ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל
קידושין · דף ג.
מסכת קידושין בשיטה דסבלונות:
מתניתין המקדש שתי נשים בשוה פרוטה וכו' אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח לה. הדקדוקים ידוע וגם האור חדש הקשה אמאי נקט בשוה פרוטה ליתני המקדש שתי נשים בפרוטה:
ונראה לי דהנה הר"ן מפרש גבי חצר של שני שותפין דכל אחד מהשותפין שלו הוא כל החצר וכן גבי השני עיי"ש א"כ ה"נ הוה אמינא כשמקדש בדבר שהוא שוה פרוטה שתי נשים שתהי' מקודשת דליהוי כנותן לכל אחת מתנה על מנת להחזיר דהא כל אחת יכולה להשתמש בדבר שנתן להם ובעת שהיתה משתמשת שלה היא כולה כנ"ל גבי חצר על כן נקט הכא במתניתין המקדש שתי נשים בשוה פרוטה לאשמועינן דאף כשמקדש בשוה פרוטה נמי אינה מקודשת דאם הי' נקיט פרוטה הוה אמינא דדוקא בפרוטה היא דאינה מקודשת אבל כשמקדש בשוה פרוטה אימא כנ"ל דתהוי מקודשת משום דיהא כמתנה על מנת להחזיר על כן נקיט שוה פרוטה נמי אינה מקודשת. ובזה מדוייק היטב רש"י בד"ה וצריכא דנקט למיתני שתי נשים בפרוטה. ולכאורה קשה אמאי נקט בפרוטה הא במתניתין איתא בשוה פרוטה אמנם לפי שכתבתי ניחא דתנא דמתני' בא להשמיענו דין חדש דמתנה על מנת להחזיר אינה מקודשת א"כ נקט שוה פרוטה אבל כאן לענין סבלונות אין חילוק בין פרוטה לשוה פרוטה על כן נקט רש"י בפרוטה ודו"ק:
שם ע"ב הקשו כל המפרשים מאי דאיתא כאן בגמרא קמ"ל ומשמע דאמרינן דאין אדם יודע דבפחות משוה פרוטה אינה מקודשת ובכתובות איתא גבי אחד שקידש בפחות משוה פרוטה ואח"כ בא עלי' קאמרינן דבא עליה לשם קידושין משום דאמרינן דאדם יודע דאשה בפחות משוה פרוטה אינה מקודשת ע"ש: ונראה לתרץ דבאמת אמרינן אדם יודע דבפחות משוה פרוטה אינה מקודשת אמנם הכא שאני דהא לכאורה קשה האיך ס"ד דהסבלונות יהי' קדושין א"כ צדקה לאשה נמי ניחוש שמא נתן לשם קידושין. אבל לפי עניות דעתי נראה דכיון דאדם יודע דבפחות משוה פרוטה אינה מקודשת על כרחך וודאי שלח לשם קידושין דאי לאו דלשם קידושין שלח רק שלחם לשם קידושין הראשונים האיך לא הי' חייש שהאשה תאמר כיון דקידושין הראשונים לאו כלום הם האיך שלחת לי סבלונות והוי אמינא שוודאי שלח הסבלונות לשם קידושין על כן קאמר בגמרא קא משמע לן כלומר דאשמועינן התנא דלאו כל אדם יודע דאשה בפחות משוה פרוטה אינה מקודשת רק רוב אנשים יודעים וכולם אינם יודעים ושוב אין לומר שוודאי שלח סבלונות לקדושין דאי לאו לשם קידושין האיך שלחם ולא חש דהאשה תטעון כנ"ל זה אינו דהוא הי' חשב בלבו כשהאשה תטעון כנ"ל הוא יטעון שהוא הי' מן המועט שאין יודעים דבפחות משו"פ לא מקדשה והוי סובר דמקודשת ושלח את הסבלונות מחמת קידושין הראשונים ולאו לשם מתנה ואם כן אינו מוכח דלשם קידושין שלח לה ואינה מקודשת ודו"ק:
סוגיא דהמקדש בגזל.