אור ברסלב
ברומו של עולם - על התפילה חלק א - מאמרים › פרק ו - סבות המעכבות קבלת התפלה

ברומו של עולם - על התפילה

חלק א - מאמרים · פרק ו - סבות המעכבות קבלת התפלה

פרק ה - התנאים לקבלת התפלה

"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה,יח) - יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (מדרש איכה רבתי פ"ג סי' יט) .

א - גדל רעת הממלמלים תפלתם בשברי מלים.

כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכַוָּנַת הַתְּפִלָּה וּלְהִתְפַּלֵּל לְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה בְּטֵלָה - לַאו מִלְּתָא זוּטְרָתִי הִיא, וְצָרִיךְ לָזֶה הַרְבֵּה טָהֳרָה וְהַרְבֵּה תוֹרָה, וְעוֹד. אוּלָם, בְּפֶרֶק זֶה נְדַבֵּר עַל הַבְּעָיָה הַכְּאוּבָה בְּיוֹתֵר, הַנִּמְצֵאת בַּאֲנָשִׁים, הַמְמַלְמְלִים תְּפִלָּתָם בִּמְהִירוּת, וּתְפִלָּתָם מְגֹחֶכֶת גַּם מִבְּחִינָה חִיצוֹנִית, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁזּוֹ סִבָּה מַסְפֶּקֶת כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ לְעַכֵּב הַתְּפִלָּה, עוֹד יֵשׁ בְּזֶה חִלּוּל ה' בְּאֹפֶן נוֹרָא, וְלָזֶה הֻקְדַּשׁ סֵפֶר שָׁלֵם בְּשֵׁם "מֵאָה בְרָכוֹת" לְר' יַעֲקֹב אָשֵׁר וַיְסְפִישׁ שְׁלִיטָ"א. וּבִהְיוֹת שֶׁסִּפְרֵנוּ עוֹסֵק בִּתְפִלָּה, אַעְתִּיק כַּמָּה קְטָעִים מִסִּפְרוֹ הַנִּפְלָא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

מָה אֻמְלָל יִהְיֶה מַצָּבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מְמַלְמֵל, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֱמֶת, וְשָׁם יִרְאֶה חֻרְבָּנוֹ - מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָא מְאִירָה וַאֲמִתִּית - שֶׁכִּמְעַט כָּל 'מִסְמָכָיו' הֲכִי חֲשׁוּבִים: 'תְּפִלּוֹתָיו וּבִרְכוֹתָיו', 'שְׁבָחָיו וּרְנָנָיו', כָּל אֵלֶּה נִשְׁאֲרוּ שָׁם לְמַטָּה לְמַטָּה בְּאוֹתוֹ 'נְוֵה הַתְּלָאוֹת', שֶׁהִסְתּוֹבֵב לוֹ שָׁם כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים. וְעַתָּה, אֵיךְ תִּשְׁתַּלֵּב נִשְׁמָתוֹ - שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּלִי רְנָנוֹת - עִם אוֹתָם נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַמְרַנְּנִים שָׁם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ???!!!

יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁיִּמְצָא שָׁם לְמַעְלָה כַּמָּה מִתְּפִלּוֹתָיו הַפְּסוּלוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּלֹא כַוָּנָה וּבְלִי פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת. הַתְּפִלּוֹת הָאֵלּוּ 'רִחֲפוּ' בַּחֲלַל הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּתַּקְּנוּ, עַל יְדֵי שֶׁהִצְלִיחוּ לַחְתֹּר וְלַעֲלוֹת בְּאוֹתוֹ 'שְׁבִיל' שֶׁל תְּפִלּוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יָדוֹ אוֹ עַל יְדֵי צַדִּיקֵי עֶלְיוֹן בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ.

בְּרַם, הַ'תְּפִלּוֹת' וְהַ'בְּרָכוֹת' הַחֲפוּזוֹת וְהַמְמֻלְמָלוֹת, אֵלֶּה אוּלַי בִּכְלַל לֹא 'מְרַחֲפִים' הֵם, וְרַק נִמְצָאִים הֵם בְּעֻמְקָא דִתְהוֹם רַבָּה, וְסָפֵק גָּדוֹל אִם בִּכְלָל נִתָּן לְהַעֲלוֹתָם, וְאִם יֵשׁ אֶת מִי לְהַעֲלוֹת???...

וּמִשּׁוּם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁמְּאֹד מְאֹד חָמוּר וְנוֹרָא הוּא עִנְיָן זֶה: מִלְמוּל תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת [בְּשִׁיטָתִיּוּת וּבִדְרַסְטִיּוּת]. וּבוֹ בִּזְמַן שֶׁהַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת הֵם דַּוְקָא מֵהַדְּבָרִים הַיְסוֹדִיִּים וְהָעִקָּרִיִּים בְּיוֹתֵר.

וּבְהֶחְלֵט, נִתָּן לוֹמַר: שֶׁהַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת [הַסְּבִירוֹת], הֵם הַמְכַלְכְּלִים אֶת כָּל אֹרַח חַיֵּינוּ, הָעֲרָאִים וְהַנִּצְחִיִּים. וּלְהֵפֶךְ, חַס וְחָלִילָה, [הַמְמֻלְמָלוֹת], הֵם הַמְשַׁבְּשִׁים וְהַמְמָרְרִים לָנוּ אֶת הַחַיִּים...

וְעוֹד שָׁם: כְּשֶׁמְּדַבְּרִים וּמְעוֹרְרִים עַל תְּשׁוּבָה וּפִשְׁפּוּשׁ בְּמַעֲשִׂים, הֲרֵי מוּבָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַמַּעֲשִׂים. - אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, תְּחִלַּת מַעֲשָׂיו מַה הֵם? הֱוֵי אוֹמֵר; בִּרְכַּת 'עַל נְטִילַת יָדַיִם', בִּרְכַּת 'אֲשֶׁר יָצַר' וְכוּ'. זֹאת אוֹמֶרֶת, מִצְוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת מַתְחִילוֹת בְּמֵאָה הַבְּרָכוֹת.

בַּמִּדְרָשׁ מוּבָא: "וְעַתָּה וְכוּ'" (בראשית כא, כג) - אֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יב): "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. סְמִיכוּת זוֹ מְסַיַּעַת לְעִנְיָנֵנוּ: וְעַתָּה - זוֹ תְשׁוּבָה! מָה ה' שׁוֹאֵל - עַל זֶה דָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַל תִּקְרֵי 'מָה' אֶלָּא 'מֵאָה'! זֹאת אוֹמֶרֶת - הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה לְהַתְחִיל בְּמֵאָה הַבְּרָכוֹת...

כִּמְעַט שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי אֶת הַדִּין וְהַחֶשְׁבּוֹן הֲכִי נוֹקֵב שֶׁיִּצְטָרֵךְ הָאָדָם לִתֵּן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִהְיֶה דַּוְקָא מִסָּבִיב לְמֵאָה הַבְּרָכוֹת. כִּי, הֲרֵי, בְּעוֹד שֶׁלְּגַבֵּי שְׁאָר הַמִּצְוֹת שֶׁלֹּא עָשָׂה כָּהֹגֶן, אוּלַי יְנַסֶּה הָאָדָם לְתָרֵץ עַצְמוֹ בְּתֵרוּצִים שׁוֹנִים; כָּאן יִתְאוֹנֵן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ דַּי כֹחַ וְדַי זְמַן, וְכָאן יַעֲנֶה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ דַּי אֶמְצָעִים כַּסְפִּיִּים, וְגַם לֹא עֲצַבִּים, הוּא הָיָה עָסוּק לְמַעְלָה רֹאשׁ בְּבַעֲיוֹתָיו... - אִם תֵּרוּצָיו יִתְקַבְּלוּ אוֹ לֹא, זֶהוּ כְּבָר חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם...

אֲבָל, בִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל; מַה יַּעֲנֶה, וְאֵיזֶה תֵּרוּץ יִמְצָא לוֹ, כְּשֶׁיַּתִּירוּ אֶת הַ'חֲבִילָה' הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בֵּין הַ'חֲבִילוֹת' שֶׁל הַמִּצְוֹת, וְשֶׁהוּא הָאָדָם, כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ לִקְרַאת 'חֲבִילָה' זוֹ, וּבְלִבּוֹ חוֹשֵׁב: חֲבִילָה זוֹ תּוֹשִׁיעֵנִי! וְהִנֵּה, מַתְחִילִים לְהוֹצִיא מֵהַ'חֲבִילָה' בְּרָכוֹת לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת! אֲבָל... דָּא עֲקָא, מַה קָּרָה כָּאן עִם הַ'חֲבִילָה' הַגְּדוֹלָה שֶׁכָּל כָּךְ שָׂמַח וְסָמַךְ עָלֶיהָ?! --- 'סְחוֹרָה' כָּל כָּךְ פְּגוּמָה וְדֵפֶקְטִית ! ! !

גַּם הוּא, בַּעַל הַ'סְחוֹרָה' הַזֹּאת, אֵינוֹ מַכִּיר 'סְחוֹרָתוֹ' שֶׁל עַצְמוֹ... [בְּקֹשִׁי רַב, עַד שֶׁמַּצְלִיחַ לְזַהוֹת כַּמָּה 'בְּרָכוֹת' 'מְהוּהוֹת' שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בָּהֶם אֵי אֵלּוּ מִלִּים, וּמְזַהֶה אוֹתָם; כְּבִרְכַּת 'שֶׁהַכֹּל', 'הָעֵץ', וְכַדּוֹמֶה... אַחַר כָּךְ יָבִיאוּ עוֹד 'חֲבִילָה' קְטַנָּה וּ'מְצֻמֶּקֶת'. וּבַ'חֲבִילָה' זוֹ כְּבָר יִהְיוּ כַּמָּה בְרָכוֹת שֶׁנִּתָּן יוֹתֵר לְהַכִּירָן, כְּגוֹן: בִּרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בְּלֵיל יוֹם כִּפּוּר, אוֹ בִּרְכַּת 'עַל אֲכִילַת מַצָּה' בְּלֵיל הַסֵּדֶר, וְכַדּוֹמֶה...] וְעַכְשָׁו, יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ: תַּגִּיד, בֶּן אָדָם! תַּסְבִּיר לָנוּ, אַתָּה, כַּמָּה זְמַן דָּרוּשׁ לוֹמַר בְּרָכָה כָּרָאוּי, וְכַמָּה זְמַן לוֹקַחַת הַ'בְּרָכָה' הַ'מְמֻלְמֶלֶת'? [הָרִאשׁוֹנָה - חָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת! וְהַשְּׁנִיָּה - שְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת...] הַאִם בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ חָסְרוּ לְךָ כַּמָּה שְׁנִיּוֹת הַלָּלוּ?! הַאִם הַרְבֵּה אֶמְצָעִים כַּסְפִּיִּים דְּרוּשִׁים לָזֶה? אוֹ, הַאִם יֵשׁ צֹרֶךְ בַּעֲצַבִּים מְיֻחָדִים כְּדֵי לְבָרֵךְ בְּרָכָה יוֹתֵר רְאוּיָה, מִבְּלִי לְדַבֵּר מִכַּוָּנַת 'שֵׁמוֹת' וְיִחוּדִים, רַק סְתָם בְּרָכָה עִם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת?!...

מַה יַּעֲנֶה, אוֹ מַה תְּשׁוּבָה יִתֵּן, עַל שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת אֵלּוּ, הַנּוֹקְבוֹת וְיוֹרְדוֹת 'חַדְרֵי בָטֶן'?

הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ! 'דִּין וְחֶשְׁבּוֹן' נוֹקֵב יִהְיֶה דַּוְקָא מִסָּבִיב לַבְּרָכוֹת...

מְעַנְיֵן לְצַטֵּט גַּם אֶת לְשׁוֹן הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (מביאו ה"חרדים" פרק א), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּד קָרִיב קָמָא מָארֵהּ, וְצָלוּ צְלוֹתֵהּ, וְלָא חַיִישׁ עַל יְקָרָא דְמָארֵהּ - טָב דְּלָא אִיבְרֵי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר (ירמיה כב, ל): "כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו"... מַמָּשׁ כָּךְ, יִהְיֶה מַצָּבוֹ שֶׁל הַ'מְמַלְמֵל' בְּעָלְמָא דִּקְשׁוֹט, כְּשֶׁיַּתִּירוּ אֶת הַ'חֲבִילָה' הַגְּדוֹלָה שֶׁל 'בִּרְכוֹתָיו' וּ'תְפִלּוֹתָיו', וְכִמְעַט שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ שָׁם דָּבָר הָרָאוּי. אָז, יִכְתְּבוּ עַל 'תְּעוּדַת עֲנִיּוּת' שֶׁלּוֹ, מִשְׁפָּט אֻמְלָל זֶה - עֲרִירִי! גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו.

כְּדַאי לַחֲשֹׁב לְרֶגַע, מָה וְאֵיךְ הָיְתָה תְגוּבָתוֹ שֶׁל הַ'גֶּבֶר' כַּיּוֹם, בְּאִם הָיִינוּ מְטִיחִים כְּלַפָּיו מִשְׁפָּט זֶה...

לְצַעֲרֵנוּ, רוֹאִים גַּם זֹאת, כְּשֶׁעוֹמְדים בִּתְפִלַּת הַ'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' [גַּם הַ'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה' הֵם מֵהַמֵּאָה בְרָכוֹת], וְהִנֵּה, רַק הִתְחִילוּ! וּכְבָר יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה הַצּוֹעֲדִים אָחוֹרָה. הֵם, כְּבָר גָּמְרוּ אֶת שֶׁלָּהֶם... הֵם תּוֹהִים וּבוֹהִים, אֵין לָהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת - וּמְחַכִּים בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת לַחֲזָרַת הַ'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה'. מָה הֵם עוֹשִׂים בְּאוֹתוֹ זְמַן [עַד שֶׁמַּתְחִילִים אֶת הַחֲזָרָה]? שׁוּם דָּבָר!... וְכָכָה זֶה חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה שָׁנִים עַל שָׁנִים. לֹא שֶׁקּוֹרֶה, לִפְעָמִים, כְּשֶׁדַּעְתּוֹ לֹא כָּל כָּךְ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. רַק זֶהוּ הֶרְגֵּלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה - עַל לֹא דָּבָר. אֵין לוֹ וְלֹא לְאַף אֶחָד שׁוּם תּוֹעֶלֶת מִזֶּה, וְרַק הַיֵּצֶר הָרָע 'מִתְמוֹגֵג' לוֹ מִנַּחַת, וְתוּ לֹא...

יִשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לָמָּה, בְּעֶצֶם, לֹא חָשַׁבְתָּ פַּעַם, לִטְעֹם טַעֲמָהּ שֶׁל תְּפִלָּה מַהִי? טַעֲמָהּ שֶׁל הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ וַעֲרִיגָה לֵאלֹקִים?... לָמָּה לֹא הִשְׁתּוֹקַקְתָּ פַּעַם, לְהִשְׁתַּפֵּךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו? אֵיךְ זֶה, בֶּאֱמֶת, חָשַׁבְתָּ; שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תּוּכַל לְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל בַּעֲיוֹתֶיךָ, וְאֵין לְךָ צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת ה' בְּתַחֲנוּנִים וְרִצּוּיִים עַל כָּל הַהִצְטָרְכֻיּוֹת הָרַבּוֹת, וְעַל כָּל הַדְּבָרִים הַנִּשְׂגָּבִים הַנֶּאֱמָרִים בִּתְפִלַּת הַ'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה'?

אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לִהְיוֹת כָּל כָּךְ 'כְּפוּי טוֹבָה' לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא לְהוֹדוֹת לוֹ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁגּוֹמֵל לְךָ שָׁעָה שָׁעָה?! אֵיךְ זֶה לֹא הִשְׁתַּדַּלְתָּ לְשַׁפֵּר מַעֲשֶׂיךָ, לְפָחוֹת בְּאוֹתָם עִנְיָנִים וּמַעֲשִׂים הַנִּתָּנִים לְתַקֵּן בְּקַלּוּת?! כָּל אֵלֶּה הֵם שְׁאֵלוֹת הַחוֹדְרוֹת וְנוֹקְבוֹת...

וּמִכֵּיוָן שֶׁהִזְכַּרְתִּי כָּאן אֶת הַמִּשְׁפָּט - עִנְיָנִים וּמַעֲשִׂים הַנִּתָּנִים לְתַקֵּן בְּקַלּוּת - רָצוּי לְצַטֵּט דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל ר' יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֵר זיע"א בְּסִפְרוֹ "אוֹר יִשְׂרָאֵל" (הובאו בספר "בנין עולם"), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל מִצְוָה אוֹ עֲבֵרָה שֶׁיּוֹתֵר קַל לְקַיְּמָן - הֵם הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר. כְּגוֹן, בִּטּוּל תּוֹרָה שֶׁל שָׁעָה קַלָּה, בִּזְמַן שֶׁפָּנוּי מֵעֲסָקָיו, חָמוּר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבִּטּוּל תּוֹרָה בְּעֵת טִרְדּוֹתָיו.

וְעַתָּה, הָבָה וְנִתְבּוֹנֵן, הֲיֵשׁ זְמַן יוֹתֵר נוֹחַ וּמֻכְשָׁר לְלִמּוּד כְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא כְּבָר נִמְצָא לְיַד הַסֵּפֶר וְיוֹשֵׁב וְלוֹמֵד?! וְאִם גַּם אָז יַפְסִיק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, אוֹ בְּמַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת - הִנּוֹ אָז מְבַטֵּל הוּא תּוֹרָה, בִּזְמַן הַיּוֹתֵר מֻכְשָׁר וְנוֹחַ לִלְמֹד. וְאָז גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשׂוֹא יוֹתֵר מִכָּל בִּטּוּל תּוֹרָה בְּאֹפֶן אַחֵר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְזֶהוּ כַּוָּנָתִי בְּצִטּוּט זֶה גַּם לְעִנְיָנֵנוּ - עִנְיַן הַבְּרָכוֹת. הוּא, הֲרֵי כְּבָר נִמְצָא בְּ'שֶׁטַח' זֶה, כִּי הֲרֵי מְבָרֵךְ וּמִתְפַּלֵּל הוּא! וְאִם כֵּן, לָמָּה וְעַל מַה זֶּה לֹא יַסְדִּיר זֹאת בְּאֹפֶן הָרָאוּי וְהָרָצוּי?! לָמָּה 'זוֹרֵק' הוּא יוֹם יוֹם 'תְּפִלּוֹתָיו' וּ'בִרְכוֹתָיו' לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפָנִים חֲמוּרוֹת וַחֲמוּצוֹת, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּישָׁן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, שֶׁיַּעֲלוּ לְרָצוֹן לְפָנָיו, וְלֹא שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לְמַטָּה וְיִתְחַטְּפוּן עַל יְדֵי הַ'סִטְרָא אַחֲרָא', רַחֲמָנָא לִצְלָן?!

רְאוּבֵן יָרַד מֵהַמָּטוֹס - שֶׁגָּמָא זֶה עַתָּה מֶרְחָקִים עֲצוּמִים - וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק לְהָזִין עֵינָיו מֵהַסְּבִיבָה הַחֲדָשָׁה, נִפְלְטָה מִפִּיו צְוָחָה אֲיֻמָּה וּמַקְפִּיאָה: אוֹי, הַמִּסְמָכִים!!! מֵהֶמְשֵׁךְ גְּנִיחוֹתָיו וְהַמִּלִּים הַמְקֻטָּעוֹת, נִתַּן לְהָבִין, שֶׁהַמִּסְמָכִים הֲכִי חֲשׁוּבִים וְהַמְיֹעָדִים לְיַעַד זֶה, נִשְׁכְּחוּ לוֹ אֵי שָׁם, וְכִי הַרְבֵּה יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת וְגַם הוֹצָאוֹת כַּסְפִּיּוֹת מְרֻבּוֹת עָלוּ לוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַעַד זֶה, וּבָזֶה תָּלָה כָּל עֲתִידוֹ. וְעַכְשָׁו, כָּל תִּקְוֹתָיו נָגוֹזוּ חִישׁ מַהֵר, וְנֶהֶפְכוּ לוֹ לְמַפַּח נֶפֶשׁ וְדַאֲבוֹן לֵב. וּבְמִלִּים אֵלּוּ סִיֵּם רְאוּבֵן קִנָּתוֹ: יָגַעְתִּי לָרִיק וְהוֹלַדְתִּי לַבֶּהָלָה.

בְּרָם, מַצָּבוֹ הָאֻמְלָל שֶׁל רְאוּבֵן - כְּאַיִן וּכְאֶפֶס הוּא נֶגֶד מַצָּבוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל אוֹתוֹ מְמַלְמֵל תְּפִלּוֹתָיו וּבִרְכוֹתָיו. כְּשֶׁיְּהוּדִי זֶה מִסְתַּלֵּק מֵעוֹלַם שֶׁקֶר זֶה, וְנִמְצָא כְּבָר בְּעוֹלַם הָאֱמֶת, שָׁם רוֹאֶה אֶת חֻרְבָּנוֹ מִתּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה מְאִירָה, נִצְחִית וַאֲמִתִּית. כַּמָּה טְרָגִי הוּא מַצָּבוֹ, וּמָה אֻמְלָל הוּא שָׁם, כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁהַ'מִסְמָכִים' הֲכִי חֲשׁוּבִים לְיַעַד זֶה: תְּפִלּוֹתָיו וּבִרְכוֹתָיו, שְׁבָחָיו וּרְנָנָיו - שֶׁבָּהֶם מְרַנְּנִים הַצַּדִיקִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן - נִשְׁאֲרוּ אֵי שָׁם לְמַטָּה לְמַטָּה בָּאָרֶץ בְּאוֹתוֹ 'נְוֵה הַתְּלָאוֹת' שֶׁהִסְתּוֹבֵב שָׁם כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים.

בְּ"קַב הַיָּשָׁר" (פ"ח) מֵבִיא בְּשֵׁם הַזֹּהַר, שֶׁלִּפְעָמִים, בִּתְפִלָּה רְאוּיָה וּמִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב נִתָּן לְהַעֲלוֹת גַּם אֵי אֵלּוּ 'תְּפִלּוֹת פְּסוּלוֹת' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּלֹא כַוָּנָה וְנִשְׁאֲרוּ לְמַטָּה.

וְאוּלַי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף, שֶׁתְּפִלָּה בְּלֹא כַוַּנָה שֶׁנִּשְׁאֶרֶת לְמַטָּה, עוֹד נִתָּן לְהַעֲלוֹתָהּ אֵיךְ שֶׁהוּא, כִּי עַד עַכְשָׁו הָיְתָה מֻנַּחַת כְּגוּף בְּלִי נְשָׁמָה. וְעַכְשָׁו, עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנּוֹבַעַת מִקִּירוֹת לֵב - 'מֵפִיחַ רוּחַ חַיִּים' גַּם בְּאוֹתָהּ 'תְּפִלָּה גּוֹוַעַת'. בְּרָם, 'תְּפִלָּה מִלְמוּלִית' שְׁבוּרָה וּרְצוּצָה, שֶׁמִּכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בָּהּ מְתֹם - סָפֵק גָּדוֹל אִם יֵשׁ אֶת מַה לְּהַעֲלוֹת...

הַ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה" עַל "שֻׁלְחָן עָרוּךְ" אֹרַח חַיִּים (סי' צח), מֵבִיא בְּשֵׁם כַּמָּה פוֹסְקִים - שֶׁאִם לֹא הִתְפַּלֵּל [שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה] 'דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים' [הַהֵפֶךְ מִמִּלְמוּל], שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וּמְסַיֵּם הַ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה": וְאַף עַל גַּב דִּבְחֶסְרוֹן כַּוָּנָה אֵין אָנוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, הָתָם הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁקָּרוֹב הַדָּבָר שֶׁגַּם בַּחֲזָרָה לֹא יְכַוֵּן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶה, שֶׁהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה 'דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים', בְּקַל יוּכַל לוֹמַר בַּחֲזָרָה 'דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי לְמֵדִין אָנוּ מִזֶּה, שֶׁיּוֹתֵר קַל לְהָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל 'דֶּרֶךְ תַּחֲנוּנִים' מִלְּהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. וְכַיָּדוּעַ - מַה שֶּׁיּוֹתֵר קַל לְקַיֵּם - יוֹתֵר יֵשׁ תְּבִיעָה עַל זֶה אִם לֹא קִיֵּם. וּמִשּׁוּם זֶה, יָכוֹל בְּהֶחְלֵט לִהְיוֹת, שֶׁתְּפִלָּה בְּלֹא כַוָּנָה הַנִּשְׁאֶרֶת לְמַטָּה וּמְרַחֶפֶת לָהּ אֵי שָׁם בַּחֲלַל הָעוֹלָם, עוֹד נִתָּן לְהַעֲלוֹתָהּ אֵיךְ שֶׁהוּא בִּתְפִלָּה זַכָּה וַאֲמִתִּית. בְּרָם, הַ'תְּפִלּוֹת' הַמִּלְמוּלִיּוֹת, מִי יוֹדֵעַ אִם בִּכְלַל 'תְּפִלּוֹת' הֵם. מִי יוֹדֵעַ אִם בִּכְלָל נִשְׁאֲרוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם, וְיֵשׁ אֶת מַה לְּהַעֲלוֹת.

כִּי הֲרֵי, בְּהֶחְלֵט, יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁ'תְּפִלּוֹת' מֵעֵין אֵלּוּ מִתְמַסְּרִים לַחִיצוֹנִים מִסִּבַּת קַלּוּת רֹאשׁ וּפְרִיקַת עֻלּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ 'מִתְפַּלֵּל', שֶׁבְּקַלּוּת הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת מַצָּבָם אַחֶרֶת, וְהוּא הַמְמַלְמֵל הָרַס וְרִצֵּץ אוֹתָם לְגַמְרֵי בִּשְׁאָט נַפְשׁוֹ.

וּלְסִכּוּם, מִפַּעַם לְפַעַם נַעֲרֹךְ תְּפִלָּה קְצָרָה וַחֲרִישִׁית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב, וְאוּלַי גַּם בִּשְׁפִיכַת דֶּמַע: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָנָּא, רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּטוֹב וּבְאֹפֶן יוֹתֵר מְסֻדָּר, וַעֲזֹר לָנוּ - שֶׁלֹּא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה, חַס וְחָלִילָה.

וּבְעִנְיַן הַתְּפִלּוֹת הַנּוֹרָאוֹת וְהַנִּשְׂגָּבוֹת - וִדּוּי, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, נְפִלַּת אַפַּיִם, כְּשֶׁעוֹמְדִים מִן הַצַּד, וּבְהִסְתַּכְּלוּת עַל אֹפֶן וְצוּרַת אֲמִירָתָם, הֲרֵי הַרְבֵּה פְעָמִים נִמְצָא הַ'מִּסְתַּכֵּל' בְּמַצָּב כָּזֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם עָלָיו 'לִצְחֹק' אוֹ דַּוְקָא לִבְכּוֹת... מֵהַדְּפִיקוֹת הַמְּהִירוֹת וְהַחֲפוּזוֹת עַל הַלֵּב בַּאֲמִירַת הַוִּדּוּי, [וּכְאִלּוּ אָמַר 'לַצְנוּ' וְאַמְשִׁיךְ לְהִתְלוֹצֵץ, כִּי הֲרֵי בְּהֶכְרֵחַ נִרְאֶה כָּל הָעִנְיָן כְּלֵיצָנוּת אַחַת גְּדוֹלָה] וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִתָּן לְהַדְבִּיק אֶת הַחַזָּן וְאֶת הַצִּבּוּר אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, כְּדֵי לוֹמַר בְּיַחַד אֶת הַ'שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה' מִדּוֹת [רַק אִם יְדַלֵּג], כִּי כָל זֶה הוֹלֵךְ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק [אוּלַי יֵשׁ מָקוֹר לְמִנְהַג שְׁטוּת זֶה?]. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרַק מַתְחִילִים לוֹמַר אֶת הַ'שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה' מִדּוֹת, שׁוּב פַּעַם חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה אוֹתוֹ גִחוּךְ, כְּשֶׁכֻּלָּם מְמַהֲרִים לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפְסָל לִ'נְפִילַת אַפַּיִם', עַד שֶׁמַּמָּשׁ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה קָּרָה כָּאן פִּתְאוֹם לְאוֹתָהּ תְּפִלָּה נוֹרָאָה וְנִשְׂגָּבָה זוֹ - שֶׁל 'שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת', וְאַתָּה מַחֲלִיט: אוֹ שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה עִנְיָן לוֹמַר אֶת הַ'שְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת' דַּוְקָא בִּנְשִׁימָה אֶחָת... [גַּם בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר יֵשׁ קֶטַע שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ בִּנְשִׁימָה אֶחָת...] אוֹ שֶׁצְּרִיכִים דַּוְקָא לֵישֵׁב בְּעֵת אֲמִירַת 'שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת', וְתֵכֶף כְּשֶׁמַּתְחִיל לוֹמַר: ה', ה', צְרִיכִים מִיָּד לֵישֵׁב [כָּךְ זֶה נִרְאֶה בְּכָל אֹפֶן]. כִּי הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבְּחֶלְקִיק שְׁנִיָּה יֹאמְרוּ אֶת כָּל הַ'שְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת' כָּרָאוּי וְכַיָּאוּת, וּבוֹ בִּזְמַן שֶׁצְּרִיכִים דַּוְקָא לַעֲשׂוֹת הֶפְסֵק בֵּין כָּל מִדָּה וּמִדָּה, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים.

כַּמּוּבָן, אִם לֹא הָיוּ צְרִיכִים לֵישֵׁב בְּעֵת 'נְפִילַת אַפַּיִם', אוֹ לְהַכּוֹת בְּאֶגְרוֹף בְּעֵת אֲמִירַת הַוִּדּוּי, אָז לֹא הָיָה מֻרְגָּשׁ כָּל כָּךְ הַגִּחוּךְ הַזֶּה. בְּרַם, הַדְּפִיקוֹת הַמְּהִירוֹת וְהַחֲפוּזוֹת עַל הַלֵּב וְהַהִתְיַשְּׁבוּת הַפִּתְאוֹמִית 'מַסְגִּירָה' אוֹתָם, אֶת הַ'מְמַהֲרִים', וּמַעֲמִידָה אוֹתָם בְּמַצָּב גִּחוּכִי עַד לִמְאֹד בְּאוֹתָם תְּפִלּוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, שֶׁאוּלַי הָיָה יוֹתֵר רָצוּי לֹא לְאָמְרָם בִּכְלָל מֵאֲשֶׁר לְאָמְרָם בְּצוּרָה גִּחוּכִית כָּזֹאת... וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

וְעוֹד עַל הַ'מְמַהֵר', שֶׁבְּאֶמְצַע תְּפִלָּתוֹ הַחֲפוּזָה, עוֹד מוֹצֵא לְנָכוֹן לוֹמַר גַּם מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, כַּמּוּבָן, לֹא עַל 'חֶשְׁבּוֹנוֹ', רַק בְּאֶמְצַע חֲזָרַת הַ'שְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה'. וְעָלָיו אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּהֶחְלֵט, מַה שֶּׁקָּבְעוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ק פז.): גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וּמְצַיֵּת לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצִּוּוּ לִשְׁמוֹעַ בְּטוֹב חֲזָרַת הַ'שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה', וְלַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה כַּיָּאוּת. אָז, נוֹסָף לְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְּׁמִיעַת חֲזָרָה זוֹ וַעֲנִיַּת הָ'אָמֵנִים', הוּא גַּם כֵּן נִמְצָא בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה שֶׁל 'מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה'.

וְזֹאת מִשּׁוּם, שֶׁכְּשֶׁהוּא הָאָדָם נִמְצָא בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל 'מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה' - נִכָּר בּוֹ הַכְנָעָתוֹ הָאֲמִתִּית לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים, חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁצִּוּוּ עַל כָּל אֵלֶּה, וְשֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ הֵם.

בְּרַם, אִם הוּא בּוֹחֵר לוֹ אָז, בְּאֶמְצַע חֲזָרַת הַ'שְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה', לוֹמַר מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים וְכַדּוֹמֶה - זֹאת הִיא יָזְמָתוֹ הוּא! וּמִמֵּילָא חָסֵר לוֹ הַהַכְנָעָה. וְהַרְבֵּה צַעַר וְיָגוֹן מְעוֹרֵר הוּא עָלָיו בְּאִי הַכְנָעָתוֹ לְשַׂרְפֵי עֶלְיוֹן אֵלּוּ, אֲשֶׁר רַק לְאוֹרָם נִסַּע וְנֵלֵךְ.

ב - שמירת הלשון הכרחית לצרך קבלת התפלה

כּוֹתֵב הֶ"חָפֵץ חַיִּים" (שער הזכירה פ"י): תְּחִלַּת כָּל הַמַּעֲלוֹת לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים - הוּא מְתַקֵּן וּמְקַדֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה אֶת כְּלִי הָאֻמָּנוּת הַמְיֻחָד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא הַדִּבּוּר. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁיְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, יַעֲלֶה לִמְקוֹר שָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה. כִּי לֹא לְחִנָּם הִמְשִׁילוּהוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת לְעִנְיַן אָמָּנוּת (כמו שפירש"י במדבר לֹא, ח), לְהוֹרוֹת לָנוּ - כְּמוֹ שֶׁכְּלִי אָמָּנוּת הוּא דָּבָר הֶכְרֵחִי לְעִנְיַן עֲשִׂיַּת כֵּלִים חֲדָשִׁים וְיָפִים, כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָמָּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁבְּכָל הָאָמָּנִים, וְשִׂכְלוֹ יִהְיֶה דַּק עַד מְאֹד, וּמְצַיֵּר בְּרַעֲיוֹנָיו אֹפֶן עֲשִׂיַּת הַכֵּלִים בְּגֶדֶר הַיּוֹתֵר נָאוֹת - אַף עַל פִּי כֵן אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּלְתִּי כְּלִי אָמָּנוּת.

וְיוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִהְיוּ לוֹ כְּלֵי אָמָּנוּת, אַךְ שֶׁהֵם פְּגוּמִים וּמְקֻלְקָּלִים, וְיַעֲשֶׂה בָּהֶן הָאָמָּן אֵיזֶה כְּלִי עַל יְדֵי הַדְּחָק, יִהְיֶה נִכָּר בָּהֶם אַחַר כָּךְ הַפְּגָם וְהַשֶּׁבֶר שֶׁל כְּלֵי הָאָמָּנוּת מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, כִּי לֹא יָכוֹל לְהַחְלִיקָן כָּרָאוּי, וְהֵם כָּל גָּלְמֵי כְּלֵי-עֵץ, וְאֵין נָאֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֲפִלּוּ לְהֶדְיוֹט, וְכָל שֶׁכֵּן לְהַגִּישָׁן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָאָמָּן שֶׁכְּלֵי הָאָמָּנוּת שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וְטוֹבִים, מְלֻטָּשִׁים וּמְצֻחְצָחִים כָּרָאוּי, הַכְּלִי שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶן הָאָמָּן הַזֶּה יֵצֵא מְתֻקָּן וּמְהֻדָּר כַּהֹגֶן.

כֵּן מַמָּשׁ בְּעִנְיָן זֶה, הוּא כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁנִּתַּן לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לַעֲבֹד בּוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, וּלְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל לְפָנָיו, כִּי הוּא כְּלִי הָאָמָּנוּת הַגָּדוֹל שֶׁיּוּכַל הָאָדָם הַשָּׁלֵם לִבְנוֹת בּוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא, טז): "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וְגוֹ' לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ". וְהוּא מַמָּשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי בְּדִבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶּׁהָאָדָם מְדַבֵּר פֹּה בְּזֶה הָעוֹלָם לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, נִבְרָאִים לְמַעְלָה עוֹלָמוֹת וּמַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, וְיִהְיוּ אַחַר-כָּךְ מְלִיצִים וּפְרַקְלִיטִים עֲבוּר נִשְׁמָתוֹ.

וּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת הָעוֹלָמוֹת וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁלּוֹ, תָּלוּי בְּכַמָּה עִנְיָנִים: א- לְפִי הַהֲכָנָה שֶׁהָיָה לוֹ בָּעֵת הַהִיא, אִם הֵכִין אֶת עַצְמוֹ בָּעֵת הַהִיא בְּכָל כֹּחוֹתָיו לְקַיֵּם כְּפִי הַתּוֹרָה בְּכָל חֲלָקָיו וּפְרָטָיו שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה. ב - לְפִי כְּלֵי הָאָמָּנוּת שֶׁעָשָׂה בָּהֶם הַתּוֹרָה, וְהֵם כְּלֵי הַדִּבּוּר [וּכְהַאי גַּוְנָא בְּמִצְוָה לְעִנְיַן כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁקִּיֵּם בָּהֶם הַמִּצְוָה], שֶׁאִם הֵם יָפִים וּמְהֻדָּרִים, שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם תָּמִיד לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק כֹּחַ קְדֻשָּׁתָם, יֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה וְאוֹר גָּדוֹל עַל הָעִנְיָן הַהוּא. אֲבָל, אִם פּוֹגֵם וּמְטַמֵּא, חַס וְחָלִילָה, אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וְשֶׁקֶר וְכַדּוֹמֶה, וְלֹא יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ יְדַבֵּר בְּפִיו דִּבְרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה - אֵיזֶה כֹּחַ יֵשׁ בָּהֶן לְהַמְשִׁיךְ עַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה הַהִיא קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, אַחֲרֵי שֶׁכְּלֵי הַמִּבְטָא שֶׁלּוֹ הֵם פְּגוּמִים וּטְמֵאִים בְּעַצְמָם מִכְּבָר.

וְזֶה לְשׁוֹן האלשי"ך הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" (שמות כח, לה). וְהוּא, כִּי הַמְנַבֵּל פִּיו בְּחֶלְאַת טֻמְאַת נַבְלוּת פֶּה, שַׁקֵּץ יְשַקֵּץ פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, וְתָעֵב יְתַעֲבֵם, כִּי עֲשָׂאָם בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. וְאֵיכָכָה יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּפֶה דּוֹבֵר נְבָלָה, וְאַל יִקְצֹף עַל קוֹלוֹ לֵאמֹר: מִי זֶה נִבְזֶה עָרֵב עַל לִבּוֹ לַעֲמֹד לְפָנָיו לְבַקֵּשׁ רָצוֹן עַל עֲווֹנוֹתָיו בְּנִיבוֹ, נִבְזֶה בִּכְלִי מְכֹעָר, מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס. וְהֵן לוּ הָיִיתָ עֶבֶד מֶלֶךְ הָאָרֶץ, הַאִם הָיִיתָ עוֹמֵד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכֵלִים מִכֵּלִים צוֹאִים - הֲלֹא תִּכָּלֵם! וְגַם הוּא בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מַלְאָךְ רָשָׁע יְצַוֶּה לְךָ לַהֲמִיתְךָ בַּחֶרֶב.

וְעַתָּה, שָׂא נָא קַל וָחֹמֶר - וּמָה אִם מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי חָרַשׁ אֶת חַרְשֵׁי אֲדָמָה לַהֶבֶל דָּמָה, תְּחַיֵּב אֶת רֹאשְׁךָ בְּשָׁרֵת אוֹתוֹ בִּכְלִי בִּלְתִּי טָהוֹר, וּמַה גַּם אַתָּה יַתּוּשׁ נָטוּשׁ, כִּי תֶּעֱרַב אֶת לִבֶּךָ לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתוֹ מִי מֵהַקְּדוֹשִׁים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה יִהְיֶה כְּדַאי לַעֲמֹד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר אֵלָיו - קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר כִּי יַקְרִיב אִישׁ וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל, מְדַבֵּר אֵלָיו בְּטֻמְאַת שְׂפָתַיִם, כִּי פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְּרָעַת נִבְלַת הַפֶּה וַתִּמְאַס, וּמֵאַיִן וּלְאֵיךְ שַׂמְתָּ לִבֶּךָ לְדַבֵּר אֵלָיו וְלוֹמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ בְּפֶה דּוֹבֵר נְבָלָה. וְאוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה כִּי תָּבוֹא בֵּית ה' וְלֹא מָנַעְתָּ מִלְּהָבִיא עֲבִיט מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד הַשּׁוֹכֵן שָׁם. וְאַנָּה תּוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתְךָ כִּי תְּהַפֵּךְ כְּלִי שָׁרֵת הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת בּוֹ אֶת קוֹנְךָ לְאֶחָד מִן הַבִּיבִין? וַהֲלֹא עַל הַפֶּה שֶׁאָדָם שָׂח בּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין, בֹּשְׁנוּ מְאֹד לְהַלֵּל בּוֹ אֶת ה', כְּמַאֲמַר הָאוֹמֵר (ירושלמי ברכות): מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי שְׁנֵי פִּיּוֹת; אֶחָד לְדַבֵּר בּוֹ צָרְכֵי בֵּיתִי, וְאֶחָד לְדַבֵּר בּוֹ עִם קוֹנִי.

וּמַה גַּם עַתָּה, אֲשֶׁר בְּפֶה טָמֵא יַעֲרֹךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ רָצוֹן, כִּי אֵיךְ יִהְיֶה לְרָצוֹן אֲמָרָיו אִם הַסָּנֵגוֹר הוּא הַקָּטֵגוֹר, וּבְדַבֶּרְךָ בּוֹ יִהְיֶה לְךָ לְמַזְכִּיר עָוֹן. וְעַיֵּן שָׁם שֶׁהֵבִיא מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל זֶה. וְסִיֵּם עַל זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהֵן זֹאת תִּרְמֹז תּוֹרָתֵנוּ בָּאָמוּר (שם) "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן וְכוּ', לוֹמַר, כִּי כַּאֲשֶׁר הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא הַמְּעִיל שֶׁדִּבַּרְנוּ בּוֹ לְמַעְלָה, יִהְיֶה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת בּוֹ אֶת ה' וְלֹא לְמַה שֶׁהוּא הַפְכּוֹ, אָז - "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ" בִּתְפִלָּתוֹ "בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" לְדַבֵּר אִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יִתְהַפֵּך, חָלִילָה.

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: אֵינוֹ דּוֹמֶה הֶבֶל פִּיו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵטְא, לְהֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מִי שֶׁקִּלְקֵל, רַק לִפְעָמִים דֶּרֶךְ מִקְרֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק ז, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם הֶבֶל פִּיו מֻרְגָּל בְּחֵטְא בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם מְקַלְקֵל פִּיו בִּשְׁאָר דִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּאִסּוּר לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, בְּוַדַּאי מְגָרֵעַ בְּזֶה בְּיוֹתֵר אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ, וְלֹא תַּעֲלֶה לְמַעְלָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל זֶה.

וְנוּכַל לוֹמַר, דְּזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּקֹהֶלֶת (ז, יג): "רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹקִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ". פֵּרוּשׁוֹ, תֵּן עֵינֶיךָ וְלִבֶּךָ עַל הַדְּבָרִים הָאֱלֹקִיִּים, וְהֵם הַהֵיכָלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יָדֶיךָ לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ, עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת בְּכָל הַהֲכָנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לָזֶה, וְגַם בִּכְלֵי אָמָּנוּת נְקִיִּים, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. "כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ" , פֵּרוּשׁ - אִם תְּקַלְקְלֵם, חַס וְחָלִילָה, יִשָּׁאֲרוּ לְעוֹלָם פְּגוּמִים וּמְקֻלְקָלִים, וְיִהְיֶה לְךָ מִזֶּה דְּאָגָה עוֹלָמִית וְצַעַר תְּמִידִי בְּזָכְרוֹ שֶׁעַצְלוּתוֹ גָּרַם כָּל זֶה, כִּי אֵינָם כְּמוֹ עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר אִם יְקַלְקֵל אֶחָד יוּכַל הָאָמָּן הַשֵּׁנִי לְתַקְּנָם - לֹא כֵן בְּעִנְיְנֵי הַתַּכְלִית הַנִּרְצֶה, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא בְּאָבוֹת: אִם אֵין אֲנִי לִי מִי לִי. וְזֶה שֶׁכָּתוּב "כִּי מִי יוּכַל וְגוֹ'.

הַיּוֹצֵא מִכָּל דְּבָרֵינוּ - שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּדִּין, זוֹכֶה הָאָדָם לְקַדֵּשׁ אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר שֶׁלּוֹ, וְאָז תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ יִתְקַבְּלוּ לְמַעְלָה.

ג - עוד ממעכבי התפלה

כָּתַב בַּעַל סֵפֶר "דֶּרֶךְ סְלוּלָה": עִנְיְנֵי תְּפִלָּה מְלֵאִים בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים גֹּדֶל מַעֲלָתָהּ וְגֹדֶל עָנְשָׁהּ לַמְבַטְּלִין אוֹתָהּ וּמִתְפַּלְּלִין בְּלֹא כַּוָּנָה. וְכָתְבוּ סִפְרֵי מוּסָר כִּי תְּפִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה. וְהִנְנִי בָּאתִי לְהַעְתִּיק פֹּה הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים הַמְעַכְּבִין אֶת הַתְּפִלָּה, וְאֵלּוּ הֵן:

א. הֲלָנַת פְּעֻלַּת שָׂכִיר. וְהָאֲרִ"י זַ"ל קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הָיָה חוֹקֵר אִם אֵין אִתּוֹ שְׂכִיר יוֹם לְשַׁלֵּם לוֹ בְּיוֹמוֹ, לְבַל יִתְעַכֵּב עַל יְדֵי זֶה תְּפִלָּתוֹ מִלַּעֲלוֹת לְמַעְלָה.

ב. יַעֲשֶׂה כְּסוּת שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁהוּא בְּחֶזְקָת שֶׁאֵין בּוֹ שַׁעַטְנֵז, כִּי אִם הִמָּצֵא תִּמָּצֵא בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת שַׁעַטְנֵז, עַל יְדֵי זֶה תְּעֻכַּב הַתְּפִלָּה מִלַּעֲלוֹת לְמַעְלָה, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים.

ג. עַל יְדֵי עָווֹן הַמַּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, וְכִמְעַט נָטָיוּ רַגְלָיו, שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ שׁוּם תְּשׁוּבָה.

ד. עֲווֹן הַגֶּזֶל, רַחֲמָנָּא לִצְלָן. שֶׁבִּשְׁבִיל פְּרוּטָה שֶׁגָּזַל אֶת חֲבֵרוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגָּזַל לְנָכְרִי, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר, צָרִיךְ לִהְיוֹת מְגֻלְגָּל בָּעוֹלָם לְהַחֲזִיר הַפְּרוּטָה לִבְעָלָיו אוֹ לְיוֹרְשָׁיו. וּמְבֹאָר בְּסֵפֶר חֲסִידִים גֹּדֶל עָנְשׁוֹ, וְנִמְצָא בַּסְּפָרִים שֶׁאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁמְּעַכֵּב תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מִלַּעֲלוֹת לְמַעְלָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּמוֹ עֲוֹן הַגֶּזֶל, רַחֲמָנָּא לִצְלָן. וּבְוַדַּאי רָאוּי לוֹ לָאָדָם וְטוֹב לוֹ לְוַתֵּר מִשֶּׁלּוֹ מֵאָה זְהוּבִים מִלְּהַעֲמִיד עַצְמוֹ בִּסְפֵק סְפֵיקָא שֶׁל הַגּוֹזֵל פְּרוּטָה אַחַת מֵחֲבֵרוֹ. וְלָכֵן עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוֹ מַשֶּׂגֶת לְהַחֲזִיר גְּזֵלוֹתָיו יַחֲזִירֵם, וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת יִרְשֹׁם בְּפִנְקָסוֹ אֶת חוֹבוֹתָיו שֶׁהוּא זוֹכְרָם וּבֵינְתַיִם יִרְאֶה לְפַיֵּס אֶת הַנִּגְזָל בְּאִם הַנִּגְזָל יוֹדֵעַ עַל כָּךְ וּמַקְפִּיד עָלָיו, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי יְשַׁלֵּם, יַעֲשֶׂה בָּהֶם צָרְכֵי רַבִּים. וּבְעֶצֶם זֶה שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם נְכוֹנוֹת לְשַׁלֵּם גְּזֵלוֹתָיו וּמִשְׁתַּדֵּל עַל כָּךְ כַּמְבֹאָר, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ שִׁלֵּם וְלֹא יְעַכְּבוּ אֶת תְּפִלּוֹתָיו.

ה. יִזָּהֵר הָאָדָם מְאֹד לְקַנֵּחַ אֶת פִּי הַטַּבַּעַת בִּנְיָר דַּוְקָא אַחַר עֲשִׂיַּת צְרָכָיו, כִּי צוֹאָה בְּפִי הַטַּבַּעַת מְעַכֶּבֶת הַתְּפִלָּה [וּכְבָר הוּבָא בָּאַחֲרוֹנִים שֶׁאֵין דַּי בִּנְיָר בִּלְבַד אֶלָּא אַף בְּמַיִם].

ו. הַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו אַל יִתְפַּלֵּל. וְאִם הִתְפַּלֵּל - תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל אִם הָיָה נִצְרָךְ לִנְקָבִים גְּדוֹלִים, אֲבָל לִקְטַנִּים אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַעֲמִיד עַצְמוֹ עַד שִׁעוּר פַּרְסָה אַף לִגְדוֹלִים - יָצָא בְּדִיעֲבַד. וְהַנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו אָסוּר אַף בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.

ז. שֶׁלֹּא יְכַסֶּה שֵׂעָר רֹאשׁוֹ אֶת אָזְנָיו.

ח. שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אַחֵר אֶת קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ תְּפִלַּת 'שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה'.

ט. הַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ בִּבְשׂוֹרוֹת רָעוֹת, חַס וְחָלִילָה, וְתַאֲוָתוֹ הִיא לְהוֹצִיא דִּבָּה רָעָה מִפִּיו, גַּם זֶה גּוֹרֵם שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת.

וְרַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן כָּתַב עוֹד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מְקֻבֶּלֶת לְמַעְלָה:

א. הַמִּתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב.

ב. הַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כח, ט): "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה".

ג. הָאוֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דַּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא, יג): "אוֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דַּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה".

ד. מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חֲטָאִים וּמִתְפַּלֵּל בְּלֹא תְּשׁוּבָה מִקֹּדֶם.

ד - קדש עצמך במתר לך - תנאי הכרחי לטהרת הכונה בתפלה.

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (ויקרא יט, ב). פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: הֱווּ פְּרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה וְכוּ'. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן: אֲבָל הַפְּרִישׁוּת, הִיא הַמֻּזְכֶּרֶת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד, שֶׁבְּעָלֶיהָ נִקְרָאִים פְּרוּשִׁים. וְהָעִנְיָן - כִּי הַתּוֹרָה הִזְהִירָה בַּעֲרָיוֹת וּבְמַאֲכָלִים הָאֲסוּרִים, וְהִתִּירָה הַבִּיאָה אִישׁ בְּאִשְׁתּוֹ וַאֲכִילַת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן. אִם כֵּן, יִמְצָא בַּעַל הַתַּאֲוָה מָקוֹם לִהְיוֹת שָׁטוּף וְכוּ', וְלִהְיוֹת בְּסוֹבְאֵי הַיַּיִן וּבְזוֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ, וִידַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ בְּכָל הַנִּבְלוּת, שֶׁלֹּא הֻזְכַּר אִסּוּר זֶה בַּתּוֹרָה, וְהִנֵּה יִהְיֶה נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה. לְפִיכָךְ בָּא הַכָּתוּב, אַחֲרֵי שֶׁפֵּרֵט הָאִסּוּרִים שֶׁאָסַר אוֹתָם לְגַמְרֵי, וְצִוָּה בְּדָבָר כְּלָלִי שֶׁנִּהְיֶה פְּרוּשִׁים מִן הַמּוֹתָרוֹת וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ מִצְוֹת מִדִּבְרֵיהֶם עִקַּר הַכָּתוּב - בְּכַיּוֹצֵא בָזֶה יַזְהִיר, שֶׁנִּהְיֶה נְקִיִּים וּטְהוֹרִים וּפְרוּשִׁים מֵהֲמוֹן בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מְכַלְכְּלִים עַצְמָם בְּמוֹתָרוֹת וּבְכִעוּרִים וְכוּ'. וְטַעַם הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (שם): "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" - לוֹמַר, שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְדָבְקָה בוֹ בִּהְיוֹתֵנוּ קְדוֹשִׁים וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבְתַרְגּוּם יוֹנָתָן עַל הַפָּסוּק "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים וְגוֹ'" (שם כ, ז), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְתִתְקַדְּשׁוּ וְתֵהוּן קְדִישִׁים בְּגוּפֵיכוֹן מִטּוֹל דְּאַקְבַל בְּרַעֲוָא צְלוֹתְכוֹן [תַּרְגּוּם: תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים בְּגוּפְכֶם כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל בְּרָצוֹן אֶת תְּפִלַּתְכֶם]. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּתְפִלָּה - לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה מִן הָעוֹלָם (עיין בספר "חכמה ומוסר" סי' קמט). וְהַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן: שֶׁעַל יְדֵי הַפְּרִישׁוּת מֵהַמּוֹתָרוֹת וְהַכִּעוּרִים, נִזְכֶּה שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ נִדְבָּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּפִי שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן זַ"ל, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנִּהְיֶה קְדוֹשִׁים, נִזְכֶּה לְדָבְקָה בוֹ. וְהַיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה - שֶׁבִּכְדֵי לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְקַבָּלַת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן לְפָנָיו, אָנוּ צְרִיכִים מְאֹד לְהִתְרַחֵק מֵהַתַּאֲוֹת הַבְּהֵמִיּוֹת וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמֻּכְרָח בִּלְבַד. וּבְתַלְמִידֵי ר' יוֹנָה (בברכות ריש פ"ה), כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ לִבָּם (בא"ד): וִיבַטְּלוּ מִלִּבָּם תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲנָאוֹתֵיהֶם וְכוּ', תִּהְיֶה תְפִלָּתָם רְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְעַל כַּוָּנָה זוֹ נֶאֱמַר (תהלים י, יז): "תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ", עַיֵּן שָׁם.

וּבְ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה" לְרַבֵּנוּ יוֹנָה (ש"ב פי"ח) כָּתַב: וְדַע, כִּי נֶפֶשׁ הָרָשָׁע, אֲשֶׁר כָּל תַּאֲוָתָהּ לְחֶפְצֵי הַגּוּף בְּחַיָּיו, וְנִפְרֶדֶת תַּאֲוָתָהּ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְנִבְדֶּלֶת מִשָּׁרָשֶׁיהָ, תֵּרֵד בְּמוֹתוֹ לְמַטָּה לָאָרֶץ אֶל מְקוֹם תַּאֲוָתָהּ, וְתִהְיֶה תוֹלַדְתָּהּ בְּטֶבַע הֶעָפָר לָרֶדֶת וְלֹא לַעֲלוֹת. אֲבָל, יַעֲלוּהָ לַמָּרוֹם לְדִין וּלְמִשְׁפָּט, וְלִרְאוֹת אֵיךְ הֶחֱלִיפָה מָרוֹם בִּשְׁאוֹל, כַּאֲשֶׁר יַעֲלוּ אֶת הָאֶבֶן עַל יְדֵי כַּף הַקָּלַע. וְאַחֲרֵי עֲלוֹתָהּ לַמָּרוֹם, תֵּרֵד בְּטִבְעָהּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר הָאֶבֶן חוֹזֶרֶת וְנוֹפֶלֶת אַחֲרֵי הַזְּרִיקָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמַשְׁמַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּלָּא תַאֲוָתוֹ לֹא בִּדְבָרִים אֲסוּרִים, רַק בְּהֶתֵּר - נִקְרָא רָשָׁע. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת, נַעֲשֵׂית נַפְשׁוֹ כְּטֶבַע הַגּוּף - "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז).

וּמַשְׁמַע, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת, הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, לֹא יוּכְלוּ לְעָזְרוֹ, כִּי בְטִבְעוֹ לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת לְגַן עֵדֶן וּלְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, וְאוּלַי יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן. וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁהָאֲוִיר מָלֵא מִנְּשָׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת, וּמִתְגַּלְגְּלִים כָּאן בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן אַלְפֵי שָׁנִים וְעִדָּנִים, וְנִקְרָא רָשָׁע.

וְהָרַבֵּנוּ יוֹנָה מְסַיֵּם שָׁם: כִּי לֹא תִהְיֶה תִקְוָה לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע הַזֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר עַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע (תהלים מט, כ): "תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֶצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר".

וְגַם עֵצָה נִפְלָאָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה - כְּשֶׁמְּבִיאִין לְפָנָיו הַמַּאֲכָל, יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא בְּעֶזְרוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ. וְכָכָה יֹאמַר הָעוֹבֵד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם הָיָה לִי בְּכֹחַ לֶאֱכֹל שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ שׁוּם הֲנָאָה וְתַעֲנוּג בְּזוֹ הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה - הֱיֵה רְצוֹנִי בְזֶה. אֲבָל, מָה אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין אֲנִי עֲדַיִן בִּבְחִינָה זוֹ, וְצָרִיךְ אֲנִי לֶאֱכֹל לְחַזֵּק גּוּפִי לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֵין רְצוֹנִי כְּלָל בְּזוֹ הֲנָאָה וְהַתַּעֲנוּג. וְאִם כָּכָה יְדַבֵּר דִּבּוּרָיו לִפְנֵי הַשֵּׁם, אָז יְהֵא הֲנָאָתוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא אֶפְשָׁר, וְלֹא כִּמְכַוֵּן. וְהָעִקָּר - שֶׁיְּדַבֵּר בֶּאֱמֶת, וְלֹא יְהֵא כְּגוֹנֵב דַּעַת עֶלְיוֹנָה, חַס וְחָלִילָה, כַּמּוּבָא בְּהַצֶּעטִיל קָטָן מֵרַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ זיע"א.

וְעוֹד עֵצָה - קֹדֶם שֶׁמְּבִיאִים לְפָנָיו הַמַּאֲכָלִים, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁהֵם לְפָנָיו, יִסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן בְּסוֹפָן שֶׁל הַמַּאֲכָלִים וּמַה נַּעֲשֶׂה מֵהֶם - פֶּרֶשׁ וְקִיא וְצוֹאָה. אִם כֵּן, כָּל חִיצוֹנִית הַמַּאֲכָל בִּימֵי הַחוֹל, מַמָּשׁ מִאוּס וְצוֹאָה. רַק הַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ הַמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, עוֹמֵד בְּצַעַר וּבְדֹחַק שָׁם. וְיַאֲרִיךְ בְּכַוָּנָה זוֹ עַד שֶׁיְּהֵא נִמְאָסִים בְּעֵינָיו קְצָת, כִּי זֶה תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם - לְמָאֵס הֲנָאוֹתָיו שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְגַם תְּפִלּוֹתָיו תָּלוּי בְּזֶה, לְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁהִתְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּאֲכִילתוֹ בְּיוֹם הֶעָבָר, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים. וּכְפִי עֵרֶךְ שֶׁנִּתְבָּרֵר אֲכִילָתוֹ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, כָּכָה נוֹתְנִים לוֹ הֶאָרָה וְדַעַת בִּשְׁעַת תְּפִלָּה. אִם כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בְּכַוָּנָה - אִם יֹאכַל אֲכִילָתוֹ כְּרַעַבְתָּן, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ - לַשָּׁוְא הוּא יְגִיעָתוֹ. וְכָל הַתַּאֲוֹת נִגְרָרִים אַחַר זוֹ הַתַּאֲוָה, כִּי בָזֶה נִתְעַבֶּה וְנִתְגַּשֵּׁם גּוּף הָאָדָם, וְגוֹרֵם טִמְטוּם הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לט.): אַל תִּקְרֵי "וְנִטְמֵאתֶם בָּם" (ויקרא יא, מג), אֶלָּא וְנִטַּמְטֵם בָּם. אֲפִלּוּ אִם הַמַּאֲכָלִים כְּשֵׁרִים וּמְהֻדָּרִים בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר טוֹב, גַּם כֵּן גּוֹרֵם טִמְטוּם הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לא, כ): "וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵּׁן וּפָנָה", וּכְתִיב (דברים ח יב יד): "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה'". וְצָרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר חִבּוּט הַקֶּבֶר עַל כָּל טְעִימָה וּטְעִימָה שֶׁקִּבֵּל מֵהֲנָאַת הַמַּאֲכָל, אִם לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְיִזְדַּכֵּךְ כָּל גּוּפוֹ עַד שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמְבֹאָר כָּל זֹאת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים.

וְלָכֵן, הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ שֶׁלֹּא לִסְבֹּל עֳנָשִׁים גְּדוֹלִים וְצַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, יִרְאֶה לְטַכֵּס עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא, לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ גֹּדֶל הָרִשְׁעוּת וְכֹחַ הַמִּתְאַוֶּה הַבּוֹעֵר כָּאֵשׁ. כִּי עִקַּר קַשְׁיוּת שְׁבִירוֹת הַתַּאֲוָה הֵמָּה רַק בַּתְּחִלָּה. וְאִם כַּמָּה פְעָמִים שׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ לִכְבוֹד בּוֹרְאוֹ, לֹא יֻקְשֶׁה לוֹ אַחַר כָּךְ. וּכְדַאי הוּא אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְפָנָיו. וְיַחֲשֹׁב, אִלּוּ הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְפָנָיו וְלִקְפֹּץ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, בְּוַדַּאי הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְפָנָיו בְּרָצוֹן - כָּל שֶׁכֵּן שְׁבִירַת זוֹ הַתַּאֲוָה - קְטַנָּה. וְכָכָה יַחֲשֹׁב בְּכָל הַתַּאֲוֹת, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חֲסִידִים, כִּי כָכָה יַחֲשֹׁב בְּכָל הַתַּאֲוֹת הַמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו.

אֲבָל, עִקַּר וְשֹׁרֶשׁ הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה, וְלָזֶה אָמַר (משלי לא, כט): "וְאַתְּ עָלִית" - מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ - עָלִית עַל כֻּלָּנָה לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצִין, וַעֲבוֹדָתְךָ הֵמָּה עַל כֻּלָּם. וּרְאָיָה לָזֶה - כַּיָּדוּעַ לְבַעֲלֵי דַעַת - כִּי יוֹתֵר בְּנָקֵל לְהִתְעַנּוֹת אוֹ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, מִלֶּאֱכֹל פַּעַם אַחַת לְשֵׁם שָׁמַיִם.

וְגַם כָּל הַתְּפִלָּה תָּלוּי כְּפִי עֵרֶךְ כַּוָּנָתוֹ עַד הֵיכָן נִתְקַבֵּל אֲכִילָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַתַּנְיָא כמ"פ. וּמוּבָא בס"י, כִּי לְפִי מַה שֶּׁאוֹכֵל - כָּךְ מִתְפַּלֵּל, וּכְפִי מַה שֶּׁמִּתְפַּלֵּל - כָּכָה אוֹכֵל. וְהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ עַד הֵיכָן נִתְקַבֵּל אֲכִילָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם - אִם יָכוֹל לְכַוֵּן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה וּבְהַכְנָעָה - אָז יֵדַע שֶׁנִּתְקַבֵּל אֲכִילָתוֹ, וְגַם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ טִמְטוּם הַלֵּב אַחַר אֲכִילָתוֹ, רַק יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל מִיָּד לָאֱלֹקִים.

וּמִזֶּה יִלְמֹד כָּל אָדָם, כְּשֶׁיֹּאכַל עַל דֶּרֶךְ זֶה. דְּהַיְנוּ, שֶׁיְּכַוֵּן בַּאֲכִילָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל אַחַר כָּךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְכֹחַ, אוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, אוֹ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. וִיצַיֵּר הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וְגַם יְהֵא מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְאִם יְקַבֵּל עָלָיו בְּעֵת אֲכִילָתוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לַה', אֲפִלּוּ לִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים, וְלֹא לִמְרֹד וְלֹא לִכְפֹּר בִּכְבוֹדוֹ וּבְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - אָז נִצְטַיֵּר זוֹ הַתְּפִלָּה וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בַּאֲכִילָה, וְנִתְעַלֶּה הָאֲכִילָה, וְזוֹכֶה לַעֲבֹד הַשֵּׁם בְּכַוָּנָה, כִּי אֵלּוּ הַנִּיצוֹצִין חוֹזְרִין לְהָאָדָם לְמוֹחִין קַדִּישִׁין, וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה.

ה - המונע הגדול בכונת התפלה - הגאוה.

הָאָדָם בִּתְפִלָּתוֹ, צָצִים וְעוֹלִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כָּל עִנְיְנֵי מַחְשְׁבוֹת עֲסָקָיו, עִנְיָנָיו, מִסְחָרוֹ, וְכַדּוֹמֶה. לוּ הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין וְיוֹדֵעַ שֶׁגַּם עַל עֲסָקִים אֵלּוּ שֶׁהוּא חוֹשֵׁב בַּתְּפִלָּה, לוּ הָיָה מְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיַּצְלִיחוּ, וְהָיָה מַשְׁלִיךְ כָּל עִנְיָנָיו עַל ה' - רֶוַח גָּדוֹל יִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיְּהַרְהֵר בָּהֶם בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ אוֹ כָךְ, וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיָה מְהַרְהֵר בָּהֶם.

וְזוֹ עֵצָה נִפְלָאָה לְכַוָּנָה בַּתְּפִלָּה. שֶׁהֲרֵי, מַה מַּטְרִיד אוֹתְךָ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה; אִם עִנְיְנֵי פַרְנָסָה - הִנֵּה לְךָ "בָּרְכֵנוּ" - בַּקֵּשׁ מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ. אִם מַטְרִיד אוֹתְךָ אֵיזֶה חוֹלֶה שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ - הִנֵּה לְךָ "רְפָאֵנוּ" - בַּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. אִם מַטְרִיד אוֹתְךָ אֵיזֶה צָרָה אוֹ בְּעָיָה - הִנֵּה לְךָ "רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ" - בַּקֵּשׁ וְתִוָּשַׁע. הֲרֵי, שֶׁאִם הָאָדָם מַאֲמִין וְנִכְנָע מִגַּאֲוָתוֹ שֶׁכּוֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ עוֹשִׂים לוֹ אֶת הַחַיִל, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין מִבַּלְעֲדוֹ יִתְבָּרַךְ - אֵין לוֹ מַה לְּהַרְהֵר בַּתְּפִלָּה, כִּי כָל מַה שֶּׁיְּהַרְהֵר - מֻנָּח לְפָנָיו בַּתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן, וּמַה יִּתֵּן לוֹ הִרְהוּר בְּעָלְמָא, אִם אֶעֱשֶׂה הַיּוֹם כֵּן, אוֹ אֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְכַדּוֹמֶה, הֲרֵי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְפָנָיו בְּעָמְדְּךָ לִפְנֵי ה', וְהוּא יוֹשִׁיעֲךָ.

וְהַדְּבָרִים מְבֹאָרִים בְּסֵפֶר "עֲלֵי שׁוּר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'בְּהַגִּיעַ עֵת תְּפִלָּה מִשְּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם, יַנִּיחַ כָּל עֲסָקָיו וְיִתְפַּלֵּל' (ארחות חיים להרא"ש ז"ל). כֵּיצַד מַנִּיחִים אֶת כָּל הָעֲסָקִים אֲשֶׁר רַק לִפְנֵי רֶגַע הָיִינוּ שְׁקוּעִים בָּהֶם עַד כְּדֵי שִׁכְחַת עַצְמֵנוּ? כֵּיצַד זוֹכִים לָדַעַת כִּי גַם לַעֲסָקִים אֵלּוּ דְּרוּשָׁה תְפִלָּה בִּכְדֵי שֶׁיַּצְלִיחוּ, וְכֵיצַד זוֹכִים שֶׁרַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִרְאֶה גַּם עֲסָקִים אֵלּוּ בָּאוֹר הַנָּכוֹן וּבַקְּנֵה הַמִּדָּה הָאֲמִתִּי, לְבַל נַשְׁוֶה לָהֶם עֵרֶךְ מֻחְלָט, בִּבְחִינַת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשׂוּ לִי..." (דברים ח, יז)?

קָשֶׁה לְהִתְרַכֵּז? דִּמְיוֹנוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת מַפְרִיעִים?

הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ - סִימָן הוּא, כִּי טֶרֶם הִשְׁלַכְנוּ אֶת כָּל הָעֲסָקִים מִנֶּגֶד, וְגַם לֹא קָשַׁרְנוּ אוֹתָם עִם הַתְּפִלָּה, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא טֶרֶם רָאִינוּ כָּל צֹרֶךְ לְכָךְ. נְקֹט כְּלָלָא בְּיָדֶךָ: הַמַּפְרִיעַ הָעִקָּרִי בַּתְּפִלָּה הוּא גַּאֲוָה.

מֵאֲחוֹרֵי הָעֲסָקִים הַמַּעֲסִיקִים אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבָה, עוֹמֵד הָאָדָם הַמַּחֲשִׁיב אֶת עַצְמוֹ וְאַפְסוֹ עוֹד. עֲסָקָיו לֹא רַק מַטְרִידִים אוֹתוֹ, אֶלָּא הָאָדָם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ בְּמֶרְכַּז הָעוֹלָם, וַעֲסָקָיו - עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם. בַּל נַחֲשֹׁב כִּי 'גַּאֲוָה' הִנֵּה מִדָּה רָעָה בְּעָלְמָא: סְתָם אָדָם - בַּעַל גַּאֲוָה הוּא, וְכָל עוֹד שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד עַל הַטָּעוּת שֶׁבַּגַּאֲוָה וְעַל הָאֱמֶת שֶׁבַּהִתְבַּטְּלוּת - הֲרֵי כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְכָל גִּישָׁתוֹ אֶל כָּל פְּעֻלָּה וְעִנְיָן - הָרֶקַע שֶׁלָּהֶם גַּאֲוָה הוּא.

וּתְפִלָּה וְגַאֲוָה - תַּרְתֵּי דְסַתְרֵי הֵן. כָּל עַצְמָהּ שֶׁל תְּפִלָּה - הַכְנָעָה הִיא. וּבְהַכְנָעָה מִתְקַבֵּל מַבָּט אַחֵר וְגִישָׁה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי אֶל הַחַיִּים וּלְכָל עִנְיְנֵי הָאָדָם.

אוּלָם, מִן הַצֹּרֶךְ לְהַקְדִּישׁ זְמַן לְכָךְ, וּכְאִלּוּ לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל הָעִנְיָנִים חוּץ מֵהַתְּפִלָּה, וּכְאֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ רַק עֲבוֹדָה אַחַת הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ - 'וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם!' (ברכות כ"א ע"א).

גִּישָׁה זֹאת דּוֹרֶשֶׁת מְנוּחַת נֶפֶשׁ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. הָעַצְבָּנִי הַזֶּה, אֲשֶׁר כָּל מִלּוֹת תְּפִלָּתוֹ רוֹדְפוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בְּ"בָּרוּךְ", יַעַן שֶׁהָ"אַתָּה" לוֹחֵץ לְהֵאָמֵר - הַתְּפִלָּה תִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. וְהַבַּיְשָׁן הַזֶּה, הַמְפַחֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אֲרֻכָּה פֶּן יִלְעֲגוּ חֲבֵרָיו עָלָיו - הַתְּפִלָּה תִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה. אֵין, אוּלַי, מִן הַהֶכְרֵחַ לְהַאֲרִיךְ, אַךְ אֵין גַּם לְמַהֵר בִּגְלַל לַעַג חֲבֵרָיו, וְכַדּוֹמֶה. מַה נִּפְלָא הַגָּדֵר שֶׁל הַ"יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה", לֹא לוֹמַר בַּתְּפִלָּה יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ מִלִּים בְּבַת אֶחָת. דּוֹמֶה, כִּי הַזּוֹכֶה שֶׁתִּהְיֶה מְנוּחַת נֶפֶשׁ שְׁפוּכָה עָלָיו בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ - עִמְקֵי הַתְּפִלָּה יִפָּתְחוּ לְפָנָיו.

ו - שמירת הקדשה - תנאי הכרחי לכונה בתפלה.

כָּתַב בְּסֵפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ":

יָדוּעַ מִכִּתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהַפּוֹגֵם בַּבְּרִית, חַס וְחָלִילָה, פּוֹגֵם בַּדַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, חַס וְחָלִילָה. וְאָז בָּא לוֹ סְתִימַת הַדַּעַת, וּמוֹחוֹ נַעֲשֶׂה אָטוּם וְסָתוּם מִדַּעַת הָאֱמֶת וּמִדַּעַת הַקְּדֻשָּׁה, בִּפְרָט בְּעִדַּן הַתְּפִלָּה, כַּמּוּבָא בַּעֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל (פרשת ויגש), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעֵץ אֶחָד אֶפְרַיִם בֶּן יוֹסֵף רוֹמֵז, כִּי בְוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית כָּרָאוּי. לָכֵן, צָרִיךְ לְתַקֵּן הַבְּרִית, אָז זוֹכֶה לְיַחֵד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ עַל יְדֵי הוֹדָאַת פִּיו בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. וְחָלִילָה, מִי שֶׁפּוֹגֵם הַבְּרִית, הוּא מְכַסֶּה חֶרְפַּת עָרְלָה עַל אוֹת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, וְצָרִיךְ לְתַקֵּן, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: אֶפְרַיִם בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהוּא הַבְּחִינָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר כָּתַבְנוּ סוֹף דְּרוּשׁ חֲנֻכָּה. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: עֵץ יְהוּדָה וְעֵץ אֶפְרַיִם - מוֹרֶה תִּקּוּן שְׁנֵי בְרִיתוֹת, בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבְרִית הַמֵּעוֹר, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדְךָ" (יחזקאל לז, יז). פֵּרוּשׁ - שֶׁעַל יְדֵי כֵן תִּזְכֶּה לַיִּחוּד הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

אִם כֵּן, תִּרְאֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה כִּדְקָא יָאוּת בִּרְצוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רַק אִם שׁוֹמֵר הַבְּרִית, אָז מַחֲשַׁבְתּוֹ מִזְדַּכֶּכֶת וְדַעְתּוֹ נִפְתָּח. וּבִפְרָט אִם זוֹכֶה לַעֲמֹד בְּאֵיזֶה נִסָּיוֹן שֶׁל שְׁמִירַת הַבְּרִית אֲפִלּוּ דָּבָר קָטָן - נִרְגָּשׁ בַּתְּפִלָּה שֶׁל מָחָר, אוֹ נִפְתָּח לוֹ דַּעַת בַּתּוֹרָה, אוֹ בְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, כֵּיוָן שֶׁתִּקֵּן דַּעַת הָעֶלְיוֹן. וְזֶה - דַּעַת קָנִיתָ, מֶה חָסַרְתָּ? 'מ"ה' הוּא רָזָא דְּאָדָם, בְּגִימַטְרִיָּא מ"ה, "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ" (משלי כד, ד), וְ"גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" (משלי יט, ב), וְזֶה עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, חַס וְחָלִילָה. כִּי 'טוֹב' נִקְרָא הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ, אִם פּוֹגֵם בַּ'דַּעַת', אָז "נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" - מִסְתַּלֶּקֶת מִנַּפְשׁוֹ כָּל בְּחִינַת הַטּוֹב. וְאִם מְתַקֵּן הַבְּרִית - נִתָּן לוֹ דַּעַת חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה נִיפַח בְּקִרְבּוֹ מִדַּעַת קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, וְרוֹאֶה בְּהִזְדַּכְּכוּת נַפְשׁוֹ, כִּי נוֹתְנִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם מַתָּנָה שֶׁל תְּפִלָּה לְמִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמִתְרַפֵּק לָזֶה, וּמַכִּיר הַאֵיךְ הוּא בְּרִיָּה שְׁפָלָה וּפְחוּתָה קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלִבּוֹ נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, וַאֲנִי ה' שׁוֹכֵן אֶת דַּכָּא, כַּמּוּבָא בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" (שער הקדושה פרק יז) בְּשֵׁם סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ "אֵלִימָה", שֶׁאֵין לְהַשִּׂיג עֲנָוָה רַק עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה פְּרָט גָּדוֹל מֵעִקָּרֵי תְשׁוּבָה עִלָּאָה. וַה' יָשִׂימֶנּוּ מֵחֶלְקָם, אָמֵן.

הֵבֵאתִי בְּשֵׁם סֵפֶר "עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל", וְכֵן מוּבָא זֹאת בְּיֶתֶר סִפְרֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּמַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, רַק אִם שׁוֹמֵר הַבְּרִית. וְאִם מִזְדַּמֵּן, לִפְעָמִים, לְאָדָם פָּשׁוּט אֵיזֶה תְּפִלָּה טוֹבָה, מִסְתָּמָא, עָשָׂה אָז אֵיזֶה גָּדֵר אוֹ סְיָג שֶׁשַּׁיָּךְ לִנְטִירַת יְסוֹד אוֹ לְתִקּוּן יְסוֹד. כִּי תְפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת מַלְכוּת - "וַאֲנִי תְפִלָּה" (תהלים קט, ד), וִיסוֹד מַשְׁפִּיעַ לַתְּפִלָּה, וְאִם אֵין יְסוֹד - אֵין תְּפִלָּה. לָכֵן, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי בְּלֹא תִּקּוּן יְסוֹד, אִם לֹא בְּהַתְחָלַת חֲסִידוּת אֵיזֶה זְמַן נוֹתְנִין, לִפְעָמִים, לְכָל אָדָם כֹּחַ הַתְּפִלָּה לְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה, וְזֶה גַּם כֵּן, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הַיּוֹם מִעוּטָא דְמִעוּטָא שָׁכִיחַ מִצַּד שִׁפְלוּת הַדּוֹר וְשִׁפְלוּת עֵרֶךְ הַנְּשָׁמוֹת וְזֹהֲמָתָם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים. וְאִם כֵּן, מִי שֶׁרְצוֹנוֹ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי ה', וְיַעֲלֶה תְפִלָּתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד - צָרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה עַל פְּגַם הַיְסוֹד. וְאָז, אוּלַי, בְּרַחֲמֵי ה', יִפָּתְחוּ לְפָנָיו שַׁעֲרֵי תְפִלָּה.

וְעַיֵּן בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה (סוף פרק יז), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַזּוֹכֶה לְטַהֵר מִדַּת הַבְּרִית בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו טְהוֹרִים, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת דָּבֵק בידו"ד, וְהַטַּעַם - כִּי י' עֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא בְּסוֹד הַחָכְמָה, תְּלוּיָה בַּי' הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֵם סוֹד שְׁנֵי יוּדִי"ן שֶׁבָּא', [שֶׁהָא' הִיא צוּרַת י' לְמַעְלָה, וְי' לְמַטָּה וּו' בָּאֶמְצַע] וְכֵן ב' יוּדִי"ן שֶׁבִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת, יקו"ק ואדנ"י, כִּדְפֵרֵשׁ בַּתִּקּוּנִים. וְכֵיוָן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה הִיא פְּגוּמָה, גַּם הָעֶלְיוֹנָה הִיא פְּגוּמָה. וּבְעוֹד, שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה לְטַהֵר מִדַּת הַבְּרִית הַפְּגוּמָה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו טְהוֹרוֹת לִהְיוֹת דָּבוּק בְּידו"ד בִּהְיוֹתוֹ עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה. וְהַמְּטַהֵר בְּרִיתוֹ, הֲרֵי מְטַהֵר, כִּבְיָכוֹל, ידו"ד שֶׁבּוֹ, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת דָּבֵק בּוֹ. עַד כָּאן מִסֵּפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ".

ז - מה מאותתים המחשבות הזרות הבאות בשעת התפלה.

מוּבָא בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי אֲמָרִים" מֵרַבֵּנוּ ר' בֶּער זי"ע, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ', הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל, מְצַמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וְשׁוֹרֶה אֶצְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, ט): "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים", מֵהָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם הֵיכָלוֹת. וְהוּא הוֹלֵךְ מֵהֵיכָל לְהֵיכָל, וּבְכָל הֵיכָל דָּנִין אוֹתוֹ אִם הוּא רָאוּי לִכְנוֹס. וְאִם הָיָה הָאָדָם מֵשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁנָּפְלָה לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, רַק שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ כוּ'.

עוֹד שָׁם: הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ע"ה אָמַר עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ויחי דף רלד ע"א, פקודי דף רמה ע"ב), שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם בְּכָל הֵיכָל וְהֵיכָל וּמְגָרְשִׁין אוֹתוֹ מֵהַהֵיכָל, פֵּרוּשׁ - כִּי הַדִּבּוּרִים נִקְרָא הֵיכָלוֹת, שֶׁהַשֵּׂכֶל שׁוֹרֶה בָהֶם, וְהָאָדָם הַמִּתְפַּלֵּל הוּא הוֹלֵךְ מֵאוֹת לְאוֹת וּמִתֵּבָה לְתֵבָה, וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ כְּדָאִי - מְגָרְשִׁין אוֹתוֹ, דְּהַיְנוּ, שֶׁזּוֹרְקִין לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה, וּמִמֵּילָא הוּא בַּחוּץ.

עוֹד שָׁם: כְּשֶׁנּוֹפֶלֶת לוֹ מַחֲשָׁבָה זָרָה, אֲזַי יִתְבּוֹשֵׁשׁ עַד מְאֹד כִּי דָחֲפוּ אוֹתוֹ מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְיָשׁוּב לְתוֹךְ הַהֵיכָל בְּבוּשָׁה רַבָּה וְהַכְנָעָה גְדוֹלָה עַד מְאֹד וְכוּ'. וְעוֹד יַחֲשֹׁב, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: מַדּוּעַ בָּאתָ בְּהַתֵּבָה וְאֵין אֲנִי בְּהַתֵּבָה. כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֶטֶת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ח - תפלה בלי תורה - תועבה.

עִקַּר מַטְּרַת הַתְּפִלָּה בֵּאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁמַּטְּרָתָהּ לְחַזֵּק הַבִּטָּחוֹן וְהַתְּלוּת בַּה', וְהִנֵּה לְמָשָׁל אָדָם בּוֹטֵחַ בַּה' שֶׁיַּזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ הַרְבֵּה, וּבְכֵן אִם אָדָם זֶה לוֹמֵד תּוֹרָה, וְחָפֵץ הוּא בַּזְּמַן הַנּוֹתָר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְבִטְחוֹנוֹ בַּה' שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ בְּפַרְנָסָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה בַּזְּמַן הַנּוֹתָר, אוּלָם אִם אָדָם זֶה אֵינוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה, לְשֵׁם מָה יִבְטַח בַּה' שֶׁיָּקֵל מֵעָלָיו טֹרַח פַּרְנָסָתוֹ, אַדְרַבָּא, עָדִיף לָזֶה שֶׁיַּעֲסֹק וְיִטְרַח בְּפַרְנָסָתוֹ, וְלֹא יָבוֹא לִידֵי שִׁעֲמוּם, שֶׁכֵּן הַשִּׁעֲמוּם מֵבִיא לִידֵי חֵטְא. וְיֵשׁ עוֹד לְבָאֵר עִנְיָן בָּזֶה בָּאֹפֶן מֵעֵין הָאָמוּר.

"מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה" (משלי כח, ט). אִם הָיְתָה מַטְּרַת הַתְּפִלָּה רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיְּקַבֵּל אָדָם אֶת צְרָכָיו - קָשֶׁה לְהָבִין פָּסוּק זֶה - כִּי מָה עִנְיַן תּוֹרָה לִתְפִלָּה? אֲבָל אִם תְּפִלָּה הִיא דָּבָר הַתָּלוּי בְּמַדְרֵגָה, הַיְנוּ, לָתֵת בִּטּוּי לַשְּׁאִיפָה לַעֲלוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִן הַמַּפְרִיעִים מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְעָבְדוֹ בְּלִי עִכּוּבִים - אָז אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁלֹּא תִתָּכֵן בְּלִי תוֹרָה. וְכֵן כָּתַב מַהֲרַ"ל בְּסֵפֶר "נְתִיבוֹת עוֹלָם" (נתיב העבודה פ"ב), כִּי אִם אֵין הָאָדָם שׁוֹאֵף לְתוֹרָה וּלְמִצְוֹת בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ - אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל סִיּוּעַ לְרוּחָנִיּוּת? הֲרֵי אֵין אָדָם מִתְפַּלֵּל אֶלָּא עַל מַה שֶּׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא חִיּוּנִי לוֹ וְנָחוּץ לוֹ בְּיוֹתֵר. וְאָדָם הַמֵּסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה, הֲרֵי זֶה לְאוֹת שֶׁאֵין לוֹ חֵשֶׁק וּשְׁאִיפָה לְתוֹרַת ה', וְאֵיךְ תִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה, מֵאַחַר וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹאֵף לְרוּחָנִיּוּת?

אֲבָל 'תּוֹעֵבָה'? לָמָּה תְּפִלָּתוֹ 'תּוֹעֵבָה'? בֵּאֵר הַמַּהֲרַ"ל (שם), כִּי זֶה שֶׁלִּבּוֹ רָחוֹק מֵהַתּוֹרָה, וַדַּאי שֶׁתְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא עַל עִנְיְנֵי הַגּוּף, וּתְפִלַּת הַמְגֻשָּׁם - תּוֹעֵבָה הִיא בְּהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁתְּפִלַּת הַשִּׁכּוֹר תּוֹעֵבָה (עירובין סד.), כִּי הַשִּׁכּוֹר אִבֵּד שִׂכְלוֹ, וְנִשְׁאָר רַק גּוּפוֹ, וְגַשְׁמִיּוּת לְשֵׁם גַּשְׁמִיּוּת הִיא שֶׁקֶר וְרַע, וְנִמְאֶסֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

גֶּדֶר הַתְּפִלָּה הוּא הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ, הָרָצוֹן הָעַז לְהִתְבַּטֵל אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יִתָּכֵן רַק אִם תְּפִלָּתוֹ עַל הַגַּשְׁמִיּוּת הִיא בְּגֶדֶר סִיּוּעַ לָרוּחָנִיּוּת, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. אֲבָל, אִם מְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ תַּאֲוֹתָיו וּרְצוֹנוֹתָיו הַפְּחוּתִים - כַּמָּה זָר וּמֻזָּר הוּא זֶה, וְכַמָּה מָאוּס הוּא לְבַקֵּשׁ דָּבָר נִבְזֶה כָּזֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה. וּבְכֵן, מְסַיֵּם הַמַּהֲרַ"ל, בְּוַדַּאי תְּפִלָּה זוֹ כְּמוֹ זָר תּוֹעֵבָה הִיא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא, כִּבְיָכוֹל, מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מֵסִיר עַצְמוֹ מִלְּהַבִּיט בְּדָבָר הַמְתֹעָב אֶצְלוֹ.

וּלְעֻמַּת זֹאת - גַּם כֹּל הָאוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא תוֹרָה - אֵין לוֹ תּוֹרָה, דְּצָרִיךְ גַּם לִתְפִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ": וְנִרְאֶה לִי, דְּהִנֵּה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם, לָבֹא לְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְהַשִּׂיג אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה, וְלֹא יוּכַל לִהְיוֹת אֶחָד בְּלֹא שֵׁנִי, כִּי לֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד. וְגַם בְּתוֹרָה לְחוּד לֹא יַשְׁלִים נַפְשׁוֹ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כֹּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תוֹרָה - אֵין לוֹ תּוֹרָה. כִּי, בְּוַדַּאי, עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, יָכוֹל לָבוֹא לִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁלּוֹמֵד לִשְׁמָהּ וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּנַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. אָמְנָם, אַף עַל פִּי כֵן, לֹא יוּכַל לָבֹא לְעִקַּר הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וּלְהַשִּׂיג אֱלָקוּתוֹ, רַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ וּבְהִתְלַהֲבוּת, כַּיָּדוּעַ מִכָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ'. "וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז), כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עִקַּר שַׁעַר הַשָּׁמַיִם לָבֹא לְהַשָּׂגַת אֱלָהוּת וְיִרְאַת שָׁמַיִם, אוֹצַר הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, כִּי "יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיה לג, ו).

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה

מוּבָא בְּהַחִידָ"א:

מִדַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג בְּעֵת שֶׁמִּתְפַּלֵּל לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת, וְהוּא עַצְמוֹ טָרוּד בְּמַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת - כָּךְ בְּאוֹתוֹ עֵת גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ גַּם כֵּן כְּאִלּוּ עָסוּק וְלֹא יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלַּת הָאָדָם.

וּכְעֵין זֶה מוּבָא בְּסֵפֶר "גִּדּוּלֵי מוּסָר" (עמ' קפג) בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם (כתבי הסבא מקלם עמ' כד):

וְזֶה עִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁיִּכְבֹּשׁ טִבְעוֹ וְרַעֲיוֹנוֹתָיו - לְהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשׁוֹ לִפְנֵי ה', לִפְשֹׁט מִכָּל הִרְהוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּ"בְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד מוֹדְדִין לוֹ" (סוטה ח' ע"ב) , כְּשֵׁם שֶׁכָּבַשׁ רוּחוֹ לַחֲשֹׁב רַק מֵעִנְיַן הַתְּפִלָּה, כֵּן יִכָּבְשׁוּ רַחֲמֵי הַקָּבָּ"ה עַל כַּעֲסוֹ מִבְּלִי לָבוֹא בְּמִשְׁפָּט אֶת עַבְדּוֹ, רַק בְּמִדַּת הָרַחֲמִים.

תוכן העניינים

ברומו של עולם - על התפילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה