ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל
ביצה · דף ב:
בסוגי' דהכנה. הנה המחנה אפרים פסק בצים גמורות במעי אמן ביו"ט אחר השבת אסורות מדאורייתא ותפסו עליו א"כ למה הוצרך הגמ' להקשות על רבה לגזור משום הנך דמתילדין ביומיהן וכו' ליפרוך לגזור משום בצים גמורות ביו"ט אחר שבת. ונ"ל לתרץ דהנה הרמב"ן רוצה להתיר בצים גמורות ביו"ט אחר שבת דכל כמה דלא מתילדין הוי כאבר ועיקרה של התרנגולת. והנה לכאורה אפשר לומר דמיתלי תלוי בפלוגתא דרש"י ותוס' בסוגי' זו דהכנה התוס' סברו הא דאסר רבה בצים ביו"ט אחר שבת משום דמאתמול גמרו לה דהא גזירת הכתוב הוא דדבר שהוכן משבת ליו"ט אסור דאין שבת מכין ליו"ט אבל רש"י לא פסק כן דרש"י ס"ל דהטעם הוא מטעם מוקצה כדיליף רבה מכאן בפסחים דהך ביצה הוא מוקצה דאותה הכנה של התרנגולת לא מהני לביצה הואיל ואין שבת ויו"ט גומר לביצה וא"כ לא הוכנה הביצה בע"ש והולך ונגמר בשבת והכנה הוי בשבת ולא מהני' דבעינן כל סעודות שבת ויו"ט שיהיו מוכנים מבעוד יום של חול וא"כ לא הוי שום הכנה להאי ביצה ואסור וא"כ לפי"ז שפיר אמרי' דהיכי דנמצא במעי אמן דעדיין היא בגופה של התרנגולת וכי היכי דהתרנגולת אינה מוקצה גם היא אינה מוקצה אבל אי אמרי' כפי' התוס' דהטעם דביצה אסורה משום שנגמרה בשבת וא"כ באמת נוכל לומר דבצים גמורות ג"כ אסורות. והנה לפי שיטת רש"י השקלא וטריא לפי ס"ד דרבה יליף מהכא דמוקצה דאורייתא וא"כ האיך יליף מהכא דמוקצה דאורייתא וצ"ל דס"ל הטעם דביצה אסורה משום מוקצה וא"כ בצים גמורות שאוסרים דהוי כגופם של תרנגולת אבל לפי האמת דרבה הדר בי' וצ"ל דמוקצה לאו דאורייתא וצ"ל הטעם הוא דבצים אסורות משום גזירת הכ' כפי' התוס' הנ"ל דביצים גמורות אסורים ודוק היטב כי נכון הוא: