חלק א - מאמרים · פרק ה - התנאים לקבלת התפלה
"וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" (איוב יז, ט) - יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא בַּעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן, וּלְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים - מְקַבֵּל הַקָּבָּ"ה תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֶפְצוֹ. (ספר חסידים סימן קל)
א - קבלת התפלה - לפי עומק הכונה, ואפלו מי שאינו ראוי מצד מעשיו.
כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים: יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בַּעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֲפָצָיו.
עִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּעֹמֶק הַכַּוָּנָה. וּכְשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ, תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת יוֹתֵר מִתְּפִלַּת צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב.
וְכָתַב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה" אֶת דִּבְרֵי הַמַּשְׁגִּיחַ ר' יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כִּי אֵין מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּזַעֲקָתָהּ, אֶלָּא 'בַּמִּדָּה שֶׁהַלֵּב זוֹעֵק בָּהּ'. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהַתְּפִלָּה אֵינָהּ מֻצְדֶּקֶת, וְאַדְּרַבָּא בְּקַבָּלָתָהּ יְהֵא הֶרֶס וְחֻרְבָּן.
וְהֵבִיא עַל זֶה דִּבְרֵי הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זיע"א, אוֹדוֹת מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא נג:), שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הָיְתָה תְפִלָּתוֹ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ - 'וְלֹא תִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתָן שֶׁל עוֹבְרֵי דְרָכִים'. זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרֵי דְרָכִים תְּקוּעִים בְּדַרְכָּם בְּגֶּשֶׁם וּבֹץ - לֹא תִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם לְהַפְסָקַת הַגְּשָׁמִים. וַהֲרֵי תְּפִלָּתָן שֶׁל אֵלּוּ הִיא תְּפִלָּה לְהֶרֶס וְחֻרְבָּן - שֶׁלֹּא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים! אוּלָם כָּאָמוּר זֶהוּ חֹק הַתְּפִלָּה שֶׁיְּהֵא הַקָּבָּ"ה נֶאֱמָן לְמִי שֶׁקּוֹרְאֵהוּ בֶּאֱמֶת.
וּבֵאֵר הַ'סַבָּא', שֶׁתְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבּוֹת בָּאָה, מֵאַחַר וְהֵם בְּהַכָּרָה חוּשִׁית שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוּכַל לְעָזְרָם בְּהַפְסָקַת הַגֶּשֶׁם, וְלָכֵן בּוֹקַעַת תְּפִלָּתָם מִתּוֹךְ לֵב טָהוֹר בֶּאֱמוּנָה וְהַכָּרָה, לְלֹא שׁוּם מְחִיצוֹת, וְלָזֶה הֻצְרַךְ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת לַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
וְכֵן מוּבָא בַּמִּשְׁנָה (מכות יא): לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָרוֹצְחִים, שֶׁנִּמְצְאוּ בַּגָּלוּת עַל שֶׁרָצְחוּ בִּשְׁגָגָה, מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ. כִּי הֲלֹא כְּשֶׁיָּמוּת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל - מִשְׁתַּחְרְרִים הָרוֹצְחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לה, כח): "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל", וּלְכָךְ חֲפֵצִים הָרוֹצְחִים שֶׁיָּמוּת כְּבָר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ לְבָתֵּיהֶם. וְאָמְרוּ שָׁם: טַעֲמָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ. מַשְׁמַע דְּאִם יִתְפַּלְּלוּ, ה' יִשְׁמַע תְּפִלָּתָם עַל מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הֲרֵי, דַּאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצְחִים בִּשְׁגָגָה, מִתְפַּלְּלִים עַל מוֹתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן גָּדוֹל מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבָּם - תְּפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת. וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם לְמוֹתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַהֲלֹא הֵמָּה שֶׁנִּכְשְׁלוּ בְּרֶצַח, אוּלָם זֶהוּ כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה.
וְכֵן אֵצֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, דְּאָמְרוּ (ברכות י) עַל חִזְקִיָּהוּ, דִּבְעֵת נְבוּאָתוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא שֶׁנִּבֵּא לְחִזְקִיָהוּ: "מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (ישעיהו לח, א) - מֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא - מֶה עָשָׂה חִזְקִיָהוּ כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת? "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (שם, ב), וּמַאי קִיר? אָמַר רשב"ל: מִקִּירוֹת לִבּוֹ. וּפֵרֵשׁ בְּ"עֵץ יוֹסֵף": דְּהַיְנוּ, בְּכָל לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים עַל גְּזֵרַת הַמִּיתָה. הֲרֵי, אַף שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה מֻחְלֶטֶת כִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ, בְּכָל זֹאת, עַל יְדֵי תְפִלָּה בְּכָל הַלֵּב, נִקְרָע הַגְּזַר דִּין, וְנִתְוַסְּפוּ לוֹ חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת חַיִּים, וְזֶהוּ שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים.
וְכֵן בַּסְּפוֹרְנוֹ (פ' שמות) עַל הַפָּסוּק (שמות ב, כג) "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" וְגוֹ', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וַיִּזְעֲקוּ" - זָעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב עַל עֲבוֹדָתָם וְכוּ', "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם" - לֹא בִשְׁבִיל תְּשׁוּבָתָם וְכוּ', אֲבָל בִּשְׁבִיל צָרוֹתָם, כְּאָמְרוֹ (שם ג, ט): "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּבָרַמְבַּ"ן זַ"ל [עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" (שם, כה)], זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר טְעָנוֹת רַבּוֹת בִּגְאֻלָּתָם; "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם"; "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ"; "וַיַּרְא אֱלֹקִים וַיֵּדַע אֱלֹקִים"; "כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו".
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, לֹא הָיוּ רְאוּיִם לְהִגָּאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, אֶלָּא מִפְּנֵי הַצְּעָקָה קִבֵּל תְּפִלָּתָם בְּרַחֲמָיו. עַד כָּאן.
וְכֵן בְּ"אוֹר הַחַיִּים" [עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים"] זֶה לְשׁוֹנוֹ: פֵּרוּשׁ - אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם, זָכַר ה' בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה' בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחֲמָן וּמָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
וְכָתַב הַכּוּזָרִי (מאמר ג), זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְיִהְיֶה פְּרִי יוֹמוֹ וְלֵילוֹ - הַשְּׁלֹשׁ עִתּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה. וְהַסֵּדֶר הַזֶּה מֵהַנֶּפֶשׁ, כְּסֵדֶר הַמָּזוֹן מֵהַגּוּף וְכוּ'. כְּלוֹמַר, שֶׁיִּתְנַהֵג אָדָם בִּתְפִלָּתוֹ כְּעִנְיַן אֲכִילַת מָזוֹן לְגוּפוֹ; כְּשֵׁם שֶׁמְּזוֹן אֲרוּחַת בֹּקֶר נוֹתֵן כֹּחַ עַד לַצָּהֳרַיִם, וַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם נוֹתֶנֶת כֹּחַ עַד לָעֶרֶב - כָּךְ מְזוֹן הַנְּשָׁמָה וְהַנֶּפֶשׁ הוּא הַתְּפִלָּה. וְיִתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר וִיחַזֵּק נַפְשׁוֹ עַד לַצָּהֳרַיִם, וְכֵן יִתְפַּלֵּל צָהֳרַיִם וִיחַזֵּק נַפְשׁוֹ בֵּאלֹקָיו עַד הַלַּיְלָה. הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹת בַּתְּפִלָּה כְּמָזוֹן וּלְהִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב.
וְכֵן מוּבָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעֲךָ מִקְּצַת דְּרָכַי; כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁבַח תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא בְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם, רַק שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמַרְבִּים בְּתַחֲנוּנִים לְפָנַי - אֲנִי נִזְקָק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יח): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם". עַד כָּאן.
וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה (עה"פ הנ"ל): רִבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָא - בַּדוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא נָבִיא וְלֹא כֹהֵן, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְפִלָּה לְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּבַזֶּה אֶת תְּפִלָּתָם, וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּמִכָּל הַנִּזְכַּר לְעֵיל, רוֹאִים וּמְבִינִים אֶת הַפָּסוּק (משלי כה, טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין" - עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְהַתַּחֲנוּנִים "תִּשְׁבָּר גָּרֶם" (שם), נִשְׁבָּר עֶצֶם קְשִׁי הַגְּזֵרָה. וּבְיָדֵנוּ הוּא לְהִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁרוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵם מִתְגַּבְּרִים, וּלְמָה נְחַכֶּה? נִתְעוֹרֵר נָא בְּעוֹד מוֹעֵד לָקַחַת הַכְּלִי זַיִן שֶׁלָּנוּ, וְנִצְעָק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְלֹא קֹשִׁי, וְשֶׁיָּבִיא בְּרַחֲמָיו הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּנְדָבָה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָנוּ. דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (פ' פקודי אות ד): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה נִתְנַדַּבְתֶּם לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא מִתְכַּפֵּר עֲלֵיכֶם, וּלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וָאֹהַב אֶתְכֶם נְדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ה): "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה".
תְּפִלָּה - קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ רוּחָנִית
וְעוֹד שָׁם בְּסֵפֶר "שֵׁם וּשְׁאֵרִית" מֵהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֵר זַצַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ...אֲבָל הַדֶּרֶךְ הַבּ' הִיא דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה, דֶּרֶךְ 'קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת', שֶׁהִיא יְשִׁירָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא תִקֵּן טִמְטוּם לִבֵּנוּ וְכוּ', חִדּוּשׁ גָּדוֹל לָמַדְנוּ בָּזֶה - שֶׁאִם נִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת עַל הִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ', נִזְכֶּה לִבְחִינַת קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ רוּחָנִית מֵעַל כָּל הַמְּחִיצוֹת הַמְעַכְּבוֹת וְכוּ', שֶׁמַּדְרֵגַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיְנוּ, שֶׁהִיא מֵעַל גַּבֵּי חֻקֵּי הָעוֹלָם וְכוּ', אֶלָּא מִתְעַלִּים בְּבַת אַחַת וְזוֹכִים לְטָהֳרַת הַלֵּב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּבְדֶרֶךְ ה' לרמח"ל (ח"ד פ"ה אות ג) זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהָיָה מֵחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָאָדָם מָקוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב לוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי רָחוֹק מִן הָאוֹר וּמְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ, וְהַיְנוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיִקְרָא בִשְׁמוֹ, וְאָז יִתְעַלֶּה מִן הַשִּׁפְלוּת אֲשֶׁר לוֹ בְּחֵיקוֹ - לְפִי שָׁעָה - וְיִמָּצֵא מְקֹרָב לְפָנָיו וּמַשְׁלִיךְ עָלָיו יְהָבוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
קַבָּלַת הַתְּפִלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה שֶׁאֵין מוֹשִׁיעַ מִבַּלְעֲדֶיהָ.
אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה פ' לח אות ד): אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲנִיִּים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם, כְּלוֹמַר תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ג): "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'", וַאֲנִי מוֹחֵל לָכֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם.
וּמַקְשֶׁה בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה": וְלִכְאוֹרָה, קָשָׁה תְּשׁוּבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּשְׁמַע כְּאִלּוּ הַדָּבָר קַל מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁאוֹמֵר אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, לֹא זְבָחִים וְלֹא קָרְבָּנוֹת, אֶלָּא דְבָרִים - וְזֶהוּ בְּכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי שֶׁאָמַר לְעֵיל. וַהֲלֹא זֶהוּ יוֹתֵר קָשֶׁה מִזְּבָחִים וְקָרְבָּנוֹת, דְּקָרְבָּן יָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָבִיא, אֲבָל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה, וְרַק יְחִידֵי סְגֻלָּה יְכוֹלִים וּמְסֻגָּלִים לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת עַל תְּשׁוּבָה וּגְאֻלָּה. וְגַם אָדָם שֶׁיָּכוֹל לִבְכּוֹת עַל כָּל צַעַר גַּשְׁמִי, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל שׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלִּבּוֹ יוֹצֵא מִכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ בֵּין חֲבֵרָיו. אוּלָם, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְרוּחָנִיּוֹתוֹ, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ לֹא יוּכַל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ לִישׁוֹן כְּדַרְכּוֹ. וּמָה עוֹד, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל וּלְגָלוּת הַשְּׁכִינָה, עַל זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו, אֲבָל שֶׁיַּרְגִּישׁ דְּאָגָה בְּלִבּוֹ וְשֶׁיִּזְּלוּ עֵינָיו דְמָעוֹת? - מִזֶּה אֵין לְדַבֵּר כְּלָל בִּזְמַנֵּנוּ. וְאִם כֵּן, אֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם רַק דָּבָר קַל כָּזֶה?
אֲבָל הָאֱמֶת הוּא, כִּי הַדָּבָר קַל הוּא, כִּי לִזְכּוֹת לְקָרְבָּנוֹת וּלְתוֹרָה צָרִיךְ זְכוּת וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא מְרֻבָּה, וּבְלִי הָאֶמְצָעִים לֹא יוּכַל לִזְכּוֹת לָזֶה, כִּי יִתָּכֵן וְאֵין לוֹ הַכִּשְׁרוֹן וְהָאֳפָנִים הַדְּרוּשִׁים לִזְכּוֹת לַעֲשִׁירוּת, שֶׁמִּמָּמוֹנוֹ יוּכַל לְהָבִיא קָרְבָּן, וּלְתוֹרָה. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה לִתְפִלָּה, יָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַגִּיעַ מִכּוֹחוֹ בְּעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רָחוֹק מְאֹד וְלִבּוֹ כְּאֶבֶן שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלוּם, בְּכָל זֹאת בְּיָדוֹ וּבְכוֹחוֹ הוּא לְהַנִּיעַ הַלֵּב, כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. וְלָזֶה אֵין שׁוּם תֵּרוּץ וַאֲמַתְלָה, וְהוּא מֻכְרָח לְהִתְרוֹמֵם מִשִּׁפְלוּתוֹ וּלְהָבִין מַצָּבוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא הֶחֱלִיף מֵרוּם אֶת חֶלְקוֹ חֵלֶק אֱלֹקִי מַמָּשׁ - בִּשְׁאוֹל, וְעָשָׂהוּ מְאֹד עָפָר וָאֵפֶר. וְעַל זֶה אֵין לְהָשִׁיב שׁוּם תְּשׁוּבָה - כִּי אִם הוּא לֹא יָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, מִי יָחוּס עָלָיו? וְאֵין זֶה תָּלוּי בְּכִשְׁרוֹנוֹת וּבִתְנָאִים מְיֻחָדִים, וְלֹא שַׁיָּךְ לָזֶה שׁוּם הִסְתַּגְּלוּת וְכַדּוֹמֶה. וְכָל מִי שֶׁרַק בְּשֵׁם אָדָם יְכֻנֶּה, מְסֻגָּל לְהָבִין כִּי הוּא נִבְרָא, הַמְחֻסַּר כֹּל, וּמוּכָן בְּכָל רֶגַע לְכָל פֶּגַע, וְאֵין לוֹ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁבְּרָאוֹ וְהִמְצִיאוֹ וְהִגִּיעוֹ לְמַצָּבוֹ בּוֹ הוּא נִמְצָא. וְכָל מִי שֶׁעוֹדוֹ בֵּין הַחַיִּים בַּנִּמְצָא, מֵבִין שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ אָנוּ אֵין שׁוּם חָכְמָה וְטֶבַע לְהִנָּצֵל מִפִּגְעֵי הַזְּמַן. וְרוֹאִים כַּיּוֹם, אֵיךְ שֶׁרוֹפְאִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת, וּמַמָּשׁ לְעֵינֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדְקִים חוֹלִים וּמְיַעֲצִים לָהֶם עֲצוֹתָם וְרוֹשְׁמִים סַמֵּיהֶם, מֵתִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַחוֹלִים תַּחַת יָדָם. כָּךְ הָיָה בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק ר' אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֵר, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֵן בְּהָרַב ר' מֹשֶׁה חַיִּים אָקוּן, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְכָךְ הוּא בְּאַלְפֵי מִקְרִים דּוֹמִים, וְכָל הַתְּרוּפוֹת שָׁוְא וְשֶׁקֶר. וְגַם יָדוּעַ שֶׁהָרוֹפְאִים הַטִּבְעוֹנִים וְהַצִּמְחוֹנִים אוֹמְרִים כִּי כָל הַסַּמִּים הֵם מָוֶת מַמָּשׁ לַגּוּף, וְרַק לְהִזָּהֵר צָרִיךְ מְאֹד בְּמַאֲכָלִים וּדְיֶעטֶע חֲזָקָה. וְהָעִקָּר - אֵלּוּ וְאֵלּוּ לוֹקְחִים דָּמִים וְשׁוֹלְחִים רְבָבוֹת לְבֵית קְבָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעוֹלָם גֹּלֶם מַאֲמִין בָּהֶם, וּמְקִימִים מֵהֶם כָּל יוֹם אֱלִילִים חֲדָשִׁים, וּכְאִלּוּ שֶׁבַּדֶּרֶךְ וְהַשִּׁיטָה הַחֲדָשָׁה שֶׁגִּלָּה עַכְשָׁו בִּכְדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מֵהַפְּתָאִים יוּכַל לְהוֹשִׁיעוֹ, וּמַאֲמִין בּוֹ כַּעֲבוֹדָה זָרָה.
וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הַכָּתוּב בְּאִיּוֹב (ה, יח): "כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶינָה". וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, נִשְׁכָּח, רַחֲמָנָא לִצְלָן, לְגַמְרֵי שֶׁהוּא מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף. וּבִנְעוּרַי, אֶזְכֹּר כִּי אֲפִלּוּ גּוֹיִם, לְהַבְדִּיל, הָיו שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְיָדְעוּ זֹאת שֶׁרַק הַתְּפִלָּה הִיא הַתְּרוּפָה הָאֲמִתִּית. וְקֹדֶם כֹּל חַיָּבִים לִזְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּמְצִיא הָרוֹפֵא וְהַסַּם הַנָּכוֹן, וְלֹא לָרוּץ קֹדֶם כֹּל לְכָל רוֹפֵא, וְרַק כְּשֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה, הוֹלְכִים לְבַקֵּשׁ גַּם כֵּן שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ, כַּדָּבָר הַבָּא לַאֲחֲרוֹנָה. וּמִי לֹא רוֹאֶה, שֶׁכַּיּוֹם אֵין שׁוּם יְצִיבוּת בָּעוֹלָם, וְתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן וּמִקְרָיו מִשְׁתַּנִּים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, וְאֵין עַל מִי לִסְמֹךְ. וְאִם קֹדֶם הַמִּלְחָמָה הָיָה מִי שֶׁהֶאֱמִין שֶׁבַּיִת וְשָׂדֶה הוּא קִנְיָן עוֹלָמִי עֲבוּר כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, הֲלֹא כְּבָר רָאִינוּ בְעֵינֵינוּ שֶׁגַּם זֶה קָנֶה רָצוּץ, וְכָל מִי שֶׁסָּמַךְ עַל זֶה - נֶאֱבַד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי רַבִּים הָיוּ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם הַנּוֹרָא, וְרַק הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְהִפָּרֵד מִבָּתֵּיהֶם וְנַחֲלָתָם הַיְקָרִים. וּמִי עִוֵּר וְלֹא יִרְאֶה שֶׁבְּדוֹרֵנוּ אָנוּ הַכֹּל עוֹמֵד בַּאֲוִיר, וְאֵין לְשׁוּם אֶחָד מִשְׁעָן חָזָק שֶׁיּוּכַל לוֹמַר: כָּל זְמַן שֶׁזֶּה בְּיָדִי, אֲנִי בָּטוּחַ. הַזָּהָב מְאַבֵּד כַּיּוֹם לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֶת חַיֵּיהֶם, כִּי בִתְקוּפָה זוֹ שֶׁאָנוּ חָיִים, כָּל אֶחָד אוֹרֵב עַל עָשְׁרוֹ, מֵהַמֶּמְשָׁלָה עַד כָּל אֶזְרָח שֵׁנִי, וְהוּא הוֹלֵךְ נְגוּעַ לֵב עִם הַזָּהָב לַקֶּבֶר.
וְאִם כֵּן אֵפוֹא, זֹאת עֲשׂוּ וַחֲיוּ, הַשְׁלִיכוּ כָּל אֶחָד אֶל אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, אֱלִילֵי הָרוֹפְאִים וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ, וּבִינוּ זֹאת שֶׁאֵין עַל מִי לִבְטֹחַ; לֹא בְרֶכֶב הָאֲמֵרִיקָנִים, הַמְבַקְּשִׁים רַק הֲנָאָתָם בִּלְבַד, וְלֹא עַל הַסּוּסִים הַסּוֹבְיֵטִים [שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת רַק סוּסִים מְזֻיָּנִים בְּיַד הַשָּׂטָן לְהַשְׁחִית הָעוֹלָם]. וְרַק נָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ בִּבְכִיּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים, וְנַרְבֶּה בִּתְפִלָּה. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְהָבִין מִנַּפְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת, וְאֵינוֹ רַק גֶּשֶׁם נִפְסָד, וּבְוַדַּאי יָכוֹל לְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאוֹ שֶׁהֵפִיחַ בּוֹ הָרוּחָנִיּוּת הַזּוֹ, וּלְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד וְיִפָּסֵד לְגַמְרֵי.
וְהָעִקָּר הַיּוֹצֵא מִדִּבְרֵי הַמִּדְרַשׁ רַבָּה שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל, שֶׁאֵין לְשׁוּם אָדָם לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אַף שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לְתָרֵץ עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנִי וְאֵין בְּיָדוֹ תּוֹרָה וְכוּ', אֲבָל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין לְקַוּוֹת לִיצִיאָה מִן הַגָּלוּת לְלֹא בְכִיּוֹת וּתְפִלּוֹת. וּכְכָל מַה שֶּׁנַּרְבֶּה וְנִתְחַזֵּק יוֹתֵר בִּבְכִיּוֹת בְּתַחֲנוּנִים וּבִתְפִלָּה, נוּכַל לְקַוּוֹת שֶׁשַּׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה וְנִגָּאֵל מְהֵרָה. וְלָזֶה אֵין בְּיָדֵינוּ שׁוּם תֵּרוּץ מִלְּבַד שֶׁנֶּאֱטָם לִבֵּנוּ, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְלָן הָיִינוּ כְּמֵתִים מַמָּשׁ, שֶׁהַמֵּת אֵינוֹ חָשׁ בָּאִזְמֵל, וְלִבֵּנוּ נַעֲשָׂה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּאֶבֶן דּוּמָם מַמָּשׁ, וְרַק זֶה סִבַּת הָרִפְיוֹן בַּתְּפִלָּה.
וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (אות ו) "וְאַתָּה תְצַוֶּה וְגוֹ'": זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז, ו) "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" - הָרָשׁ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל כְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א' יח, מב): "וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל". "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן" - הַדַּל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּהּ (דניאל ה, כט): "וְהַלְבִּשׁוּ וְכוּ'". "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" - אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כִּבְיָכוֹל אֲנִי אָסוּר בִּשְׁבוּעָה עִמָּכֶם וְגוֹ'. וְעַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ "עֵץ יוֹסֵף", שֶׁלֹּא תַחֲשֹׁב הֱיוֹת הָרָשׁ וְהַדַּל רָחוֹק שֶׁתְּקֻבַּל שַׁוְעָתוֹ וְכוּ', לָכֵן אָמַר שֶׁהָרָשִׁים חֲבִיבִים לִפְנֵי ה' כְּאֵלִיָּהוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וּמִי שֶׁמַּרְבֶּה דִבּוּרִים קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה אוֹתוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ כַדָּאִי וְרָאוּי לְאוֹתָהּ אִצְטָלָא, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סימן קל), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" (איוב יד, ט) - יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בַעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶה חֶפְצוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּמוּבָא בְּ"טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ": וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל הָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כְּמוֹ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁאָמַר אֵיזֶה דִבּוּרִים קֳדָם ה' וְנוֹשְׁעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב (שופטים ו, יד): "וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה [פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁלִּמַּדְתָּ סַנֵּגוֹרְיָא עַל בָּנַי] וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל".
וְיָדַעְנוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת וּפְלָאוֹת, אֲשֶׁר גְּאוֹנֵי וּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים שֶׁהִרְעִישׁוּ עוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל אֵיזֶה גְזֵרַת הַצִּבּוּר וְהַכְּלָל, וְלֹא נַעֲנוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבָא לִפְעָמִים אֵיזֶה אִישׁ פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וְדִבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים בְּתָם לְבָבוֹ, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְתֵכֶף נִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה. כִּי דַע, אָחִי, כִּי כְמוֹ שֶׁיֵּשׁ כְּלָל, יֵשׁ פְּרָט אֵצֶל כָּל אָדָם. לִפְעָמִים שֶׁאָדָם מֵכִין עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו וְלֹא נַעֲנֶה, וְלִפְעָמִים שֶׁלֹּא בִמְכֻוָּן, וַהֲגַם שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, וּמְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים טוֹבִים לִפְנֵי ה', וּמָצָא עֵת רָצוֹן, וְנַעֲנֶה תֵּכֶף עַל כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ.
רַק, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּוַדַּאי שֶׁצַּדִּיק קָדוֹשׁ וְטָהוֹר נַעֲנֶה עַל פִּי רֹב, רַק לְעִתִּים, חַס וְחָלִילָה, נִסְתְּמוּ שַׁעֲרֵי תְפִלּוֹת לְפָנָיו. וְזֶה הֶעָנִי, עַל פִּי רוֹב, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נַעֲנֶה, כִּי אֵינוֹ רָאוּי לְאוֹתוֹ אִצְטָלָא, רַק לִפְעָמִים בְּעֵת צַר, נִצְרָךְ לְמַעְלָה דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ שֶׁל אִישׁ פָּשׁוּט, וְנַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִין דְּמַלְכָּא בָּזֶה. כִּי עַל זֶה אֵין קִטְרוּג כָּל כָּךְ, כִּי הַחִיצוֹנִים אֵינָם שׁוֹמְרִים עַל דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לִסְתֹּם מִלַּעֲלוֹת, כִּי טָח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם. עַל כֵּן, לִפְעָמִים, אָדָם מְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים קְדוֹשִׁים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אוֹ, לְהַבְדִּיל, בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי, אַךְ נִמְצָא לוֹ לְפִי שָׁעָה עֵת רָצוֹן, וּמִתְעַלִּים הַדִּבּוּרִים מְאֹד מְאֹד וְנוֹשָׁע הוּא וְעוֹד אֲחֵרִים עִמּוֹ.
וְכָתַבְתִּי כָּל אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבָּחוּן וּמְנֻסֶּה כִּי הַיֵּצֶר הָרָע מַנִּיחַ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד לְטַמְטֵם הַלֵּב, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד.
וְכַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בְּ"אַגָּדַת בְּרֵאשִׁית" (פרק מד, ג) מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּשָׁמִים, וְהָיְתָה שָׁם אַלְמָנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ לָהּ הַתַּנּוּר שֶׁל חֵרֶס שֶׁבָּנְתָה, וְהַמַּיִם יְכוֹלִים הָיוּ לְקַלְקֵל אוֹתוֹ, וְהִתְפַּלְּלָה שֶׁלֹּא יֵרְדוּ גְשָׁמִים, וְהוֹעִילָה תְפִלָּתָהּ נֶגֶד כָּל הַצִּבּוּר שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים, וַה' שָׁמַע תְּפִלָּתָהּ וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, כִּי הִיא הִתְפַּלְּלָה מִלֵּב שָׁלֵם וּמֵעֹמֶק הַלֵּב יוֹתֵר מֵהֶם.
ב - סגלת כח התפלה להתקבל אפלו מרשע, כשהיא תפלה באמת.
"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז, טו). רְאֵה בָּרַמְבַּ"ן זַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר מֹשֶׁה, "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" - אַל תֵּפֶן אֶל קָרְבָּן שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ (קרח ועדתו) וְאֶל תְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְךָ, כִּי כָל הַקָּרְבָּנוֹת, גַּם הַתְּפִלָּה, יִקָּרְאוּ מִנְחָה בַּכָּתוּב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וַהֲרֵי נוֹרָא וּמַבְהִיל לִרְאוֹת מִכָּאן כֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ לַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם - קֹרַח וַעֲדָתוֹ - עוֹד הָיָה מָקוֹם לְהִנָּצֵל בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה (ר' יחזקאל לוינשטיין).
וְכֵן מוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּא (פ' וארא פרק יא אות א בסוף) עַל הַפָּסוּק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ'" (שמות ח, טז): רִבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר רַב חָמָא אָמַר, הָדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יג): "וְחַנְפֵי לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם", וּמַהוּ "וְלֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם"? אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לָשׁוּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָאִין לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה - אֵינָן יְכוֹלִים, לָמָּה? - "כִּי אֲסָרָם", שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶם. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה רוֹצֶה לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא, לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו. וּמְפָרֵשׁ שָׁם, שֶׁדַּעַת רִבִּי פִּנְחָס, שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי פַרְעֹה" (שם), פֵּרוּשׁוֹ - קֹדֶם פַּרְעֹה. הִתְיַצֵּב קֹדֶם שֶׁיִּתְיַצֵּב פַּרְעֹה, אָמַר ה' לְמֹשֶׁה תִּתְיַצֵּב אַתָּה בְּשֵׁם ה' - לְפָנָיו, קֹדֶם שֶׁיִּתְיַצֵּב הוּא לִקְרֹא בְשֵׁם ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה. וְכֵן "יְצִיבָה" גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ב): "וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר", עַיֵּן שָׁם. וְרוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ פַּרְעֹה, לוּ הָיָה מַצְלִיחַ לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה נִצּוֹל לְגַמְרֵי, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַפְרִיעַ לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל. וְנוֹרָא לִרְאוֹת מִזֶּה כֹּחַ הַתְּפִלָּה! וּבִפְרָט שֶׁהֲרֵי אִם תִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הַהַשְׁלָכוֹת יִהְיוּ נוֹרָאוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל יַמְשִׁיכוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם, אוּלָם זֶהוּ חֹק הַתְּפִלָּה לְהִתְקַבֵּל כְּשֶׁהִיא נִקְרֵאת בֶּאֱמֶת.
וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה בְּפָרָשָׁה זוֹ (פ' יח אות יז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע יד, ג), אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְכוּ', וְעַכְשָׁו אֵין בְּיָדֵינוּ אֶלָּא תְפִלָּה. "טוֹב" בְּגִימַטְרִיָּא י"ז, תְּפִלָּה י"ט בְּרָכוֹת הוֹצֵא מִשָּׁם וְכוּ'. וְרִבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: "וְקַח טוֹב" בְּגִימַטְרִיָּא "נֶפֶשׁ". אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְכוּ' ;וְעַכְשָׁו הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ וְכוּ', יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא כַפָּרָה עָלֵינוּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְרוֹאִים שֶׁבִּתְפִלָּה צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ הַנֶּפֶשׁ, וִיקֻבַּל כְּקָרְבָּן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּרַשִּׁ"י (שבת קכז:): וְנֶפֶשׁ הַיְנוּ תְפִלָּה, וְכֵן בִּבְרָכוֹת (ה:): וּמַה הוּא הַנֶּפֶשׁ? זוֹ תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי תְפִלַּת חַנָּה (שמואל א' א, טו): "וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". וּבְיַלְקוּט סוֹף אֵיכָה עַל הַפָּסוּק (איכה ג, מא) "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ וְכוּ'", אָמַר ר"א: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְכוּ'. וּמַקְשֶׁה, וְהָא כְּתִיב "וַיְפַתּוּהוּ וְגוֹ'" (תהלים עח, לו) מַשְׁמַע שֶׁאֵין לִבָּם שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן "וְהוּא רַחוּם וְגוֹ'" (שם, לח) - לָא קַשְׁיָא - הָא בְּיָחִיד, הָא בְּצִבּוּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְעַל פִּי זֶה פֵּרַשְׁתִּי, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח).
שׁוֹאֵל הַמִּדְרָשׁ: יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (שם). וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל מִדְרָשׁ זֶה, לָמָּה לֹא אָמַר הַפָּסוּק תֵּכֶף - קָרוֹב ה' לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת? וְלָמָּה הֻצְרַךְ הַפָּסוּק קֹדֶם לִכְתֹּב "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", וְאַחַר כָּךְ לוֹמַר לְךָ, לֹא לַכֹּל מַמָּשׁ, אֶלָּא לַקּוֹרְאִים בֶּאֱמֶת, וְלוֹמַר פַּעֲמַיִם מִלַּת "לְכֹל", וְלָמָּה לֹא דַי בְּפַעַם אֶחָת?
אֶלָּא, כַּוָּנַת הַפָּסוּק לְהַדְגִּישׁ שֶׁתְּפִלַּת הַקּוֹרֵא בֶאֱמֶת מִתְקַבֶּלֶת אֲפִלּוּ אִם הוּא רָשָׁע וְאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ אָמְרוֹ: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", כְּלוֹמַר לְכֻלָּם, בֵּין רְשָׁעִים, בֵּין צַדִּיקִים. וְכֵיצַד יִהְיֶה ה' קָרוֹב לָרְשָׁעִים? עוֹנֶה הַפָּסוּק - כֵּן, אִם קוֹרְאִים בֶּאֱמֶת, קָרוֹב אֲנִי לָהֶם גַּם, כִּי גֶדֶר קַבָּלַת הַתְּפִלָּה - בִּקְרִיאָה בֶּאֱמֶת. וּמַהוּ בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֲמִתִּי עִם תְּפִלָּתוֹ וּמַאֲמִין בְּכֹחָהּ, אַחֶרֶת לֹא יִתָּכֵן שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי אָמוֹר יֹאמַר: מִי אֲנִי וּמַה כֹּחִי בִּתְפִלָּתִי.
וּפֵרֵשׁ בַּ"שׁוֹמֵר אֵמוּנִים", שֶׁאֲפִלּוּ רָשָׁע אִם בּוֹטֵחַ בַּה' וּמִתְפַּלֵּל - ה' עוֹנֵהוּ. אֶלָּא שֶׁהַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע - צַדִּיק, ה' עוֹנֵהוּ וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִפְגַּע גַּם בֶּעָתִיד, וְאִלּוּ הָרָשָׁע, ה' עוֹנֵהוּ וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ עַתָּה, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף סוֹף בָּטַח בּוֹ וְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו, אוּלָם אֵין הַבְטָחָה שֶׁטּוֹבָה זוֹ שֶׁקִּבֵּל עַתָּה, לֹא תִפְגַּע בּוֹ וְתַזִּיקֵהוּ לֶעָתִיד.
וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לְיוֹסֵף (בראשית מח, כב): "אֲשֶׁר לָקַחַתִּי [אֶת עִיר שְׁכֶם] מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", וְתִרְגֵּם הַתַּרְגּוּם: בִּצְלוֹתִי וּבָעוּתִי [בִּתְפִלָּתִי וּבְתַחֲנוּנַי]. וּבֶאֱמֶת, לָמָּה הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן בִּלְשׁוֹן חֶרֶב וְקֶשֶׁת? אֶלָּא, לְפִי הַנִּזְכַּר לְעֵיל, מוּבָן לִרְמֹז לְךָ מָתַי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מִתְקַבֶּלֶת, כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה בִתְפִלָּתוֹ הַצָּלָה וִישׁוּעָה, וּמַאֲמִין שֶׁאֵין מַה שֶּׁיּוֹשִׁיעוֹ - רַק בִּתְפִלָּה, כְּחַיָּל בִּשְׁעַת מִלְחָמָה שֶׁסּוֹמֵךְ עַל נִשְׁקוֹ - חַרְבּוֹ וְקַשְׁתּוֹ, וְרוֹאֶה בָזֶה אֶת כָּל הַצָּלָתוֹ, וּמֵבִין שֶׁבְּלִי נֶשֶׁק הוּא אָבוּד. כֵּן כְּשֶׁאָדָם מַרְגִישׁ בַּתְּפִלָּה שֶׁהִיא הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ, וּמִבְּלִי זֶה הוּא אָבוּד, וּמַאֲמִין שֶׁרַק בַּתְּפִלָּה תְּלוּיָה יְשׁוּעָתוֹ, הֲרֵי צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא.
וְכֵן רָאִיתִי אַחַר כָּךְ מַאֲמָר דּוֹמֶה לָזֶה מֵר' יְחֶזְקֵאל לְוֵינְשְׁטֵיין, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּתַב: וְדַע, כִּי לְכָל אָדָם יֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו כְּעֵין יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְעִקַּר כְּלָל זֶה נְקוֹט בְּיָדֶךָ, כִּי תְפִלָּה יְכוֹלָה לְעָזְרֶךָ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְמִצְרַיִם (שמות ב כג, כד): "וַיִּזְעָקוּ... וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם". וְאֶת זֶה מְבַקְּשִׁים מֵהָאָדָם - שֶׁיִּזְעַק לַה' בַּצַּר לוֹ. וּבֶאֱמֶת, הָיָה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ברכות כא ע"א): וְהַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וַהֲרֵי, לִכְאוֹרָה, מְיֻתָּר הַ'וְהַלְוַאי'? מִשּׁוּם דְּכַוָּנָתוֹ שָׁם, שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁלִים כָּל הַיּוֹם, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ'. אֶלָּא שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן מְגַלֶּה לָנוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת הַלְוַאי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, כִּי זֶה מַצַּב הָאָדָם, וּבִפְרָט בִּתְקוּפָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁאִישׁ הַצָּבָא אֵינוֹ נִפְרָד מִנִּשְׁקוֹ אַף לְרֶגַע, כֵּן הָאִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִתְּפִלָּה בְּעִתִּים אֵלּוּ, כִּי זֶהוּ הַכְּלִי זַיִן שֶׁלּוֹ. וְכֵן הַחַיִּים הֵם לְעוֹלָם מִלְחָמָה, וְאֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּמִלְחָמָה לְלֹא נֶשֶׁק, וּבִפְרָט בְּמַצָּבֵנוּ אָנוּ? וְלָזֶה תִּרְאֶה, שֶׁתִּקְּנוּ תְפִלָּה עַל כָּל מִקְרֶה; תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְכוּ', תְּפִלָּה עֲבוּר הַנִּכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכוּ'. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא תִמָּצֵא - תִּרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ תְּפִלָּה, וְרַק בָּזֶה נוּכַל לִגְבֹּר עַל אוֹיְבֵינוּ. וּכְמוֹ שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הַיְרֻשָּׁה - "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה" (בראשית כז, מ), כֵּן הַיְרֻשָּׁה אֶצְלֵנוּ - "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" (שם, כב). [וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "מַעֲלַת הַתּוֹרָה", שֶׁבִּזְמַן שֶׁ"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", גַּם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם "יְדֵי עֵשָׂו", מְשֻׁעְבָּדִים אֵצֶל יַעֲקֹב. עַיֵּן שָׁם.] עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁהִמְרָה וְהִפְלִיג בָּעָוֶל כָּמוֹהוּ, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמַר בּוֹ (דברי הימים ב' לג יב, יג): "וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' וְגוֹ' וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶּר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ". (מספר העיקרים)
וְכֵן מָצִינוּ גַּבֵּי מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (במדבר טז, טו): "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל-ה' אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִי פְשׁוּטוֹ, הַקְּטֹרֶת שֶׁהֵם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ מָחָר, אַל תֵּפֶן אֲלֵיהֶם. אָמַר הַ'סַּבָּא מִקֶּלֶם': רוֹאִים מִכָּאן עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ צָרִיךְ הָיָה לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּבָּ"ה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת הַקְּטֹרֶת, דְּהַיְנוּ, הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם. אַף שֶׁאִם, חַס וְחָלִילָה, הָיְתָה תְּפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת, הָיָה בְּכָךְ אִשּׁוּר לְהַשְׁקָפָתָם הַכַּפְרָנִית בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ, וְהָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חַס וְחָלִילָה - בְּכָל זֹאת פָּחַד מֹשֶׁה מִתְּפִלָּתָם.
ג - כשלבו נשבר מיסורין שבאו עליו - ינצל אותה שעה לתפלה.
"לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט). הָעִקָּר הוּא - לֵב נִשְׁבָּר וְנִכְנָע. וּכְדֵי לִזְכּוֹת לְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, הֲרֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי הָאָדָם קְשֵׁה עֹרֶף מִטִּבְעוֹ, וְלֹא מַרְגִּישׁ כְּאֵב וְצַעַר בַּחֲטָאָיו, וְהַרְבֵּה עָמָל צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת לִשְׁבֹּר לִבּוֹ לִפְנֵי ה'.
אוּלָם, כְּשֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם יִסּוּרִים גַּשְׁמִיִּים - תֵּכֶף לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ. וְלָכֵן, יְנַצֵּל הַשִּׁבְרוֹן לֵב וְיִתְפַּלֵּל וְיָשׁוּב לַה', וְלֹא יִהְיֶה טִפֵּשׁ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וִישׁוּעָה מִפְּלוֹנִי אוֹ מֵאַלְמוֹנִי, אֶלָּא יָשָׁר יִפְנֶה בְּלִבּוֹ הַנִּשְׁבָּר לַה' וּתְקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ.
וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ" (דף שטו ע"ב): כְּשֶׁאָדָם, חַס וְחָלִילָה, בְּאֵיזֶה צַעַר גָּדוֹל, אוֹ יִסּוּרִים, חַס וְחָלִילָה, אָז עַל יְדֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, קְרוֹבִים דִּבּוּרָיו לִפְנֵי ה' (עיין באור החיים הקדוש פ' שמות), וְאָז טוֹב שֶׁיַּעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה, כִּי זֶה יוֹעִיל לְהַמְתָּקַת הַדִּינִים יוֹתֵר מִכָּל לִמּוּדִים וּמִכָּל תְּפִלּוֹת, כִּי הָעִקָּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִים כָּל הַגְּזֵרוֹת. וְלִבְחִינַת לֵב נִשְׁבָּר, אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ, לֹא עַל יְדֵי תְפִלָּה, וְלֹא עַל יְדֵי תְהִלִּים וְכַדּוֹמֶה, לְאָדָם בֵּינוֹנִי, רַק עַל יְדֵי תְשׁוּבָה, וִדּוּי, חֲרָטָה וַעֲבוֹדַת ה' זְמַן וּזְמַנִּים. וְיִשְׁפֹּךְ לְבָבוֹ לִפְנֵי ה' כְּבֵן הַמִּתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי אִמּוֹ. וְזֶה הוּא הַדֶּרֶךְ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם בְּזוֹ הַשָּׁעָה לִדְמָעוֹת רַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹר הַדְּמָעוֹת נִסְתָּם מֵחֹזֶק הַלֵּב אוֹ מִטִּמְטוּם הַלֵּב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוּא בְצַעַר, חַס וְחָלִילָה, אוֹ עַל יְדֵי מְרִירוּת הַלֵּב הַגַּשְׁמִי, נִכְנָע הָרַע וְנִשְׁבָּר הַלֵּב וְקָרוֹב הוּא לִדְמָעוֹת, וְאָז עֵת רָצוֹן גָּדוֹל לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה בְּזֶה הַשָּׁעָה. וְדַע וְתִתְבּוֹנֵן, אָחִי, בְּכָל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, כִּי יִהְיֶה טוֹבָה לְנַפְשֶׁךָ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ד - לעולם יבקש אדם מאוצר של מתנת חנם
לֹא יְבַקֵּשׁ אָדָם, אֲפִלּוּ בַּעַל מַעֲשִׂים וְתוֹרָה, בַּקָּשׁוֹתָיו בִּשְׂכַר מַעֲשָׂיו, אֶלָּא מֵאוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם. וּמְנָלָן? מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁכַּמָּה בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים וְתוֹרָה הָיָה, וּבְכָל זֹאת - "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" (דברים ג, כג), לֹא בִקֵּשׁ אֶלָּא מֵאוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם.
וְכֵן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (מד"ר פ' ואתחנן), שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. אָמַר ר"י: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֵין לִבְרִיָּה כְּלוּם אֵצֶל בּוֹרְאוֹ. וּבְתַנְחוּמָא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְאָמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹדִיעֵנִי נָא בְּאֵיזוֹ מִדָּה אַתָּה נוֹהֵג עוֹלָמְךָ וְכוּ', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ', אֵינִי חַיָּב לִבְרִיָּה, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה אָדָם מִצְוָה - חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן לוֹ. לֹא שֶׁאֲנִי חַיָּב לִבְרִיָּה כְלוּם, אֶלָּא חִנָּם אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יט): "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְגוֹ'". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. [וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל הַפָּסוּק "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" (איוב מא, ג) - מִי מָל תִּינוֹק עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בֵּן וְכוּ'.]
וְעִקָּר הַיּוֹצֵא מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, שֶׁאֵין לְשׁוּם אָדָם יְכֹלֶת לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אַף שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לוֹמַר: עָשִׂיתִי מִצְוֹת וְלָמַדְתִּי תוֹרָה, וְלָכֵן אֵינִי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ, כִּי יַגִּיעַ לִי עֲבוּר מַעֲשַׂי. בְּכָל זֹאת, רוֹאִים כִּי אֵין בְּיָדוֹ שׁוּם תְּבִיעָה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם. וְכָתַב הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" (ש"ד פ"ד), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי אִם הָיָה מַעֲשֵׂה הָאָדָם כְּחוֹל הַיָּם, לֹא יִהְיֶה שָׁקוּל בְּטוֹבָה אַחַת מִן טוֹבוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּל שֶׁכֵּן אִם יִהְיֶה לוֹ חֵטְא וְכוּ'. וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה מִגְּמוּל הַבּוֹרֵא עָלָיו, הוּא מֵחֶסֶד הַבּוֹרֵא עָלָיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם ר"י (במד"ר הנ"ל), שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבָּם שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, לֹא בָא אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים, וְגַם אָמְרוּ (במד"ר הנ"ל): יָכוֹל יְהֵא תוֹבֵעַ צְרָכָיו וְיוֹצֵא לוֹ - כְּבָר פֵּרֵשׁ שְׁלֹמֹה (מלכים א' ח, כח): "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה", רִנָּה - זוֹ קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּתְפִלָּה - לִצְרָכָיו שֶׁל אָדָם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וּמַקְשֶׁה בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה", דְּלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲלֹא כָּל מַטְּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּבְּרִיאָה שֶׁאָדָם יַעֲבֹד וְיַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְאָז כָּל שְׂכָרוֹ יִהְיֶה חֵלֶף עֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא לֶחֶם בּוּשָׁה, לֶחֶם חֶסֶד. וְאִם כֵּן, אִם יְבַקֵּשׁ אָדָם מֵאוֹצַר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם - אַיֵּה הַתַּכְלִית בִּבְרִיאָתוֹ, הֲרֵי שׁוּב מְקַבֵּל לֶחֶם חֶסֶד?
אֶלָּא, אָדָם שֶׁעֲדַיִן לֹא בָא לָעוֹלָם, וְנִשְׁמָתוֹ נִזּוֹנֶת מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּעֹנֶג רַב, מִבְּלִי לָבוֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹתָיו - זֶה וַדַּאי לֶחֶם חֶסֶד וּבוּשָׁה. אוּלָם, אַחַר שֶׁכְּבָר בָּא אָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה, וּמַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ, וּבְכֹחַ בְּחִירָתוֹ יוֹדֵעַ וּמִתְגַּבֵּר לְהָבִין שֶׁאֵין שׁוּם מִקְרֶה בָּעוֹלָם, וְהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אִם כֵּן, זֶה כְּבָר דַּיּוֹ לָאָדָם, וְנִקְרָא שֶׁגָּבַר עַל יִצְרוֹ. וּלְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, אֵין זֶה לֶחֶם חֶסֶד וּבוּשָׁה, כִּי זֶה מַגִּיעַ לוֹ בְּשָׂכָר חֵלֶף הַכָּרָתוֹ שֶׁהַכֹּל מִיָּדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָרְאָיָה - שֶׁפּוֹנֶה אֵלָיו וּמְבַקֵּשׁ חַסְדּוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְמִי לִפְנוֹת אֶלָּא רַק אֵלָיו, וּלְקַבֵּל מַתְּנַת חִנָּם רַק מִמֶּנּוּ, בְּיָדְעוֹ שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְשַׁלֵּם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה, וְהַכֹּל חֶסֶד וְרַחֲמִים מִמֶּנּוּ, וְזֶה גוּפָא נֶחְשָׁב שֶׁעָמַד בְּנִסָּיוֹן.
וְעַל פִּי זֶה פֵּרַשְׁתִּי הַמִּדְרָשׁ, אֵין יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנִין אֶלָּא בִּשְׂכַר הָאֱמוּנָה. וְיֵשׁ לְהָבִין, דַּהֲלֹא עוֹד מִצְוֹת יֵשׁ, וְלָמָּה תָּלָה כָּל שְׂכָרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל רַק בִּשְׂכַר הָאֱמוּנָה?
וּלְפִי הַנִּזְכַּר לְעֵיל יִתְיַשֵּׁב. שֶׁהֲרֵי, מִצַּד הַדִּין, מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, לֹא יַסְפִּיק לְשַׁלֵּם עַל טוֹבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל. וְאִם כֵּן, בִּשְׂכַר מָה יִזּוֹנוּ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי עֲדַיִן הוּא נַהֲמָא דְכִסּוּפָא [לֶחֶם בּוּשָׁה וְחֶסֶד]? אֶלָּא, שֶׁבִּשְׂכַר זֶה שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִיָּדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ לֶחֶם חֶסֶד, אֲבָל בְּהַכָּרָתוֹ זָכָה לֵידַע שֶׁלֶחֶם חֶסֶד זֶה אֵין מִי שֶׁיִּתֵּן לוֹ מִלְּבַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לַתַּכְלִית הַנִּרְצָה בִּבְרִיאָתוֹ, וְזוֹ תַּכְלִית כָּל הַמִּצְוֹת.
וְכָתַב עוֹד בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּלְפִי דְבָרָיו, מוּבָן הָעִנְיָן הֵיטֵב. דְּבַתְּפִלָּה מַגִּיעַ הָאָדָם, עַל כָּרְחוֹ, לְדַרְגָּה שֶׁל אֱמוּנָה שֶׁל "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה), וּמוֹדֶה לַה' עַל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן (פ' בא, בסוף), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכַוָּנַת כָּל הַמִּצְוֹת, שֶׁנַּאֲמִין בָּאֱלֹקִים וְנוֹדֶה אֵלָיו שֶׁהוּא בְּרָאָנוּ. וְהִיא כַּוָּנַת הַיְצִירָה, שֶׁאֵין לָנוּ טַעַם אַחֵר בַּיְצִירָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאֵין לָעֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹנִים חֶפֶץ, מִלְּבַד זֶה שֶׁיֵּדַע הָאָדָם וְיוֹדֶה לָאֱלֹקִים שֶׁבְּרָאוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכֵן בִּתְפִלַּת 'אַהֲבָה רַבָּה': "וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכוּ' לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה", כְּלוֹמַר - כָּל מַעֲמַד הַר סִינַי הוּא רַק לְחַזֵּק הָאֱמוּנָה בְּיִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית.
ה - מעלת תפלת העני.
יְבֹאַר אֵיךְ שַׁיָּךְ תְּפִלַּת עָנִי גַּם לְגַבֵּי כָּל אָדָם
בְּתַרְגּוּם הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' בלק) עַל הַפָּסוּק "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה" (במדבר כב, ו): רִבִּי אַבָּא פָּתַח: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְגוֹ'" (תהלים קב), שְׁלֹשָׁה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם תְּפִלָּה: אֶחָד הוּא מֹשֶׁה, אֶחָד הוּא דָּוִד, וְאֶחָד הוּא עָנִי, וְכוּ'. אֲבָל שְׁלֹשָׁה הֵם הַנִּקְרָאִים תְּפִלָּה: "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים" - תְּפִלָּה זוֹ שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּאָדָם אַחֵר, "תְּפִלָּה לְדָוִד" - תְּפִלָּה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בְּמֶלֶךְ אַחֵר, "תְּפִלָּה לְעָנִי" - תְּפִלָּה הִיא. מֵאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ, מִי חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּן? הֱוֵי אוֹמֵר: תְּפִלָּה לְעָנִי. תְּפִלָּה זוֹ קוֹדֶמֶת לִתְפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה, וְקוֹדֶמֶת לְשֶׁל דָּוִד, וְקוֹדֶמֶת מִשְּׁאָר תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם - מַהוּ הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁעָנִי הוּא שְׁבוּר הַלֵּב, וּכְתִיב (תהלים לד, יט): "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב". וְהֶעָנִי עוֹשֶׂה תָּמִיד רִיב עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו. כֵּיוָן [שֶׁהֶעָנִי] הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, פּוֹתֵחַ כָּל חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ, וְכָל שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה, דּוֹחֶה אוֹתָם אוֹתוֹ הֶעָנִי שְׁבוּר הַלֵּב, שֶׁכָּתוּב (תהלים קב, א): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף", וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר: "כִּי יִתְעַטֵּף", מַהוּ "כִי יַעֲטֹף"? [אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ] - הוּא עוֹשֶׂה אִחוּר, שֶׁמְּאַחֵר כָּל תְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁאֵינָן נִכְנָסוֹת, עַד שֶׁתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ נִכְנֶסֶת [עִטּוּפָא פֵּרוּשׁוֹ אִחוּר, מִלְּשׁוֹן "הָעֲטֻפִים לְלָבָן", וְכוּ']. אָמַר לֵהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר: יָפֶה אָמַרְתָּ! וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ עָנִי, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס תְּפִלָּתוֹ בִּכְלַל תְּפִלּוֹת כָּל הָעֲנִיִּים, כִּי כָל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים אֵינָם עוֹזְבִים כָּךְ לְהִכָּנֵס [אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם] כְּמוֹ שֶׁעוֹזְבִים תְּפִלַּת הֶעָנִי, כִּי הֵן נִכְנָסוֹת בְּלִי רְשׁוּת. וְאִם אָדָם עוֹשֶׂה עַצְמוֹ, וּמֵשִׂים רְצוֹנוֹ תָּמִיד כְּמוֹ עָנִי - תְּפִלָּתוֹ עוֹלָה וּפוֹגֶשֶׁת בִּתְפִלּוֹת הָעֲנִיִּים, וּמִתְחַבֶּרֶת בָּהֶן וְעוֹלָה עִמָּהֶן, וְנִכְנֶסֶת בַּכְּלָל שֶׁלָּהֶן, וּמִתְקַבֶּלֶת בְּרָצוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
וּפוּק חֲזֵי, מַה שֶּׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט ישעיה רמז תצו), מַה נַּעֲשׂוּ בְּדִבּוּרִים שֶׁל עָנִי שֶׁמִּתְקוֹטֵט וְטוֹעֵן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל, כַּמָּה טִינָרִין תַּקִּיפִין מְשַׁבְּרִין אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שָׁם: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם, מָה אֲנִי וּמַה פְּלוֹנִי; הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וַאֲנִי יוֹשֵׁב כָּאן, פְּלוֹנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִטָּה וַאֲנִי יָשֵׁן עַל הָאָרֶץ... וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לוֹ צְדָקָה - מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נָתַתָּ שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ה): "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
כַּמָּה מַבְהִיל הָרַעֲיוֹן שֶׁל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁמִּי שֶׁמְּחַיֶּה אֶת הֶעָנִי, אוֹתָהּ שָׁעָה עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּמַחֲזִיק בְּמָעֻזּוֹ, כִּבְיָכוֹל. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל, מִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמִּתְאַנֵּחַ, וְהַרְבֵּה פְעָמִים מְבִיאִין עַל הָאָדָם כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיְּדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְהִתְנַצְּלוּת קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי צְרִיכִים אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וְאַדְרַבָּה, מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס, כִּבְיָכוֹל, עַל מְנִיעַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים.
וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הֶעָנִי שֶׁמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם הַבּוֹרֵא זֶהוּ כַּאֲשֶׁר הֵם מִתּוֹךְ שִׁבְרוֹן לֵב וְהַכְנָעָה, וְלֹא חָלִילָה מִתּוֹךְ בְּעִיטָה בַּיִּסּוּרִים, וּמִתּוֹךְ תְּבִיעוֹת וּטְרוּנְיוֹת.
וַהֲרֵי תִרְאֶה, כִּי תְפִלַּת הֶעָנִי בּוֹקַעַת כָּל הָרְקִיעִין וְשׁוֹבֶרֶת טִינָרִין תַּקִיפִין לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים וְהַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל.
וְיָדוּעַ מֵרַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ לְעָנִי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וּבִפְרָט כְּשֶׁאוֹמֵר "וְעוֹזֵר דַּלִּים", צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ לְדַל בְּצֵרוּף שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל (ועיין בסדורי האר"י ז"ל), וְכֵן בִּתְחִלַּת הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, בְּאָמְרוֹ "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח", שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קה): הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן עֵינָיו לְמַטָּה וְלִבּוֹ לְמַעְלָה, כְּעָנִי שֶׁבּוֹשׁ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַבַּעַל הַבַּיִת.
וְכָכָה בְּיוֹתֵר, בְּאִם אָדָם מַרְאֶה עַצְמוֹ לִפְנֵי ה' כְּעָנִי מְדֻכָּא, דְּלֵית לֵהּ כְּלוּם. וּבִפְרָט בְּהִתְבּוֹנְנוֹ וְכוּ' שֶׁרוֹאֶה וּמַכִּיר שֶׁלֹּא עָשָׂה מִצְוָה מִיָּמָיו, רַק, אַדְרַבָּה, הוּא מָלֵא חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמְכֻוָּן שֶׁל תְּפִלַּת הֶעָנִי, שֶׁיֵּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן וְלֵית לֵהּ מִגַּרְמֵהּ כְּלוּם. אָז, בְּזֶה הַכַּוָּנָה, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לִפְעָמִים לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת בִּתְשׁוּבָתוֹ.
וְכָתַב בְּסֵפֶר "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר" הַקַּדְמוֹן: כְּתִיב "כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ" (תהלים כב, כה). בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, שְׁנֵי בְנֵי אָדָם נִכְנָסִין אֵצֶל הַדַּיָּן, לְמִי הַדַּיָּן מַסְבִּיר פָּנִים - הֲלֹא לֶעָשִׁיר. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - "לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי". וְגַרְסִינָן בְּמִדְרַשׁ "יְהִי אוֹר": "אִם עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר" (ויקרא א, ג) - אָמַר רִבִּי יוֹסִי, מַאי שֶׁנֶּאֱמַר: מִן הַבָּקָר לְעוֹלָה, וּמִן הַצֹּאן לְעוֹלָה, וּמִן הָעוֹף לְעוֹלָה (ויקרא א)? - אֶלָּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַשָּׂגַת יָדוֹ. כְּלוֹמַר, אֵין מְשַׁנֶּה מַה שֶּׁמַּקְרִיב הָאָדָם, הָעִקָּר שֶׁיַּקְרִיב בְּלֵב נִשְׁבָּר.
ו - העני, קרובה תפלתו לה' יותר מעשיר, ואפלו הוא צדיק.
וְהִנֵּה בִּבְרָכוֹת (דף לד). מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָלַךְ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְחָלָה בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא בְּנִי, בַּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיִחְיֶה, כוּ'. וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וְחָיָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אִלְמָלֵי הֵטִיחַ בֶּן זַכַּאי אֶת רֹאשׁוֹ כוּ', לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלָיו. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְכִי חֲנִינָא גָּדוֹל מִמֶּךָ? אָמַר לָהּ: לַאו. אֶלָּא הוּא דוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דוֹמֶה כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, עַיֵּן שָׁם. וְהוּא מֻשְׁלָל הֲבָנָה, מַה בֵּין עֶבֶד לְשַׂר.
מַסְבִּיר ר' אִיצָלֶה בְּלָזֶר זַצַ"ל: אָכֵן נִרְאֶה, כִּי יֵשׁ עֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם עוֹבְדִים בֶּאֱמוּנָה וּמוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם עַל אַהֲבַת הַמֶּלֶךְ. וּבְכָל זֹאת, אִם יִהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה בַּקָּשָׁה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, לִפְעָמִים הָעֶבֶד יָפִיק יוֹתֵר בַּקָּשָׁתוֹ מֵהַשַּׂר, כִּי הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הוּא - כִּי הַשַּׂר, עִם כָּל תֹּקֶף אַהֲבָתוֹ אֶת הַמֶּלֶךְ וּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ עֲבוּרוֹ, אָמְנָם הוּא נֶהֱנֶה גַּם כֵּן מִן הַמֶּלֶךְ, כִּי הַשַּׂר מְקַבֵּל פְּרָס גָּדוֹל מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, כַּיָּדוּעַ, וְחַי כְּאַחַד הַפַּרְתְּמִים. אוּלָם, הָעֶבֶד, אִישׁ חַיָּל פָּשׁוּט, אֵינוֹ מְקַבֵּל שׁוּם פְּרָס, וְרַק עַל הַלֶּחֶם לְבַד יִחְיֶה. וְאִם בְּכָל זֹאת הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל אַהֲבַת הַמֶּלֶךְ, עַל כָּרְחֲךָ, אִם יִהְיֶה לוֹ אֵיזֶה בַּקָּשָׁה - יְמַהֵר הַמֶּלֶךְ לָתֵת לוֹ שְׁאֵלָתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, כִּי מַה יֵּשׁ לוֹ מִן הַמֶּלֶךְ בְּעַד אֱמוּנָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֵלָיו בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. לֹא כֵן הַשַּׂר, אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ פְּרָס גָּדוֹל, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, הִנֵּה, גַּם אִם לֹא יְמַלֵּא הַמֶּלֶךְ בַּקָּשָׁתוֹ - אֵין לוֹ לְהִתְאוֹנֵן כְּלָל, כַּמּוּבָן. זֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, הוּא דוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כוּ', כִּי הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הוּא - כִּי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הִשְׁפִּיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם מִטּוּב עוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן נִרְאֶה, כִּי הָיָה נָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אָחִיו. אָכֵן, רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, הֶחְסִיר ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אוֹתוֹ מִכָּל טוּב, כִּי לֹא הָיָה לוֹ גַּם לֶחֶם לֶאֱכֹל, רַק קַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - יְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי מַה יֵּשׁ לוֹ זוּלָת זֶה מִלְּפָנָיו? לֹא כֵן רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי - כִּי הוּא כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְהָבֵן. ("כוכבי אור")
ז - העני זוכה שעיניו תמיד נשואות לה', מה שאין כן 'הצובר' - נתק עצמו מהתפלה.
וְכֵן הוּא בְּעִנְיַן הַשֶּׁבַח וְהַבְּרָכָה וְהַתְּפִלָּה בְּעַד כָּל עִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים מִצָּרְכֵי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא, אֲשֶׁר הָאָדָם יַרְבֶּה לְהַכִּיר וּלְהִתְבּוֹנֵן רַב טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ, וְיוֹדֶה לוֹ תָּמִיד עַל חֲסָדָיו, וְכֵן בִּפְרָט בְּכָל מַה שֶּׁיֶּהֱנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה - יְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, רֵישׁ פֶּרֶק 'כֵּיצַד מְבָרְכִין': אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, וְאַסְמָכוּהָ אַקְרָא, עַיֵּן שָׁם. וְאַף כִּי כָל הֲנָאוֹת עוֹלָם הַזֶּה בְּעַצְמוּתָם - הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. אָכֵן, זֶהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁהָאָדָם יִתְפַּלֵּל אֵלָיו תָּמִיד וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו עַל צְרָכָיו, לְהַשְׁלִים לוֹ כָּל חֶפְצוֹ וּלְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ, יִקְרָא - וַה' יַעֲנֶה.
זֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה: "טוֹב ה' לְקֹוָו" (איכה ג, כה) - יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ". הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי מִיסוֹדֵי דַרְכֵי עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא הַבִּטָּחוֹן בָּאֱלֹקִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכַמָּה כְתוּבִים רַבּוּ עַל זֶה, לְבַל יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם. כִּי אִם יִהְיֶה ה' מִבְטַחוֹ - "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" (ירמיה יז, ז). וְהִנֵּה, בַּנֹּהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אִם נָדִיב אֶחָד מַבְטִיחַ לְעָנִי לָתֵת לוֹ דֵּי סִפּוּקוֹ, וְהוּא מְמַלֵּא הַבְטָחָתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ תָּמִיד דֵּי מַחֲסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, הֲיִתָּכֵן כִּי בְכָל יוֹם וָיוֹם יְחַלֶּה הֶעָנִי פְּנֵי הַנָּדִיב, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת חַסְדּוֹ מִמֶּנּוּ וְלֹא יִגְרַע לֶחֶם חֻקּוֹ? - כִּי אֵין זֶה מֵהַנִּמּוּס וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, כַּמּוּבָן. וְלָזֶה הָיִיתִי אוֹמֵר, כִּי כְמוֹ כֵן, כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה לְהָאָדָם לָשׂוּם מִבְטַחוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמַשְׂבִּיעַ תָּמִיד לְכָל חַי רָצוֹן, מַה צָּרִיךְ עוֹד בַּקָּשַׁת רַחֲמִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ תָּמִיד.
וְעוֹד דּוֹמֶה הַדָּבָר, לְבֵן הָאוֹכֵל מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל אָבִיו, וּכְשֶׁנּוֹטֵל פְּרִי מְסֻיָּם נִגָּשׁ לְאָבִיו שֶׁעִמּוֹ בַּבַּיִת וְאוֹמֵר לוֹ: אַבָּא תּוֹדָה עַל הַפְּרִי... מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן נִגָּשׁ לִטֹּל מַיִם לִשְׁתִיָּה, וְקֹדֶם שֶׁשּׁוֹתֶה נִגָּשׁ לְאָבִיו וְאוֹמֵר לוֹ: אַבָּא, תּוֹדָה עַל הַמַּיִם... וְכֵן תּוֹךְ שָׁעָה אַחַת עוֹשָׂה זֹאת אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, וְכָךְ חוֹזֵר חָלִילָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם! וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא גַּם בְּסִיּוּם אֲכִילַת הַפְּרִי, אוֹ שְׁתִיַּת הַמַּיִם שׁוּב נִגַּשׁ לְאָבִיו וְנוֹתֵן תּוֹדָה... הֲיִתָּכֵן?! הֲרֵי שֶׁזֶּה לֹא נוֹרְמָלִי לַעֲשׂוֹת כֵּן.
אָכֵן, לֹא כֵן הַדָּבָר, כִּי הַבִּטָּחוֹן לְבַד אֵינוֹ מַסְפִּיק, וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא - אֲשֶׁר עִם הַבִּטָּחוֹן יִתְפַּלֵּל הָאָדָם וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ תָּמִיד עַל צְרָכָיו, וְאָז יִהְיוּ עֵינָיו נְשׂוּאוֹת אֶל ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי יָפִיק רָצוֹן מֵאִתּוֹ לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ לְטוֹבָה. וְכַאֲשֶׁר כֵּן, קָבְעוּ לָנוּ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים לְהִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם. זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּמִּדְרָשׁ: "טוֹב ה' לְקֹוָו", יָכוֹל לַכֹּל, הַיְנוּ, גַּם לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל אֵלָיו כְּלָל, כִּי אֵין צָרִיךְ רַק לְקַוּוֹת אֶל ה' וְלִבְטֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ", הַיְנוּ, כִּי עִם הַבִּטָּחוֹן צָרִיךְ גַּם כֵּן לִדְרֹשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו תָּמִיד, וְכַאֲשֶׁר יִדְרְשֶׁנּוּ - יִמָּצֵא לוֹ.
תַּכְלִית רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּכָל הַנִּזְכַּר לְעֵיל הֶרְאָה, כִּי הַכֹּל הוּא לְטוֹבַת הָאָדָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לְקִלּוּסוֹ שֶׁל הָאָדָם וְלֹא לַתְּפִלָּה, כִּי הַכֹּל לְפָנָיו גָּלוּי. אָכֵן, יָדוּעַ כִּי תַכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְמַעַן לְהֵטִיב לוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, לְהַנְחִילֵהוּ חַיֵּי עַד וְעֵדֶן נֶצַח, כִּי יָבֹא עַל שְׂכָרוֹ בְּעוֹלַם הַגְּמוּל בְּעַד פְּרִי יְגִיעַ כַּפָּיו וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "מְסִלַּת יְשָׁרִים" (פ"א), עַיֵּן שָׁם. וְנִרְאֶה כִּי לְכָךְ בָּא הַמִּצְוָה "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים ו, יב), וְכָתַב בְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה" - בְּכָל עֵת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהַיְנוּ, כִּי כַאֲשֶׁר יִהְיֶה זִכְרוֹן ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּקֶרֶב לְבָבוֹ תָּמִיד, יֵלֵךְ בְּדַרְכֵי ה' הַיְשָׁרִים לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּ"שֻׁלְחָן עָרוּךְ" (אורח חיים סי' א): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד" הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים כוּ', עַיֵּן שָׁם.
אָמְנָם, כַּאֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ כְּלוּאָה בְּמַאֲסַר הַחֹמֶר, וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם רָע מִנְּעוּרָיו, וּלְבָבוֹ פּוֹנֶה לַתַּאֲוֹת הַחָמְרִיּוֹת, וְלָכֵן הָאָדָם עָלוּל לִשְׁכֹּחַ מֵה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְלָסוּר מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. עַל כֵּן, הָיְתָה בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ לְהָאָדָם לִזְכֹּר בּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ תָּמִיד עַל יְדֵי עִנְיְנֵי הַגַּשְׁמִיּוּת מִצָּרְכֵי הָאָדָם. וְצִוָּה כִּי הָאָדָם יִתְפַּלֵּל אֵלָיו תָּמִיד וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עַל צְרָכָיו, וְכֵן לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת חֲסָדָיו וְהַתְמָדַת טוֹבוֹתָיו, וּלְהוֹדוֹת לוֹ עַל חַסְדּוֹ, וְעַל כָּל מַה שֶּׁיֶּהֱנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה - יְבָרֵךְ אוֹתוֹ.
הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.): שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מָן פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה? אָמַר לָהֶם: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה - לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד, וּפָסַק לוֹ מְזוֹנוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, וְלֹא הָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה. עָמַד וּפָסַק לוֹ מְזוֹנוֹתָיו בְּכָל יוֹם, וְהָיָה מַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו כָּל יוֹם. אַף יִשְׂרָאֵל - מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בָנִים, וְהָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד מָן לְמָחָר, וְנִמְצְאוּ כֻלָּן מֵתִים בְּרָעָב - נִמְצְאוּ כֻלָּן מְכַוְּנִים אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, כִּי הִנֵּה דּוֹר הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן רָאוּ אֶת כְּבוֹד ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְאֵין סָפֵק כִּי עֲבוֹדָתָם הָיְתָה בַּמַּדְרֵגָה הָרָמָה שֶׁל יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, מֶה הָיָה צָרִיךְ עוֹד לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם עִם יִרְאָה הַנְּמוּכָה שֶׁל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, מֵחֶרְפַּת רָעָב וְכָפָן.
אָכֵן, זֶה הַדָּבָר, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה לְיָרְאָם בְּיִרְאַת הָעֹנֶשׁ שֶׁל חֹסֶר מָזוֹן, לְהַכְרִיחַ אוֹתָם עַל עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. אָכֵן, הִנֵּה כָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בַּיִּרְאָה, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פָּנָיו תָּמִיד, שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ מֵה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אַף כְּרֶגַע, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח כוּ'". אָכֵן, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הוּא עָלוּל לְשִׁכְחָה, וְלָזֹאת מְחַסֵּר ה' לָאָדָם בְּעִנְיְנֵי הַגַּשְׁמִיּוּת, לְחַזְּקוֹ לְהָבִין אֲשֶׁר הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, וְהוּא צָרִיךְ תָּמִיד לְחַסְדֵי ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְצִוָּנוּ לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו - זֶהוּ סִבָּה שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח מֵה', וְאָז תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּפִי מַצַּב מַדְרֵגָתוֹ בְּיִרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אַף יִשְׂרָאֵל כוּ', נִמְצְאוּ כֻלָּן מְכַוְּנִים אֶת לִבָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הַיְנוּ, כִּי הַיִּרְאָה הַזֹּאת, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד מָן לְמָחָר, הֵבִיא אוֹתָם רַק לִזְכֹּר אֶת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כִּי הָיוּ מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם אֵלָיו יוֹם יוֹם לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנָיו וּלְהוֹדוֹת לוֹ תָּמִיד עַל חֲסָדָיו, וּמִמֵּילָא הָיְתָה עֲבוֹדָתָם לְפִי מַדְרֵגָתָם הַגְּבוֹהָה שֶׁל יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְאַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל. ("כוכבי אור")
ח - מה יעשה אדם וינצל מהכעס ומן הגאוה - ירבה בתפלה.
כָּתַב בְּסֵפֶר "אֶרֶךְ אַפַּיִם" [בְּסֵפֶר זֶה מְדַבֵּר בְּתִקּוּן מִדַּת הַכַּעַס, וּמִזֶּה נִלְמָד בִּכְלָלוּת מַעֲלַת הַתְּפִלָּה לִנָּצֵל מִיֵּצֶר הָרָע], וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵן עֵצָה הָרְבִיעִית שֶׁכָּתַבְנוּ לִהְיוֹת רָגִיל בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה כֵן הוֹרוּ לָנוּ הַחֲכָמִים לַעֲשׂוֹתָהּ בִּשְׁבִיל הַזְּהִירוּת מִכַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" בְּשֵׁם מוֹרוֹ זַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רָאוּי שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל תְּפִלּוֹתָיו - שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית - שֶׁיְּזַכֵּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִדּוֹת הָעֲנָוָה וְהַהַכְנָעָה, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִין אֵלּוּ אִם יְבַזּוּהוּ וְיַכְעִיסוּהוּ, וּבָזֶה יִתְרַצֶּה אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִיכֻפַּר לוֹ מַה שֶּׁחָטָא עַד עַתָּה בְּכַעַס וּבְגַאֲוָה. וְכֵיוָן שֶׁזוֹ הִיא בַּקָּשָׁתוֹ - לֹא יִכְעֹס וְלֹא יָשִׁיב לִמְחָרְפוֹ.
וּבְסֵפֶר "דִּבְרֵי דָוִד" מֵהָרַב הַגָּאוֹן ר' דָּוִד לִידָא זַ"ל כָּתַב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מָצָאתִי מַרְפֵּא וּמָזוֹר וּרְפוּאָה לְחֹלִי זֶה לְתִקּוּן כַּעַס - יִתְפַּלֵּל בְּכָל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בֶּ'אֱלוֹקַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִּדּוֹם [רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּזַכֵּנִי לְמִדַּת הָעֲנָוָה וְהַכְנָעָה וְשֶׁאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּיִסּוּרִים הַמְבַזִּים וְהַמַּכְעִיסִים אוֹתִי] וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה'. עַד כָּאן.
וּבַ"חֲרֵדִים" כָּתַב בְּשֵׁם פִּרְקֵי רִבִּי עֲקִיבָא כְּתַב יָד, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם: 'יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא אֶכְעֹס וְלֹא אַכְעִיסֶךָ'. וְכֵן קָבְעוּ בַּסְּפָרִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר, מִיָּד כְּשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, אַחַר שֶׁאָמַר 'מוֹדֶה אֲנִי' כוּ': 'יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא לִבִּי נָכוֹן וּמָסוּר בְּיָדִי, וְשֶׁלֹּא אֶכְעֹס וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶךָ'. וְכֵן בְּסוֹף תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: 'יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים, וְלֹא אֶכְעֹס הַיּוֹם וְלֹא אַכְעִיסֶךָ'. וּבַתְּפִלָּה מִבַּעַל "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" זַ"ל, קָבַע גַּם כֵּן לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה.
וּבְשֵׁם סֵפֶר "יְסוֹד יוֹסֵף" רָאִיתִי כָּתוּב, כִּי בְעֵת לְבִישַׁת הַצִּיצִית הוּא זְמַן מְסֻגָּל וְעֵת רָצוֹן לְהִתְפַּלֵּל עַל הַצָּלָה מִקִּנְאָה וְשִׂנְאַת חִנָּם וּמִכַּעַס, וְלָכֵן קָבַע לוֹמַר דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, אַחַר לְבִישַׁת הַטַּלִּית קָטָן, פְּסוּקִים הַמְסֻגָּלִים לָזֶה עִם תְּפִלָּה בְּסוֹפָם, וְהִנֵּה נִדְפָּסִים בִּתְחִלַּת סֵפֶר "לִקּוּטֵי צְבִי". וְהַבָּא לִפְעֹל בְּעֵצָה זוֹ, בַּל יִסְתַּפֵּק בִּתְפִלּוֹת אֵלּוּ לְבַד, רַק צָרִיךְ לִהְיוֹת רָגִיל בָּזֶה תָּמִיד, לְהַרְבּוֹת מְאֹד תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי ה' בִּבְכִי וּדְמָעוֹת. וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּהְיֶה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבֵּר בּוֹ, שֶׁאָז יִתְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּיוֹתֵר. וְיִקְבַּע זְמַן גָּדוֹל עַל זֶה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה'. וְיַעֲרֹךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ טְעָנוֹת וּרְצוּיִם עַל זֶה, שֶׁיַּעְזְרֵהוּ לְתַקֵּן מִדָּה זוֹ וְכָל הַמִּדּוֹת, וִיקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ בֶאֱמֶת, וְאָז, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, וַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ מְאֹד. וְאַף שֶׁיִּרְאֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁלֹּא הוֹעִיל בָּזֶה כְּלוּם, עִם כָּל זֶה - אַל יִפֹּל מִזֶּה, כִּי סוֹף דָּבָר - שֶׁאִם יִתְחַזֵּק בָּזֶה, וַדַּאי תּוֹעִיל לוֹ מְאֹד מְאֹד.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ ר' נַחְמָן מִבְּרֵסְלֵב, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁסִּפֵּר שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתוֹ אֲשֶׁר עַל יָדָהּ זָכָה לְתַקֵּן כָּל הַמִּדּוֹת וּלְכָל מַדְרֵגוֹת הָרָמוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְדוֹלָה בַּתּוֹרָה, נִגְלֶה וְנִסְתָּר, הָיָה רַק רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת וְהָרִצּוּיִם שֶׁהָיָה רָגִיל בָּהֶם מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְכָל זֶה. וְכָל מִינֵי בַקָּשׁוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁנִּמְצָאִים בְּאֵיזֶה סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה, לֹא הִנִּיחַ שֶׁלֹּא אֲמָרָם כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים, כְּגוֹן תְּהִלִּים וְשַׁעֲרֵי צִיּוֹן, וּבַקָּשׁוֹת הַנִּדְפָּסִים בַּסִּדּוּרִים הַגְּדוֹלִים, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, וַאֲפִלּוּ הַתְּחִנּוֹת הַנִּדְפָּסִים בְּלָשׁוֹן אַחֵר - כָּל מַה שֶּׁהָיָה כְּעִנְיַן מְבֻקָּשׁוֹ, לֹא הִנִּיחַ מִלְּאָמְרָם. וְהָיָה רָגִיל לוֹמַר כָּל הַתְּחִנּוֹת שֶׁאַחַר מַעֲמָדוֹת הַנִּדְפָּסִים אַחַר כָּל יוֹם וָיוֹם, וְהָיָה אוֹמֵר מִכָּל הַיָּמִים בְּפַעַם אֶחָת. גַּם הָיָה רָגִיל, לִפְעָמִים, לוֹמַר בַּתְּהִלִּים רַק הַפְּסוּקִים שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה.
וְעִקַּר מַה שֶּׁהוֹעִיל לוֹ, הָיוּ הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלֵּל מֵעַצְמוֹ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנָז, שֶׁהָיָה רָגִיל מְאֹד לְיַחֵד לוֹ אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁמָּצָא שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי אָדָם, וְהָיָה מְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנָז, וְהָיָה מְפַיֵּס וּמְבַקֵּשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי טְעָנוֹת וְרִצּוּיִם, שֶׁרָאוּי לוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. וְהָיָה רָגִיל בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, וְהָיָה מְבַלֶּה יָמִים וְשָׁנִים עַל זֶה.
וְאַף שֶׁהָיָה רוֹאֶה כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים שֶׁלֹּא זָכָה לְשׁוּם הִתְקָרְבוּת, וְנִדְמֶה בְעֵינָיו שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו כְּלָל, רַק, אַדְרַבָּא, שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְרַחֲקוּת מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - אַף עַל פִּי כֵן הָיָה מַחֲזִיק עַצְמוֹ מְאֹד, וְלֹא הִנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, וְהָיָה מַעְתִּיר וּמַעְתִּיר עַד שֶׁזָּכָה לַכֹּל. וְהִרְבָּה מְאֹד לְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו בָּזֶה, שֶׁמִּי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִנְהֹג כֵּן בְּכָל יוֹם, עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אַחַת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבֵּר בּוֹ בִּטְעָנוֹת וְרִצּוּיִם - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְאַף שֶׁנִּרְאֶה לוֹ הַרְבֵּה שָׁנִים שֶׁאֵין מוֹעִיל בָּזֶה כְּלוּם, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, וְסוֹף סוֹף יוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי.
וְאָמַר, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יִסֵּד מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים. וְאָמַר, שֶׁעִקַּר הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה עַל מִטָּתוֹ בְּעֵת שֶׁשָּׁכַב וְכִסָּה עַצְמוֹ בְּסָדִין, אָז הָיָה מְדַבֵּר וּמֵשִׂיחַ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ו, ז): "אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה", וְזֶהוּ הָעוֹלֶה עַל הַכֹּל. עַד כָּאן.