא כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא".
וְנִרְאֶה לְבָאֵר אֶת כַּוָּנַת הַ"יֵּשׁ מְפָרְשִׁים" בְּאֹפֶן זֶה: הַכְּרִיעָה בְּמוֹדִים אֵינֶנָּה רַק חֵלֶק מִמִּצְוַת הַתְּפִלָּה, אֶלָּא הִיא בִּטּוּי לְהִכָּנְעוּת הָאָדָם לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ עַל הַטּוֹבוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ, וְזוֹ כַּוָּנַת הַגְּמָרָא: "מִי שֶׁאֵינוֹ כּוֹרֵעַ בְּמוֹדִים", הַיְנוּ: מִי שֶׁחֲסֵרָה לוֹ תְּחוּשַׁת הַהַכְנָעָה שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב לְבוֹרְאוֹ - הֲרֵי חָסֵר הוּא אֶת יְסוֹד עֲבוֹדָתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל הָאָדָם לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, וּמִמֵּילָא לֹא יִזְכֶּה לַשָּׂכָר הַנִּתָּן לִשְׁלֵמֵי הַנֶּפֶשׁ - תְּחִיַּת הַמֵּתִים.
ג - מצוות שנצטוינו בקשר להכרת הטוב:
א. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" ("דְּבָרִים" ח, י).
"...צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ דְּבוּקָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיַחְשֹׁב עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ שֶׁמַּזְמִין לוֹ מְזוֹנוֹתָיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ בִּגְלַל עֲווֹנוֹתָיו, וְכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן: 'הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוֹבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים'. הַיְנוּ: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ רְאוּיִים לְכָךְ, אֲבָל הַקָּבָּ"ה מְפָרְנְסֵנוּ בְּחֵן, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים". ("יַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז" דְּבָרִים ח"ב עמ' ת"ע).
עַל פִּי זֶה תִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֶת בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וּבִרְכוֹת הָרְאִיָּה כְּדֵי לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל חֲסָדָיו.
ב. זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם
מִצְוָה לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" - לְהַכִּיר אֶת חַסְדֵּי ה' שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וּמִשּׁוּם כָּךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ אֶת עֹל מִצְווֹתָיו. וּבִכְלַל עִנְיַן זֶה גַּם מִצְוַת קָרְבַּן פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר, תְּפִלִּין, שַׁבָּת וְכָל הַמּוֹעָדִים.
ג. זִכְרוֹן חַסְדֵּי ה'
מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְבּוֹנֵן בְּחַסְדֵּי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר... וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן... שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה" וְגוֹ'. וּמִמֶּנָּה נִלְמַד מִקַּל וָחֹמֶר: אִם נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ, כָּל שֶׁכֵּן לְגַבֵּי הַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ תָּמִיד לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּצִּיל אוֹתָנוּ מִשִּׁנֵּי אֲרָיוֹת - רְשָׁעִים הָעוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ. וְלָזֶה אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: "מִזְמוֹר... לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ". וְכֵן חַיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִזְכֹּר הַחֲסָדִים שֶׁגְּמָלוֹ ה' יִתְבָּרַךְ מֵעֵת שֶׁיְּצָרוֹ בְּבֶטֶן אִמּוֹ, וְאָז יִכָּנַע לְפָנָיו וְיֵבוֹשׁ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה" ("חֲרֵדִים", מִצְווֹת שֶׁבַּלֵּב, כג). וְעוֹד נֶאֱמַר: "שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" ("תְּהִלִּים" קה).
ד. קָרְבַּן תּוֹדָה
אַרְבָּעָה צְרִיכִים לְהוֹדוֹת, כַּכָּתוּב ("תְּהִלִּים" קז): "וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תּוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה", וְסִימָנָן: "וְכָל הַ חַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה": חָ'בוּשׁ בְּבֵית אֲסוּרִים, י'וֹרְדֵי יַמִּים, יִ'סּוּרִים (חֹלִי), מִ'דְבָּר. שֶׁבִּזְמַן הַמִּקְדָּשׁ הָיָה צָרִיךְ לְהַקְרִיב קָרְבַּן תּוֹדָה. וַחֲכָמִים תִּקְּנוּ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת" כְּשֶׁאָדָם נִצּוֹל מִסַּכָּנָה, וְכֵן תִּקְּנוּ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
ה. בִּרְכַּת הַתּוֹרָה
נִתְחַיַּבְנוּ לְהוֹדוֹת לַה' עַל שֶׁזָּכִינוּ לְתוֹרָתוֹ, כַּכָּתוּב: "כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ" ("דְּבָרִים" לב, ג).
בְּ"סֵפֶר הַחִנּוּךְ" (מִצְוָה תקלא - מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן) כָּתַב: "...וְהָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁחִיְּבָנוּ הָאֵ-ל בְּרָכָה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה לְפָנֶיהָ וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְאַחֲרָיו, מִן הַדּוֹמֶה שֶׁהַטַּעַם לְפִי שֶׁהוּא בָּרוּךְ הוּא לֹא יִשְׁאַל מִן הַחֹמֶר לְעָבְדוֹ וּלְהוֹדוֹת בְּטוּבוֹ רַק אַחַר שֶׁיְּקַבֵּל פַּת מִמֶּנּוּ, כִּי הַחֵלֶק הַבַּהֲמִי לֹא תַּכִּיר בְּטוֹבָה רַק אַחַר הַהֶרְגֵּשׁ, אֲבָל קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא חֵלֶק הַשֵּׂכֶל, וְהַשֵּׂכֶל יוֹדֵעַ וּמַכִּיר, וְקֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹעֶלֶת יָבִין אוֹתוֹ, עַל כֵּן יְחַיְּבֵנוּ הָאֵ-ל לְהוֹדוֹת לְפָנָיו קֹדֶם קְרִיאַת הַתּוֹרָה... וּכְלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: עַל הַכֹּל שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה בּוֹ קָבְעוּ בְּרָכָה. וְכֵן חִיְּבוּנוּ לְבָרֵךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹדוֹת לְפָנָיו עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ בַּעֲשׂוֹתֵנוּ מִצְווֹתָיו הַיְקָרוֹת, וְאָמְרוּ שֶׁמְּבָרְכִים עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן".
ו. תְּפִלָּה
חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַתְּפִלָּה הוּא הַכָּרַת תּוֹדָה לַה'. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: ג' רִאשׁוֹנוֹת הֵן שֶׁבַח, וְג' אַחֲרוֹנוֹת הוֹדָיָה, וּבָאֶמְצָע בַּקָּשָׁה - כְּעֶבֶד שֶׁנָּטַל פְּרָס וּמוֹדֶה עַל כָּךְ.
"שֶׁהַזְכָּרַת בָּרוּךְ הוּא הוֹדָאָה לְפָנָיו עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁהֵן לוֹ, וְשֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדוֹת אֵלָיו בָּזֶה בִּתְחִלַּת הַשְּׁאֵלָה וּבְסוֹפָהּ, לְבַל יִהְיֶה כְּעֶבֶד שֶׁנָּטַל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּלֹא רְשׁוּת" ("סֵפֶר הַחִנּוּךְ" מִצְוָה תקלא - בִּרְכַּת הַמָּזוֹן).
ד - המודה לה' על טובותיו, אינו אוכל שכרו בעולם הזה
כָּתַב הַ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" בְּשַׁעַר הַבִּטָּחוֹן פֶּרֶק ד': שֶׁיִּבְטַח בַּה' שֶׁיַּנְחִילֵנוּ עוֹלָם הַבָּא שֶׁנִּתָּן בְּתוֹרַת חֶסֶד לַכֹּל, וְאַחַד הַחֲסִידִים הָיָה אוֹמֵר: אִם יַעֲשׂוּ עִם הָאָדָם חֶשְׁבּוֹן מְדֻיָּק כַּמָּה הוּא חַיָּב לֵאלֹקִים עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה לוֹ, אַף אָדָם לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לִשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא אִם לֹא עַל יְדֵי חֶסֶד ה'. לָכֵן אַל תִּבְטְחוּ עַל מַעֲשֵׂיכֶם אֶלָּא בִּטְחוּ עַל חַסְדֵּי הָאֱלֹקִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁשְּׂכַר עוֹלָם הַבָּא הוּא בְּתוֹרַת חֶסֶד, וְרָחוֹק שֶׁיַּגִּיעַ לָאָדָם מִצַּד הַדִּין, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם נֶהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִתְעַנֵּג בּוֹ, אוֹכֵל שְׂכָרוֹ כָּאן. אִם כֵּן מָה הָעֵצָה שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם לָעוֹלָם הַבָּא? וְנִרְאֶה שֶׁהָעֵצָה הַנִּפְלָאָה הִיא לִהְיוֹת מוֹדֶה לַה' עַל כָּל טוֹבוֹתָיו. וְנַסְבִּיר זֹאת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם.
מַהוּת הַהוֹדָאָה לַה' פֵּרוּשָׁהּ שֶׁאָדָם אוֹמֵר לַה' יִתְבָּרַךְ: "רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ עַל חַסְדְּךָ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי, עַל אַף שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לִי וּבְתוֹרַת חֶסֶד וּנְדָבָה הִתְחַסַּדְתָּ עִמִּי וְהֵיטַבְתָּ לִי". וְהוּא פָּשׁוּט, שֶׁהֲרֵי פּוֹעֵל שֶׁעָבַד עִם מַעֲבִידוֹ וְיָגַע בַּעֲבוֹדָתוֹ וּלְבַסּוֹף מְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, אֵין לוֹ סִבָּה לְהוֹדוֹת לְמַעֲבִידוֹ, שֶׁהֲרֵי אֶת שְׂכָרוֹ נוֹטֵל בְּדִין וּבְצֶדֶק. וְאַדְּרַבָּה: יֵשׁ לַמַּעֲבִיד לְהוֹדוֹת לוֹ. אוּלָם כְּשֶׁאָדָם מוֹדֶה לְהַקָּבָּ"ה עַל חַסְדּוֹ, מוֹדֶה בָּזֶה שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ מִצַּד הַדִּין. דְּאִלּוּ הָיָה מַגִּיעַ לוֹ מִצַּד הַדִּין בַּפֹּעַל עַל שְׂכָרוֹ, אֵין סִבָּה לְהוֹדוֹת כַּנַּ"ל. וְאִם כֵּן, בָּזֶה שֶׁמּוֹדֶה, הֲרֵי הוּא כְּאוֹמֵר שֶׁעַל אַף שֶׁאֵין מַגִּיעַ לוֹ, הִתְחַסֵּד ה' עִמּוֹ, וְלָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה נוֹהֵג בּוֹ הַקָּבָּ"ה: כְּשֵׁם שֶׁהוּא רָאָה אֶת טוֹבוֹת ה' וַחֲסָדָיו עִמּוֹ כְּמַתְּנַת חִנָּם וְלֹא חֶלֶף שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ. לָכֵן לֹא יְנֻכֶּה לוֹ מִשְּׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא רָאָה בְּחַסְדֵּי ה' כְּמַתְּנַת חִנָּם - יְקַבְּלֵם בְּחִנָּם.
אוּלָם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה לַה' עַל טוֹבוֹתָיו, מוֹרֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמִּצַּד הַדִּין מַגִּיעַ לוֹ עֲבוּר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְלָכֵן אֵינוֹ רוֹאֶה לְנָכוֹן לְהוֹדוֹת. וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה נוֹהֵג בּוֹ הַקָּבָּ"ה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ חֶלֶף שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לְנַכּוֹת לוֹ מִשְּׂכָרוֹ עֲבוּר טוֹבוֹת ה' עִמּוֹ, שֶׁהֵם כְּתַשְׁלוּם לְמַעֲשָׂיו לְפִי דַּעְתּוֹ. וְאִם כֵּן מַה יִּשָּׁאֵר לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא?
לְפִי זֶה הָא דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא: "כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ נֵס, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו", הַיְנוּ דַּוְקָא בְּלֹא מוֹדֶה לַה' עַל נִסָּיו וְחוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ נֵס עֲבוּר זְכֻיּוֹתָיו, וְלָכֵן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה יִנְהֲגוּ בּוֹ וְיַחֲשִׁיבוּ לוֹ מַתָּנָה זוֹ בְּחִנָּם וְלֹא יְנַכּוּ לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו.
וּלְפִי זֶה יוּבַן בְּאֹפֶן נִפְלָא מַאֲמַר חֲזַ"ל: "כָּל הַנַּעֲשֶׂה לוֹ נֵס וְאוֹמֵר שִׁירָה, זוֹכֶה שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס אַחֵר". וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ: הֲרֵי מִי שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו, וְאִם כֵּן מַה שְּׂכָרוֹ שֶׁל הָאוֹמֵר שִׁירָה שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ נֵס אַחֵר, הֲלֹא בָּזֹאת מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו?! וּלְהָאָמוּר יוּבַן, דְּמִי שֶׁאוֹמֵר שִׁירָה וּמוֹדֶה לַה' עַל נִסָּיו, לֹא מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו, לְפִי שֶׁרוֹאֶה זֹאת כְּמַתְּנַת חִנָּם וּלְכָךְ מוֹדֶה עַל נִסּוֹ, וּמִשָּׁמַיִם נַמֵּי מַחֲשִׁיבִין לוֹ זֹאת בְּחִנָּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
בַּאֲמִירַת "יִשְׁתַּבַּח" אָנוּ אוֹמְרִים: "הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה". וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ בֵּאוּר "הַבּוֹחֵר", דְּזֶה שַׁיָּךְ כַּאֲשֶׁר יֵשׁ שְׁלִילִי וְחִיּוּבִי, כְּגוֹן: "הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", שֶׁבָּחַר בָּנוּ וְלֹא בָּעַכּוּ"ם. אוּלָם כָּאן מַה בָּא לִשְׁלֹל בְּאָמְרוֹ: "הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה"? בִּפְנִיָּה לַבּוֹרֵא יֶשְׁנָם ב' אֳפָנִים יֵשׁ הַפּוֹנֶה לַבּוֹרֵא לְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ, וְיֵשׁ הַפּוֹנֶה עַל מְנָת לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְרָכָיו, וְעַל כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים בְּאֵיזוֹ פְּנִיָּה שֶׁל אָדָם לְבוֹרְאוֹ בּוֹחֵר הַקָּבָּ"ה, וְהִיא פְּנִיָּה שֶׁפּוֹנֶה אָדָם לְבוֹרְאוֹ וּמוֹדֶה לוֹ עַל טוֹבוֹתָיו, וְזֶה נִבְחַר לוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּפְנֶה אָדָם בְּבַקָּשׁוֹת וּתְחִנּוֹת אֲחֵרוֹת לְבַקָּשַׁת צְרָכָיו וְכַדּוֹמֶה. הַפְּנִיָּה שֶׁהִיא שֶׁל שֶׁבַח וְהוֹדָאָה הִיא הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְעֻלָּה בְּיוֹתֵר.
ה - חיוב זהירות בברכת המזון
כָּתַב בְּסֵפֶר "פַּת לֶחֶם": צָרִיךְ שֶׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּנַחַת וּבְקוֹל רָם וְשִׂמְחַת הַלֵּב, כְּדִכְתִיב (רות ג, ז): "וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ", וּפֵרְשׁוּ שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וִיכַוֵּן בְּאַרְבַּע בְּרָכוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּשֵּׁם הַגָּדוֹל, וְעוֹד יְכַוֵּן שֶׁיַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע בְּרָכוֹת לְאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, עַיֵּן שָׁם. וּלְכָךְ רָאוּי שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ בְּקַלּוּת רֹאשׁ אוֹ מִתְנַמְנֵם אוֹ בִּמְהִירוּת אוֹ בְּהַבְלָעַת הַמִּלּוֹת.
וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה, צָרִיךְ לְכַוֵּן עַל מִצְוָתוֹ. וְעַל כֵּן יָכִין עַצְמוֹ לִקְרַאת אֱלֹהָיו וִיבָרֵךְ בְּאֵימָה לַה' עַל הַחֶסֶד הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ לְהָכִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, אַף-עַל-גַּב שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְכָךְ. דְּעַל כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹתֵר מִקְּרִיעַת יַם סוּף, לְפִי שֶׁהוּא חוּץ מִן הַדִּין לְהַחֲיוֹת הַחַיָּבִים, אֶלָּא שֶׁבְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הוּא זָן וּמְפַרְנֵס בֵּין לָרָעִים בֵּין לַטּוֹבִים. וְכֵן עִם הֱיוֹת שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֵין צָרִיךְ לָנוּ, דְּהַכֹּל צְרִיכִים לוֹ, אֶלָּא דְּמַה שֶׁחָשַׁק הוּא יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְבָּרֵךְ עַל-יְדֵי הַתַּחְתּוֹנִים, הַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם הֲכָנָה שֶׁיָּבוֹא הַשֶּׁפַע לְהַשְׁפִּיעָם מִטּוּבוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּקִצּוּר "שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית" (דף יח), עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ.
ו - טעם לדברי חז"ל שהנהנה בלא ברכה גוזל לקדשא בריך הוא וחבר הוא לירבעם בן נבט
עוֹד שָׁם, עַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה, דַּהֲוֵי כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִקָּדְשֵׁי שָׁמַיִם, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת (דף לה) דְּהַיְנוּ דִּכְתִיב: "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ". וְכֵן: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה'" - שֶׁלֹּא נָתַן הָאָרֶץ לִבְנֵי אָדָם אֶלָּא לְאַחַר בְּרָכָה. עַד שֶׁאָמְרוּ דְּהַנֶּהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְהוּא חָבֵר לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט.
עַיֵּן שָׁם שֶׁכָּתַב הָרַב "שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית" (בהגה"ה דף פט), דְּהַיְנוּ מִשּׁוּם דְּהַמְבָרֵךְ הוּא מוֹרֶה שֶׁמְּצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא הַמְבָרֵךְ וּמַשְׁגִּיחַ וּמַשְׁפִּיעַ וּמַנְהִיג וּמְחַיֶּה וְהוּא סִבַּת הַכֹּל, בְּאֹפֶן שֶׁמַּאֲמִין דְּאַף-עַל-גַּב שֶׁהַגַּלְגַּלִים מְסַבְּבִים וְהָאָרֶץ בְּטִבְעָהּ מַצְמַחַת, וְכֵן אֵין לְךָ כָּל עֶשֶׂב וְכַיּוֹצֵא שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל וְכֹחַ מִלְּמַעְלָה שֶׁהוּא מַכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "גְּדַל!" אָמְנָם עִם כָּל זֶה אֵין הַכֹּחַ מִצִּדָּם, רַק מִצַּד שֶׁפַע הַחַיּוּת הַנִּשְׁפָּע עַל כֻּלָּם מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ טָמִיר וְנֶעְלָם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ, מוֹרֶה שֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן וְטִבְעִי, דְּהַכֹּל הוּא בְּמִקְרֵה הַטֶּבַע. נִמְצָא שֶׁהוּא כּוֹפֵר בְּכָל זֶה.
וְעַל כֵּן נִקְרָא "גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ", דְּהַיְנוּ שֶׁגּוֹזֵל הַהַנְהָגָה וְהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ וּמוֹסְרָהּ אֶל טֶבַע הַמַּזָּלוֹת וְכַיּוֹצֵא, עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ. נִמְצָא, דְּהָא לְמַה זֶה דּוֹמֶה? לְאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת שֶׁיְּלָדוּהוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּן אֲחֵרִים וְרוֹצֶה לְהַחֲלִיף וּלְהָמִיר אוֹתָם בְּאַחֵר, אַף-עַל-גַּב שֶׁמְּפֻרְסָם שֶׁהֵם אָבִיו וְאִמּוֹ. הֲיֵשׁ כְּפוּי טוֹבָה וְעַז פָּנִים גָּדוֹל מִזֶּה. וּלְכָךְ הִמְשִׁילוֹ אִתּוֹ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְגוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ', כְּלוֹמַר שֶׁגּוֹזֵל הָ'אָבוּת' שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם אָבִיו וְאִמּוֹ בְּאָמְרוֹ שֶׁאֵינוֹ כֵּן. וּלְכָךְ אָמְרוּ שֶׁגּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְשֶׁהוּא חָבֵר לְאִישׁ מַשְׁחִית וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהָיָה כּוֹפֵר בָּעִקָּר.
ז' - ברכת המזון - חיוב מיחד לאמרה בשמחה
כָּתַב בְּסֵפֶר "פַּת לֶחֶם": וְעַל כֵּן, בְּעֵת שֶׁהוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, בִּפְרָט שֶׁהִיא מִצְוָה דְּאוֹרָיְתָא לְבָרֵךְ לַה' אַחַר שֶׁאָכַל וְשָׂבַע כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו כְּדַאֲמָרַן, רָאוּי שֶׁיִּפְנֶה מִכָּל עֲסָקָיו לְגַמְרֵי בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה. וִיצַיֵּר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֶבֶד שָׁפֵל שֶׁמָּצָא חֵן גָּדוֹל בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, בְּאֹפֶן שֶׁנְּשָׂאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים לִהְיוֹת מִבְּנֵי בֵּיתוֹ וְאוֹכֵל עַל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ, עַד שֶׁהוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כְּאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה עַל יְדֵי דְּבָרָיו הַנְּעִימִים. דְּחוֹבָה גְּדוֹלָה מֻטֶּלֶת עָלָיו שֶׁלֹּא לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּפוּי טוֹבָה, אֶלָּא לְהוֹדוֹת בְּהַלֵּל הַגָּדוֹל לַה', עַל שֶׁגָּמַל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת בַּטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר הֵיטִיב וּמֵיטִיב וְיֵיטִיב עִמּוֹ, בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּנְעִימָה קְדוֹשָׁה.
וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר עוֹד (חלק ב' דף ריח), דְּמָאן דִּמְבָרֵךְ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִגּוֹ שָׂבְעָה, בָּעֵי לְכַוְּנָא לְבֵיהּ וּלְשָׁוְאָה רְעוּתֵיהּ בְּחֶדְוָה, וְלֹא יִשְׁתַּכַּח עָצִיב, עַיֵּן שָׁם. דְּהָעֲצִיבוּת הוּא מִצַּד הַקְּלִפּוֹת, וְהַשִּׂמְחָה הוּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, דִּכְתִיב: "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ". וּלְכָךְ קָאָמַר שָׁם דְּאִצְטְרִיךְ רְעוּתָא בְּחֶדְוָה וּבְעֵינָא טָבָא. וְעַל דָּא כְּתִיב: "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", וְהוּא יְבָרֵךְ וְכוּ'. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא: כָּל מַאן דִּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנָא כִּדְקָא יָאוּת, בְּחֶדְוָא בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, כַּד סָלִיק מֵהַאי עָלְמָא, אֲתָר אִתַּתְקְנָא לֵיהּ גּוֹ רָזִין עִלָּאִין בְּהֵיכָלִין קַדִּישִׁין, וְעַיֵּן שָׁם.
וְכֵן כָּתַב הָרַב "וְזֹאת לִיהוּדָה" זַ"ל מֵהָרַב מֹשֶׁה קוֹרְדוֹוֵירוֹ זי"ע, שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר כְּדֵי לְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה. וְשֶׁצָּרִיךְ לְאָמְרָהּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְשֶׁיְּכַוֵּן בָּהּ הַרְבֵּה וּבְדִקְדּוּק מִלּוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יִבְלְעֵם, חַס וְשָׁלוֹם. וְשֶׁיִּהְיֶה בְּקוֹל רָם. מִשּׁוּם דְּהַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, מִטַּעַם דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.
ח' - המכון בברכותיו, אין תולעים שולטים בגופו
וְעוֹד שָׁם, דְּכָל הַמְבָרֵךְ עַל כָּל מַה שֶׁאוֹכֵל, עַד שֶׁאֵינוֹ מַכְנִיס לְגוּפוֹ שׁוּם דָּבָר בְּלֹא בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, אָז כְּשֶׁמֵּת, אֵין הַתּוֹלָעִים שׁוֹלְטִים בְּגוּפוֹ. וְעוֹד שָׁם: כְּלָל גָּדוֹל לִתְשׁוּבָה וּלְכָל קְדֻשָּׁה, לְהַפְרִיד עַצְמוֹ מֵהַגַּשְׁמִיּוּת וּלְכַוֵּן בְּבִרְכוֹתָיו וּבַאֲכִילָתוֹ בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי, כִּי בָּזֶה מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּרוּחָנִיּוּת עָלָיו וּמֵסִיר מֵעָלָיו הַקְּלִפָּה, וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו. עַיֵּן שָׁם וּבְסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה" (שער הקדושה פ"י) שֶׁכָּתַב שֶׁהֶחְמִיר הָרַב מְאֹד בָּזֶה.
וְכֵן כָּתַב בְּ"סֵדֶר הַיּוֹם": יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שׁוֹכֵב וְלֹא מֻטֶּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַפְּרַקְדָּן, אֶלָּא יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ בְּאֵימָה וְיִרְאָה וְכֹבֶד רֹאשׁ וְהַכְנָעָה גְּדוֹלָה. וִיפַנֶּה לִבּוֹ מִכָּל עֲסָקָיו לְבָרֵךְ אֶת אֱלֹהֵינוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁגְּמָלָנוּ כָּל טוּב.