חלק א - מאמרים · פרק ט - תפלה לזכיה רוחנית
... כִּי אִם יִשְׁאַל אָדָם דָּבָר שֶׁהוּא לְשֶׁבַח בּוֹרְאוֹ, כְּגוֹן עַל לִמּוּד תּוֹרָה וּשְׁאָר חֶפְצֵי שָׁמַיִם, וְשׁוֹפֵךְ עָלָיו נַפְשׁוֹ - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים.
"הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם", הַכַּוָּנָה שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּבַקְּשִׁים אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁיִּתְקַבֵּל, שֶׁהַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם - שֶׁאִם מְבַקֵּשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי שֶׁיַּשִּׂיג שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ לְהַגִּיעַ לְיִרְאַת שָׁמַיִם. (ספר חסידים)
בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, אִם יִתְפַּלֵּל אָדָם שַׁחֲרִית וּקְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם יִזְכֶּה לִדְבַר מִצְוָה וְיַצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו. וְאַף שֶׁלְּשָׁעָה יַחְשֹׁב שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ, בְּסוֹפוֹ יִמְצָא שֶׁכֵּן הוּא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיַּצְלִיחַ בּוֹ בַּיּוֹם בַּתּוֹרָה, וּמִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה. וְכֵן לְהֵפֶךְ - אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי בְּעֵת שֶׁאֵינִי מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי- כָּל הַיּוֹם אֵין שְׁמוּעָתִי בַּתּוֹרָה מְכֻוֶּנֶת וּקְרָעִים אַלְבִּישׁ. ("יערות דבש" חלק א דרוש ד).
א - עקר העליה בתורה ויראת שמים תלוי בתפלה.
אַמְרִינָן בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (ע:): מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיֶחְכַּם? - יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ. וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָנוּ בְּרָכָה אֲרֻכָּה [בִּרְכַּת 'אַהֲבָה רַבָּה'] עַל בַּקָּשַׁת הַחָכְמָה. וּבַהֲגָהוֹת ר' עֲקִיבָא אִיגֵר בְּיוֹרֵה דֵעָה (ס' שעו) כָּתַב, שֶׁהַכַּוָּנָה בִּבְרָכָה זוֹ הֱוֵי סְגֻלָּה לִזְכּוֹר לִמּוּדוֹ. וְסִפֵּר הַגָּאוֹן הַנָּצִי"ב לְהַגָּאוֹן ר' אִיסֵר זַלְמָן מֶלְצֵר, שֶׁבְּיוֹם שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹכֶה בְּ'אַהֲבָה רַבָּה', לֹא הָיָה זוֹכֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה. (הובא בדרך עץ החיים עמ' 502)
וְהֵעִיר בָּזֶה הַגָּאוֹן ר' א"י סלמון זַצַ"ל, שֶׁמָּצִינוּ בִּבְרָכָה זוֹ אֲרִיכוּת לָשׁוֹן מַה שֶּׁלֹּא מָצִינוּ בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת, וְהוּא - אַהֲבָה רַבָּה, חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְּךָ, וְכוּ', אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְּרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ. לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַצְלָחָה בַּתּוֹרָה, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. וּכְפִי שֶׁיַּרְבֶּה לְבַקֵּשׁ מִקֶּרֶב הַלֵּב - כֵּן יִזְכֶּה, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, לְהַצְלָחָה.
וְזֶה לְשׁוֹן הַ"יַעֲרוֹת דְּבַשׁ" (דרוש ד ד"ה ולכן): וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמְּזַכֶּה לָאָדָם לְהַשִּׂיג יַשְׁרוּת הַתּוֹרָה וּלְפַעְנֵחַ מַצְפּוּנִים בְּדַרְכֵי יֹשֶׁר וֶאֱמֶת, אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל לַה' בְּדֶמַע שֶׁיָּשׁוּב וִירַחֲמֵהוּ, כִּי קֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה הוּא, וְקָרוֹב לְכֹל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת.
וְעַל כֵּן, הָעֵצָה הִיא בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בְּתוֹרַת ה' - שֶׁיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו לְדַבֵּק לִבּוֹ לְתוֹרָתוֹ וּלְהָאִיר עֵינָיו בָּהּ, וְשֶׁיַּעְזְרֵהוּ נֶגֶד כָּל הַמַּפְרִיעִים מִשְּׁקִידַת הַתּוֹרָה. וְעַיֵּן שָׁם שֶׁהֶאֱרִיךְ, שֶׁרָאוּי הוּא, שֶׁקֹּדֶם שֶׁיְּבַקֵּשׁ יִתְמַרְמֵר וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל רֹעַ תְּכוּנָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט, קלו): "פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ", וְאָז יֶעְתַּר אֶל ה' לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְתוֹרָתוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת עַל הַפָּסוּק "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא" (שם לב, ו) - זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, לה): "כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים".
וּמוּבָא בְּסֵפֶר הַתַּקָּנוֹת (דף מו), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה: מוּבָא בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ ר' בֶּער זי"ע, שֶׁגִּלָּה לוֹ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הַנִּזְכַּר לְעֵיל, דְּהַיְנוּ נִשְׁמַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע, שֶׁעִקָּר מַה שֶּׁזָּכָה לְמַדְרְגוֹתָיו הַנּוֹרָאִים, הָיָה בַּעֲבוּר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה שֶׁהָיָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בַּעֲבוֹדָה גְדוֹלָה. וּבְזֶה הַכֹּחַ הֶעֱמִיד תַּלְמִידִים קְדוֹשִׁים וְתַלְמִידֵי תַלְמִידִים לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בַּעֲלֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ, וּבַעֲלֵי עֲבוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל תְּפִלּוֹת שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁזֶּה, מֵאָז וְעַד עַתָּה, מִמֵילָא יֵשׁ הַרְבֵּה יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמִּתְרַפְּקִים בְּשַׁבָּת בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה - רַק עִקָּר הָיָה בִּשְׁבִיל תְּפִלַּת הַחוֹל, שֶׁחִדֵּשׁ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זי"ע לְהִתְפַּלֵּל בְּגֹדֶל מְסִירַת נֶפֶשׁ בַּעֲבוֹדָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה. לָכֵן, עַל כָּל פָּנִים, אֲנַחְנוּ שׁוּפְלָא דְשׁוּפְלָא, בְּעִקְבֵי דַעֲקֵבִים בְּדָרָא דִמְשִׁיחָא, מָה אֲנַחְנוּ, מַה חַיֵּינוּ, וּמַה כֹּחֵנוּ. עַל כָּל פָּנִים, קְצָת הַנּוֹבְלוֹת, מִסְּפִיחֵי דִסְפִיחִים, שֶׁנִּשְׁאָר לָנוּ עוֹד מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הַנִּזְכַּר לְעֵיל, בָּזֶה נִתְרַפֵּק וְעַל זֹאת נִתְגַּעְגֵּעַ, וְזֶה כָּל חַיּוּתֵנוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַטְּהוֹרָה.
ב - בעניני גשמיות יבקש כדי צרכו, ובעניני רוחניות יבקש גדולות וגבוהות.
בְּסֵפֶר "מִשְׁנַת רַבִּי אַהֲרֹן", זֶה לְשׁוֹנוֹ: אָכֵן, בִּשְׁאֵלָה שָׁאנִי, (כְּלוֹמַר, לְעִנְיַן לִשְׁאֹל צְרָכָיו הֶחָמְרִיִּים מֵה') וּבִשְׁאֵלָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ אַךְ מִקְּצָת, דֶּרֶךְ בּוּשָׁה כְּעָנִי בַּפֶּתַח. וְנִרְאֶה דְּלֹא רַק הַשְּׁאֵלָה תִּהְיֶה עַל מִקְּצָת, אֶלָּא, שֶׁבְּעֶצֶם רְצוֹנוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ יִהְיֶה הַמְבֻקָּשׁ אַךְ בְּמִקְּצָת. שֶׁהֲלֹא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא דּוֹרֵשׁ וּמְבַקֵּשׁ, וְעַל כֵּן, גַּם בְּלִבּוֹ יִהְיֶה הַמְבֻקָּשׁ אַךְ בְּמִדָּה מֻעָטָה וּבְהִסְתַּפְּקוּת גְּדוֹלָה. וְדָבָר זֶה נוֹבֵעַ מֵהַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה כִּי אֵין מַגִּיעַ לָאָדָם מְאוּמָה, וְהַכֹּל הוּא נְדָבָה וָחֶסֶד מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִמֵּילָא, גַּם בִּפְנִימִיּוּת לְבָבוֹ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְצֶה וְיִדְרֹשׁ הַרְבֵּה. וּכְשֶׁיַּרְגִּישׁ כָּךְ, נִמְצָא, שֶׁכְּשֶׁיְּקַבֵּל, יַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ נִתָּן לוֹ כָּל טוּב, וּמִמֵּילָא יִשְׂמַח בָּהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה אֲמִתִּית, עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַב בַּכּוּזָרִי (ג, יז): וְזֶה מִתּוֹעֶלֶת הַבְּרָכוֹת לְמִי שֶׁהוּא רָגִיל בָּהֶן בְּכַוָּנָה וַהֲבָנָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְצַיְּרוֹת מִין הַהֲנָאָה בַּנֶּפֶשׁ, וְהַשֶּׁבַח עָלֶיהָ לְמִי שֶׁחֲנָנָהּ, בְּעוֹד שֶׁכְּבָר הָיָה מְזֻמָּן לְהֶעְדֵּרָהּ, וְאָז תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בָּהּ, יְעֻיַּן שָׁם.
וְזוֹהִי מִדַּת הָאָבוֹת, דְּבַכֹּל מִכֹּל כֹּל, כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ן, דְּזוֹהִי מִדָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁל הַבְּרִיאָה. וְהֶאֱרִיךְ בְּסוֹד הָעִנְיָן בְּפָסוּק "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית כד, א), עַיֵּן שָׁם. וְעַל זֶה אָמַר יַעֲקֹב (בראשית לג, יא): "חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל", וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעיה מד, כד): "אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל", "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא" (קהלת ה, ח), דְּקַאי עַל מִדַּת 'כֹּל', וְזוֹהִי מַדְרֵגַת הָאָבוֹת בָּאֹפֶן הַגָּבוֹהַּ, וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים.
אַךְ כָּל זֶה הוא בְּצָרְכֵי הַחֹמֶר, אֲבָל בְּרוּחָנִיּוּת צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות נ.): הַכְּתִיב "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ", הַהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב - הַרְחֵב פִּיךָ לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה. דַּהֲרֵי הָאָדָם נִבְרָא לְהַשִּׂיג כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וַאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּבָזֶה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא רְצוֹנוֹ בְּהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת. וְכַיָּדוּעַ מֵהַגְּרָ"א זצוק"ל גֹּדֶל מְבֻקָּשׁוֹ, הֵן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַיֵּם בְּכָל תֹּקֶף כָּל מִלֵּי דַחֲסִידוּת הַנִּמְצָא בַּחֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהֵן בְּהַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה בְּכָל הֶקֵּפָהּ וּפְנִימִיּוּתָהּ. וְאָמַר עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּעְלָמִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְגַלֶּה לוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תדא"ר כה): חַיָּב אָדָם לוֹמַר מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. כַּמּוּבָן, לֹא בְּמַדְרֵגָתָם, אַךְ הַמַּעֲשִׂים וְהַיְגִיעָה בְּכָל כּוֹחוֹ, לְפִי דַעְתוֹ וְכוֹחוֹתָיו הוּא, וּלְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ הוּא [וְעַיֵּן בְּ"דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים": זֹאת הִיא הַתְּרוּפָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה שֶׁתּוּכַל לְהַמְצִיא נֶגֶד הַיֵּצֶר וְכוּ'. וִיבַקֵּשׁ בִּלְבָבוֹ מֶה עָשׂוּ הָרִאשׁוֹנִים, אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁכָּךְ חָשַׁק ה' בָּהֶם; מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מֶה עָשָׂה דָּוִד מְשִׁיחַ ה', וְכָל הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ].
וְאַחֲרֵי דְהַמְבֻקָּשׁ צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּהַרְחָבָה, בְּלִי תַכְלִית, עַד מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי וְכוּ' - מִמֵּילָא צָרִיךְ שֶׁיִּקְטַן בְּעֵינָיו מַה שֶּׁפָּעַל וּמַה שֶּׁהִשִּׂיג, כִּי הֲרֵי הִנֵּהוּ רָחוֹק מְאֹד מֵהַמְבֻקָּשׁ. וְאִם הִשִּׂיג מָה - הֲלֹא זֶהוּ רַק שָׁלָב לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר. וְאִם עָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים - הֲרֵי זֶה כְּטִפָּה מִן הַיָּם נֶגֶד מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַשָּׂגוֹתָיו קְטַנּוֹת מְאֹד, וְגַם חָסֵר אֶצְלוֹ בְּזִכּוּךְ הַמַּעֲשִׂים וּבְטָהֳרַת הַלֵּב, וְזֶה מַקְטִין מְאֹד אֶת עֶרְכָּם. וּלְפִי גֹדֶל הַמַּטָּרָה וְהַמְבֻקָּשׁ - כֵּן יִקְטַן בְּעֵינָיו מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. וְזוֹהִי הַתּוֹצָאָה מֵהַמְבֻקָּשׁ הָרָחָב בְּתַכְלִית - שֶׁיְּמַעֵט בְּעֵינָיו מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. וּכְמוֹ בְּרוֹדֵף אַחַר הַחֹמֶר, בְּכָבוֹד וּבְתַאֲוָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, אֵין שָׁוֶה בְעֵינָיו נֶגֶד הֶחָסֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת - שֶׁבַּאֲמִתִּיּוּת הַדְּבָרִים, הֶחָסֵר הוּא לְאֵין שִׁעוּר יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ.
ג - אין להתעקש בבקשותיו הגשמיים, ואלו בבקשת הרוחניות כל ההצלחה תלויה בעקשנות
יֶשְׁנָם דְּבָרִים אֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ בָּהֶם לְלֹא סָפֵק, כְּגוֹן: שֶׁנְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו, שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְנִשָּׁמֵר מִן הָרָע וְכַדּוֹמֶה, וַעֲלֵיהֶם שַׁיָּךְ לְבַקֵּשׁ וְאַף לְהִתְעַקֵּשׁ.
אוּלָם, רֹב מִקְרֵי מְאֹרְעוֹת הָאָדָם, כְּגוֹן אִם יִתְעַשֵּׁר אוֹ יֵעָנִי, יֶחֱלֶה אוֹ יַבְרִיא, יִשָּׂא אִשָּׁה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת, יִלְמַד בַּתּוֹרָה בְּמִדָּה כָּזוֹ אוֹ אַחֶרֶת, יַעֲסֹק בְּעֵסֶק זֶה אוֹ אַחֵר - אֵינָם דְּבָרִים שֶׁבָּרוּר לָאָדָם מַהוּ בְּדִיּוּק רְצוֹן ה' בָּהֶם. וּמַהִי הַהַחְלָטָה וְהַדֶּרֶךְ שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל הָעִקָּר - עֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו. לְעִתִּים מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ כְּטוֹב וּמוֹעִיל, יָכוֹל לְהַכְשִׁילוֹ וְלִגְרֹם לוֹ נְזָקִים גְּדוֹלִים בְּגַשְׁמִיוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יד, יב): "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת".
וּמֵאַחַר שֶׁכָּךְ, עַל דָּבָר הַמֻּטָּל בְּסָפֵק אֵין לְהִתְעַקֵּשׁ דַּוְקָא שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְצוֹנוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ. וְהַמִּתְעַקֵּשׁ וּמְצַפֶּה שֶׁתִּתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ, גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ צַעַר וּכְאֵב לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג, יב): "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה-לֵב". וְכָתַב ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת: "אַל יְבַקֵּשׁ אָדָם עַל שׁוּם דָּבָר יוֹתֵר מִדַּי". אֶלָּא יִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לִרְצוֹן ה' וְלֹא לְהֵפֶךְ, וְאִם אֵין רְצוֹנוֹ בְּכָךְ, יַצִּילוֹ מִמֶּנּוּ.
בֵּין חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב רָוַח סִפּוּר נִפְלָא לְעִנְיָן זֶה עַל הֶחָסִיד ר' יִשְׂרָאֵל קַרְדּוֹנֶר זַצַ"ל שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד, וּבִימֵי הַחֹרֶף הַמֻּשְׁלָגִים לֹא הָיוּ לוֹ אֲפִלּוּ נַעֲלַיִם לְרַגְלָיו. לַמְרוֹת חֶסְרוֹנוֹ וְצַעֲרוֹ לֹא הִתְעַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ עַל מִלּוּי רְצוֹנוֹ, וּבִתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי ה' אָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת מַחְסוֹרִי וְאֶת הַקֹּר הָרַב הַגּוֹרֵם לִי צַעַר. אִם בִּרְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלָּתִי, אָנָּא, תֵּן לִי נַעֲלַיִם חַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי קַר וּכְדֵי שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתִּי וְאוּכַל לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. אוּלָם, אִם עַל כָּל פָּנִים, מִסִּבּוֹת הַיְדוּעוֹת לְךָ, רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשָּׁאֵר בְּלִי נַעֲלַיִם, תֵּן לִי דַּעַת וּתְבוּנָה שֶׁיְּסַיְּעוּ לִי לְהָבִין שֶׁאֵינִי זָקוּק לָהֶן וְאֶשְׂמַח בְּחֶלְקִי גַּם בִּלְעֲדֵיהֶן".
בְּלִקּוּטֵי מוהר"ן כָּתַב ר' נַחְמָן זצ"ל שֶׁהַתְּפִלָּה נִמְשֶׁלֶת לְחֶרֶב, אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לִלְחֹם עִם הַחֶרֶב הַזּוֹ שֶׁלֹּא יַטֶּה אוֹתָהּ לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, וְשֶׁיְּהֵא קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא. מוּבָן מִזֶּה, שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם יִתְעַקֵּשׁ עַל מִלּוּי מִשְׁאֲלוֹתָיו הָרִגְעִיּוֹת, בְּלִי לָשִׂים לֵב לַתּוֹצָאוֹת הָעֲלוּלוֹת לִצְמֹחַ מֵהֵן, הוּא עָלוּל לְהִתְחָרֵט לְאַחַר זְמַן. הַדָּבָר מָצוּי, לְדֻגְמָא, בְּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים. לַמְרוֹת שֶׁנִּרְאֶה לוֹ כִּי דָּבָר זֶה יִהְיֶה לְתוֹעַלְתּוֹ, הֲרֵי אֲנָשִׁים רַבִּים הִתְרַחֲקוּ מִן הָאֱמוּנָה וַעֲבוֹדַת ה' בִּגְלַל עָשְׁרָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ה, יב): "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ". ("ונכתב בספר")
ד - העצה הרוחנית להנצל מיצר הרע - תפלה
בְּסֵפֶר "עֲבוֹדַת פְּנִים" (מכתב כה): ...מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ עֵצָה לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרָע, הָרוֹצֶה לְאַבֵּד אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן - בֶּאֱמֶת אֵין כָּל עֵצָה לָזֶה, כִּי כָל עֵצָה צְרִיכָה לְעֵצָה אַחֶרֶת אֵלֶיהָ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים יג, ג): "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי". רַק עֵצָה אַחַת יֵשׁ בְּדוּקָה וּמְנֻסָּה לְכָל דּוֹרֵשׁ עֲבוֹדַת ה', וְהִיא מוֹעִילָה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן - פָּשׁוּט לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: "אָנָּה ה' מַלְּטָה נַפְשִׁי" (תהלים קטז, ד). וְכָל סֵפֶר תְּהִלִּים מָלֵא מִזֶּה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל זֶה הַרְבֵּה מְאֹד, לֹא יוֹם וְלֹא יוֹמַיִם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שָׁנָה. אַךְ מַה זֶּה מַזִּיק? הֲלֹא הַבַּקָּשָׁה וְהַתְּפִלָּה הִיא עַצְמָהּ עֲבוֹדָה גְדוֹלָה וְנַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֲרֵי לְתַכְלִית זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם וְהַיֵּצֶר הָרָע, כְּדֵי שֶׁיִּצְעֲקוּ לַה': "הַצִּילֵנִי נָא" (בראשית לב, יא).
וּמִי שֶׁצּוֹעֵק לַה' עַל צָרוֹת הַיֵּצֶר, חוֹסֵךְ לִצְעֹק עַל צָרוֹת אֲחֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְדַי לַמֵּבִין.
וּמְקֻבָּל מִצַּדִּיקִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ עַל צְרָכָיו הָרוּחָנִיִּים, שׁוּם קִטְרוּג אֵינוֹ יָכוֹל לְעַכֵּב תְּפִלָּתוֹ מִלַּעֲלוֹת הַשָּׁמַיְמָה. כִּי עִקַּר הַקִּטְרוּגִים הֵם כְּשֶׁמִּתְפֻּלֵּל עַל עִנְיָנָיו הַגַּשְׁמִיִּים; אוּלַי אֵינוֹ הָגוֹן וְאֵינוֹ כַּדָּאִי, וְאוּלַי זֶה לֹא טוֹב עֲבוּרוֹ שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. אֲבָל, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים, לֹא שַׁיָּךְ כָּל קִטְרוּג לָמָּה לֹא יְמַלְּאוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ הַטּוֹב. וּפֵרְשׁוּ בָזֶה לְשׁוֹן הַתְּפִלָּה 'וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו' - כַּאֲשֶׁר מְבַקְּשִׁים וּמִתְחַנְּנִים אֵלָיו שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה תָּמִיד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֶׁעוֹנִים לוֹ - יַאֲמִין כִּי עוֹנִים לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ מָרַן בַּעַל "בֵּית אַבְרָהָם" זי"ע, 'צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ' - דַּל הוּא מִלְּשׁוֹן "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם" (ישעיה לח, יד). כְּשֶׁיְּהוּדִי צוֹעֵק לַה': רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָרֵם אוֹתִי מִמַּצָּבִי הַשָּׁפֵל! אֲזַי - בְְּהֶכְרֵחַ - 'תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ'.
ה - בקשה ותחנונים על רוחניות, קרובה להתקבל יותר מבקשה על גשמיות.
כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים, כִּי אִם יִשְׁאַל אָדָם דָּבָר שֶׁהוּא לְשֶׁבַח בּוֹרְאוֹ, כְּגוֹן עַל לִמּוּד תּוֹרָה וּשְׁאָר חֶפְצֵי שָׁמַיִם, וְשׁוֹפֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ עָלָיו - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". וְשָׁמַעְתִּי שֶׁמְּבָאֲרִים, שֶׁהַכַּוָּנָה עַל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת. וְאָמְרוּ, שֶׁמַּה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, הַכַּוָּנָה - שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁמְּבַקְּשִׁים, אֵינוֹ בָטוּחַ שֶׁיְּקַבֵּל, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בִּידֵי שָׁמַיִם אִם יִרְצֶה לָתֵת לוֹ, אֲבָל חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם - שֶׁאִם מְבַקֵּשׁ יִרְאַת שָׁמַיִם, בְּוַדַּאי בָּטוּחַ שֶׁיַּשִּׂיג שֶׁיַּעְזְרוּ לוֹ לְהַגִּיעַ לְיִרְאַת שָׁמַיִם. וְדוֹ"ק.
ו - בתפלתו על עניני רוחניות, בכללה מתמלאים כל צרכיו הגשמיים.
עָלֶיךָ לָדַעַת מַה לְּבַקֵּשׁ, וְלִהְיוֹת חָכָם וּלְבַקֵּשׁ רוּחָנִיּוּת. וּבְאִם תִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְתִתְקַבֵּל תְּפִלָּתְךָ לִזְכּוֹת לְחַיֵּי רוּחָנִיּוּת, תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם - הֲרֵי, שֶׁלְּצֹרֶךְ קִיּוּם הַתּוֹרָה, יֵשׁ הֶכְרֵחַ בְּגַשְׁמִיּוּת, וְגַם הִיא תִתְמַלֵּא, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לְךָ אֶת הָעֲלִיָּה הָרוּחָנִית בְּקִבּוּל תְּפִלָּתְךָ עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן, הִרְוַחְתָּ בִּתְפִלָּה אַחַת אֶת שְׁנֵיהֶם. וְעַל זֶה כּוֹתֵב הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן יָפֶה בַּדָּבָר, וְנִרְאֶה כִּי כָל עִקַּר כַּוָּנָתֵנוּ בַּתְּפִלָּה אֵינָהּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בָּאִים לְעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, לְעִסְקֵי מְזוֹנוֹת, פַּרְנָסָה. כָּאן, אָנוּ שׁוֹפְכִים דְּמָעוֹת וּמְכַוְּנִים לִבֵּנוּ לַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. בְּרַם, בַּתְּפִלּוֹת עַל עִנְיָנִים אֲחֵרִים, כְּגוֹן תְּשׁוּבָה, בִּינָה וָדַעַת, אַהֲבַת תּוֹרָה, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה דְבָרִים רוּחָנִיִּים - כָּאן יֵשׁ רַק יְחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁבַּקָּשָׁתָם יוֹצֵאת מֵעֻמְקָא דְלִבָּא, בִּדְמָעוֹת וּבִבְכִי.
הֲרֵי, שֶׁאֵין אָנוּ דּוֹמִים אֶלָּא לְאוֹתוֹ אִישׁ צָבָא שׁוֹטֶה.
פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן וּבָא קֵיסַר הַמְּדִינָה לְאֶחָד מִקַּסְרַקְטִינֵי (מִמִּפְקָדוֹת) הַצָּבָא. עָמְדוּ הַחַיָּלִים מְסֻדָּרִים בְּשׁוּרָה, כַּנָּהוּג, וְהַקֵּיסָר עָרַךְ בֵּינֵיהֶם וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וּבַעֲמִידָתָם. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם הִשְׁתַּדְּלוּ וְהִתְאַמְּצוּ לְהֵרָאוֹת יָפֶה, כְּדֵי שֶׁיִּמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַקֵּיסָר. וְאָמְנָם, נֶהֱנָה הַקֵּיסָר מִמַּרְאֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם: כֻּלְּכֶם מְצָאתֶם חֵן בְּעֵינַי, וְהֵפַקְתֶּם מִמֶּנִּי רָצוֹן. יֹאמַר נָא לִי, אֵיפוֹא, כָּל אֶחָד מִכֶּם מַה בַּקָּשָׁתוֹ - וְתֵעָשׂ. קָפַץ וְיָצָא חַיָּל אֶחָד שׁוֹטֶה וְאָמַר לַקֵּיסָר:
- אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! בַּקָּשָׁה לִי אֵלֶיךָ.
- בַּקָּשָׁתְךָ מַהִי? - שָׁאַל הַמֶּלֶךְ.
- בַּקָּשָׁתִי שֶׁתְּצַוֶּה לָתֵת לִי אֶת מְנַת מְזוֹנוֹתַי דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
לִגְלְגוּ עָלָיו חֲבֵרָיו: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! כְּלוּם בִּשְׁבִיל כָּךְ כְּדַאי לְךָ לָבוֹא וּלְהַטְרִיחַ אֶת הַקֵּיסָר בְּבַקָּשָׁתֶךָ? הֲרֵי, מִמֵּילָא, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת עֲבוֹדַת הַצָּבָא בֶּאֱמוּנָה, נִתֶּנֶת לְךָ מְנַת מְזוֹנוֹתֶיךָ כְּסִדְרָהּ וּבִזְמַנָּהּ, וְאַף תִּלְבָּשְׁתֶּךָ וְכָל צְרָכֶיךָ הָאֲחֵרִים נִתָּנִים לְךָ מִקֻּפַּת הַמְּדִינָה כְּמוֹ לְכָל שְׁאָר הַחַיָּלִים הַמְשָׁרְתִים בִּצְבָא הַמֶּלֶךְ. הֲרֵי שְׁטוּת הִיא לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ בַּקָּשָׁה כָּזֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו לִגְמֹל עִמְּךָ חֶסֶד מְיֻחָד.
וּמַמָּשׁ כָּךְ נוֹהֲגִים גַּם אֲנַחְנוּ. אֵין אָנוּ מְבִינִים, כִּי כָל עִקַּר בַּקָּשָׁתֵנוּ צְרִיכָה לִהְיוֹת שֶׁנִּהְיֶה יְהוּדִים טוֹבִים. כִּי אָנוּ חַיָּבִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, שֶׁנּוּכַל לִהְיוֹת חַיָּלִים נֶאֱמָנִים הַמְשָׁרְתִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה וּבִמְסִירוּת. וְאָז, הֲרֵי נִהְיֶה, מִמֵּילָא, זַכָּאִים לְקַבֵּל אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ, מַלְבּוּשֵׁנוּ וְכָל מַחֲסוֹרֵנוּ מִ'קֻפַּת הַמְּדִינָה', בְּתוֹרַת אַנְשֵׁי צָבָא שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
ז - "ותקננו בעצה טובה מלפניך"...
פַּעַם אַחַת דִּבֵּר ר' נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב עִם אֶחָד, וּבְתוֹךְ כָּךְ שָׁמַע אָדָם אַחֵר מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית, וּבְתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ אָמַר אֶת הַמִּלִּים "וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ" בִּמְהִירוּת. אָמַר ר' נַחְמָן לְזֶה שֶׁעָמַד לְיָדוֹ: הַרָאִיתָ שֶׁזֶּה חוֹטֵף בִּמְהִירוּת אֵלּוּ הַתֵּבוֹת "וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה"?... הֲלֹא אֵלּוּ ֹהַתֵּבוֹת צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה מֵעָמְקָא דְּלִבָּא מְאֹד, כִּי זֹאת הִיא תְּפִלָּה יְקָרָה מְאֹד מְאֹד, כִּי מְאֹד צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁיִּתֵּן לָנוּ עֵצָה טוֹבָה וְנִזְכֶּה לָדַעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.
וְעִקַּר הַבַּקָּשָׁה - עֵצָה, שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב מַה נַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְיִתֵּן לָנוּ עֵצָה כָּרָאוּי, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְהַצִּיל אֶת עַצְמֵנוּ כָּל אֶחָד מִמַּה שֶׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל שֶׁלֹּא תֹּאבַד תִּקְוָתֵנוּ חָלִילָה. כִּי זֶה כְּלָל, שֶׁבַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. וּמִזֶּה בָּאוֹת כָּל הָעֵצוֹת הַמְקֻלְקָלוֹת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמֵּאֵת ה' הֵם, אוֹ שֶׁהַצַּדִּיק יָעַץ לוֹ כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יט, ג): "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ".
עַל כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֵצָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית שֶׁיַּצְלִיחַ עַל יָדָהּ לְנַצֵּחַ בֶּאֱמֶת, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן ה' בֶּאֱמֶת בְּכָל הָעִנְיָנִים בְּלִי הַטְעָיַת עַצְמוֹ כְּלָל.
וְיִזְכֹּר הָאָדָם, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֶלֶךְ כָּל הָעוֹלָם, חָפֵץ בִּתְפִלָּתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה" (תהלים ב, ח), וְלִיכָלְתּוֹ וַדַּאי אֵין גְּבוּל וְקֵץ - אַל לוֹ לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ עַל כָּל צְרָכָיו, מַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְתִקּוּן נַפְשׁוֹ הַשָּׁלֵם, אַף שֶׁכָּעֵת רָחוֹק מִזֶּה. וּמָשְׁלוּ עַל זֶה מָשָׁל לְעֶבֶד מְצֹרָע שֶׁאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: שְׁאַל מִמֶּנִּי כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֲךָ. בִּקֵּשׁ הָעֶבֶד קַשׁ מֵאֻרְווֹת הַמֶּלֶךְ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ וּלְהָקֵל עַל יִסּוּרֵי מַחֲלָתוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! הֲרֵי בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְרַפֹּאת אוֹתְךָ כָּלִיל, וּמַה לְךָ כִּי תִּשְׁאַל דָּבָר קָטָן שֶׁכָּזֶה!...
ח - תועלת תפלת ההורים על הבנים.
אִיתָא בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וְכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, הָיָה עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר. וְהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה בָנִים מֵאִשָּׁה אַחַת, שִּׁשָּׁה זְכָרִים וְאַרְבַּע נְקֵבוֹת. וּבְכָל יוֹם וְיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְּׁתַּטֵּחַ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא אֶחָד מֵהֶן לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָבָר מְכֹעָר. אָמְרוּ, לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא, וְהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל, וְהֶעֱלֶה אוֹתוֹ הַכֹּהֵן. וְלֹא נִכְנַס אוֹתוֹ כֹּהֵן לְעוֹלָמוֹ, עַד שֶׁרָאָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּפִרְחֵי כְהֻנָּה מִבָּנָיו עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס לְעוֹלָמוֹ. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (תהלים לז, ג): "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב", וּכְתִיב (ישעיה כו, ד): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד", שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", עַיֵּן שָׁם. וְהַכַּוָּנָה - שֶׁמִּי שֶׁמִּשְׁתַּטֵּחַ לַה' וּמַשְׁלִיךְ כָּל בִּטְחוֹנוֹ עָלָיו, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ בָנָיו הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵהֶם גַּם כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד שְׂכָרוֹ הַגָּדוֹל הַצָּפוּן לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
וְתָמִיד תִּהְיֶה תְּפִלַּת הָאָב וְהָאֵם שְׁגוּרָה בְּפִיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ לוֹמְדֵי תוֹרָה וְצַדִּיקִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת. וִיכַוֵּן מְאֹד בְּבִרְכַּת 'אַהֲבָה רַבָּה' וּבְבִרְכַּת הַתּוֹרָה, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים 'וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ', וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר בְּ'וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל' - 'לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה'.
כְּשֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים הַיָּשָׁן שֶׁל אִמּוֹ הַצִּדְקָנִית, הִתְרַגֵּשׁ וּבָכָה, וְאָמַר: אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה דְמָעוֹת אִמִּי שָׁפְכָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַסֵּפֶר תְּהִלִּים הַזֶּה שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּה יִהְיֶה 'עֶרְלִיכֶאר אִיד'...
מָרַן הַגָּאוֹן ר' אֱלִיעֶזֶר מְנַחֵם שַׁךְ שְׁלִיטָ"א אָמַר: כְּדֵי שֶׁסֵּפֶר יַצְלִיחַ וְיִתְקַבֵּל בַּצִּבּוּר, צָרִיךְ זְכוּת מְיֻחֶדֶת, וְלִפְעָמִים בִּזְכוּת הַדְּמָעוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁל הָאֵם.
מָרַן הַ"קְהִלּוֹת יַעֲקֹב" זַצַ"ל הָיָה אוֹמֵר, שֶׁלִּפְעָמִים רוֹאִים שֶׁבְּבַיִת פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר יוֹצֵא תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק, וְזֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵיזוֹ סַבְתָּא שֶׁלּוֹ שָׁפְכָה לִבָּהּ בִּתְפִלּוֹת וּבִדְמָעוֹת שֶׁתִּזְכֶּה לְבָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְאִם זֶה לֹא עָזַר לַבָּנִים - הֲרֵי זֶה עוֹזֵר לַנְּכָדִים. וּבַדּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסַּבְתָּא, שֶׁלֹּא רָאוּ אֶת הַנְּכָדִים, חוֹשְׁבִים מִתּוֹךְ רְאִיָּה קְצָרָה שֶׁהַתְּפִלּוֹת שֶׁל הַסַּבְתָּא הָלְכוּ לְאִבּוּד וּלְבַטָּלָה, חַס וְחָלִילָה. וּלְבַסּוֹף מִתְבָּרֵר, שֶׁשּׁוּם תְּפִלָּה לֹא חוֹזֶרֶת רֵיקָם - אִם לֹא עֲבוּרוֹ, אָז עֲבוּר בָּנָיו וּנְכָדָיו. וְעַיֵּן עוֹד בְּ"חַיֵּי עוֹלָם" (ח"א פרק כח).
ט - תפלה על יראת שמים אינה סתירה לדברי חז"ל: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
"מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְווֹתַי כָּל הַיָּמִים" (דְּבָרִים ה, כוּ).
"אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: כְּפוּיֵי טוֹבָה בְּנֵי כְּפוּיֵי טוֹבָה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: 'מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם' הָיָה לָהֶם לוֹמַר: תֵּן אַתָּה" (עבודה זרה ה.).
בְּסֵפֶר "רִנַּת חַיִּים" (המצורף לספר "שפתי חיים" מועדים א' עמ' רמו) מְעוֹרֵר הג"ר חַיִּים פְרִידְלַנְדֶר זַצַ"ל אֶת הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד הִנֵּנוּ מְבַקְּשִׁים לְעִתִּים מֵה' דְּבָרִים שֶׁאָנוּ עַצְמֵנוּ חַיָּבִים לִבְחֹר וְלַעֲשׂוֹת, כְּגוֹן: "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לֶהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל... לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ". וַהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל (ברכות לג.): "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם" (ברכות לג.)?
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: בִּתְפִלַּת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים אָנוּ מְבַקְּשִׁים: "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ", כְּלוֹמַר: תֵּן אַתָּה בְּלִבֵּנוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. וְשׁוּב קָשֶׁה: הֲרֵי הַשָּׂגַת יִרְאַת שָׁמַיִם מֻטֶּלֶת עַל הָאָדָם, וְלִכְאוֹרָה אֵין מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ?
שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלָה זוֹ: רֵאשִׁית, בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְמִילֵי דִּשְׁמַיָּא מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ הַחוֹבָה לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁיָּדֵנוּ מַגַּעַת, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ וּמַכִּירִים שֶׁכָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה הוּא מְעַט מִדַּי בְּיַחַס לַדַּרְגָּה שֶׁה' מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּגִּיעַ אֵלֶיהָ. לָכֵן, לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּדַּלְנוּ וּפָתַחְנוּ פֶּתַח כְּחֻדּוֹ שֶׁל מַחַט, אָנוּ פּוֹנִים וּמְבַקְּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפְתַּח לָנוּ פֶּתַח כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם.
שֵׁנִית, הַתְּפִלָּה עַצְמָהּ הִיא הַבְּחִירָה וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלָּנוּ בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב, שֶׁהֲרֵי אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁיִּרְאַת שָׁמַיִם הִיא מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ בֶּאֱמֶת, וְהַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לְמַלֵּא אֶת חֶסְרוֹנֵנוּ הוּא ה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַתּוֹצָאָה הִיא תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּלֵב שָׁלֵם. "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ" - זוֹהִי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַטּוֹבָה וְהַמּוֹעִילָה בְּיוֹתֵר.
יְסוֹד זֶה - שֶׁגַּם בְּכָל מַה שֶּׁקָּשׁוּר לְיִרְאַת שָׁמַיִם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִפְנוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְרַק הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַשְׁלִים וּלְמַלֹּאת אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ - לְמֵדִים אָנוּ מֵהַכָּתוּב: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" וְגוֹ' וּמִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא עַל פָּסוּק זֶה הַמְצֻטָּטִים בְּרֹאשׁ מַאֲמָרֵנוּ. מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל אֵלּוּ יוֹצֵא, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר "מִי יִתֵּן", הוּא בָּא לוֹמַר לִכְלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ "תֵּן אַתָּה". שֶׁהֲרֵי לִכְאוֹרָה הָיָה מָקוֹם לִתְמֹהַּ, מַדּוּעַ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "מִי יִתֵּן" וְגוֹ', הֲרֵי הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לָתֵת?! אֶלָּא בָּא לוֹמַר שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ וְאָז הָיוּ מְקַבְּלִים יִרְאַת שָׁמַיִם.
מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא בִּקְּשׁוּ, הָיְתָה טַעֲנָה עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּפוּיֵי טוֹבָה, כִּי מַדּוּעַ לֹא בִּקְּשׁוּ? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִזְדַּקֵּק לְחַסְדֵּי ה' שֶׁיִּתֵּן לָהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, כִּי אָז הָיוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לַה' עַל חַסְדּוֹ. הֵם רָצוּ לְהַגִּיעַ לְיִרְאַת שָׁמַיִם בְּעַצְמָם בְּלֹא סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. הַ"נְּגִיעוֹת" שֶׁל מִדַּת כְּפוּי טוֹבָה גָּרְמָה לָהֶם לְטָעוּת זוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם כְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן מַתָּנָה - "תֵּן אַתָּה" [כִּי עַל הָאָדָם לְהַכִּיר בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ לָאָדָם בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם הַיֵּצֶר הָרָע] אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ (קדושין ל:)].
עַל כָּל פָּנִים, נִמְצִינוּ לְמֵדִים מִכָּאן שֶׁתְּפִלָּה אֶפְשָׁרִית וַאֲפִלּוּ נִצְרֶכֶת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם. ("לקח טוב")
וְעוֹד כָּתַב בְּעִנְיָן זֶה הרי"מ שֶׁכְטֶר שליט"א: לִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, הֲרֵי עַל הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת ה' עַל פִּי בְּחִירָתוֹ, וּמַה שַׁיָּךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ עַל רוּחָנִיּוּת, כִּי בְּסִדְרֵי הַתְּפִלָּה הֲרֵי מָצִינוּ הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת עַל עִנְיָנִים שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת, עַל הַקֵּרוּב אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְתוֹרָתוֹ, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת. יֶתֶר עַל כֵּן, הֲרֵי מָצִינוּ גַּם תְּפִלּוֹת עַל הַזּוּלַת שֶׁאַף הוּא יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וִיתֵרָה מִזּוֹ - תְּפִלּוֹת שֶׁיְּקָרֵב אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה. וַהֲרֵי יֶשְׁנָהּ בְּחִירָה לְכָל אָדָם, וּמַה שַׁיָּךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּךְ שֶׁהוּא יְסַיַּע בְּיָדֵינוּ לְעָבְדוֹ, וַהֲרֵי נִגְרָע בְּכָךְ מִכֹּחַ בְּחִירָתֵנוּ הָעַצְמִית.
אֶלָּא שֶׁאָמְנָם קַיֶּמֶת הַבְּחִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַךְ בַּעַל הַבְּחִירָה הֶחָפֵץ לִבְחֹר בַּטּוֹב, רַשַּׁאי לִמְצֹא לְעַצְמוֹ עֵצוֹת וְסִיּוּעַ לְהַטּוֹת בְּחִירָתוֹ לְטוֹב, וּבִכְלַל זֶה לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּסַיַּע בְּיָדוֹ. כִּי עֶצֶם הַדָּבָר שֶׁהוּא בּוֹחֵר לִפְנוֹת וּלְבַקֵּשׁ סִיּוּעַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַתְּפִלָּה הִגִּיעַתּוּ עַל יְדֵי בְּחִירָתוֹ - זֶה עַצְמוֹ לִבְחִירָה יֵחָשֵׁב, כִּי הֲרֵי הַבְּחִירָה מִצַּד יִצְרוֹ הָרָע הוּא שֶׁלֹּא לְהִתְפַּלֵּל, וְעַתָּה שֶׁבָּחַר לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמְנָם הֵאִיר פָּנָיו אֵלָיו וְקֵרְבוֹ אֵלָיו כְּתוֹצָאָה מִבְּחִירָתוֹ בִּתְפִלָּה - הֲרֵי מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו מֵאִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא - כָּל זֶה בִּכְלַל בְּחִירָתוֹ הִיא, וְאֵין זֶה סוֹתֵר עִם הַתְּפִלָּה, אֶלָּא, אַדְּרַבָּה, כָּאָמוּר.
כְּמוֹ כֵן עַל הַתְּמִיהָה אֵיךְ שַׁיָּךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁהַזּוּלַת יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וּבֶאֱמֶת מָצִינוּ כָּמוֹהוּ רַבּוֹת, כְּמוֹ רַבִּי מֵאִיר שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל הַבִּרְיוֹנִים שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה (ברכות י.) וְעוֹד. וְהַבֵּאוּר הוּא, כִּי הֲלֹא, בֶּאֱמֶת, אוֹתוֹ הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן בְּחִירָה אִם לְהִתְפַּלֵּל עַל הָרָשָׁע שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אוֹ לֹא יִתְפַּלֵּל, וְהוּא בּוֹחֵר לְהִתְפַּלֵּל. וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל, עוֹזְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָרָשָׁע יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְהַיְנוּ, שֶׁבַּעַל בְּחִירָה אֶחָד רַשַּׁאי לְהֵיטִיב בְּכֹחַ בְּחִירָתוֹ עַל בַּעַל בְּחִירָה שֵׁנִי. וּמִכֵּיוָן שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַפְּעֻלָּה הַטּוֹבָה עַל יְדֵי בְּחִירָה - כָּשֵׁר וְרָאוּי הַדָּבָר, וְאֵין זֶה סוֹתֵר אֶת כְּלָלֵי הַבְּחִירָה [שֹׁרֶשׁ הֶסְבֵּר זֶה הוּא בְּסֵפֶר "הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ" (אות צג), וּבַ"חֲזוֹן אִישׁ" אֹרַח חַיִּים מוֹעֵד בַּהַשְׁמָטוֹת (דף רנו ד"ה דברים ה') מִי יִתֵּן וְגוֹ', עַיֵּן שָׁם], [וְכַנַּ"ל בְּסֵפֶר "שִׂפְתֵי חַיִּים" (מועדים א עמ' עו) להגא"צ ר' חַיִּים פְרִידְלַנְדֶר זַצַ"ל]. וּרְאֵה עוֹד בָּזֶה לְהַלָּן מַאֲמָר ט' פֶּרֶק ה'.