חלק א - מאמרים · פרק ב מטרות מצות התפלה
וְכַוָּנַת כָּל הַמִּצְוֹת - שֶׁנַּאֲמִין בָּאֵל וְנוֹדֶה אֵלָיו שֶׁהוּא בְּרָאָנוּ, וְהִיא כַּוָּנַת הַיְצִירָה. וְאֵין לָעֶלְיוֹן חֵפֶץ בַּתַּחְתּוֹנִים, [אֵין לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵפֶץ וְרָצוֹן בִּבְרִיאַת הָאָדָם וְהָעוֹלָם] מִלְּבַד זֶה שֶׁיֵּדָע הָאָדָם וְיוֹדֶה לָאֵל שֶׁבְּרָאוֹ. וְכַוָּנַת רוֹמְמוּת הַקּוֹל בַּתְּפִלּוֹת, וְכַוָּנַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת, וּזְכוּת תְּפִלַּת הָרַבִּים, זֶהוּ שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְנֵי אָדָם בּוֹ יִתְקַבְּצוּ וְיוֹדוּ לָאֵל שֶׁבְּרָאָם וְהִמְצִיאָם, וִיפַרְסְמוּ זֶה וְיֹאמְרוּ לְפָנָיו: בְּרִיּוֹתֶךָ אֲנַחְנוּ. (הרמב"ן סוף פרשת בא)
א - חק חקק הקב"ה - אי אפשר לקבל כלום בתורת "אדם" - ללא תפלה
הָאָבוֹת לֹא נִפְקְדוּ אֶלָּא בִּתְפִלָּה
כָּתַב רַבֵּנוּ יְרוּחָם הַלֵּוִי זַצַ"ל בְּסֵפֶר "דַּעַת תּוֹרָה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הִנֵּה זֶה יְסוֹד בַּבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם דָּבָר בְּלֹא תְפִלָּה וְכוּ'. (אָכֵן, הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם מְקַבְּלִים צָרְכֵיהֶם לְלֹא תְּפִלָּה אוּלָם זֶה בְּגֶדֶר הַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת שֶׁכְּמוֹ כֵן מְקַבְּלִים צָרְכֵיהֶם לְלֹא תְּפִלָּה, וְהוּא לְפִי שֶׁכָּךְ נִצְרָךְ לְשֵׁם קִיּוּם הָעוֹלָם, אוּלָם תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, שֶׁיֵּדַע הָאָדָם אֶת קוֹנוֹ וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְרָכָיו עַל מְנָת שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶצְלוֹ שֶׁהִנּוֹ תָּלוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְזוֹ הַכַּוָּנָה שֶׁהַבּוֹרֵא חָקַק חֹק לְמִי שֶׁחָפֵץ בְּקִרְבַת ה' וּלְהַכִּירוֹ - שֶׁלֹּא יְקַבֵּל דָּבָר לְלֹא תְּפִלָּה, וּכְדֻגְמַת הָאָבוֹת וְהָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּכְדִלְהַלָּן). הִנֵּה לָנוּ, שֶׁהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים לֹא הִשִּׂיגוּ שׁוּם דָּבָר בְּלֹא תְפִלָּה. בְּאַבְרָהָם - (בראשית טו, ב) "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי", (בראשית יא, ל) "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד", וְלֹא נִתַּן לָהּ אֶלָּא בִתְפִלָּה. וְכֵן בְּיִצְחָק וְרִבְקָה - (בראשית כה, כא) "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" - הִרְבָּה וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה. וְכֵן בְּלֵאָה וְרָחֵל - (בראשית כט, לא) "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְרָחֵל עֲקָרָה", עַד שֶׁאָמְרָה לְיַעֲקֹב (שם ל, א): "הָבָה לִּי בָנִים וְגוֹ'", וְכֵן אָמְרָה לְהַלָּן (שם, ו): "וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי", וּבְלֹא תְפִלָּה לֹא הָיוּ מַשִּׂיגוֹת כְּלוּם. וְכֵן בְּיַעֲקֹב מָצִינוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה פְּעָמִים תְּפִלּוֹתָיו לַה'; בְּצָרַת עֵשָׂו, בְּצָרַת שְׁכֶם, וּבְצָרַת יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וְהָכִי לֹא הָיָה לָהֶם לָאָבוֹת וְלָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשִׁים דַּי זְכוּתִים בַּמֶּה שֶׁיֻּשְׁעוּ?! וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בָא אֲלֵיהֶם כְּלוּם בְּלֹא תְפִלָּה. וּמַה לָּנוּ יוֹתֵר מִזֶּה, הֲלֹא כָּל גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר כְּבָר הֻבְטְחוּ עָלֶיהָ, וְנִשְׁבַּע ה' עַל זֶה לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַף עַל פִּי כֵן הִנֵּה נֶאֱמַר (שמות ב, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם", וּבְלֹא תְפִלָּה לֹא הָיוּ נִגְאָלִים. וְכֵן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים, וְכֵן בְּקֹרַח, - הַכֹּל לֹא נוֹשְׁעוּ אֶלָּא דַוְקָא עַל יְדֵי תְפִלָּה.
לְהִשְׁתּוֹמֵם נוֹרָא! אֵיךְ שֶׁכֵּן הֻחְקְקָה כָּל הַבְּרִיאָה מֵעִקַּר יְצִירָתָהּ, שֶׁהַכֹּל עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע יַעֲמֹד, וְלֹא יִצְמַח וְלֹא יִנָּתֵן כְּלוּם, לֹא הֶשֵּׂג שֶׁל גַּשְׁמִיּוּת וְלֹא הֶשֵּׂג שֶׁל רוּחָנִיּוּת, עַד יָבֹא הָאָדָם, וְהוּא מִפֶּתַח הַקַּרְקַע יִקָּחֵם. וּבַמֶּה הוּא לוֹקְחָם? - הֲלֹא הוּא בִּתְפִלָּה. וּמַה שֶּׁמָּצִינוּ כָּל הַנִּבְרָא בָּעוֹלָם וְהִנָּם בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, הִנֵּה הֵם רַק הַתְחָלַת הַדְּבָרִים וּמֻשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הַמִּצְטָרְכִים לָאָדָם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵיהֶם יַכִּיר שֶׁעָלָיו לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי תְפִלּוֹתָיו, אָז יִנָּתְנוּ לוֹ בֶּאֱמֶת, וּבִלְעֲדֵיהֶן לֹא יִנָּתְנוּ לוֹ וְלֹא יַגִּיעוּ לוֹ כְּלוּם, כִּי כֵן יְסוֹד מוֹסָד הוּא, שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא עַל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לִקַּח אוֹתָם, וּבַמֶּה? - בִּתְפִלָּה!
וְזֶהוּ בֵּאוּר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּעֱקַר הַר הַמּוֹרִיָּה וּבָא לְכָאן וְכוּ', וְזֶהוּ - (בראשית כח, יא) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם". וְאִם תֹּאמַר, וּכְשֶׁעָבַר יַעֲקֹב עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַדּוּעַ לֹא עִכְּבוֹ שָׁם - אִיהוּ לָא יָהִיב לִבֵּהּ לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתָיו וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ? אִיהוּ עַד חָרָן אָזַל וְכוּ', כִּי מְטָא לְחָרָן אָמַר: אֶפְשָׁר שֶׁעָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אֲבוֹתַי וְלֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ? יָהַב דַּעְתֵּהּ לְמֶהְדָּר וְחָזַר עַד בֵּית אֵל, וְקָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ. הִנֵּה אָמְרוּ: אִיהוּ לָא יָהִיב לִבֵּהּ וּמִן הַשָּׁמַיִם יְעַכְּבוּהוּ?! וּמַדּוּעַ לֹא? וַדַּאי כִּי הָיָה רָאוּי וְזַכַּאי לְהַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁהִשִּׂיג שָׁם גַּם בִּלְעֲדֵי תְפִלָּתוֹ - בִּזְכֻיּוֹתָיו לֹא חָסְרוּ לוֹ כְּלוּם, וּמַדּוּעַ לֹא עִכְּבוּהוּ בֶּאֱמֶת מִן הַשָּׁמַיִם? אֶלָּא הוּא הָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכֵּן הִיא הַמִּדָּה - שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא הָאָדָם בְּעַצְמוֹ עָלָיו לִקַּח אוֹתָם, וְלוּלֵא יָהִיב דַּעְתֵּהּ לְהִתְפַּלֵּל, לֹא הָיָה מַשִּׂיג אָמְנָם כְּלוּם.
רָחֵל אִמֵּנוּ ע"ה לֹא נוֹשְׁעָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה
וְאָמְנָם תְּפִלָּה הִיא הִיא וַדַּאי הַפּוֹעֶלֶת וְהַנּוֹתֶנֶת לָאָדָם הַכֹּל. הִנֵּה רָחֵל אָמְרָה (בראשית ל, ח): "נַפְתּוּלֵי אֱלֹקִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי", וּבְרַשִּׁ"י - נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְּצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי - הִסְכִּים עַל יָדִי.
נוֹרָא לַמִּתְבּוֹנֵן! כִּי עַל יְדֵי הִתְעַקְּשׁוּת וּפְצִירוֹת כָּאֵלּוּ אָמְנָם מֻבְטָחִים לְהַשִּׂיג לְהַשִּׂיג אֶת הַמְבֻקָּשׁ וּמֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לִתְּנוֹ לוֹ, כִּי כֵן רָצָה ה' וְכֵן בָּרָא, כִּי כֵן תְּהֵא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע בְּרוּחָנִיּוּת. וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲלֹא הִתְפַּלֵּל אַרְבָּעִים יוֹם שְׁלֵמִים עַד שֶׁנַּעֲנָה, וְלֹא עִכְּבוּהוֹ שׁוּם דָּבָר, אַף כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן לֹא נַעֲנָה, וְכֵן בַּשֵּׁנִי, וְכֵן כָּל הַיָּמִים יוֹם אַחַר יוֹם, עַד יוֹם הַשְּׁלוֹשִׁים וְתִשְׁעָה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף בַּיּוֹם הָאַרְבָּעִים הִנֵּה נַעֲנָה. אֶלָּא שֶׁכֵּן וַדַּאי הוּא סוֹדָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, הִיא הַבּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, וְלוֹקַחַת מַתָּנוֹת לַאָדָם. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב:): אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו) "אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי", וּסְמִיךְ לֵהּ (שם, כז): "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה".
יִתְבּוֹנֵן נָא הָאָדָם בְּכָל הָאָמוּר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁל תְּפִלָּה, וּבְאָשְׁרָהּ הַגָּדוֹל, כִּי מֻבְטָח הוּא וַדַּאי בְּטוּב תּוֹצְאוֹתֶיהָ.
אַבְרָהָם אָבִינוּ מְשַׁלֵּחַ אֶת אֱלִיעֶזֶר לְזִוּוּג יִצְחָק בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה
וְהִנֵּה רַק עַל יְדֵי תְפִלָּה אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְמַשֶּׁהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַהֲרֵי הַכֹּל חֲפֵצִים בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְכָךְ אֶלָּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. וּמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזּוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה (הַכַּוָּנָה לְחַיִּים טוֹבִים לְלֹא הַשְׁלָכוֹת שֶׁל צַעַר) בְּלִי תְפִלָּה, אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. נִדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ כֵן - כִּי כֵן הוּא הַכְּלָל - לִזְכּוֹת לְאֵיזֶה דָּבָר מְסֻיָּם שֶׁמְּעֻנְיָנִים בּוֹ, אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי תְפִלָּה וְרַק בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה, וְלֹא תוֹעִיל לְזֹאת, לֹא זְכוּת תּוֹרָה וְלֹא זְכוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים. מִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָעֶבֶד (בראשית כד, ה): "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי", לֹא סָמַךְ עַל כָּל זְכֻיּוֹתָיו וְעָמַד בִּתְפִלָּה. וְכִי זְכוּת תְּפִלָּתוֹ זוֹ תִּגְדַּל עַל כָּל זְכֻיּוֹתָיו אֲשֶׁר לוֹ? אֶלָּא וַדַּאי בְּנוֹגֵעַ לְחֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא הָיָה יָכוֹל אַבְרָהָם לִסְמֹךְ עַל זְכֻיּוֹתָיו, אֲבָל כְּדֵי לִזְכּוֹת לַאֲשֶׁר נִדְרַשׁ לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, לָזֶה הֻזְקַק לִתְפִלָּה, כִּי רַק הַתְּפִלָּה בִּלְבַד בְּכוֹחָהּ לְזַכּוֹת בְּדָבָר מְסֻיָּם אֲשֶׁר יִרְצֶה בּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה מִמֹּשֶׁה שֶׁיָּסִיר הַצְּפַרְדֵּעִים מִמִּצְרַיִם, הֻזְקַק מֹשֶׁה לִתְפִלָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַדָּבָר נוֹגֵעַ בִּכְבוֹד ה', וְהָיָה חֵלֶק מֵהַגְּאֻלָּה שֶׁנִּשְׁלַח מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹתָהּ, לֹא הָיָה יָכוֹל מֹשֶׁה לִפְעֹל שֶׁיָּסִיר הַצְּפַרְדֵּעִים, לֹא בְּכֹחַ זְכֻיּוֹתָיו וְלֹא בִּזְכוּת הַגְּאֻלָּה, אֶלָּא עַל יְדֵי תְפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה בִּלְבַד בְּכוֹחָהּ לִפְעֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה ה' רְצוֹן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְכֵן אֱלִיעֶזֶר בְּבוֹאוֹ לְחָרָן, לֹא בָטַח עַל כָּל הַזְּכֻיּוֹת הָרַבּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם וְשֶׁלּוֹ, וּפָתַח בִּתְפִלָּה. וְנִשְׁמַע מִכָּל זֶה עַד כַּמָּה נִדְרֶשֶׁת הַתְּפִלָּה לְחַיֵּי הָאָדָם.
וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמַח - לְלֹא תְּפִלַּת הָאָדָם
וְעוֹד כָּתַב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה": "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְגוֹ', וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ה). וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י: "טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" - וְלָמָּה? - "כִּי לֹא הִמְטִיר וְגוֹ'" (שם). וּמַה טַּעַם לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָן שֶׁל גְּשָׁמִים. וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. (ומקורו מגמ' חולין דף ס.)
לוֹמְדִים אָנוּ מִזֶּה, שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא טֶבַע, וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצְמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים לְלֹא גֶשֶׁם וּמָטָר, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצְמְחוּ בְּלֹא תְפִלָּה. כִּי אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁכְּבָר הָאָדָם בָּעוֹלָם, וּמַכִּיר טוֹבַת גְּשָׁמִים, וְיוֹדֵעַ שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, בְּכָל זֹאת, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל, לֹא יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים, כִּי אֵין דָּבָר זָז לְלֹא תְפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּכָן עֲבוּר הָאָדָם, כִּי הָעִקָּר וְהַצִּיר שֶׁעָלָיו מְסֻבֶּבֶת כָּל הַבְּרִיאָה הוּא הַתְּפִלָּה. יוֹצֵא לְפִי זֶה, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלְּפִי שֶׁצְּרִיכִים מָטָר, צְרִיכִים תְּפִלָּה, רַק מִכֵּיוָן שֶׁרוֹצִים תְּפִלָּה, לָכֵן הֻתְקַן כָּךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא גֶשֶׁם בְּלִי תְפִלָּה. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשֵׁם ר"י זַצַ"ל, שֶׁאֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּגְלַל שֶׁאָכְלוּ - רַק נוֹתְנִים מָזוֹן לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ. שֶׁהַמְכֻוָּן מִכָּל הַבְּרִיאָה הִיא הַתְּפִלָּה וְהַהוֹדָאָה.
הָאִמָּהוֹת לֹא נִפְקְדוּ אֶלָּא בִּתְפִלָּה
וּכְעֵין זֶה רוֹאִים גַּבֵּי "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" (בראשית כא, א). אַף שֶׁהָיְתָה כְּבָר הַבְטָחַת ה' לְפָקְדָהּ, בְּכָל זֹאת הֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, וּלְכָךְ נַעֲנָה תְּחִלָּה (ב"ק צב.). וּמִכָּאן לָמְדוּ, דְּהַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה. וְכֵן בְּיִצְחָק נֶאֱמַר (בראשית כה, כא): "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק אֶל ה'", אַף שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ ה' (בראשית כא, יב): "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (נדרים לא), כִּי הַבְטָחָה הִיא כְּאוֹצָר הַסָּגוּר, וְהַמַּפְתֵּחַ לָאוֹצָר הִיא הַתְּפִלָּה.
וּמָצִינוּ בְּ"אוֹר הַחַיִּים" עַל הַפָּסוּק (בראשית ל, כב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל" - שֶׁאַף שֶׁהָיוּ לָהּ זְכֻיּוֹת רַבּוֹת בִּכְדֵי לְהִפָּקֵד, הֻצְרְכָה לִתְפִלָּה.
יַעֲקֹב מְשַׁלֵּחַ אֶת בָּנָיו לְמִצְרַיִם - בִּתְפִלָּה
וְכֵן כַּאֲשֶׁר שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו עִם הַמִּנְחָה לְיוֹסֵף, אָמַר (בראשית מג יא יד): "אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עָשׂוּ וְגוֹ' וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים וְגוֹ'". וּרְאֵה בְּרַשִּׁ"י: מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְפִלָּה - הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם. וּרְאֵה פֵּרוּשׁ הַמַּהַרְשַׁ"ל, הוּבָא בְּ"שִׂפְתֵי חֲכָמִים" שָׁם: כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו: אִם הוּא מֵעַצְמוֹ מַרְגִּיז עֲלֵיכֶם וּמֵצֵר אֶתְכֶם, אִם כֵּן, מִצַּד הַטֶּבַע תְּפַיְּסוּהוּ בַּפֵּרוֹת הַלָּלוּ וְכוּ', וְאָז אֵין חָסֵר אֶלָּא תְפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל וְכוּ'. וּרְאֵה בָּרַשְׁבָּ"ם (ב"ב קכג ד"ה זו תפלה): שֶׁזָּכָה יַעֲקֹב לִקְנוֹת הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו בִּתְפִלָּתוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו. דְּאַף שֶׁהָיָה רָאוּי לָזֶה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן בַּיְצִירָה, וּמִטַּעַם שֶׁעֵשָׂו בִּזָּה אוֹתוֹ, בְּכָל זֹאת הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה.
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לֹא נִתְרַפֵּא מִכְּבֵדוּת פִּיו כִּי לֹא הִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ
וְהוּבָא בָּרַמְבַּ"ן (פרשת שמות), שֶׁלְּכָךְ לֹא רִפָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מֵהַכְּבַד פֶּה, לְפִי שֶׁלֹּא בִקֵּשׁ. עַיֵּן שָׁם.
וְנוֹרָא לְהִתְבּוֹנֵן! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, צִיר שָׁלוּחַ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִגְאֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲבִיר דִּבְרֵי ה' לְפַרְעֹה וּלְעַם יִשְׂרָאֵל, נִשְׁאַר בְּמוּמוֹ - כִּכְבַד פֶּה - לְפִי שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ!
לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן הֻצְרְכָה תְּפִלָּה
וְכָךְ מוֹצְאִים בְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לט, מג): "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֵךְ אֹתָם מֹשֶׁה", וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י: אָמַר לָהֶם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'". וְלִכְאוֹרָה, לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל זֶה, וַהֲלֹא כְּבָר הִבְטִיחָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כה, ח): "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", וְהֵם עָשׂוּ הַכֹּל "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'"? אֶלָּא רוֹאִים מִכָּאן גַּם כֵּן, שֶׁאַף שֶׁעָשׂוּ הַכֹּל כִּדְבַר ה', עֲדַיִן צְרִיכִים עוֹד תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. וְכֵן בְּפָרָשַׁת שְׁמִינִי, שֶׁגַּם אַחֲרֵי הַקָּרְבָּנוֹת הֻצְרְכוּ עוֹד לִתְפִלָּה, עַיֵּן שָׁם פָּסוּק (ויקרא ט, כג) "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ'". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְהַמַּעֲמָדוֹת הֵם שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְלִים, דְּתָנוּ רַבָּנָן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְפַּלְלִים עַל קָרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא אֶחָד מֵהָעַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, צָרִיךְ אֶל הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן (לשון התולעת יעקב בהקדמה).
אֵלִיָּהוּ לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה
וְכֵן מָצִינוּ יְסוֹד זֶה גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מלכים א, יח), שֶׁלֹּא נַעֲנָה אֶלָּא בִתְפִלָּה, אַף שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם. וְהַגְּמָרָא בִּבְרָכוֹת (ו:, ט:) עַל דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁאָמַר (מלכים א' יח, לז): "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי", ב' פְּעָמִים - מְלַמֵּד, שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲנֵנִי שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ', וַעֲנֵנִי שֶׁתָּסִיחַ דַּעְתָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים הֵם וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם.
רוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּקִדּוּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים, כְּמוֹ זֶה, שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (סוף פ' יתרו), שֶׁכַּאֲשֶׁר קָרְאוּ לַבַּעַל, הִשְׁתִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ, כְּאִלּוּ אֵין בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א' יח, כט): "וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב", וְהָיוּ שָׁם עוֹד נִסִּים גְּלוּיִם בְּמִלּוּי הַתְּעָלָה עִם מַיִם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וְכֻלָּם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ (שם, לט): ה' הוּא הָאֱלֹקִים, ה' הוּא הָאֱלֹקִים", וּבְכָל זֹאת הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תְּחִלָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים, וְאַף אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה מֻחְזָק בְּתוֹר נְבִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּכָל זֹאת הָיָה גַּם כָּאן הֶכְרֵחַ לִתְפִלָּה. וְאַחַר שֶׁשָּׁחַט אֵלִיָּהוּ כָּל נְבִיאֵי הַבַּעַל, הֻצְרַךְ עֲדַיִן לִתְפִלָּה עַל בִּיאַת הַגְּשָׁמִים. אַף שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שם, א): לֵךְ הֵרָאֶה אֶל אַחְאָב וְאֶתְנָּה מָטָר וְגוֹ'", כָּתוּב (שם, מג): "וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה". - וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י, וּגְחִין לְאַרְעָא לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים, עַיֵּן שָׁם.
יָכוֹל לִהְיוֹת מוּכָן לְאָדָם גַּדְלוּת וְטוֹבָה רַבָּה, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ וְיִתְפַּלֵּל, לֹא יַשִּׂיג כְּלוּם
יִתָּכֵן אֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ הַבְטָחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, יט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְגוֹ'", וְחָזַר עַל זֶה עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יח, י): "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ וְגוֹ' וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", וּבְכָל זֹאת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגַּשֵּׁם בְּפֹעַל אֶלָּא עַל יְדֵי תְפִלָּה, כַּמְבֹאָר בָּזֶה. וּבְ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ (באו"ד שם): כִּי תְפִלָּתוֹ עַל אֲבִימֶלֶךְ הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לִפְקִידַת שָׂרָה, וְהַבְטָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן, וְהִזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָתָהּ שֶׁיִּפָּקֵד, וּמַהִי? תְּפִלָּה - שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, וּמִמֵּילָא הוּא יֵעָנֶה תְּחִלָּה, כָּאָמוּר שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה, וּבָזֶה נִתְקַיְּמָה הַבְטָחָתוֹ. כִּי כְשֶׁיִּרְצֶה ה' לְהֵטִיב, יַזְמִין הַמִּצְוֹת שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הִיא הַטּוֹבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, וְעַיֵּן שָׁם.
וְהַבֵּאוּר הוּא, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצְמַח בְּלִי גֶשֶׁם, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא זָרַע וְחָרַשׁ וְעָמַל הַרְבֵּה לְנַקּוֹת הַשָּׂדֶה מִכָּל הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים, וּבְכָל זֹאת, לְלֹא גֶשֶׁם לֹא יִצְמַח וְלֹא יֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ וַעֲמָלוֹ - כָּך אִי אֶפְשָׁר לֶהֱנוֹת מֵהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים לְלֹא תְפִלָּה. וְלָכֵן אַף שֶׁזָּכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה בְּמַעֲשָׂיו לְהַבְטָחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן, הָיָה מֻכְרָח עוֹד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. וְלָכֵן סִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל עַל אֲבִימֶלֶךְ, וּמִמֵּילָא יָכְלָה הַהַבְטָחָה לְהִתְקַיֵּם מִטַּעַם הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ הוּא נַעֲנָה תְּחִלָּה.
רַב אַסֵּי הִקְשָׁה: כְּתִיב (בראשית א, יב) "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא" - בַּשְּׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת, וּכְתִיב (שם ב, ה) "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" בְּעֶרֶב שַׁבָּת?! אִם כֵּן תֵּימַהּ, הֵיאַךְ נֶאֱמַר שֶׁכְּבָר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוֹצִיאָה הָאָרֶץ דֶּשֶׁא כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּיוֹם שִׁשִּׁי - וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ אֶלָּא, לוֹמֵד, שֶׁיָּצְאוּ דְשָׁאִים בְּיוֹם שְׁלִישִׁי וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח קַרְקַע, עַד שֶׁבָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְיָרְדוּ גְשָׁמִים וְצָמְחוּ. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים. וְרַב נַחְמָן בַּר פַּפָּא הַוְיָא לֵהּ הַהִיא גִּנָּתָא (גִּנָּה) שָׁדֵי בֵהּ (זָרַע בָּהּ) בִּזְרָנֵי (זְרָעִים) וְלֹא צָמַח, בָּעָא רַחֲמֵי (בִּקֵּשׁ רַחֲמִים) אָתָא מִטְרָא (בָּא הַגֶּשֶׁם) וְצָמַח, אָמַר: הַיְנוּ דְּרַב אַסֵּי (חולין ס:).
אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם לְלֹא תְּפִלָּה
וְכֵן כָּתַב בְּסֵפֶר "אוֹר יְחֶזְקֵאל: "כְּרֻם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם" (תהלים יב, ט) - דְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהֶן, (ברכות י) - זֶה תְּפִלָּה. וְעַיֵּן בְּרַשִּׁ"י שָׁם שֶׁעוֹלָה לַמָּרוֹם. וְהַדְּבָרִים צְרִיכִים בֵּאוּר, וְכִי מַה הַמַּעֲלָה הַמְיֻחֶדֶת הַנִּמְצֵאת בִּתְפִלָּה, וְכִי רַק הַתְּפִלָּה עוֹלָה לַמָּרוֹם, וַהֲלֹא כָּל הַמִּצְוֹת עוֹלִים לַמָּרוֹם? וּנְבָאֵר בָּזֶה כַּמָּה אֳפָנִים;
רֵאשִׁית, יֵשׁ לוֹמַר בָּזֶה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל דָּבָר, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בִּתְפִלָּה. נֶאֱמַר גַּבֵּי אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם שֶׁבִּקֵּשׁ (בראשית כד, יב): "וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם", וְאִיתָא בַּחֲזַ"ל (בראשית רבה ס, ב): הַכֹּל צְרִיכִין לְחֶסֶד, שֶׁאֲפִלּוּ אַבְרָהָם, שֶׁהַחֶסֶד מִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, נִדּוֹן לְחֶסֶד. וְכָתַב הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" בְּפֶרֶק א', שֶׁכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם, בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְמוּטָב, הֵם סַכָּנָה גְּדוֹלָה לָאָדָם, וְרַק חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּילִים אוֹתוֹ מִכָּל רָע שֶׁיַּגִּיעַ לְאַחֲרִיתוֹ הַטּוֹבָה. "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ" (תהלים לג, ד) - אַף שֶׁהַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מִכָּל מָקוֹם, לְלֹא חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּלְאָה הָאָרֶץ, אֵין קִיּוּם כְּלָל לַבְּרִיאָה.
וּמִכֵּיוָן שֶׁדָּרוּשׁ לְהַצְלָחַת הָאָדָם חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חַיָּב לְבַקֵּשׁ וְלִשְׁאֹף לְהַשָּׂגַת הַחֶסֶד, כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּבְּרִיאָה: כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. כְּדֵי לְהַשִּׂיג רַחֲמִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיָּב לִהְיוֹת בְּעַצְמוֹ מִבַּעֲלֵי הָרַחֲמִים. וְכֵן הָכָא - לְלֹא בַקָּשַׁת הַחֶסֶד, לֹא יִזְכֶּה לַחֲסָדָיו. וּבַקָּשַׁת הַחֶסֶד הוּא עִנְיַן הַתְּפִלָּה. וּמֵעַתָּה יְבֹאַר מַדּוּעַ הַתְּפִלָּה עוֹמֶדֶת בְּרוּם עוֹלָם, כִּי הֶכְרֵחִית הִיא לְהַצְלָחָתוֹ. וּרְאֵה עַד הֵיכָן מַגַּעַת כֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֲזַ"ל (דברים רבה ב, א) לְגַבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ זְכֻיּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְהֻצְרַךְ לִתְפִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכַנֶּאֱמַר (דברים ג, כג): "וָאֶתְחַנַּן אֶת ה'", וְהַיְנוּ, כַּנִּתְבָּאֵר, דְּלִזְכּוֹת לְחֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֻצְרַךְ לְבַקָּשַׁת הַחֶסֶד, וּבְלַאו הָכִי אֵינוֹ זוֹכֶה. וְלָכֵן רַק עַל ידֵי הַ"וָּאֶתְחַנַּן", שֶׁהִרְבָּה בִּתְפִלָּה כְּמִנְיַן וָאֶתְחַנַּן, זָכָה לְפָחוֹת לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
שָׁנִינוּ בְּאָבוֹת (ב, יח): הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ הֶחָסִיד יַעְבֵּ"ץ שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה, וְתֹכֶן דְּבָרָיו שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה הֶכְרֵחִי הוּא, וְכִדְחָזִינָן בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁהֵם צֹרֶךְ הַגּוּף, וְכָל עִנְיְנֵי הַמָּזוֹן הֵם לְתוֹעֶלֶת הָאָדָם. מִכָּל מָקוֹם, לְלֹא לֶחֶם וּמַיִם אֵין כְּלָל אֶפְשָׁרוּת קִיּוּם לַחַיִּים, וְאִלּוּ יְמַלֵּא בֵיתוֹ בְּכֶסֶף וְזָהָב לְלֹא לֶחֶם, וַדַּאי שֶׁיָּמוּת בְּרָעָב. כֵּן הוּא אַף בְּעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת - כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּם הֵם דַּרְכֵי הַנֶּפֶשׁ, אָמְנָם לוּלֵא הַמִּצְוֹת הָרָמוֹת הָאֵלּוּ, אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בִּלְעָדָם, וְלָכֵן אִם פּוֹשֵׁעַ בְּאֵלֶּה, רָע וָמָר חֶלְקוֹ. וְהַיְנוּ, כַּנִּתְבָּאֵר, דְּהֵם רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל הַצְלָחַת הָאָדָם, וּמִבִּלְעֲדֵיהֶם אֵין תִּקְוָה לִזְכּוֹת לָאַחֲרִית הַנִּרְצֵית. וּבֶאֱמֶת דָּבָר נוֹסָף יֵשׁ בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי קְרִיאַת שְׁמַע יְסוֹדָהּ קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁהוּא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּחוֹבַת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן עִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּבַקֵּשׁ קִיּוּם כָּל צְרָכָיו מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה יְסוֹד הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַהַכָּרָה שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וּמִבִּלְעֲדָיו לֹא יִזְכֶּה לִמְאוּמָה. וְלָכֵן עוֹמֶדֶת הַתְּפִלָּה בְּרוּם הָעוֹלָם, שֶׁהִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה וְהַהַשְׁגָּחָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ב - תכלית התפלה - להשריש האמונה בקרבנו, שהשם יתברך כל יכול
עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁתַּכְלִית הַתְּפִלָּה הִיא רַק לְצֹרֶךְ הַשְׁרָשַׁת הָאֱמוּנָה בְּקִרְבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט בָּעוֹלָם, וְרַק אֵלָיו פּוֹנִים, וְרַק מִמֶּנּוּ מְבַקְשִׁים, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לְהוֹשִׁיעַ מִבִּלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְתַכְלִית הַתְּפִלָּה הִיא לֹא בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲנֶה לְבַקָּשָׁתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ שֶׁתֵּעָשֶׂה בַקָּשָׁתוֹ וְיִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, אוּלָם לֹא זוֹ הַתַּכְלִית.
וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר "בֵּית אֱלֹקִים" לְהַמַּבִּי"ט זַ"ל:
וְאֶפְשָׁר שֶׁהוֹרוּ לָנוּ כָּאן עִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתְּפִלָּה, וְהוּא - שֶׁלֹּא יָשִׂים אָדָם מְגַמַּת פָּנָיו כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל שֶׁתִּשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות לב:) : סוֹף בָּא לִידֵי כְאֵב לֵב, כְּדִכְתִיב (משלי יג, יב) : "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב". וְאָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא (ברכות לו) : כָּל הַמִּתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה - יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כז, יד) : "קַוֵּה אֶל ה' וְגוֹ' וְקַוֵּה אֶל ה'". כִּי לֹא הָיְתָה תַּכְלִית הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁיֵּעָנֶה, אֶלָּא לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין בָּעוֹלָם לְמִי שֶׁרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא לָאֵל יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכִּיר שֶׁהוּא חָסֵר מִכֹּל וָכֹל בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיְּמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ. וּמְסַפֵּר לְפָנָיו חֶסְרוֹנוֹתָיו, לְהוֹרוֹת זֶה הָעִנְיָן, וְסוֹף הַשָּׂכָר לָבֹא. אֲבָל לֹא שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה לְתַכְלִית הַשָּׂגַת הַמְבֻקָּשׁ, שֶׁנִּרְאֶה, חַס וְחָלִילָה, שֶׁאִם הָיָה יָדוּעַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲנָה בְּאוֹתָהּ הַתְּפִלָּה, לֹא הָיָה אוֹמֵר אוֹתָהּ.
הָעוֹלָה מִדְּבָרָיו, שֶׁאָכֵן הַתְּפִלָּה בְּוַדַּאי פּוֹעֶלֶת יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים לַמְבַקֵּשׁ, אוּלָם הַכַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא כְּדֵי לְחַדֵּד וּלְיַשֵּׂם הַתְּלוּת בַּה', וִיכַוֵּן לְנַצֵּל בְּעָיוֹתָיו וְצָרוֹתָיו כְּדֵי לָחוּשׁ בְּמוּחָשִׁיּוּת אֶת תְּלוּתוֹ בַּה', וּבְכָךְ יַרְוִיחַ כִּפְלַיִם, גַּם יַשִּׂיג הַדְּבֵקוּת וְהָאֱמוּנָה בַּה', וְגַם יִתְמַלְּאוּ בַּקָּשׁוֹתָיו.
וּבָזֶה יְתֹרַץ דָּבָר קָשֶׁה בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה. שֶׁנִּרְאֶה דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן וְנָאֶה לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אַחַת כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אִם יִשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹשׁ, יֶחֱרֶה לוֹ עַל הַשּׁוֹאֵל. כִּי אִם הָיָה רוֹצֶה הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁלִים לוֹ שְׁאֵלָתוֹ, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָּה הָיָה מַשְׁלִים חֶפְצוֹ. וְאִם כֵּן, הַהֶפְצֵר הוּא דָּבָר מוֹתָר וּמַזִּיק לְהַשְּׁאֵלָה. וַאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְלִים לָאֵל בְּכָל יוֹם, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם, תְּפִלָּה אַחַת - שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁתִּקְנוּ. וְגַם כִּי אֵין אֲנַחְנוּ נַעֲנִים בְּרֻבָּם, אֵין אָנוּ נִמְנָעִים מִלְּאָמְרָם בְּכָל יוֹם. אֶלָּא שֶׁכַּוָּנַת הַתְּפִלָּה הִיא, לְהַכִּיר וּלְהוֹרוֹת כִּי אֵין בָּעוֹלָם לְמִי שֶׁרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל כִּי אִם לָאֵל יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אָדוֹן לְכָל הָעוֹלָם, וְשֶׁאֲנַחְנוּ חֲסֵרִים מִכַּמָּה דְּבָרִים הַמֻּזְכָּרִים בַּתְּפִלָּה, וְאָנוּ זוֹכְרִים אוֹתָם לְפָנָיו, כְּדֵי שֶׁנַּכִּיר שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְסַפֵּק צְרָכֵינוּ וּלְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרוֹתֵינוּ כִּי אִם הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְעָלָיו אָנוּ מַשְׁלִיכִים יְהָבֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבוֹתֵינוּ בְּהִתְפַּלֵּל עַל הַכַּוָּנָה הַזֹּאת, וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, אִם לְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ אִם הִיא הֲגוּנָה אִם לָאו.
וְכָתַב בַּעַל הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" (ש"ח פ"ט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
וְרָאוּי לְךָ, אָחִי, שֶׁתֵּדַע כִּי כַוָּנָתֵנוּ בַּתְּפִלָּה אֵינָהּ, כִּי אִם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱלֹקִים וּכְנִיעָתָהּ לְפָנָיו, וּלְרוֹמֵם לַבּוֹרֵא וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לוֹ, וּלְהַשְׁלִיךְ כָּל יְהָבֵנוּ אֵלָיו.
וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת בֹּא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
וְכַוָּנַת כָּל הַמִּצְוֹת - שֶׁנַּאֲמִין בָּאֵל וְנוֹדֶה אֵלָיו שֶׁהוּא בְרָאָנוּ. וְהִיא כַוָּנַת הַיְצִירָה, שֶׁאֵין לָנוּ טַעַם אַחֵר בַּיְצִירָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאֵין לָעֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹנִים חֵפֶץ, מִלְּבַד זֶה שֶׁיֵּדַע הָאָדָם וְיוֹדֶה לָאֵל שֶׁבְּרָאוֹ. וְכַוָּנַת רוֹמְמוּת הַקּוֹל בִּתְפִלּוֹת, וְכַוָּנַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּזְכוּת תְּפִלַּת רַבִּים, זֶהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִבְנֵי אָדָם מָקוֹם יִתְקַבְּצוּ וְיוֹדוּ לָאֵל שֶׁבְּרָאָם וְהִמְצִיאָם, וִיפַרְסְמוּ זֶה, וְיֹאמְרוּ לְפָנָיו: בְּרִיּוֹתֶיךָ אֲנָחְנוּ. וְזוֹ כַּוָּנָתָם בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה" (יונה ג, ח) , מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁתְּפִלָּה צְרִיכָה קוֹל חֲצִיפָא נְצַח לִכְשֵׁירָא (ירושלמי תענית פ"ב) . וּפֵרֵשׁ בְּ"קָרְבַּן הָעֵדָה": כְּמוֹ בָּעוֹלָם - הֶחָצוּף מְנַצֵּחַ לֶעָנָו וְכָשֵׁר - כָּל שֶׁכֵּן כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מוֹעִיל וְרָצוּי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם בְּחָזְקָה, אַף שֶׁנִּרְאֶה כַּחֲצִיפוּת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְעַל כֵּן, חוֹבָה גְּדוֹלָה עָלֵינוּ לְנַצֵּל הָאֶפְשָׁרוּת לְנַצֵּחַ אֶת הָרָע עַל יְדֵי תְפִלָּה בְּחָזְקָה.
וּבָזֶה פֵּרַשְׁתִּי בְּס"ד פָּסוּק "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא), "עֹז" מִלְּשׁוֹן עַזּוּת, וּקְאָמַר "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" - נָתַן ה' לְעַמּוֹ רְשׁוּת לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹפֶן הַנִּרְאֶה כְּחֻצְפָּה, כַּמּוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי לְעֵיל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעַזּוּת סִימָנָהּ חֻצְפָּה וּמַחֲלֹקֶת, הֵפֶךְ הַשָּׁלוֹם - עִם כָּל זֶה "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם", לוֹמַר: אַל תַּחֲשֹׁב שֶׁהַבַּקָּשָׁה בִּתְפִלָּה שׁוּב וְשׁוּב גּוֹרֵם לְרָגְזוֹ יִתְבָּרַךְ וּמָאוּס עָלָיו, אֶלָּא לְהֵפֶךְ - בָּזֶה מְבָרְכֵנוּ ה' בְּשָׁלוֹם, כִּי חֶפְצוֹ בָּזֶה וְזֶה רְצוֹנוֹ.
וְכַוָּנָתֵנוּ, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים וּפִיּוּס לַה', וּמַה שֶׁאָמַרְנוּ לְשׁוֹן "עַזּוּת וְחֻצְפָּה" הַיְנוּ מִצַּד עֶצֶם זֶה שֶׁחוֹזֵר הָאָדָם עַל בַּקָּשָׁתוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁזֶּה נִרְאֶה כְּעַזּוּת וְחֻצְפָּה, עַל כָּךְ אֵין לָחוּשׁ, אוּלָם אֵין הַכַּוָּנָה חָלִילָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם בִּלְשׁוֹן עַזּוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים.
ג - עוד מתכלית כונת התפלה - כדי שיתאדק הקשר בינו להקדוש ברוך הוא.
עוֹד חֶסֶד גָּדוֹל יֵשׁ בְּמִצְוַת הַתְּפִלָּה, שֶׁצִּוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו, וְהוּא, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אָדָם וּמִתְחַנֵּן, וְנֶעֶשְׂתָה בַקָּשָׁתוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ אֹזֶן שׁוֹמַעַת וּמַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנָיו, הֲרֵי שֶׁבָּזֶה מִתְחַזֶּקֶת אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה וְהַשִּׂמְחָה וְהָאַהֲבָה לַה' יִתְבָּרַךְ.
אִיתָא בַּחֲזַ"ל (יומא פ"ו ע"א), שֶׁשָּׁאַל רַשְׁבִּ"י לְתַלְמִידָיו מַדּוּעַ לֹא הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם בְּחֹדֶשׁ אוֹ בְשָׁבוּעַ לְצֹרֶךְ כָּל הַחֹדֶשׁ, אֶלָּא כָּל יוֹם וָיוֹם? וְעָנָה לָהֶם, שֶׁאִם הָיָה הַמָּן יוֹרֵד פַּעַם בְּחֹדֶשׁ, הָיָה הָאָדָם מְקַבֵּל פְּנֵי אָבִיו פַּעַם בְּחֹדֶשׁ. אַךְ כְּשֶׁיָּרַד הַמָּן בְּכָל יוֹם, יָרֵא הָיָה כָּל אָדָם מַה יִּהְיֶה מָחָר עִם בָּנָיו שֶׁלֹּא יָמוּתוּ, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם. הֲרֵי שֶׁמַּטְּרַת הַתְּפִלָּה לִצֹּר קֶשֶׁר בֵּין הָאָדָם לַבּוֹרֵא, בִּתְחִנָּה בִּתְחִלָּה, וּבְהוֹדָאָה לְבַסּוֹף, וְהַתּוֹצָאָה - אַהֲבַת ה'.
מָשָׁל לְבֵן שֶׁמֻּרְגָּל לְטוֹבוֹת, וְאֵין מוֹסִיף אַהֲבָה עַל אַהֲבָתוֹ לְאָבִיו עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁמַּשְׁפִּיעַ עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁהִתְרַגֵּל לָהֶם, אֵימָתַי יֵדַע וְיָבִין בֵּן זֶה לְהַעֲרִיךְ טוֹבוֹת אָבִיו? רַק לְאַחַר שֶׁיֻּפְסְקוּ, יֵדַע לְהוֹסִיף אַהֲבָה. וְכָל שֶׁכֵּן אָנוּ, שֶׁהַטּוֹבוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ, הֵם מֻבְלָעוֹת בְּדֶרֶךְ טֶבַע וְנִסְתָּרוֹת, וְאֵין לָנוּ נִסִּים גְּלוּיִים. וְהַרְבֵּה טוֹעִים, שֶׁכֹּחָם וְעֹצֶם יָדָם עָשׂוּ לָהֶם אֶת הַחַיִל. לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֵעַ הַטּוֹב מֵהָאָדָם, וְזֶה לְטוֹבָתוֹ, לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן, וּלְבַסּוֹף מַחֲזִיר לוֹ הַשֶּׁפַע. וּבָזֶה הָאָדָם מוֹסִיף אַהֲבָה לַבּוֹרֵא, וּמִתְחַזֶּקֶת אֱמוּנָתוֹ.
וְכֵן אִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה עַל פָּסוּק (שמות יד, י) "וּפַרְעֹה הִקְרִיב", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מֻקָּפִין מִשְּׁלֹשָׁה רוּחוֹת; הַיָּם סוֹגֵר, וְהַשּׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'". וְלָמָּה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן. אָמַר ריב"ל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ, וְהָיְתָה בַּת מְלָכִים צוֹעֶקֶת לוֹ, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַצִּילֵנִי מִיַּד הַלִּסְטִים. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְהִצִּילָהּ. לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לִשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, הָיָה מִתְאַוֶּה שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ, וְלֹא הָיְתָה רוֹצָה. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? גֵּרָה בָהּ הַלִּסְטִים, כְּדֵי שֶׁתִּצְעַק וְיִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ הַלִּסְטִים, הִתְחִילָה צוֹעֶקֶת לַמֶּלֶךְ. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה, לִשְׁמֹעַ קוֹלֵךְ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם, הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג): "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וְגוֹ' וַיִּזְעָקוּ", מִיָּד - (שם, כה) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיאָן מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָם פַּעַם אַחֶרֶת, וְלֹא הָיוּ רוֹצִין. מֶה עָשָׂה? גֵּרָה לְפַרְעֹה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב", מִיָּד - "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכָךְ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ קוֹלְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יד): "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וְגוֹ'" - הַשְׁמִיעִינִי קוֹל אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא "הַשְׁמִיעִנִי אֶל קוֹלֵךְ", אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם [שֶׁקּוֹל הַהוּא הָיָה קוֹל הַיּוֹצֵא מֵעֹמֶק הַלֵּב], לְכָךְ כְּתִיב "הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ". כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלְלוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, כְּבָר קָדְמָה תְפִלָּתָן שֶׁל בָּנַי וְכוּ'. עַד כָּאן.
וּבֵאֵר הַמַּשְׁגִּיחַ רִבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, שֶׁמִּכָּאן נִרְאֶה הַהֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁאָנוּ רְגִילִים לַחֲשֹׁב בִּיסוֹד הַתְּפִלָּה; שֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהַתְּפִלָּה אֵינָהּ אֶלָּא בַקָּשַׁת רַחֲמִים וְהַצָּלָה מִן הַצָּרָה, וְהַלְוַאי לֹא בָאָה הַצָּרָה וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ בִּתְפִלָּה. אוּלָם, הָאֱמֶת הִיא, שֶׁתְּפִלָּה הִיא יוֹתֵר מִכָּךְ - הִיא לִכְשֶׁעַצְמָהּ מַטָּרָה אֲשֶׁר פּוֹעֶלֶת בְּאֹפֶן יָשִׁיר לְקִיּוּם הָעוֹלָם, וְיוֹצֶרֶת מַצָּב שֶׁל "רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'". וְכָל כָּךְ חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁלִּפְעָמִים בָּאָה הַצָּרָה עֲבוּר הַתְּפִלָּה. וְהַלְוַאי וְהָיוּ מִתְפַּלְלִים קֹדֶם כָּרָאוּי, וְלֹא הָיְתָה בָּאָה הַצָּרָה כְּלָל, מֵאַחַר וְהַתְּפִלָּה מַטָּרָה לְעַצְמָהּ, וְלֹא רַק סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מֵהַצָּרוֹת. וּכְמוֹ דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ בִּגְלַל שֶׁאָכַל וְלָכֵן צָרִיךְ לְבָרֵךְ - רַק בִּגְלַל שֶׁרוֹצִים שֶׁיְּבָרֵךְ, נוֹתְנִים לוֹ מָזוֹן שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ. עַד כָּאן.
וְזֹאת הַכַּוָּנָה בְּכָךְ שֶׁמֵּצִיק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָאָדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְפֶּה מִלָּחוּשׁ אֶת תְּלוּתוֹ בַּבּוֹרֵא, וְאַדְרַבָּא, קָשֶׁה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהָצִיק לָאָדָם, שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר - שְׁכִינָה גַּם בְּצַעַר, אוּלָם עוֹשֶׂה זֹאת הַקָּבָּ"ה לְטוֹבַת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַסּוֹחֵף לְשִׁכְחַת ה'.
וּפָשׁוּט שֶׁעִקַּר הַכַּוָּנָה כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וְנִצְעַק לֹא לְשֵׁם צַעֲקָתֵנוּ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁבָּזֶה שֶׁנִּתְפַּלֵּל אֵלָיו הֲרֵי שֶׁבָּזֶה אָנוּ מִתְקַשְּׁרִים אֵלָיו, וְנִשְׁלָם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה שֶׁיְּהֵא הִתַּלּוּת שֶׁלָּנוּ בּוֹ בִּלְבַד.
וּבָזֶה הִסְבִּירוּ חַכְמֵי הַמּוּסָר קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה, וְהִיא: מֵאַחַר וְהַנָּחָשׁ הָיָה הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל בְּקִלְקוּל הָעוֹלָם, מַדּוּעַ נֶעֱנַשׁ בַּפָּחוֹת שֶׁבָּעֹנֶשׁ. שֶׁהֲרֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן נֶעֱנַשׁ חֲמוּרוֹת; "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"; "וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב". חַוָּה נֶעֶנְשָׁה כְּמוֹ כֵן בְּאֹפֶן חָמוּר; "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים" וְכוּ'. וְאִלּוּ הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הַגּוֹרֵם הַגָּדוֹל לַקִּלְקוּל - מֶה עָנְשׁוֹ? "עָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית ג, יד-יט), שֶׁלִּכְאוֹרָה בְּרָכָה הִיא לוֹ שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּיִן לוֹ, בְּכָל מָקוֹם נִזּוֹן מֵהֶעָפָר וְדַיּוֹ. אֲבָל לְפִי הַנַּ"ל מוּבָן; "הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם" (תהלים קד, כא), "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ" (שם קמה, טו), כָּל הַנִּבְרָאִים קְשׁוּרִים וַאֲדוּקִים בְּקֶשֶׁר חָזָק עִם הַקָּבָּ"ה בְּבַקָּשַׁת מְזוֹנוֹתֵיהֶם וְצָרְכֵיהֶם, וְאַדְרַבָּא, זוֹ מַטְּרַת הַקֹּשִׁי, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח הָאָדָם אֶת בּוֹרְאוֹ. אֲבָל הַנָּחָשׁ נִתְקַלֵּל בְּנִתּוּק הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם בּוֹרְאוֹ כְּלָל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם מְצוּיִן מְזוֹנוֹתָיו וְאֵין הוּא נִצְרָךְ לְהָרִים עֵינָיו לְבוֹרְאוֹ, וְכִבְיָכוֹל אֵין לַבּוֹרֵא רָצוֹן בּוֹ וּבְבַקָּשׁוֹתָיו וְהִזְמִין לוֹ הַכֹּל מֵרֹאשׁ, כְּאוֹמֵר: לֵךְ מֵעָלַי, אֵין בִּרְצוֹנִי לִרְאוֹת פָּנֶיךָ לְעוֹלָם. וְאֵין לְךָ קְלָלָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
ד - בתפלה מתקימת תכלית רצון ה' יתברך בבריאה
כּוֹתֵב הָרַמְחַ"ל בְּ"דַעַת תְּבוּנוֹת", כִּי דַרְכֵי הַנְהָגַת ה' יִתְבָּרַךְ וְסִבּוֹת הַנְהָגָתוֹ כָּךְ אוֹ כָךְ אֶת עוֹלָמוֹ; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק וְרָע לוֹ; וְכֵן כָּל עִנְיְנֵי הַהַנְהָגָה - נֶעֱלָמִים מֵאִתָּנוּ וְנִשְׂגָּבִים מִשִּׂכְלֵנוּ הַדַּל. אוּלָם זֹאת עָלֵינוּ לְבָרֵר בְּלִבֵּנוּ וּלְאַמֵּת אֶצְלֵנוּ יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל דַּרְכֵי הַהַנְהָגָה, וּכְאָמְרוֹ (מלאכי ג, ו): "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי". אַף שֶׁרוֹאִים שִׁנּוּיִים בַּהַנְהָגָה - חֶסֶד, דִּין, רַחֲמִים, וְכוּ', אֲבָל גַּבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין שִׁנּוּי, וְהוּא יָחִיד וּמְיֻחָד, וּמִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הַכֹּל.
וְזֶה תֹּכֶן דְּבָרָיו: וְתַכְלִית כָּל הַהַצְלָחָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ לְיִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבֹא, הוּא שֶׁיִּתְבָּרֵר לְעֵינֵי הַכֹּל יִחוּדוֹ, שֶׁהוּא יָחִיד, וּמִמֶּנּוּ כָּל הַסִּבּוֹת וְסִבּוֹת לַסִּבּוֹת. וְדָבָר זֶה נִזְכַּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים: "וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיה ב, יא), "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית הַנִּשְׂגָּבָה הַזּוֹ, שֶׁתִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, כְּבָר בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ בַּגָּלוּת, וַדַּאי שֶׁאֵין קֵץ לִשְׂכָרוֹ. וְזֶה מַשִּׂיג הָאָדָם עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, בִּהְיוֹתוֹ קוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ, וְאֵין לוֹ לִפְנוֹת אֶלָּא לַה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
וְזֶה אָמַר הַמַּשְׁגִּיחַ רִבִּי יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין, נִכְתַּב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה", עַל בֵּאוּר הַפָּסוּק "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) בַּמִּדְרָשׁ: וְיֵשׁ לְךָ מֶקַח, שֶׁמִּי שֶׁמְּכָרוֹ נִמְכַּר עִמּוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מָכַרְתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי, כִּבְיָכוֹל נִמְכַּרְתִּי עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה". [וּבְמָקוֹם אַחֵר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְיִקְחוּ תְּרוּמָה אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא - "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" - אוֹתִי אַתֶּם לוֹקְחִים.] מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה, בָּא אַחַד הַמְּלָכִים וּנְטָלָהּ. בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לוֹ לְאַרְצוֹ וְלִטֹּל לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: בִּתִּי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ יְחִידִית הִיא, לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לְךָ אַל תִּטְּלָהּ אֵינִי יָכוֹל, לְפִי שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ. אֶלָּא זוֹ טוֹבָה עֲשֵׂה לִי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, קִיטוֹן [חֶדֶר] אֶחָד עֲשֵׂה לִי שֶׁאָדוּר אֶצְלָכֶם, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת בִּתִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל - נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה, לִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה אֵינִי יָכוֹל, לוֹמַר לָכֶם אַל תִּטְּלוּהָ אֵינִי יָכוֹל. אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים, בַּיִת אֶחָד עָשׂוּ לִי שֶׁאָדוּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהַבֵּאוּר בָּזֶה, שֶׁהַתּוֹרָה בִּכְלָלָהּ כְּבָר מְסוּרָה לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּדְרָשׁ (שם, אות ז) עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ד) "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה" - אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא יְרֻשָּׁה וְכוּ', וְשֶׁאֵין בָּזֶה כָּל כָּךְ קֹשִׁי לְהַשִּׂיגָהּ. וְיִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים, וְחִבָּה יְתֵרָה לָהֶם שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה, יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגָהּ, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר נִתְּנָה לָהֶם. אֲבָל עִקַּר הַיְגִיעָה וְהֶעָמָל הוּא, לַעֲשׂוֹת הַקִּיטוֹן אֶחָד בְּעַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹכֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: בַּיִת אֶחָד עָשׂוּ לִי שֶׁאָדוּר בְּתוֹכוֹ, וְזֶה צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ. זֶהוּ הַיִחוּד שֶׁמְּבָאֵר הַ"דַּעַת תְּבוּנוֹת" שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵר, וְזֶה הָיָה בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ. וְעַתָּה בָּאָה עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹמָם, כִּי בִתְפִלָּה מְבָרֵר הָאָדָם עִנְיַן הַיִּחוּד שֶׁאֵין זוּלָתוֹ, וְאֵין מוֹנֵעַ אֵלָיו, וְאֵין שׁוּם כֹּחַ שֵׁנִי, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְאֵין שׁוּם דָּבָר נוֹלָד בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא מֵרְצוֹנוֹ וּמִיָּדוֹ, וְלֹא בְמִקְרֶה וְלֹא בְטֶבַע וְלֹא בְמַזָּל, אֶלָּא הוּא שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהּ, וְגוֹזֵר כֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים עַד סוֹף כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְשֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ כְּלָל וְעִקָּר, וְהַכֹּל תָּלוּי רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹלֵט בִּיכָלְתּוֹ הַבִּלְתִּי מְתֻכְלָת, "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד" (תהלים לג, ט), וּבְלִי רְצוֹנוֹ אֵין שׁוּם מְצִיאוּת וַהֲוָיָה וְקִיּוּם לְשׁוּם נִבְרָא. עַד כָּאן.
וְכָאָמוּר בְּשֵׁם הָרַמְחַ"ל שֶׁזֶּה כָּל תַּכְלִית הַהַצְלָחָה שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַבְטִיחַ לְיִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבֹא, וְהִיא שֶׁיִּתְבָּרֵר לְעֵינֵי הַכֹּל יִחוּדוֹ. כְּלוֹמַר, שֶׁכָּל צִפִּיָּתֵנוּ לַגְּאֻלָּה וְלֶעָתִיד הַמָּלֵא טוֹבוֹת וִישׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת וּשְׂכַר הַצַּדִּיקִים וְעוֹד וְעוֹד, זֶה עֲדַיִן לֹא תַכְלִית הַהַצְלָחָה וְהַהֲטָבָה שֶׁה' מַבְטִיחַ לָנוּ. אֶלָּא תַּכְלִית הָעֹנֶג וְהַהֲטָבָה הַמֻּבְטַחַת הִיא, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע מִיִּחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהָבִין בְּדַעַת בְּרוּרָה וּנְקִיָּה אֲשֶׁר אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְזֶה שְׂכָרֵנוּ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁנִּזְכֶּה לוֹ לֶעָתִיד. וְיָכוֹל הָאָדָם לִזְכּוֹת לְמֵעֵין זֶה כְּבָר קֹדֶם הַגְּאֻלָּה, וְזֶה עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁבָּזֶה מִתְבָּרֵר וּמִתְאַמֵּת אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם הַגְּאֻלָּה הוּא בִּזְעֵיר אַנְפִּין, וּלֶעָתִיד נִזְכֶּה לָזֶה בְּמִלּוּאוֹ. וּכַמּוּבָן, לְפִי מַה שֶּׁטָּרַח אָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְהַשִּׂיג יִחוּדוֹ, וְהַיְנוּ עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה כָּאָמוּר - כֵּן יִזְכֶּה בְּיֶתֶר שְׂאֵת לֶעָתִיד לָבֹא לְהַשִּׂיג סוֹד יִחוּדוֹ.
ה - התפלה מביאה לידי מדת הכניעה
בְּסוֹף הַתּוֹכָחָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ויקרא כו, מא): "אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְגוֹ'". וּבְיַלְקוּט שָׁם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָע לִבָּם וְכוּ', מִיָּד מְרַחֲמִין עֲלֵיהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר "אוֹ אָז וְגוֹ'". וּבְ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאוֹמְרוֹ "אוֹ אָז" פֵּרֵשׁ, שֶׁיִּתְלוּ הֲבָאָתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְכוּ' כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְכוּ', שֶׁעַל יְדֵי הַכְנָעָה לְבַד יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְמֵרוּק אַחֵר, עַל דֶּרֶךְ אוֹמְרוֹ (מלכים א' כא, כט): "הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב". וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, וְהוּא אוֹמְרוֹ (שם): "אָז יִכָּנַע וְגוֹ' וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמָרַן הַמַּשְׁגִּיחַ ר' יְחֶזְקֵאל לֵוִינְשְׁטֵיין זַ"ל הָיָה אוֹמֵר, שֶׁרוֹאִים שֶׁכָּל הַתּוֹכָחָה בָּאָה רַק בִּגְלַל שֶׁאֵינָם נִכְנָעִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה הָיָה הַתְּבִיעָה לְפַרְעֹה (שמות י, ג): "עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי", וּבְרַשִּׁ"י זַ"ל: לִהְיוֹת עָנִי וְשָׁפָל מִפָּנָי. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּפַרְעֹה זֶה - יֵצֶר הָרָע, כַּמּוּבָא בְּאִגֶּרֶת הַמּוּסָר מֵהָרַמְבָּ"ם זַ"ל לִבְנוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְיֵשׁ לְךָ, בְּנִי, לָדַעַת, כִּי פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הוּא יֵצֶר הָרָע בֶּאֱמֶת. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְיוֹצֵא מִזֶּה, שֶׁעִקַּר הָרָע הוּא הַגַּאֲוָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִכָּנַע, וְלָכֵן בָּאִים עָלָיו הַיִּסּוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁנִּכְנָע, נִגְאָל וְנִפְטָר מֵהֶם. וּבִתְפִלָּה יָכוֹל לָבוֹא לְהַכְנָעָה, כִּי עִקַּר מַהוּת הַתְּפִלָּה הִיא הַכְנָעָה, כַּמְבֹאָר בְּ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" (ש"ח ח"ט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְרָאוּי לְךָ, אָחִי, שֶׁתֵּדַע, כִּי כַוָּנָתֵנוּ בַּתְּפִלָּה אֵינָהּ כִּי אִם כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱלֹקִים וּכְנִיעָתָהּ לְפָנָיו עִם רוֹמְמוּתָהּ לְבוֹרְאָהּ. וּפֵרֵשׁ בְּ"מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּתְּפִלָּה הִיא מַכְנַעַת עַצְמָהּ אֶל הָאֱלֹקִים, וְגַם בָּזֶה הִיא מְרוֹמֶמֶת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'.
וְעִנְיַן הַתְּפִלָּה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע הָאָדָם לְבוֹרְאוֹ, וְזֶהוּ עִקַּר מִצְוַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ"ם, עַיֵּן שָׁם. וּבְ"טוּב הַלְּבָנוֹן" מְבָאֵר: עִם רוֹמְמוּתָהּ לְבוֹרְאָהּ, שֶׁאָנוּ מְנַשְּׂאִים וּמְרוֹמְמִים אֶת בּוֹרְאֵנוּ בִּכְדֵי שֶׁנִּכָּנַע אֵלָיו מְאֹד, עַיֵּן שָׁם. וּמַמְשִׁיךְ הַ"חוֹבַת הַלְּבָבוֹת": כָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הָעִנְיָנִים שֶׁצְּרִיכִים לָהֶם רֹב בְּנֵי אָדָם הַנִּרְאֶה חֶסְרוֹנָם בָּהֶם אֶל הָאֱלֹקִים וּכְנִיעָתָם בַּעֲבוּרָם וְכוּ', וְיִרְאֶה מִמֶּנָּה בְּסַדְּרָהּ מֵעִנְיְנֵי הַתְּפִלָּה בִּלְבַד הַכְּנִיעָה וְהַשִּׁפְלוּת לָאֱלֹקִים. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
כְּלוֹמַר, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם חָסֵר מֵהַרְבֵּה פְּרָטִים הַנִּצְרָכִים לוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר בְּרוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְמַלֹּאת חֶפְצוֹ וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִכָּנַע אֵלָיו.
וְרוֹאִים כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא - שֶׁיָּבִין הֵיטֵב כִּי כָל חַיָּיו וּדְרָכָיו תָּלוּי בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְכָל מַאֲוָיֵי לִבּוֹ הֵם בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי כְּלָל בְּלִי רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְיִכָּנַע לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִפְדֶּה מֵהַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת עַל יְדֵי הַכְּנִיעָה הַבָּאָה מֵהַתְּפִלָּה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל.
ו - מותר האדם מן הבהמה - בתפלה
כָּתַב בְּסֵפֶר "עֲלֵי שׁוּר", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מַאי מַבְעֵהּ, רַב אָמַר זֶה אָדָם, דִּכְתִיב (ישעיה כא, יב): "אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ" (ב"ק ג:). הֲרֵי "מַבְעֵהּ" הוּא מִלְּשׁוֹן "בְּעָיוּ" - הַיְנוּ, תְּפִלָּה. "מַבְעֵהּ" הוּא הַמִּתְפַּלֵּל. זוֹהִי הַגְדָּרַת הָאָדָם, שֶׁהוּא הַמִּתְפַּלֵּל, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא הַפְּעֻלָּה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל פְּעֻלָּה אַחֶרֶת. פְּעֻלּוֹת שֶׁל מִלְחָמָה וּבִנְיַן בָּתִּים, וַאֲפִלּוּ חַיִּים חֶבְרָתִיִּים מְסֻדָּרִים - אָנוּ מוֹצְאִים גַּם אֵצֶל בַּעֲלֵי חַיִּים. אֲבָל לְהִתְרוֹמֵם אֶל בּוֹרֵא וּמְהַוֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּלְדַבֵּר אֵלָיו פָּנִים אֶל פָּנִים, בִּלְשׁוֹן "אַתָּה" - זוֹהִי נַחֲלַת הָאָדָם.
בְּשַׁבָּת (קכז:) נִכְלַל "עִיּוּן תְּפִלָּה" בִּגְמִילוּת חֲסָדִים: וְעִיּוּן תְּפִלָּה בִּכְלַל גְּמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב (משלי יא, יז): "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", וְנֶפֶשׁ הַיְנוּ תְּפִלָּה, דִּכְתִיב גַּבֵּי חַנָּה (שמואל א' א, טו): "וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'" (רש"י שם). דָּבָר זֶה יָכוֹל כָּל אֶחָד לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ; רֹב הִתְפַּתְּחוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּת, קְשׁוּרָה בִּתְפִלָּה. מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ כְּחוֹב שִׁגְרָתִי, אֶלָּא הוּא חַי בִּתְפִלָּתוֹ, יִמְצָא כִּי תְפִלּוֹתָיו קְשׁוּרוֹת זוֹ בְזוֹ. בְּמִנְחָה הוּא מַתְחִיל בַּמָּקוֹם הַפְּנִימִי בְּנַפְשׁוֹ בּוֹ גָּמַר בְּשַׁחֲרִית, וּבְמַעֲרִיב הוּא מַמְשִׁיךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁאַר בְּמִנְחָה. הַמִּתְפַּלֵּל בְּטַעַם וּבְטוּב וּבְדַעַת, יָכוֹל לְהָעִיד בְּעַצְמוֹ כִּי לֹא הִרְגִּישׁ מִיָּמָיו אוֹתָהּ הַרְגָּשָׁה וְאוֹתוֹ טַעַם בִּשְׁתֵּי תְפִלּוֹת. וּבֶאֱמֶת, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי וּמִן הַנִּמְנָע הוּא, שֶׁשְּׁתֵּי תְפִלּוֹת תִּהְיֶינָה שָׁווֹת, אִם כִּי אתוֹ נֹסַח הוּא.
מָשָׁל לְנוֹסֵעַ בְּרַכֶּבֶת וּמִסְתַּכֵּל בַּנּוֹף. אִם אֲפִלּוּ לֹא מִשְׁתַּנֶּה הַנּוֹף, בְּכָל זֹאת אֵין מַרְאֵה רֶגַע דּוֹמֶה לְמִשְׁנֵהוּ, כִּי הֲלֹא כָל רֶגַע רוֹאִים אֶת הַנּוֹף מִנְּקֻדָּה חֲדָשָׁה. כֵּן בַּתְּפִלָּה - הָאָדָם נוֹסֵעַ הוּא, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְאַף רֶגַע אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הָעוֹלָם מֵאוֹתָהּ נְקֻדָּה פְּנִימִית בָּהּ עָמַד קֹדֶם. בִּמְיֻחָד מֻרְגָּשׁ זֹאת בְּעִיּוּן הַתְּפִלָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הַמְעַיֵּן בִּתְפִלָּתוֹ, רוֹאֶה גַּם סְגֻלָּה נִפְלָאָה לְהִתְבַּגְּרוּת וְהִתְקַדְּמוּת פְּנִימִית תְּמִידִית, דַּוְקָא בִּשְׁעוֹת תְּפִלּוֹתֵינוּ. הַרְגָּשׁוֹת עֲדִינוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְעוֹרְרוֹת, רְשָׁמִים דַּקִּים שֶׁל רוֹמְמוּת הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים. גִּישָׁה מְחֻדֶּשֶׁת לָאֱמוּנָה הוֹלֶכֶת וּמִסְתַּמֶּנֶת.
וְכָתַב בַּעַל הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים" (פי"ט): מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל נָבוֹן - בִּמְעַט הִתְבּוֹנְנוּת וְשִׂימַת לֵב יוּכַל לִקְבֹּעַ בְּלִבּוֹ אֲמִתּוּת הַדָּבָר, אֵיךְ הוּא בָּא וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן מַמָּשׁ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְפָנָיו הוּא מִתְחַנֵּן, וּמֵאִתּוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ מַאֲזִין לוֹ וּמַקְשִׁיב לִדְבָרָיו, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְרֵעֵהוּ שׁוֹמֵעַ, מַקְשִׁיב אֵלָיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ז - עקר מלחמת היצר - לבלבל האדם בשעת התפלה.
כָּתַב בְּסֵפֶר "מָאוֹר וָשֶׁמֶשׁ" תְּחִלַּת פָּרָשַׁת "כִּי תֵצֵא", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעוֹד זֹאת יָדְעוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ, כִּי עִקַּר מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הִיא עַל הַתְּפִלָּה. כִּי גַם אִם יַרְבֶּה הָאָדָם לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת וְלִגְמֹל חֶסֶד בְּגוּפוֹ וּמָמוֹנוֹ, וּלְהַחֲזִיק יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן, עַל כָּל זֶה, לֹא בָּהֶם יָשִׂים הַיֵּצֶר אֶת כָּל תֹּקֶף מִלְחַמְתּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר בָּזֶה עוֹד לֹא יִסְתַּלֵּק מִכֹּל וָכֹל, וְיִמְצָא מָקוֹם לִתְפֹּשׂ אוֹתָם בְּלִבּוֹתָם בִּפְנִיּוֹת וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת. אָכֵן, בְּאִם אִישׁ יִשְׂרָאֵל יַעֲמֹד לִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ נֹכַח פְּנֵי ה' וּמְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְאִמְרֵי פִיו יַבִּיעוּ מִמְּקוֹר לְבָבוֹ בְּלִי תַּעֲרוֹבוֹת סִיג מַחֲשָׁבָה הַפּוֹסֶלֶת, וְיַלְהִיב לְבָבוֹ לְנֹעַם ה', עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַגִּשְׁמִיּוּת, כַּמְבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים וְיֵתֶר סִפְרֵי קֹדֶשׁ, הִנֵּה עַל זֶה יוֹצִיא הַיֵּצֶר כָּל עֻזּוֹ לְהִלָּחֵם וּלְבַלְבְּלוֹ, כִּי זֶה יַגִּיעַ עֲדָיו לְהַכְנִיעוֹ יוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְוֹת, וְעַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בָּזֶה. וְאִם יִרְאֶה כִּי כָבֵד מִמֶּנּוּ הַדָּבָר לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה כָּזוֹ, יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חַטֹּאת נְעוּרָיו, וְיִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ עַל מַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל לַמְרוֹת בַּה', וְעַל יְדֵי זֶה יָסִיר מַסָּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין אֱלֹקָיו, וְאָז יוּכַל לַחֲזוֹת בְּנֹעַם דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה. וְהָאָדָם, אֲשֶׁר זֹאת מְגַמַּת עֲבוֹדָתוֹ, יִפָּקְחוּ עֵינֵי שִׂכְלוֹ לְהַשִּׂיג אַחַר כָּךְ מַהוּת הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְוֹת לְפָעֳלָם בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ, וִיהֵא תוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר עָסַק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְיִגְמֹר בִּלְבָבוֹ מֵאָז וָהָלְאָה לְהַחֲזִיק בִּמְעֹז הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּכָל נַפְשׁוֹ וּמְאוֹדוֹ, וְאָז יָבִין דַּרְכֵי הַמִּצְוֹת עַל בֻּרְיָם. וְעַל כֵּן, רָאוּי לְאָדָם הַבָּא לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת חוֹבָה זוֹ - לְהַכְנִיעַ הַיֵּצֶר, שֶׁיְּקַדֵּם פָּנָיו לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זַכָּה וּצְלוּלָה, כַּנִּזְכַּר, כִּי הוּא רֵאשִׁית אוֹנוֹ בְּיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה.
ח - מדוע אינו מונה הרמב"ן מצות התפלה למצות עשה כהרמב"ם.
בְּסֵפֶר "מִשְׁנַת אַהֲרֹן" מְבָאֵר ר' אַהֲרֹן קוֹטְלֵר זַצַ"ל, מַדּוּעַ נִמְנַע הָרַמְבַּ"ן מִלִּמְנוֹת אֶת הַתְּפִלָּה כְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וּמַסְבִּיר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְחַיֵּב הַתִּינוֹק שֶׁיִּקְרָא "אִמָּא", כִּי מֵאֵלָיו יַעֲשֶׂה כֵן, כֵּן אֵין צָרִיךְ לְחַיֵּב אֶת הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל, כִּי מֵאֵלָיו מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת זֹאת. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְסוֹבֵר הָרַמְבַּ"ן, דְּמֵהִלְכוֹת תּוֹרָה אֵין חִיּוּב מְיֻחָד עַל הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל. וּבֶאֱמֶת, וְכִי יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁהַתּוֹרָה תְּחַיֵּב אוֹתוֹ? הֲרֵי טֶבַע הַדְּבָרִים מְחַיֵּב עִנְיַן הַתְּפִלָּה, וְכַנֶּאֱמַר (תהלים קלא, ב): "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ וְגוֹ'". וּכְשֵׁם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְחַיֵּב אֶת הַתִּינוֹק שֶׁיִּקְרָא אִמָּא, כִּי מֵאֵלָיו יַעֲשֶׂה כֵן, אַחֲרֵי שֶׁמַּכִּיר כִּי צָרִיךְ הוּא לָהּ, וּמִלּוּי הִצְטָרְכוּתוֹ הוּא מִמֶּנָּה, כָּךְ, וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ לְאֵין שִׁעוּר, זָקוּק הָאָדָם לְבוֹרְאוֹ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע מַמָּשׁ, בְּכָל עִנְיְנֵי גוּפוֹ וְהַרְכָּבָתוֹ וּבְכוֹחוֹת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, שֶׁיִּפְעֲלוּ וְיִתְקַיְּמוּ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁרָאוּי לְקִיּוּמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְכוּ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (בר"ר יד, ט): עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ. וּבְתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ זוּטָא (פרק טו), וְהוּבָא בְּיַלְקוּט נִצָּבִים: אָמַר דָּוִד: אֲנִי אַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם נוֹצָר, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם נִבְרָא כוּ', וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מְכַלְכְּלִין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק עַל שְׁדֵי אִמּוֹ כִּפְרִי מַעֲשָׂיו. עַד כָּאן. וְגַם הַיְכֹלֶת לְעָזְרוֹ הִיא בְּלִי תַכְלִית, וְאֵין אַחֵר בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁטֶּבַע הַדְּבָרִים מְחַיֵּב אֶת עִנְיַן הַתְּפִלָּה. וְאַדְרַבָּא, אִם מִתְפַּלֵּל רַק בִּשְׁבִיל חִיּוּב שֶׁהֻטַּל עָלָיו, הוּא פְּגָם וְחִסָּרוֹן בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, וּכְאָמְרָם (אבות ב, ג): אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
אֲבָל זֶה וַדַּאי גַּם לְהָרַמְבַּ"ן זַ"ל, שֶׁבִּזְמַן שֶׁמִּתְפַּלֵּל, מְסֻגָּל לְקַיֵּם חָמֵשׁ מִצְוֹת מֵהַשֵּׁשׁ מִצְוֹת תְּדִירִיּוֹת שֶׁחוֹשֵׁב "הַחִנּוּךְ". וְאוֹמֵר שָׁם, שֶׁבְּכָל רֶגַע שֶׁיַּחֲשֹׁב בָּהֶן, אֵין קֵץ לְמַתַּן שְׂכָרָן, וְהֵם: א' - הָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם אֱלוֹהַּ. ב' - שֶׁאֵין לְשׁוּם נִבְרָא כֹּחַ בִּלְתִּי רְצוֹנוֹ. ג' - שֶׁהוּא הַמַּשְׁגִּיחַ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהוּא אֶחָד בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף. ד' - אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. ה' - יִרְאַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁשָּׂמִים לֵב לְמַה שֶּׁאוֹמְרִים וּמַזְכִּירִים בַּתְּפִלָּה גֹּדֶל רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁהוּא "צִוָּה וְנִבְרָאוּ" וְכַדּוֹמֶה, וְרֹב הַשְׁגָּחָתוֹ "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם", וְסִפּוּר נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו וְטוֹבוֹתָיו אִתָּנוּ, "חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ", וְכָהֵנָּה רַבּוֹת, אֵין סָפֵק שֶׁמְּקַיֵּם הַמִּצְוֹת הָאֵלּוּ, וְאֵין קֵץ לִשְׂכָרוֹ בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה.
ט - טעם הקדמת שבח המקום ברוך הוא לבקשת תחנונים.
סֵדֶר הַתְּפִלָּה: שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת - שֶׁבַח, אֶמְצָעִיּוֹת - בַּקָּשָׁה, אַחֲרוֹנוֹת - הוֹדָאָה.
מַקְשֶׁה ר' אַהֲרֹן קוֹטְלֵר זַצַ"ל, אֵיךְ הֻתַּר לָנוּ לְשַׁבֵּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי דֶרֶךְ אֶרֶץ לְקָטָן לַעֲמֹד לִפְנֵי גָדוֹל וּלְשַׁבְּחוֹ בְפָנָיו, וּבִפְרָט כַּמָּה שֶׁנְּשַׁבְּחוֹ, אָנוּ, קְטַנֵּי הַשֵּׂכֶל, גּוֹרְעִים מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם כֵּן, אֵיךְ מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ זָהָב נְשַׁבְּחוֹ עַל נְחֹשֶׁת וָכֶסֶף, הֲרֵי בָּזֶה מַמְעִיטִים שִׁבְחוֹ? אֶלָּא - מַטְּרַת הַשֶּׁבַח לֹא לְשַׁבֵּחַ וּלְפַיֵּס עַל מְנַת שֶׁתִּתְקַבֵּל אַחַר כָּךְ הַתְּפִלָּה, אֶלָּא סוֹד אַחֵר יֵשׁ כָּאן, וְהוּא - שֶׁבְּרֵאשִׁית תְּפִלָּתוֹ יַשְׁרִישׁ לְעַצְמוֹ עֹצֶם כּוֹחוֹ וִיכָלְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּלֵב שָׁלֵם לְפָנָיו.
וְזֶה לְשׁוֹנוֹ בְּסִפְרוֹ "מִשְׁנַת אַהֲרֹן": וְנִרְאֶה, דְּעִקַּר עִנְיַן הַתְּפִלָּה הוּא, כָּאָמוּר, רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְכֵן אָמְרוּ בְּפֶרֶק ב' דִּבְרָכוֹת (כ:) דְּנָשִׁים חַיָּבוֹת בִּתְפִלָּה דְּרַחֲמֵי נִנְהוּ. וְהָא דְאָמְרוּ (שם לב, א) דִּלְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל לִשְׁאָר צְרָכָיו, אֵין זֶה בְּגֶדֶר פִּיּוּס לִפְנֵי הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתְּקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ וְיִמָּלְאוּ בַקָּשׁוֹתָיו, דִּקְרָא כְּתִיב (דברים י, יז): "וְלֹא יִקַּח שֹׁחָד", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, אֲפִלּוּ שֹׁחַד מִצְוָה. אֶלָּא עִנְיַן הַקְדָּמַת הַשֶּׁבַח הוּא לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ וּלְרוֹמֵם הַכָּרָתוֹ, דְּעַל יְדֵי דְמַקְדִּים שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, יְכָלְתּוֹ, חַסְדּוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, מַגְבִּיר בַּנֶּפֶשׁ הַכְּנִיעָה וְהַהִתְבַּטְּלוּת הַגְּמוּרָה לְפָנָיו, וּמְחַזֵּק הַכָּרָתוֹ שֶׁהַכֹּל בָּא לוֹ מִיָּדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב וּבַכְּנִיעָה הָרְאוּיָה. וְנִמְצָא, דִּבְהַקְדָּמַת הַשֶּׁבַח מֵכִין נַפְשׁוֹ לַתְּפִלָּה וּמַכְשִׁירָהּ לְהִתְעַלּוֹת, וּמִמֵּילָא תְפִלָּתוֹ מֻכְשֶׁרֶת יוֹתֵר.
וּבֶאֱמֶת, זֶהוּ מֵחַסְדֵי הַבּוֹרֵא עָלֵינוּ, שֶׁהֻרְשֵׁנוּ - לְתוֹעַלְתֵּנוּ - לְשַׁבְּחוֹ, דְּהָא אֵין זֶה מִמִּדַּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁקָּטָן יְשַׁבֵּחַ לְגָדוֹל. וְאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (שקלים פ"ב הל' ה): לָא נָהוּג גַּבָּן דִּזְעֵירָא שָׁאִיל בִּשְׁלָמָא דְּרַבָּא. (לֹא נָהוּג אֶצְלֵנוּ שֶׁקָּטָן יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹם גָּדוֹל) וּמִכָּל שֶׁכֵּן נִבְרָאִים לְגַבֵּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁנֹּאמַר לְפָנָיו דִּבְרֵי שֶׁבַח, [וּכִדְחָזִינָן דְאֵין אָדָם מֵעִיז לְשַׁבֵּחַ אָדָם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּפָנָיו], וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַכָּרָתוֹ שֶׁל הָאָדָם חֲלוּשָׁה מְאֹד וְהַשָּׂגָתוֹ דַּלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא (ברכות לג:), מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינָרֵי זָהָב, וְהָיוּ מְקַלְּסִים אוֹתוֹ בְּשֶׁל כֶּסֶף - הֲלֹא גְנַאי הוּא לוֹ. וְאָמְרוּ, אִלּוּלֵי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּתּוֹרָה "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", וּבָאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְתַקְנִינְהוּ בַתְּפִלָּה, לֹא הָיָה לָנוּ רְשׁוּת לוֹמַר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם, סִיַּמְתִינְהוּ לְכֻלְּהוּ שִׁבְחֵי דְמָרָךְ. אַךְ זֶהוּ מֵחַסְדֵי הַבּוֹרֵא. וְהִנֵּה גַּם בַּמַּלְאָכִים מָצִינוּ דְּאָמְרוּ (חולין צא, ב), שֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ לְיַעֲקֹב: מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי לֹא הִגִּיעַ זְמַנִּי לוֹמַר שִׁירָה עַד עַכְשָׁו. וְאֵין לָהֶם רְשׁוּת לִפְתֹּחַ קֹדֶם שֶׁמְּשַׁבְּחִים יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם רְשׁוּת, הוּא גַּם כֵּן חֶסֶד עֲבוּרָם, אַף דְּהַשָּׂגָתָם נוֹרָאָה מְאֹד, וְאוֹמְרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וּמֵעַתָּה - כַּמָּה גָּדוֹל הוּא הַחֶסֶד שֶׁהֻרְשֵׁינוּ לָזֶה, כְּדֵי לְחַזֵּק הַכָּרָתֵנוּ וּלְהַלְהִיב אֶת הַלֵּב. וְהַנִּלְמָד מִזֶּה - עַד כַּמָּה חַיָּב אָדָם לְהִתְאַמֵּץ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וּבְיִחוּד צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְכַוֵּן שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, דַּהֲרֵי בְּלִי כַוָּנָה אֵין לוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת מִזֶּה, וְנִשְׁאָר רַק עַזּוּת, חַס וְחָלִילָה. וְזֶהוּ שֶׁחִיְּבוּ חֲכָמִים בְּיוֹתֵר בְּכַוָּנַת שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת. וְדוֹק.
י - החיוב להתפלל על מזונו תמיד קדם אכילתו
כָּתַב הָרַמְבָּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה (פרק א): מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כה): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם [וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ]". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ הִיא תְּפִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר וְכוּ'.
וְהִקְשָׁה בְּסֵפֶר "לֵב שָׂמֵחַ", לָמָּה הֵבִיא הָרַמְבָּ"ם פָּסוּק "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" וְלֹא אֶת הַפָּסוּק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" (דברים יא, יג)? וְתֵרֵץ, שֶׁהָרַמְבָּ"ם רוֹצֶה לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלֵּל "בְּכָל יוֹם", וְזֶה רוֹאִים בְּפָסוּק "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם", הֱיוֹת וְסִיּוּם פָּסוּק זֶה הוּא "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ", וְלֶחֶם וּמַיִם הֵם מְזוֹנוֹ שֶׁל אָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְתָלָה הַפָּסוּק שְׂכַר הַתְּפִלָּה בְּלֶחֶם וּמַיִם, וּמִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם.
תְּפִלָּה עַל הַמָּזוֹן יוֹם יוֹם
וְכֵן אִיתָא בְּיוֹמָא (פ"ו ע"א): מִפְּנֵי מָה לֹא יָרַד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה אוֹ בְּחֹדֶשׁ, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם? כִּי אִם הָיָה יוֹרֵד פַּעַם בְּשָׁנָה אוֹ בְּחֹדֶשׁ, הָיוּ מַקְבִּילִים פְּנֵי אֲבִיהֶם פַּעַם בְּחֹדֶשׁ אוֹ בְּשָׁנָה. עַכְשָׁו שֶׁיּוֹרֵד הַמָּן לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, הֲרֵי מַקְבִּילִין פְּנֵי אֲבִיהֶם בְּכָל יוֹם.
תְּפִלָּה עַל הַמָּזוֹן מַצֶּלֶת מִסַּכָּנַת כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי
וְהָרֶוַח שֶׁל הָאָדָם שֶׁמְּקַבֵּל מְזוֹנוֹ עִם הַקְדָּמַת הַתְּפִלָּה, בֵּאֵר הָרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ "דֶרֶךְ ה'", שֶׁיִּזְכֶּה, עַל אַף שֶׁיַּעֲסֹק אַחַר כָּךְ בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, שֶׁלֹּא יִסְתַּבֵּךְ וְיִשְׁקַע בְּגוּפָנִיּוּת וְחָמְרִיּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּים וְתָלָה הַכֹּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ (חלק א פ"ד אות ב): כִּי הִנֵּה כְּפִי מַה שֶּׁיַּרְבֶּה לְהִסְתַּבֵּךְ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, כָּךְ מִתְרַחֵק מִן הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וּמִתְחַשֵּׁךְ יוֹתֵר. וְהִנֵּה הֵכִין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ תִּקּוּן לָזֶה, וְהוּא מַה שֶּׁיַּקְדִּים הָאָדָם וְיִתְקָרֵב וְיַעֲמֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִמֶּנּוּ יִשְׁאַל כָּל צָרְכָיו, וְעָלָיו יַשְׁלִיךְ יְהָבוֹ. וְתִהְיֶה זוֹ רֵאשִׁית כְּלָלִית וְעִקָּרִית לְכָל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר יִמָּשֵׁךְ אַחַר כָּךְ בִּשְׁאָר דַּרְכֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת, שֶׁהֵם דַּרְכֵי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הָאֱנוֹשִׁית, לֹא יִקְרֶה שֶׁיִּסְתַּבֵּךְ וְיִשְׁתַּקַּע בְּגוּפָנִיּוּת וְחָמְרִיּוּת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִקְדִּים וְתָלָה הַכֹּל בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. וְהִנֵּה הָיָה מֵחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָאָדָם מָקוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב לוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי נִמְצָא רָחוֹק מִן הָאוֹר וּמְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ. וְהַיְנוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיִקְרָא בִשְׁמוֹ, וְאָז יִתְעַלֶּה מִן הַשִּׁפְלוּת אֲשֶׁר לוֹ בְּחֵיקוֹ - לְפִי שָׁעָה, וְיִמָּצֵא מְקֹרָב לְפָנָיו וּמַשְׁלִיךְ עָלָיו יְהָבוֹ, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ. וְהִנֵּה זֶה חֹמֶר הַתְּפִלָּה, שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בָּהּ כְּלָל, מִפְּנֵי הֱיוֹת בָּהּ הָאָדָם בְּקִרְבָה גְדוֹלָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְכֵן סֻדַּר בָּהּ הַהֶפְטֵר בְּסוֹפָהּ, שֶׁיֵּלֵךְ לַאֲחוֹרָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת, וְהוּא שׁוּב הָאָדָם אֶל מַצָּבוֹ הַתְּמִידִי, כְּמוֹ שֶׁמִּצְטָרֵךְ לוֹ בִּשְׁאָר זְמַנּוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
תְּפִלָּה עַל הַמָּזוֹן מַצֶּלֶת שֶׁלֹּא יֹאכַל הָאָדָם עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי בְּחַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה