אור ברסלב
ברומו של עולם - על התפילה חלק א - מאמרים › פרק ג - כאשר ידבר איש אל רעהו

ברומו של עולם - על התפילה

חלק א - מאמרים · פרק ג - כאשר ידבר איש אל רעהו

פרק ב מטרות מצות התפלה

כָּתַב הָרַמְחָ"ל (מסילת ישרים פרק י):

מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֶׂכֶל נָבוֹן - בִּמְעַט הִתְבּוֹנֵנוּת וְשִׂימַת לֵב יוּכַל לִקְבּוֹעַ בְּלִבּוֹ אֲמִתּוּת הַדָּבָר, אֵיךְ הוּא בָּא וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ מַמָּשׁ יִתְבָּרַךְ, וּלְפָנָיו הוּא מִתְחַנֵּן, וּמֵאִתּוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַאֲזִין לוֹ וּמַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְרֵעֵהוּ שׁוֹמֵעַ וּמַקְשִׁיב אֵלָיו.

א - תפלה - פניה ישירה מהנברא לבורא

בּוֹ יְבֹאַר שֶׁתְּפִלַּת הָאָדָם הִיא פְּנִיָּה יְשִׁירָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם חוֹצֵץ וְאֶמְצָעִי בֵּינוֹ לְבֵין ה' יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁמִּצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין שׁוּם מְנִיעָה מִשְּׁמִיעַת וְקַבָּלַת תְּפִלַּת הָאָדָם.

מוּבָא בְּסֵפֶר "בֵּית אֱלֹקִים" לְהַמַּבִּי"ט, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:... וּמִלַּת "מֵהָאֵל", הִיא לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין רְשׁוּת לִשְׁאֹל וּלְבַקֵּשׁ כִּי אִם מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְלֹא מִשָּׂרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵין אָנוּ כְּפוּפִים תַּחְתָּם, וְלֹא גַּם מֵהַמַּלְאָכִים, כִּי אִם מֵהָאֵל יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ. כִּי גַם בִּזְמַן שֶׁבָּגְדוּ יִשְׂרָאֵל, וְנֶאֱמַר לָהֶם (שמות כג, כ): "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְגוֹ'", וְנֶאֱמַר (שם, כא): "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו... אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם", שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהַמַּלְאָךְ הָיָה אֶמְצָעִי בֵּינֵינוּ לְבֵין בּוֹרְאֵנוּ - הֲרֵי בֵּאֵר וְסָמַךְ הַכָּתוּב מִיָּד וְאָמַר, כִּי לֹא שָׁלַח הַמַּלְאָךְ אֶלָּא כְּשָׁלִיחַ לְהָבִיאָם אֶל הָאָרֶץ, כְּדִכְתִיב (שם, כג): "כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וְכוּ'", אוּלָם לְעִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, אֵין לָכֶם רְשׁוּת לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא לַה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵיכֶם בְּיִחוּד, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ בָּכֶם בִּכְלָל וּבִפְרָט כָּל אִישׁ וָאִישׁ. וְלָזֶה אָמַר "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ", כִּי הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר "אֶת לַחְמְכֶם" וְכוּ', אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב כִּי בִּרְכַּת ה' הִיא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, יְבָרֵךְ אֶת לַחְמְכֶם, אֲבָל לְאִישׁ פְּרָטִי לֹא יַגִּיעַ לוֹ דָּבָר מֵאוֹתָהּ הַבְּרָכָה, לָזֶה אָמַר "אֶת לַחְמְךָ". כִּי אִם אַתֶּם בְּיַחַד תַּעַבְדוּ אוֹתוֹ בַּאֲגוּדָה אַחַת בְּכַוָּנָה, לֹא תִהְיֶה הַבְּרָכָה דֶּרֶךְ כְּלָל, אֶלָּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יְבָרֵךְ לַחְמוֹ וּמֵימָיו. וּפֵרֵט וְאָמַר "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ", כִּי רֹב הַחֳלָאִים הֵם בָּאִים מֵרֹעַ הַמַּאֲכָלִים, וְאַחַר שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם, הוּא מֵסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבּוֹ, כְּלוֹמַר, מִמַּה שֶּׁנִּכְנַס בְּמֵעָיו שֶׁהוּא מְבֹרָךְ, וְלֹא יִמָּשֵׁךְ מִמֶּנּוּ לְנֵזֶק גּוּפוֹ כְּלָל.

עוֹד רָמַז בְּזֶה הַכָּתוּב סִבַּת הֱיוֹת הַתְּפִלָּה לָאֵל וְלֹא לְזוּלָת, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ לְהַשְׁלִים צָרְכֵי כָּל הַשּׁוֹאֲלִים אֵלָיו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזוּלָתוֹ. וְלָזֶה אָמַר "וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם", כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ לַחְמְךָ וּמֵימֶיךָ וּלְהָסִיר מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזוּלָתוֹ. כִּי אִם תַּעֲבֹד וְתִתְפַּלֵּל לְאִישׁ שֶׁיֵּטִיב לְךָ, לֹא יַצִּילְךָ מֵרָעֲתֶךָ. וְאִם יוּכַל לְהַצִּילְךָ מֵאֵיזוֹ רָעָה, לֹא יוּכַל לְהֵטִיב לְךָ, כִּי אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי מַעְלָה כָּל אֶחָד מְמֻנֶּה עַל דָּבָר אֶחָד, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁלִים רְצוֹן אִישׁ בַּמֶּה שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתוֹ. וַאֲפִלּוּ בַּמֶּה שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׁלִים חֶפְצֵי אִישׁ אִם לֹא בִרְשׁוּת ה' יִתְבָּרַךְ.

וְאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי דִּבְרָכוֹת (פרק הרואה): בָּשָׂר וָדָם, אִם בָּאַת לוֹ צָרָה, קוֹרֵא לְבֶן בֵּיתוֹ שֶׁל פַּטְרוֹן (עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל), וְאוֹמֵר לוֹ: לֶךְ וְהוֹדִיעַ לַאֲדוֹנְךָ כִּי פְּלוֹנִי עַל הַפֶּתַח בַּחוּץ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן - אִם בָּאֲתָה לוֹ צָרָה לָאָדָם, לֹא תִקְרָא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַבְרִיאֵל, אֶלָּא צוֹוֵחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא עוֹנֶה לְךָ, הָדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ג, ה): "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", הוֹרוּ - כִּי בִקְרִיאָתְךָ לְמִיכָאֵל אוֹ גַבְרִיאֵל, הֲרֵי הֵם צְרִיכִים רְשׁוּת ה', כְּמוֹ הַמָּשָׁל שֶׁל בֶּן בַּיִת שֶׁאוֹמֵר לַפַּטְרוֹן: פְּלוֹנִי עַל הַפֶּתַח בַּחוּץ, וְהַפַּטְרוֹן אוֹמֵר - אִם יִרְצֶה - שֶׁיִּכָּנֵס אוֹ לֹא. וְדוֹמֶה לָזֶה הוּא, שֶׁמַּזְהִיר שֶׁלֹּא תִקְרָא לְמִיכָאֵל אוֹ לְגַבְרִיאֵל, שֶׁצְּרִיכִים לְהִמָּלֵךְ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִיָּד יַעֲנֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", כִּי בִקְרִיאַת שֵׁם ה' לְבַד, עַד שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁאֵלָתוֹ, הוּא נִמְלָט, כִּי בַּעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵבָב, וְהִיא תְפִלָּה בְּכַוָּנָה, יְשַׁלְּמוּ לָאָדָם כָּל חֲפָצָיו וּמַאֲוָיָיו הַמַּתְמִידִים אוֹתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ הַנִּכְלָלִים בְּטוֹב וְרַע, בַּהֲבָאַת הַטּוֹב עָלָיו וּבְסִלּוּק הָרָעָה הַבָּאָה עָלָיו.

נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, אָדָם נִפְגָּשׁ עִם "מַלְאָךְ"... וּמַלְאָךְ זֶה תַּפְקִידוֹ לַעֲמֹד וְלוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה' בְּקִרְבָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ, וְאָז קוֹפֵץ הָאָדָם עַל הַהִזְדַּמְּנוּת... מְבַקֵּשׁ מֵהַמַּלְאָךְ, אָנָּא, בַּקֵּשׁ בִּשְׁבִילִי אֵצֶל בּוֹרֵא עוֹלָם, הֲלֹא אַתָּה כָּל כָּךְ קָרוֹב אֵלָיו... וּמַה מְשִׁיבוֹ הַמַּלְאָךְ? אַתָּה קָרוֹב יוֹתֵר לַבּוֹרֵא לֹא פָּחוֹת מִמֶּנִּי, וְאַדְרַבָּא, עָדִיף לְךָ לְבַקֵּשׁ יְשִׁירוֹת מֵהַבּוֹרֵא מֵאֲשֶׁר שֶׁאֲנִי אֲבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילְךָ.

וְיֵשׁ מֵהַכּוֹפְרִים שֶׁחוֹשְׁבִים, כִּי מִצַּד גְּדֻלַּת מַעֲלַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל וְהַגָּרוּעַ, לָזֶה אָמַר (ירמיה לב, כז): "הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר", שֶׁאֲנִי מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל בָּשָׂר, גַּם כִּי הֵם שְׁפָלִים מִצַּד הַחֹמֶר שֶׁלָּהֶם, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁיִּפָּלֵא וְיִתְכַּסֶּה מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר, וְלָכֵן אֲנִי מַשְׁגִּיחַ עַל פְּרָטֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי אֱלֹהֵיהֶם.

כַּיּוֹצֵא בְּזֶה מֵהַמְבֹאָר לְעֵיל, אָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, וּמְשׁוֹטֵט מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ לְהַצִּילוֹ, וְהִנֵּה לֹא פָּחוֹת, מִתְגַּלֶּה אֵלָיו מַלְאָךְ, וּכְמוֹ שֶׁהִתְגַּלָּה לְהָגָר בִּשְׁעַת צָרָתָהּ וְצָרַת בְּנָהּ - צִמָּאוֹן בַּמִּדְבָּר... זוֹעֵק לַמַּלְאָךְ אָנָּא הַצִּילֵנִי... מַה מְּשִׁיבוֹ הַמַּלְאָךְ? כְּמוֹ שֶׁהֵשִׁיב לְיַעֲקֹב אָבִינוּ:

יַעֲקֹב אָבִינוּ שָׁאַל לַמַּלְאָךְ הַנֶּאֱבַק עִמּוֹ (בראשית לב, כז): "מַה שְּׁמֶךָ", וַעֲנָהוּ הַמַּלְאָךְ (שם, ל): "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי". מְפָרֵשׁ "הַעֲמֵק דָּבָר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי" - מָה אַתָּה צָרִיךְ אֵלַי, הֲלֹא אַתָּה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר הוּא כֹּחַ כָּל הַכּוֹחוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְעוֹד מוּבָא בִּירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת: שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי שַׂלְמַאי וְכוּ', מָה הוּא דִּכְתִיב (דברים ד, ז): "מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו וְגוֹ'"? אָמַר לָהֶן וְכוּ' קָרוֹב בְּכָל מִינֵי קִרְבוֹת, דְּאָמַר ר"פ בְּשֵׁם ר"י בַּר סִימוֹן: עֲבוֹדָה זָרָה נִרְאֵית קְרוֹבָה וְאֵינָהּ אֶלָּא רְחוֹקָה, מַאי טַעְמָא? "יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ" (ישעיה מו, ז) - סוֹף דָּבָר, אֱלוֹהוֹ - עֲבוֹדָה זָרָה - עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְהוּא צוֹעֵק עַד שֶׁיָּמוּת, וְלֹא יִשְׁמַע וְלֹא יוֹשִׁיעַ מִצָּרָתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאֶה רָחוֹק - וְאֵין קָרוֹב מִמֶּנּוּ, דְּאָמַר לֵוִי: מֵהָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְכוּ'. רְאֵה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ מֵעוֹלָמוֹ, וְאָדָם נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הָעַמּוּד וּמִתְפַּלֵּל בִּלְחִישָׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲזִין אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א' א, יג): "וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ", וְהֶאֱזִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּפִלָּתָהּ. וְכֵן כָּל בְּרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, א): "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְגוֹ'", כְּאָדָם הַמֵּשִׂיחַ בְּאֹזֶן חֲבֵרוֹ, וְהוּא שׁוֹמֵעַ. וְכִי יֵשׁ לְךָ אֱלוֹהַ קָרוֹב מִזֶּה שֶׁהוּא קָרוֹב לִבְרִיּוֹתָיו כְּפֶה לְאֹזֶן?

רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן (עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל שֶׁאֶפְשָׁר לִפְנוֹת אֵלָיו), אִם הִטְרִיחַ עָלָיו בְּיוֹתֵר, הוּא אוֹמֵר: אַשְׁכַּח פְּלָן דְּקָא מַטְרְחָא לֵהּ. (אִם הָאָדָם מַטְרִיחוֹ לְאוֹתוֹ עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל, אוֹמֵר אוֹתוֹ עָשִׁיר לֵךְ וּמְצָא לְךָ מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁכֵּן מַטְרִיחַ אַתָּה אוֹתִי בְּיוֹתֵר), אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מַטְרִיחַ עָלָיו, הוּא מְקַבֶּלְךָ, הָדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ". [וּבְפֵרוּשׁ "מַרְאֵה הַפָּנִים": בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן וְכוּ', כְּלוֹמַר, לַאו דַּוְקָא, עוֹנֶה ה' לַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, וְלַאו דַּוְקָא בַּצָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְכָל אָדָם אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה', כְּדִכְתִיב: "כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט", וּמִכָּל צָרָה - אֲפִלּוּ קְטַנָּה - יְמַלְּטֵהוּ וְיַעֲלֶה אוֹתוֹ מִיָּד. עַד כָּאן].

רִבִּי פִּנְחָס אָמַר: בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ פַּטְרוֹן (אָדוֹן), וּבָאוּ שׂוֹנְאִים וְתָפְשׂוּ אוֹתוֹ עַל פֶּתַח חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ, עַד שֶׁיִּצְוַח לוֹ לַאֲדוֹנוֹ, וְעַד שֶׁאֲדוֹנוֹ יֵצֵא אֵלָיו, כְּבָר עוֹבֶרֶת הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ וְהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין אֲדוֹנוֹ יָכוֹל לַעֲנוֹת לוֹ מִיָּד. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּיל אֶת יְהוֹשָׁפָט מֵחֶרֶב אֲרָם, דִּכְתִיב (דברי הימים ב' יח, לא): "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ הָרֹאשׁ - וַיְסִיתֵם אֱלֹקִים מִמֶּנּוּ וְכוּ'.

וְכֵן בְּתַרְגּוּם זֹהַר תְּהִלִּים (כב, כ) עַל הַפָּסוּק "וְאַתָּה ה' אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה": וּלְפִיכָךְ אַל תִּרְחַק לְהִסְתַּלֵּק מֵאִתָּנוּ לַעֲזֹב אוֹתָנוּ וְכוּ'. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה אוֹחֲזִים בּוֹ וּמַחֲזִיקִים בּוֹ וְלֹא יַנִּיחוּ אוֹתוֹ לְהִתְרַחֵק מֵהֶם. וְלָכֵן הַתְּפִלָּה הִיא בְּלַחַשׁ, כְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּסוֹד עִם הַמֶּלֶךְ. וּבְעוֹד שֶׁהוּא בְּסוֹד עִמּוֹ, אֵינוֹ מִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ כְּלָל.

"אֱיָלוּתִי" - מָה אַיִל וּצְבִי, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים, מִיָּד חוֹזְרִים לַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁעָזְבוּ, אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה מַעְלָה בְּאֵין סוֹף, מִיָּד חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. מַה הַטַּעַם? לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה נֶאֱחָזִים בּוֹ וְאֵין מַנִּיחִים לוֹ לְהִשְׁתַּכֵּחַ וּלְהִתְרַחֵק מֵהֶם, וְעַל כֵּן - "אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה". וּלְפִיכָךְ צְרִיכִים לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהַחֲזִיק בּוֹ כְּמִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, שֶׁלֹּא יִפָּרֵד הָאָדָם מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר סוֹמֵךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ וּלְדַבֵּר עִמּוֹ בְּלַחַשׁ בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ וְלֹא יִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ, וְעַל כֵּן כָּתוּב (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁבַּתְּפִלָּה הוּא הָעֵת רָצוֹן שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר עִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ עִם אִישׁ סוֹדוֹ, וּלְהִתְדַּבֵּק עִמּוֹ בְּקֶשֶׁר חָזָק, שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק וְיִפָּרֵד כְּבָר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. כִּי הַמַּמְתִּיק סוֹד עִם הַמֶּלֶךְ, בְּוַדַּאי הוּא קָרוֹב אֵלָיו מְאֹד, וְלֹא נִשְׁכַּח מִלִּבּוֹ כָּל הַזְּמַן. עַד שֶׁבָּא שׁוּב אֵלָיו לְהַמְתִּיק סוֹד יַחְדָּו, לֹא יִפָּרְדוּ וְלֹא יִתְרַחֲקוּ זֶה מִזֶּה. וּבְכָל עֲסָקָיו זוֹכְרֵהוּ, וּמְחַכֶּה וּמְצַפֶּה לַזְּמַן שֶׁבּוֹ יוּכַל שׁוּב לְהִוָּעֵד עִמּוֹ.

כָּתַב רִבִּי אַבְרָהָם בֶּן הַרַמְבָּ"ם: וְהַטָּעָם שֶׁלֹּא הִתְעַסְּקוּ הָאָבוֹת וּבְנֵיהֶם אֲחַרֵיהֶם שֶׁהָלְכוּ בְּדַרְכָּם, אֶלָּא דַּוְקָא בִּרְעִיַּת צֹאן וְלֹא בְּעִסּוּק אַחֵר, הוּא מִפְּנֵי שֶׁמִּתְלַוֵּה לְעֵסֶק זֶה הַהִתְבּוֹדֵדוּת בִּמְקוֹמוֹת מִרְעֶה, וְהִתְרַחְקוּת מֵחַיֵּי הַכְּרָךְ (הָעִיר).

וְכָתַב בְּסֵפֶר "אוֹר יְחֶזְקֵאל", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּתְחִלַּת עֲבוֹדַת הַהֶרְגֵּל [לִהְיוֹת רָגִיל בְּמִצְוַת הָאֶמוּנָה] צְרִיכָה לִהְיוֹת, שֶׁיַּכִּיר וְיֵדַע שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וְכַמְבֹאָר בַּסְּעִיף הָרִאשׁוֹן בַּ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ", "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח) - שֶׁיֵּדַע שֶׁתָּמִיד עוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמַאֲמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קלט ז י): "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח, אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְכוּ' אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר וְכוּ' גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְכוּ'", וְהַיְנוּ, שֶׁתָּמִיד נִמְצָא לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וּלְהַגִּיעַ לְהַכָּרָה זוֹ, דָּרוּשׁ עֲבוֹדָה רַבָּה וִיגִיעָה.

וּלְהָאָמוּר, תְּחִלַּת הָעֲבוֹדָה הִיא בְּדֶרֶךְ הַהֶרְגֵּל, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְעַלֶּה וְיַגִּיעַ לָאֱמֶת. וּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ - זֶה עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, שֶׁבְּעֵת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לָחוּשׁ שֶׁעוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וְהַיְנוּ, מַה שֶּׁמְּרוֹמֵם אֶת הָאָדָם - שֶׁחָשׁ וּמַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלָּתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר יָחוּשׁ כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, יִהְיוּ הַדְּבָרִים בְּתוֹרַת הַתְחָלָה לְהֶרְגֵּל הָעֲבוֹדָה - שֶׁעוֹמֵד כָּל חַיָּיו כְּנֶגֶד ה' יִתְבָּרַךְ. אַךְ כָּל זֶה יִתָּכֵן בְּעֵת שֶׁבֶּאֱמֶת מַרְגִּישׁ כֵּן בְּעֵת הַתְּפִלָּה שֶׁעוֹמֵד נֶגֶד הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְצָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ. וּבְעֵת שֶׁאוֹמֵר "בָּרוּךְ אַתָּה", עָלָיו לָחוּשׁ שֶׁמַּמָּשׁ אוֹמֵר "אַתָּה" כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְנָם כָּךְ הִיא הַהֲלָכָה, שֶׁאָסוּר לַעֲבֹר כְּנֶגֶד הַמִּתְפַּלֵּל, מִפְּנֵי שֶׁעוֹבֵר כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה.

וּבְסֵפֶר "נַחַל קְדוּמִים" מוּבָא שֶׁחֵטְא הָעֵגֶל הָיָה שֶׁכָּפְרוּ בַּהַשְׁגָּחָה הַיְשִׁירָה, וְהֶאֶמִינוּ בְּאֶמְצָעִי, וְלָכֵן נִצְטָווּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לְתַקֵּן פִּגְמָם, לִכְפֹר בָּאֶמְצָעִי וּלְהָאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַיְשִׁירָה, וְעַל זֶה הַמִּשְׁכָּן יוֹכִיחַ עַל הֶיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

וְכָתַב בְּסֵפֶר "אָרְחוֹת אִישׁ" לַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

כִּנּוֹר תָּלוּי בְּלֵב כָּל אֱנוֹשׁ, וְנֶהֱנֶה הוּא מִנְּעִימַת זְמִירוֹתֶיהָ. וּמַה נִּפְלָא הַדָּבָר, כִּי בִיכֹלֶת הָאָדָם לְהָשִׂיחַ דַּאֲגוֹתָיו לִפְנֵי אֲדוֹן עוֹלָם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵשִׂיחַ לְרֵעֵהוּ, וְהַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מְכַנֵּהוּ יֶלֶד שַׁעְשׁוּעִים.

וְעוֹד שָׁם:

עֵצָה כְּלָלִית, שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ, אֲנִי יוֹדֵעַ - הֲרֵי מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַתְמֶדֶת בְּכָל מְצִיאוּת הַנִּבְרָאִים, וְזֶה סוֹד הָעוֹלָם, הַנֶּעְלָם מֵאֵלֶּה הַנֶּהְדָּפִים בְּזֶרֶם הַחַיִּים הַגִּשְׁמִיִּים, מְנוּיָה וּגְמוּרָה כִּי בְיַד הָאָדָם לְהָכֵן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם... כִּי אָמְנָם נִתָּן לְהָאָדָם לְהִתְקַשֵּׁר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עִם עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְקָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו. וְזֶה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, אֲשֶׁר, כַּמּוּבָן, הוּא כֻּלּוֹ סוֹד, וְאֵין בְּכֹחַ שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְצַיְּרוֹ צִיּוּר אֲמִתִּי.

וְעוֹד כָּתַב הַחֲזוֹן אִישׁ: כִּי עֲבוֹדָה נֶאֱצָלָה בַּתְּפִלָּה - לְצַיֵּר כְּמוֹ חַי אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ שִׂיחַ שְׂפָתֵינוּ וּמַאֲזִין הֶגְיוֹן הַלֵּב.

ב - ענוה פסולה

כָּתַב בְּסֵפֶר "תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" פָּרָשַׁת עֵקֶב בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ פְּעָמִים שֶׁרוֹב עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אָדָם גּוֹרֵם לוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁמִּצַּד שִׁפְלוּתוֹ אֵינוֹ מַאֲמִין כִּי הָאָדָם גּוֹרֵם עַל יְדֵי תְפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁפַע אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְגַם הַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִים עַל יְדֵי תוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ. שֶׁאִלּוּ הָיָה מַאֲמִין לָזֶה, כַּמָה הָיָה עוֹבֵד ה' בְּשִׂמְחָה וּבְיִרְאָה מֵרֹב כֹּל, וְהָיָה נִזְהָר בְּכָל אוֹת וּתְנוּעָה וּמִלָּה לְאָמְרָהּ כָּרָאוּי, וְגַם לָתֵת לֵב אֶל מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים סח, יד): "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ'", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר וְשׁוֹקֵד עַל שִׂפְתֵי הָאָדָם לְנָשְׁקָם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בִּשְׂפָתָיו בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וְאִם יָשִׂים אֲלֵי לִבּוֹ, בְּוַדַּאי מִי הוּא זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֹאחֲזֶנּוּ רֶתֶת וְזִיעַ, שֶׁהַמֶּלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא שׁוֹמֵר וְשׁוֹקֵד עַל שְׂפָתַיִם שֶׁל אָדָם נִבְזֶה חֲדַל אִישִׁים, וְכַיּוֹצֵא בָזֶה.

וְהוּא מֵעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (גיטין נו.): עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רִבִּי זְכַרְיָה גָּרַם הַחֻרְבָּן וְכוּ'. כָּךְ הָאָדָם רָאוּי לָשׂוּם לֵב, וְלוֹמַר כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשַּׁמָיְמָה, וְכָל תְּנוּעוֹתָיו וְדִבּוּרוֹ וְהִלּוּכוֹ וַעֲסָקָיו עוֹשֶׂה רֹשֶׁם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּוַדַּאי יִזָּהֵר בְּכָל דְּרָכָיו וַעֲסָקָיו שֶׁיִּהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם, מָה אֲנִי סָפוּן לִפְגֹּם אוֹ לְתַקֵּן לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁיִּהְיֶה נִרְשָׁם כָּל עֲסָקַי לְמַעְלָה, וּבָזֶה הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְיֹאמַר: אַךְ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי. וּבֶאֱמֶת זֶה אֵינוֹ, כִּי הָאָדָם עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הוּא דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח, ט): "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא רַחוּם לְמַטָּה, נִתְעוֹרֵר מִדָּה זוֹ שֶׁל רַחוּם לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

הִנֵּה, לָרֹב סִבַּת יֵאוּשׁ בְּנֵי הָאָדָם מִתְּפִלָּה, מִכֵּיוָן שֶׁעוֹלָה בְּדַעְתָּם עֲנָוָה פְּסוּלָה, בְּאָמְרָם מִי אֲנִי שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתִי לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמַע תְּפִלַּת אִישׁ כְּמוֹתִי וְכוּ', אֲבָל אֵין זֹאת אֶלָּא עֲצַת הַיֵּצֶר לְהַדִּיחַ אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חֲצִיצָה וּמַסָּךְ מִקִּבּוּל תְּפִלָּתְךָ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּא - אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לְאֶמְצָעִי, וְזֶהוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ז): "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּייָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". אֶלָּא חוֹבָתֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל יְשִׁירוֹת רַק לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בַּתְּפִלָּה בְּמַטְבֵּעַ הַבְּרָכָה: "בָּרוּךְ אַתָּה" - שֶׁהַכֹּל לָשׁוֹן נוֹכַח.

אֶלָּא שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא אָדָם לִרְאוֹת, כָּךְ בָּא לֵרָאוֹת, כְּלוֹמַר - הַכֹּל כְּפִי מִדַּת אֱמוּנָתֶךָ. אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּא - לֹא הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמְפַנֶּה אַתָּה מִלִּבְּךָ כָּל טִרְדּוֹת הָעוֹלָם, בְּיָדְעֶךָ שֶׁכָּעֵת אַתָּה מְשׂוֹחֵחַ עִם כֹּל יָכוֹל, וּבִטְחוֹנְךָ חָזָק שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְהוֹשִׁיעֲךָ, וְאֵין נִבְצָר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, וְאֵין הוּא יִתְבָּרַךְ מְשֻׁעְבָּד וְכָפוּף לְשׁוּם חֹק וְסִבָּה מִלְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ, וַאֲפִלּוּ הַחֵטְא לֹא יָכוֹל לִגְרֹם עִכּוּב, כְּעִנְיַן (שמות לג, יט): "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן". אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם רָאוּי - יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹצָר שֶׁל מַתְּנַת חִנָּם. וְהִנְּךָ שׁוֹפֵךְ לִבְּךָ לְפָנָיו כְּבֵן שֶׁשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לְאָבִיו, שֶׁבָּטוּחַ הוּא בְּרַחֲמָנוּתוֹ וּבְהַטָּיַת אָזְנוֹ לְקוֹל בִּכְיוֹ, וְהַתְּפִלָּה מֵעֹמֶק לֵב, עַיִן בְּמַר בּוֹכָה, וּבְלֵב שָׂמֵחַ וּמְעֻדָּד שֶׁהִנְּךָ מְדַבֵּר עִם הַכְּתֹבֶת הַמְדֻיֶּקֶת, וְהָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת לְכָל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁהִנְּךָ מוֹצִיא מִפִּיךָ, וַדַּאי שֶׁתְּפִלָּתְךָ תַּעֲשֶׂה פֵרוֹת.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר שֶׁשָּׁאֲלוּ לְבַעַל הַ'תַּנְיָא', הֲכֵיצַד מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, ג' פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְלֹא נִלְאֶה? וְהֵשִׁיב: הַגִּיעוּ בְעַצְמְכֶם שֶׁהֻזְמַנְתֶּם לְרֵאָיוֹן עִם שַׂר גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, וְכִי לֹא יֻנְעַם לָכֶם הַיְשִׁיבָה וְהַשִּׂיחָה עִמּוֹ? וַדַּאי שֶׁרְצוֹנְכֶם לֵישֵׁב וּלְשׂוֹחֵחַ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר זְמַן, וְקָשֶׁה יִהְיֶה בְעֵינֵיכֶם לִפָּרֵד מֵהַשִּׂיחָה, וְכָל הָאֲרִיכוּת לֹא לְעֹל וְלֹא לְמַשָּׂא יֵחָשֵׁב לָכֶם. כֵּן אֲנִי מַרְגִּישׁ בִּהְיוֹתִי בִּתְפִלָּה - הֲרֵי אֲנִי מְשׂוֹחֵחַ לֹא עִם שַׂר, לֹא עִם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עִם כֹּל יָכוֹל, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם כֵּן, כֵּיצַד אוּכַל לְקַצֵּר אִם יֵשׁ לִי רְשׁוּת לְהַאֲרִיךְ וְהַשִּׂיחָה נְעִימָה לִי מְאֹד, וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע אֲנִי מַרְגִּישׁ זְכוּת וְכָבוֹד גָּדוֹל בִּהְיוֹתִי עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם, זוֹכֶה שֶׁיִּתְרַצֶּה לְדַבֵּר עִמִּי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִשְׁמֹעַ מַה בְּפִי!

וּמוּבָא שֶׁתְּפִלָּה בְּשִׂמְחָה - כְּלוֹמַר עַל דֶּרֶךְ הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁשָּׂמֵחַ וּמַרְגִּישׁ אוֹשֶׁר בִּתְפִלָּתוֹ - מוֹעִילָה מֵהַרְבֵּה תְּפִלּוֹת בִּדְמָעוֹת. וְזֶה לָשׁוֹן בַּעַל הַתַּנְיָא (ליקוטי אמרים פר' לג): וְהִנֵּה כַּמָּה גְדוֹלָה שִׂמְחַת הֶדְיוֹט וּשְׁפַל אֲנָשִׁים בְּהִתְקַרְבוּתוֹ לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם הַמִּתְאַכְסֵן וְדָר עִמּוֹ בְּבֵיתוֹ, וְקַל וָחוֹמֶר לְאֵין קֵץ לְקִרְבַת וְדִירַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְדִכְתִיב (ירמיה ל): "כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶל לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאוּם ה'", וְעַל זֶה תִּקְּנוּ לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל בֹּקֶר, וְלוֹמַר "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ, וּמַה יָּפָה יְרוּשָׁתֵנוּ", כְּלוֹמַר, כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם שָׂש וְשָׂמֵחַ בִּירוּשָׁה שֶׁנָפְלָה לוֹ הוֹן עָתֵק שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ, כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן לְאֵין קֵץ יֶשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ עַל יְרוּשָׁתֵנוּ שֶׁהִנְחִילוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ, הוּא יִחוּד ה' הָאֲמִיתִי, אֲשֶׁר אֲפִלּוּ בָּאָרֶץ מִתַּחַת אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְזוֹ הִיא דִּירָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְזֶהוּ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָב חַי, שֶׁמִּתְהַלֵּךְ עִמָּנוּ בְּתוֹכֵנוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ תָּמִיד. אֲבָל כַּמָּה אֻמְלָל הָאָדָם בְּחָשְׁבוֹ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתוֹ וְיַאֲזִין לִכְאֵבוֹ, - הֲרֵי מִתְהַלֵּךְ כְּיָתוֹם שֶׁאָבִיו חַי.

וּכְמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ אָדָם אֶחָד מֵ"הֶחָפֵץ חַיִּים" לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו, עָנָה לוֹ "הֶחָפֵץ חַיִּים": אָב לֹא אוֹהֵב שֶׁבֵּן שׁוֹלֵחַ בַּקָּשָׁתוֹ עַל יְדֵי בֵּן אַחֵר, אֶלָּא מַעְדִּיף שֶׁיָּבֹא הוּא עַצְמוֹ וִיבַקֵּשׁ. כַּמּוּבָן שֶׁ"הֶחָפֵץ חַיִּים" מֵרֹב עַנְוְתָנוּתוֹ אָמַר זֹאת, כִּי וַדַּאי שֶׁתְּפִלַּת הַצַּדִּיק קְרוֹבָה לְהִתְקַבֵּל יוֹתֵר מִתְּפִלַּת הַפָּשׁוּט, אֲבָל הָרַעֲיוֹן הוּא אֲמִתִּי וְנָכוֹן! לֵךְ יָשָׁר לַבּוֹרֵא, שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ - הֲרֵי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא בִּלְבַד יָכוֹל לְמַלֵּא בַּקָּשׁוֹתֶיךָ, וְאֵין שׁוּם אַחֵר שֶׁיָּכוֹל וּמֻרְשֶׁה לְהוֹצִיא לַפֹּעַל מַשֶּׁהוּ עֲבוּרְךָ מִבְּלִי גְּזֵרַת הַבּוֹרֵא. וְאִם כֵּן, מַה לְּךָ לְהִתְחַנֵּן לִבְנֵי אָדָם וְלִרְאוֹת אוֹתָם כְּמוֹשִׁיעִים, מֵאַחַר שֶׁהֵם עַצְמָם נְתוּנִים לִרְצוֹן ה'.

וְאָמְנָם כֵּן, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְפַּלֵּל מִקֶּרֶב לִבּוֹ, וּכְגוֹן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁקּוֹרֵא לַה' מֵעֹמֶק לִבּוֹ, עָדִיף תְּפִלָּה זוֹ עַל תְּפִלַּת כָּל אָדָם אַחֵר וַאֲפִלּוּ צַדִּיק כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ קוֹרֵא לַה' בֶּאֱמֶת כְּמוֹ זֶה שֶׁהוּא בְּצָרָה וְקוֹרֵא בֶּאֱמֶת.

לוּ הָיָה הָאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם מוֹנֵעַ אֶת תְּפִלָּתֵנוּ לְהִתְקַבֵּל, וַה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת. אֶלָּא הַמּוֹנֵעַ הוּא הָאָדָם עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ מַגַּעַת לְאָזְנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וּמִמֵּילָא לֹא מְיַחֵס חֲשִׁיבוּת וְעֵרֶךְ לִתְפִלָּתוֹ, בְּחָשְׁבוֹ מָה וְעַד הֵיכָן תְּפִלָּה מַגַּעַת.

וְכָתַב בְּסֵפֶר "עֲלֵי שׁוּר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

וּלְמַעְלָה מִכָּל סָפֵק - אִלּוּ הָיִינוּ אֲנַחְנוּ וַדָּאִים בֶּאֱמוּנָתֵנוּ וְעַבְדֵי ה' בְּחַיֵּינוּ - הָיְתָה גַּם תְּפִלָּתֵנוּ מִתְקַבֶּלֶת תָּמִיד, וְהָיִינוּ מְבִיאִים לָעוֹלָם מַרְפֵּא וּבְרָכָה בִּזְכוּת תְּפִלָּתֵנוּ.

הִנֵּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲמִתִּי הוּא, אֱלֹקִים אֱמֶת, וְ"קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח) - יָכוֹל לַכֹּל, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (ילקוט תהלים סי' תתח). כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, כָּךְ הַגִּישָּׁה אֵלָיו צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית. וְאוּלָם, אִם אִם קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֶאֱמֶת, הִנֵּהוּ קָרוֹב.

זֶהוּ הַהֵפֶךְ שֶׁל מֻשָּׂגֵנוּ. אָנוּ מְדַמִּים, שֶׁהַצַּדִּיק בִּתְפִלָּתוֹ קָרוֹב אֶל ה', וְהָרָשָׁע - רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה נִתְגַּלָּה לָנוּ כָּאן, כִּי מִדַּת הָרִחוּק וְהַקֵּרוּב אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדַרְגַּת הַמִּתְפַּלֵּל, אֶלָּא בַּאֲמִתָּתוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁה' קָרוֹב לָרָשָׁע כְּמוֹ לַצַּדִּיק, אִם אַךְ הָרָשָׁע "קוֹרֵא בֶאֱמֶת". "קוֹרֵא בֶאֱמֶת" - הַיְנוּ, שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת מַצָּבוֹ, וּמִתּוֹךְ מַצָּבוֹ הוּא פּוֹנֶה אֶל ה'.

הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְרֻחֲקֵי הַדּוֹרוֹת, וְטֻמְאָה וְטִמְטוּם וְצִמְצוּם מְעִיקִים עָלֵינוּ עַל כָּל צַעַד, וְאִם אַךְ נֵדַע אֶת מַצָּבֵנוּ וְלֹא נְרַמֶּה אֶת עַצְמֵנוּ - נַעֲמֹדָה לְפָנָיו בִּתְפִלָּה, וְנִהְיֶה קְרוֹבִים אֵלָיו, וַה' יִהְיֶה קָרוֹב לְלִבֵּנוּ כִּלְאַחַד מִבְּנֵי הַדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים. דַּוְקָא זֹאת הִיא גְּדֻלָּתוֹ הָאֵין חֵקֶר, כִּי אֱלֹקִים - אֱמֶת הוּא.

ג - ההבדל בין מצות התפלה לעסק התורה ושאר מצות

בְּמִצְוַת הַתְּפִלָּה יֵשׁ מַעֲלָה עַל כָּל הַמִּצְוֹת, שֶׁבְּכָל הַמִּצְוֹת מְקַיֵּם אָדָם חֻקֵּי הַמֶּלֶךְ וְעוֹשֶׂה בֶּאֱמוּנָה צַו שְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם, וְאִלּוּ בַּתְּפִלָּה הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן אִתּוֹ יָשָׁר פֶּה אֶל פֶּה, וְעוֹבֵד (תְּפִלָּה נִקְרֵאת עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב) אֶת הַמֶּלֶךְ בְּיַחַס יָשִׁיר כְּעֶבֶד הַמְשַׁמֵּשׁ לְרַבּוֹ, וּמְבָאֵר זֹאת בָּאֵר הֵיטֵב ר' אַהֲרֹן קוֹטְלֵר, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּסֵפֶר "מִשְׁנַת אַהֲרֹן", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:

וְכֵן הוּא גַּם עִנְיַן הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא עַמּוּד וּכְלָל יְסוֹדִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵינָהּ מִצְוָה פְּרָטִית בִּכְלָלִיּוּת תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְהַגָּדֵר בָּזֶה הוּא, שֶׁכָּל עִנְיַן הַמִּצְוֹת הֵם חֻקִּים וּגְזֵרוֹת שֶׁחָקַק וְגָזַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְתוֹעֶלֶת הַנִּבְרָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא, וַהֲרֵי זֶה כְּמֶלֶךְ שֶׁחוֹקֵק חֻקִּים וּמַתְקִין תַּקָּנוֹת, שֶׁהַמְכֻוָּן הוּא לְתוֹעֶלֶת הַמְּדִינָה וְתוֹשָׁבֶיהָ, וּמִי שֶׁמְּקַיְּמָם, בֵּין בְּקוּם וַעֲשֵׂה וּבֵין בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, יַגִּיעוּ לוֹ הַתּוֹעָלִיּוֹת הַמְכֻוָּנוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּסַיֵּעַ בְּתִקּוּן הָעִנְיָנִים וְגַם פּוֹעֵל שֶׁאֲחֵרִים יְקַיְּמוּ, מַכִּיר לוֹ הַמֶּלֶךְ טוֹבָה וּמְקַבֵּל שָׂכָר מְיֻחָד עַל זֶה. אֲבָל כָּל זֶה הוּא בְּגֶדֶר שִׁמּוּשׁ לַמְּדִינָה, וְאֵין זֶה שֵׁרוּת לַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, כְּמוֹ מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַחַס יָשָׁר אֶל הַמֶּלֶךְ פֶּה אֶל פֶּה, וְעוֹשֶׂה שֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ וַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶהוּ בְּכָל הַמִּצְוֹת. אֲבָל תְּפִלָּה, שֶׁזּוֹהִי הָעֲבוֹדָה - וְנִקְרָא בְּלָשׁוֹן סְתַמִּי "עֲבוֹדָה" - וְכֵן בַּקָּרְבָּנוֹת, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, [דַּהֲלֹא תְפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּ], זֶהוּ יַחַס יָשָׁר לַבּוֹרֵא, כְּעוֹמֵד לְפָנָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ, וְכִמְפֹרָשׁ (בדר"א רבה ספ"ג וכ"ה בצוואת ר"א הגדול י"ח) דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד - [וְיָדוּעַ פֵּרוּשׁ הַגְּרָ"א בְּהָא דְּאָמַר רִיבַּ"ז עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא (ברכות לד, ב) דְּהוּא - רִיבַּ"ז - כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַחֲנִינָא כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, דְּשַׂר הוּא בְּתוֹרָה, וְעֶבֶד הוּא בִּתְפִלָּה. וְכֵן בִּגְמָרָא יוֹמָא, הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, דִּתְפִלָּה חֲשִׁיבָא כִּמְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו בְּכָל יוֹם]. וּבְדִבְרֵי חֲזַ"ל בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה לְאֵין שִׁעוּר. וּבֶאֱמֶת קָשׁוּר עִנְיָן זֶה עִם כָּל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, עַד כַּמָּה לִבּוֹ קָשׁוּר לַשָּׁמַיִם. וְיֵשׁ בָּזֶה הֶבְדֵּל גַּם לְתוֹרָה וּמִצְוֹת, דְּאִם הוּא בְּדַרְגָּה שֶׁל עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי כָל מַעֲשָׂיו הֵם בְּדַרְגָּה אַחֶרֶת, אֲבָל הַשָּׂגַת מַצָּב זֶה תִּתָּכֵן רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָה, הַיְנוּ, קָרְבָּנוֹת וּתְפִלָּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

ד - "מלא כל הארץ כבודו"

בְּפֶרֶק זֶה נָבִיא לֶקֶט מַאֲמָרִים מֵעִנְיַן "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיה ו, ג), וְכֵן לְעִנְיַן יִחוּד הַפְּנִיּוֹת רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּנְחִיצוּת גְּדוֹלָה יֶשְׁנָהּ בִּידִיעָה זוֹ, שֶׁכֵּן בְּכָךְ יִתְבָּרֵר וְיִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם שֶׁאֵין לְאָן לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ אֶת ה', אֶלָּא הִנֵּהוּ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל פִּנָּה, וְלֹא נִצְרָךְ אֶלָּא לָגֶשֶׁת וּלְהִתְפַּלֵּל מִיָּד.

אִית לְבַר נַשׁ לְאַמְלָכָא הֲוַיָּ"ה בְּכָל סְפִירָן וּבְכָל כֻּרְסְיָן וּבְכָל מַלְאָכִין וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר דְּבַר נַשׁ, דְּלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ, לָא בְּעִלָּאִין וְלָא בְּתַתָּאִין. (תקוני זהר, תקון נז)

תַּרְגּוּם: יֵשׁ לְאָדָם לְהַמְלִיךְ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַסְּפִירוֹת וְהָעוֹלָמוֹת, וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁבָּאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ, לֹא בָּעֶלְיוֹנִים וְלֹא בַּתַּחְתּוֹנִים.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, פֵּרוּשׁ - כִּי אֵין דָּבָר גַּשְׁמִי מוֹנֵעַ מְקוֹמוֹ, וְהוּא מְמַלֵּא כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הָעוֹלָמוֹת הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַיְצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ. (אור האמת כז.)

הַכַּוָּנָה שֶׁל "אֶחָד" שֶׁל הַיִּחוּד שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע - לְכַוֵּן שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

וְעִקַּר הַכַּוָּנָה - שֶׁהָאָדָם יָשִׂים אֶת עַצְמוֹ לְאַיִן וּלְאֶפֶס, וְאֵין עִקָּרוֹ רַק הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל. נִמְצָא, שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָם רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד.

וְעִקָּר הַכַּוָּנָה בְּ"אֶחָד", שֶׁיְּכַוֵּן שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. (לקוטים יקרים סי' קסא)

"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד (תהלים טז, ח) הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כִּישִׁיבָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. וְלֹא דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו כִּרְצוֹנוֹ וְהוּא עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו, כְּדִבּוּרוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ. כָּל-שֶׁכֵּן, כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כד): "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'", מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה בְּפַחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבוּשָׁתוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד. (רמ"א ריש או"ח בשם הרמב"ם במו"נ ח"ג פנ"ב)

הַמַּשְׂכִּיל הַנִּלְבָּב, יַאֲמִין וְיָחוּשׁ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲשֶׁר בְּכָל תְּנוּעָה קְטַנָּה אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁם, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְתִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיִירָא לְנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל תְּנוּעָה בְּהַשְׂכָּלָה, כִּי הוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּלִי שׁוּם הַסְתָּרָה. (זהר חי, בראשית, על דף כו.)

הָאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד לַיִּרְאָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, נוֹפֵל עָלָיו יִרְאָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כִּי אִי אֶפְשָׁר לַבִּירָה בְּלֹא מַנְהִיג. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּשִׂכְלוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְעוֹלָם שָׁלֵם, בְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹרֵא שֶׁבְּרָאָהוּ, וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי כָּאן, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאָז תִּפֹּל עָלָיו יִרְאָה גְּדוֹלָה. (לקוטים יקרים ס' סד).

זֶהוּ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לָאָדָם, שֶׁיִּרְאֶה תָּמִיד בְּעֵין שִׂכְלוֹ [אֶת] הַשָּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל אָדָם אֶחָד, וְיַחְשֹׁב שֶׁגַּם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלָיו, כְּמוֹ אָדָם אַחֵר שֶׁמִּסְתַּכֵּל עָלָיו - כָּל זֶה יִהְיֶה תָּמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ בְּמַחְשָׁבָה זַכָּה וּבְרוּרָה וּצְלוּלָה. (לקוטים יקרים סי' רט)

יַחְשֹׁב שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ', וְיַחְשֹׁב וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשְּׁכִינָה אֶצְלוֹ וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא בְּכָל אֵבָרָיו וְכֹחוֹתָיו, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בּוֹ. (אור האמת קא. צוואת הריב"ש, לקו, א יז.)

"דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ" (דברי הימים א' כח, ט) - שֶׁתִּהְיֶה מְקֻשָּׁר אֵלָיו בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וּתְהֵא רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בָּעוֹלָם. וְאַף אִם הַכּוֹפְרִים אוֹמְרִים מִנָּא לְךָ הָא, לֹא תְּצַיֵּת אוֹתָם. כְּמָשָׁל אֶחָד רוֹאֶה בְּגַשְׁמִיוּת וְאוֹמֵר עַל זָהָב שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁאֵינוֹ זָהָב אֶלָּא שֶׁל כֶּסֶף, אֶל עַל פִּי כֵן הוּא יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא זָהָב. כָּךְ, כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין בִּיכֹלֶת שׁוּם דָּבָר לְהַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ. (לקוטים יקרים ס' קצג)

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר (אבות א, טז): עֲשֵׂה לְךָ רַב וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק. עֲשֵׂה לְךָ רַב - רָצָה לוֹמַר, כְּשֶׁלּוֹמֵד אוֹ מִתְפַּלֵּל, תַּעֲשֶׂה לְךָ רַב, הוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁתְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא לְנֶגְדְּךָ וּמְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל. וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק - רָצָה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יְהֵא לְךָ זֹאת לְסָפֵק אֶצְלְךָ, רַק תַּחְשֹׁב שֶׁבְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מָצוּי אֶצְלְךָ, כִּי הוּא לְעֵלָּא מִכָּל עָלְמִין וּתְחוֹת כָּל עָלְמִין וּבְגוֹ כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ כְּלָל, כִּי זֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְצַיֵּר תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה וּבְרוּרָה, וּכְמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, כִּי וַדַּאי כֵּן הוּא, שֶׁבְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מָצוּי אֶצְלְךָ.

וְזֶה הַ"וַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ" (פיוט וכל מאמינים דר"ה), רָצָה לוֹמַר, שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּ"וַדַּאי שְׁמוֹ". שֶׁיְּצַיֵּר תָּמִיד בְּוַדַּאי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, וּכְפִי גֹּדֶל הָאֱמוּנָה בְּזֹאת - כֵּן תְּהִלָּתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁאָמַר: וַ'יְבָרֵךְ דָּ'וִד אֶ'ת ה', רָאשִׁי תֵּבוֹת וַדַּאי. שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה מְצַיֵּר לְפָנָיו שֶׁבְּוַדַּאי מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וּכְמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה עָלָה בְּשֵׁם זֶה לָרָקִיעַ, שֶׁהָיָה מְצַיֵּר תָּמִיד לְפָנָיו זֹאת, וְעָלָה בְּמַעֲלוֹת עַד רוּם רָקִיעַ. וְעַל כָּל פָּנִים, אִם אֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, עַל כָּל פָּנִים נְצַיֵּר נֶגְדֵּנוּ מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "שִׁוִּיתִי ה'" וְכוּ' (תהלים טז, ח), שֶׁשֵּׁם הֲוַיָּ"ה יְהֵא תָּמִיד מְצוּיָה לְנֶגְדֵּנוּ, אֲמִתּוּת הֲוָיָתוֹ שֶׁהוּא הֹוֶה וּמְהַוֶּה כָּל הֲוָיוֹת. (עבודת ישראל, אבות שם).

שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זלה"ה: כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי סְפֵקוֹת, אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא (ברכות ג:), מִי אִיכָּא סְפֵיקָא קָמֵי שְׁמַיָא, כִּי הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ. וְאָדָם שֶׁהוּא נוֹפֵל לִסְפֵקוֹת, אָז בְּוַדַּאי אֵין ה' יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו ודפח"ח. (פרי חיים אבות שם).

כְּשֶׁבָּא לְאָדָם אֵיזֶה צַעַר, חַס וְחָלִילָה, יְדַבֵּק אֶת חֵלֶק הָאֱלֹהִי שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶל הָאוֹתִיּוֹת, לִפְנִימִיּוּת אוֹר שֶׁשּׁוֹפֵעַ בְּתוֹכָן, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אוֹ לוֹמֵד, וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בֶּאֱמֶת בְּהָאוֹתִיּוֹת, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַדָּבָר לְמַעְלָה, וְיִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַצַּעַר הַזֶּה. אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה גְּמוּרָה, שֶׁיַּאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹהוּת שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדוֹ, וְלֹא יִתְלֶה, חַס וְחָלִילָה, בְּמִקְרֶה אוֹ בִּכְשָׁפִים, חַס וְחָלִילָה, רַק שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּכָל עִנְיָנָיו, קָטָן וְגָדוֹל, וְכָל מְאֹרָעוֹתָיו נִסְקָרִין לְפָנָיו בִּסְקִירָה אַחַת. וְיַאֲמִין אֱמוּנָה גְּמוּרָה עַל זֶה שֶׁיָּשִׂים הַדָּבָר בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹהוּת שֶׁהוּא לְשׁוֹן סְקִירָה, כִּי כָּל עוֹד שֶׁאֵין לוֹ זֶה הָאֱמוּנָה, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ תְּפִלָּתוֹ וְלֹא תְּפִלַּת אֲחֵרִים עָלָיו, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

כָּתוּב (תהלים קמה, יח): "קָרוֹב ה' וְגוֹ' אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". אֱמֶ"ת הוּא רֹאשׁ, תָּוֶךְ, סוֹף. רֹאשׁ - הוּא יִתְבָּרַךְ רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ. תָּוֶךְ - הוּא חַיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְסוֹף הוּא - כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה אֲפִלּוּ בַּדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בש"ס (סנהדרין סז:): וַאֲפִלּוּ כְּשָׁפִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ (שם): כְּשָׁפִים מַכְחִישִׁין פַּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, הַכֹּל הוּא לְאוֹתָן שֶׁאֵין לָהֶם הַאֲמָנָה גְּמוּרָה, הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וְנִשְׁאָרִין לְמַטָּה.

אֲבָל מִי שֶׁפּוֹסֵחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ הָאֱמוּנָה, וְגַם הַדָּבָר שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ הוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִיּוּם, כִּי אַף שֶׁמּוֹעִילִין לוֹ הַכְּשָׁפִים, לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אֵין לָזֶה קִיּוּם, כִּי הַבָּנִים הַבָּאִים לָאָדָם מֵחֲמַת כְּשָׁפִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְהִתְקַיֵּם כִּי אִם שֶׁבַע שָׁנִים, כַּנּוֹדָע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בּוֹטֵחַ וּמַאֲמִין בַּה' וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, הוּא דָּבָר נִצְחִי וְקַיָּם, שֶׁיִּזְכֶּה לְזֶרַע וְזֶרַע זַרְעוֹ עַד עוֹלָם. (מאור עינים, שבת)

"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח), כִּי כֵן הוּא הָאֱמֶת , שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרוֹב מְאֹד לָאָדָם, לֹא כְּמוֹ שֶׁהֵבִינוּ הָאֱפִּיקוֹרְסִים. יָכוֹל לַכֹּל הַשֵּׁם קָרוֹב לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", פֵּרוּשׁ - בָּאֱמֶת הַזֶּה. מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּזֶה הָאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרוֹב מְאֹד - לְזֶה הוּא קָרוֹב לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ. וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּזֶה, מוֹדְדִין לוֹ כְּמִדָּתוֹ, וְגַם תְּפִלָּתוֹ רָחוֹק מִלְּהִתְקַבֵּל וְכוּ'. (נחלת שמעון, דף יא ע"ב)

הָעֵצָה הַיְּעוּצָה - לְעוֹרֵר תָּמִיד רַחֲמִים רַבִּים עַל נַפְשׁוֹ הָאֻמְלָלָה שֶׁיְּזַכֵּהוּ ה' בֶּאֱמוּנַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵצֶל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁמְּקַיֵּם, כְּמוֹ תְּפִלִּין וְצִיצִית, תּוֹרָה, מִקְוֶה וּצְדָקָה וְכַדּוֹמֶה, יְבַקֵּשׁ מֵה' שֶּׁבִּזְכוּת זֶה הַמִּצְוָה יְזַכֵּהוּ ה' אוֹתוֹ וְזַרְעוֹ וְהַנִּלְוִים אִתּוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבְרוּרָה, וְלֹא יַעֲלֶה בְּלִבּוֹ, חַס וְחָלִילָה, שׁוּם פַּעַם שׁוּם סְפֵקוֹת הָאֱמוּנָה, חַס מִלְּהַזְכִּיר. (שומר אמונים, מאמר מבקש אמונה, פ"ג)

כְּשֶׁאִישׁ יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ עַל עִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, יֵשׁ, לִפְעָמִים, עִכּוּבִים שֶׁתְּפִלָּתוֹ לֹא תִּתְקַבֵּל, שֶׁאֵין זֶה לְטוֹבָתוֹ שֶׁיְּמַלְּאוּ מְבֻקָּשׁוֹ. אֲבָל, אִם אִישׁ יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה טְהוֹרָה וַחֲזָקָה בַּה', שֶׁיִּהְיֶה הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נָכוֹן הַיּוֹם, שֶׁיַּאֲמִין בְּכָל מִקְרֶה שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ שֶׁזֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁהִסְבִּיר מָרָן מִלֶּעכֶעוִיטְשׁ זי"ע, כִּי מַה שֶּׁאִישׁ יְהוּדִי אוֹמֵר "אֲנִי מַאֲמִין" יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ מַשְׁמָעֻיּוֹת: א. כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁהוּא מַאֲמִין. ב. וְכִי כָּל רְצוֹנוֹ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ שֶׁיַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. ג. וְכִי מְבַקֵּשׁ מֵה': רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזֹר לִי שֶׁיִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. וְאִם אִישׁ יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה מֵה', אָז חַנּוּן וְצַדִּיק וֵאלֹקֵינוּ מְרַחֵם, בְּלִי שׁוּם עִכּוּבִים, כִּי זֶה וַדַּאי לְטוֹבָתוֹ. (בית אברהם, חנוכה)

כּוֹתֵב ר' יוֹנָתָן אַיְבֶּשִׁיץ בְּסִפְרוֹ: בְּבִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" וְכוּ', בּוֹ יָשִׂים כָּל מְגַמּוֹתָיו לַה' לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל צְרָכָיו, אֲפִלּוּ דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל, לֹא יִבָּצֵר דְּבַר מָה שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל בּוֹ לַה'. אִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּךְ לְעַצְמוֹ אוֹ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו - יִתְפַּלֵּל לַה', לִסְחוֹרָה - יִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּצְלִיחוֹ וְיוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר - אֵין דְּבַר מָה שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל לַה' לְהַצְלִיחוֹ וּלְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם יֵשׁ לוֹ, חַס וְחָלִילָה, אֵיזֶה צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, וְכֵן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שִׂמְחָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יֶחֱטָא בַּשִּׂמְחָה וְלֹא יִקְרֵהוּ עָוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְחָלִילָה, שִׂמְחָה שֶׁאַחֲרֶיהָ תּוּגָה. וְעַל כָּל עִנְיָן מַה שֶּׁעוֹסֵק, יִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹנוֹ. וְאַף כִּי לְשׁוֹנוֹ לָשׁוֹן עִלֵּג וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן עִבְרִי כָּרָאוּי, הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כְּאִלּוּ הִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רְחָבָה, שָׂפָה בְּרוּרָה וּנְעִימָה וְצֶחָה, וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה זוֹ יִשְׁמַע ה' לְקוֹלֵנוּ.

וְיֵצֵא לָנוּ תּוֹעֶלֶת, כִּי תְּפִלָּה פְּרָטִית זוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו - וַדַּאי בְּכַוָּנָה, וְלֹא יִהְיֶה פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מְדַבֵּר וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, כִּמְדַבֵּר בְּהֶרְגֵּל וּכְמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. כִּי מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם דָּבָר חָדָשׁ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעֵת, וְגַם מְסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו, אִם כֵּן, לְזֶה צָרִיךְ כַּוָּנָה וַדַּאי, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת, וְאִם כֵּן, יוֹצֵא יְדֵי תְּפִלָּה גְּמוּרָה, כִּי זֶה הָעִקָּר, הַתְּפִלָּה הַבָּאָה מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב, דִּכְתִיב (תהלים קל, א): "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", הַיְנוּ, מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב.

וְעוֹד, עִקַּר הַתּוֹעֶלֶת שֶׁקּוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ, כִּי אֵין אָדָם וְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי נִתָּן לַמִּקְרִים וְסֵדֶר הַזְּמַן, עַד שֶׁאֵין צָרִיךְ תְּפִלָּה, רַק תָּלוּי בְּמַזָּלוֹ וַחֲרִיצוּת עִנְיָנוֹ וּשְׁקִידַת מַעֲשָׂיו וְהַשְׁגָּחָה בִּדְרָכָיו, חַס וְחָלִילָה, כִּי אִם הַחֲרִיצוּת וְהַשְּׁקִידָה וְהַפְּעֻלָּה - הַכֹּל שֶׁקֶר, וּמֵה' נִתְכְּנוּ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כָּל עֲלִילוֹת מִצְעָדָיו, וְאֵינוֹ נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה עַד שֶׁיַּכְרִיזוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה. וּבָזֶה יִתֵּן אֶל לִבּוֹ אֵיךְ הַחִיּוּב עָלָיו לִשְׁמֹר פִּיו עַל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְכָל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ מִנֵּזֶק וְצַעַר, הַכֹּל מֵה' הוּא, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ מֵהַרְוָחָה וְעֵדֶן הָיָה מֵה'. וְאִם כֵּן, לָמָּה זֶה לַשֶּׁקֶר לֵילֵךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ אַחֲרֵי הַבֶּצַע וְחֶמְדַּת הַזְּמַן הַכָּלֶה כְּעָנָן. וְאִם יִיגַע עַד לַמָּחָר וַה' לֹא צִוָּה - לֹא יִהְיֶה, וְאֵיךְ יְבַקֵּשׁ מֵה' עֹשֶׁר לְהַכְעִיס בּוֹ לַבּוֹרֵא.

וְכֵן אִם כָּל שְׁאֵלָתוֹ יִהְיֶה מֵה', לֹּא יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ לַחֲטֹא וְכוּ'. וְכִי יְבַקֵּשׁ אָדָם מֵחֲבֵרוֹ תֵּן לִי כָּךְ כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה עוֹשֶׂה בּוֹ לְךָ מוֹרַת רוּחַ - הֲלֹא זֶה רָחוֹק מֵהַטֶּבַע, וְאֵיךְ יְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּזֹאת מֵה'?! וְלָכֵן הַמִּתְפַּלֵּל תָּמִיד עַל כָּל צְרָכָיו מֵה', לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים לז, ד): "גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וְכוּ'". (יערות דבש, ח"א, דרוש א)

שָׁמַעְתִּי מֵהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִפְּרַשִׁיסְחָא זַצַ"ל עֵצָה לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֶחְסַר לוֹ מַחְסוֹרוֹ וְלִהְיוֹת תָּמִיד דָּבוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא שֶׁיַּרְגִּיל תָּמִיד עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. וְאַל יַחְשֹׁב אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְזֶה הִתְבּוֹדְדוּת בְּטַלִּית וּתְפִלִּין - רַק בְּכָל מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד אָז, אֲפִלּוּ בַּשּׁוּק, יִרְאֶה אִם הוּא מָקוֹם נָקִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", וִיבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי יְמַלֵּא שְׁאֵלָתוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה תָּמִיד דָּבוּק בַּה' (בית יעקב, ויצא). (לוקט מספר "דרך אמונה")

ה - ההבדל בין מצות התפלה לעסק התורה ושאר מצוות

בְּמִצְוַת הַתְּפִלָּה יֵשׁ מַעֲלָה עַל כָּל הַמִּצְווֹת, שֶׁבְּכָל הַמִּצְווֹת מְקַיֵּם אָדָם חֻקֵּי הַמֶּלֶךְ וְעוֹשֶׂה בֶּאֱמוּנָה צַו שְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ בָּעוֹלָם, וְאִלּוּ בַּתְּפִלָּה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַמֶּלֶךְ וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן אִתּוֹ יָשָׁר פֶּה אֶל פֶּה, וְעוֹבֵד [תְּפִלָּה נִקְרֵאת עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב] אֶת הַמֶּלֶךְ בְּיַחַס יָשִׁיר כְּעֶבֶד הַמְשַׁמֵּשׁ לְרַבּוֹ. וּמְבָאֵר זֹאת בָּאֵר הֵיטֵב ר' אַהֲרֹן קוֹטְלֶר זַ"ל בְּסֵפֶר "מִשְׁנַת אַהֲרֹן", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵן הוּא גַּם עִנְיַן הָעֲבוֹדָה שֶׁהוּא עַמּוּד וּכְלָל יְסוֹדִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵינָהּ מִצְוָה פְּרָטִית בִּכְלָלִיּוּת תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְהַגָּדֵר בָּזֶה הוּא, שֶׁכָּל עִנְיַן הַמִּצְווֹת הֵם חֻקִּים וּגְזֵרוֹת שֶׁחָקַק וְגָזַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְתוֹעֶלֶת הַנִּבְרָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלַחַיִּים הַנִּצְחִיִים בָּעוֹלָם הַבָּא, וַהֲרֵי זֶה כְּמֶלֶךְ שֶׁחוֹקֵק חֻקִּים וּמַתְקִין תַּקָּנוֹת, שֶׁהַמְכֻוָּן הוּא לְתוֹעֶלֶת הַמְּדִינָה וְתוֹשָׁבֶיהָ, וּמִי שֶׁמְּקַיְּמָם, בֵּין בְּקוּם וַעֲשֵׂה וּבֵין בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, יַגִּיעוּ לוֹ הַתּוֹעֲלִיּוֹת הַמְכֻוָּנוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּסַיֵּעַ בְּתִקּוּן הָעִנְיָנִים וְגַם פּוֹעֵל שֶׁאֲחֵרִים יְקַיְּמוּ, מַכִּיר לוֹ הַמֶּלֶךְ טוֹבָה וּמְקַבֵּל שָׂכָר מְיֻחָד עַל זֶה. אֲבָל כָּל זֶה הוּא בְּגֶדֶר שִׁמּוּשׁ לַמְּדִינָה, וְאֵין זֶה שֵׁרוּת לַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, כְּמוֹ מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַחַס יָשָׁר אֶל הַמֶּלֶךְ פֶּה אֶל פֶּה, וְעוֹשֶׂה שֵׁרוּת הַמֶּלֶךְ וַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶהוּ בְּכָל הַמִּצְווֹת. אֲבָל תְּפִלָּה, שֶׁזּוֹהִי הָעֲבוֹדָה - וְנִקְרָא בְּלָשׁוֹן סְתָמִי "עֲבוֹדָה" - וְכֵן בַּקָּרְבָּנוֹת, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, [דַּהֲלֹא תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִים תִּקְּנוּ], זֶהוּ יַחַס יָשָׁר לַבּוֹרֵא, כְּעוֹמֵד לְפָנָיו וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ, וְכִמְפֹרָשׁ (בדר"א רבה ספ"ג וְכ"ה בצוואת ר"א הגדול י"ח): דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד - [וְיָדוּעַ פֵּרוּשׁ הַגְּרָ"א בְּהָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (ברכות לד, ב) דְּהוּא - רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי - כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַחֲנִינָא כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, דְּשַׂר הוּא בְּתוֹרָה, וְעֶבֶד הוּא בִּתְפִלָּה]. וְכֵן בִּגְמָרָא יוֹמָא, הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, דִּתְפִלָּה חֲשִׁיבָא כִּמְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו בְּכָל יוֹם, וּבְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה לְאֵין שִׁעוּר. וּבֶאֱמֶת קָשׁוּר עִנְיָן זֶה עִם כָּל הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָאָדָם, עַד כַּמָּה לִבּוֹ קָשׁוּר לַשָּׁמַיִם. וְיֵשׁ בָּזֶה הֶבְדֵּל גַּם לַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, דְּאִם הוּא בְּדַרְגָּה שֶׁל עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי כָּל מַעֲשָׂיו הֵם בְּדַרְגָּה אַחֶרֶת, אֲבָל הַשָּׂגַת מַצָּב זֶה תִּתָּכֵן רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָה, הַיְנוּ, קָרְבָּנוֹת וּתְפִלָּה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

תוכן העניינים

ברומו של עולם - על התפילה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה