ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל
ביצה · דף ב.
יעוין במלחמות להרמבן שמקשה לדעת הר' אפרים דסובר דהיכא דשחט תרנגולת ביו"ט אחר השבת ומצא בה בצים גמורים אסורין דא"ל מאתמול גמרי. אמאי לא הקשו בגמ' דגזור משום יו"ט אחר השבת שהם אסורין ספק דאוריי' וכו' וכ' עוד השיבו עליו רבים שפי' זו האתקפתא נגזור משום הנך כו' ע"כ אינו ביו"ט דעלמא דהוי לי' גזרה לגזרה כו' יעוי"ש. ואחרי שלא נתעוררו רבים מהקדמונים רק על קושי' שני' צ"ל דס"ל דאפשר סובר ר' אפרים דמשום איסור שאסור מספק אפשר אין הכרח לעשות משמרת ולכן לא שמו לבם לדחות דעת ר' אפרים מחמת קושי' הראשונה של הרמב"ן. וא"כ יש לתרץ גם קושי' שני' דהנה מצינו כמה פעמים דראו חכמים לגזור גזרה לגזרה. ועיקר הקושי' לשיטת ר' אפרים מנ"ל להקשות נגזור משום הנך כו' דילמא לא ראו חכמים לגזור בכאן גזרה לגזרה. ונ"ל דלשיטת הר' אפרים יהי' קושיית הגמ' בממנ"פ. דע"כ מוכח לדידי' או דעושין משמרת וגזירה אטו בצים שאסורין מצד ספק. או דראו חכמים לגזור באיסור זה גזירה לגזירה. דלכאורה קשה אמאי אסורה ביצה שנולדה בשבת בגזירה אטו שבת אחר יו"ט. דמהראוי שלא יהא איסור דאורייתא בנולדה בשבת אחר יו"ט אף דאיסור הכנה דאורייתא דהא מה שראוי ביו"ט ליומא מכין לעצמו וממילא מותר גם בשבת שלאחריו. ולדעת ר' אפרים אין ראי' דיש הכנה במה שגרם הגמר שיהי' הלידה ביום שלאחריו (כמבואר בהרמב"ן ובהרא"ש) רק הגמר בעצמו הוי הכנה. ולכך אסור אף הנמצא במעי התרנגולת. והא ביו"ט שקודם לשבת היתה הכנת הגמר ליומא דיכול לשחוט התרנגולת ולאכלה וכיון שהועיל הגמר ליו"ט ליכא איסור הכנה לשבת. וצ"ל או דאסור בשבת אחר יו"ט משום ספק דילמא הי' הגמר סמוך לערב ביו"ט הקודם דאז לא היתה תועלת הכנה ליומא דהא סמוך לערב ל"ש הואיל ואי מקלע כו' וכמבואר במס' פסחים ד' מ"ו תוס' ד"ה רבה אמר אינו לוקה וצרכי שבת אינם נעשים ביו"ט לרבה רק משום הואיל והוי' ספיקא דאורייתא לחומרא וא"כ יהי' הוכחה דמשום איסור שמצד ספק עשו משמרת לאיסור בשבת דעלמא או דצ"ל דבאמת דבשבת אחר יו"ט אינו אסור רק מדרבנן אטו יו"ט. אחר השבת. ועכ"ז אסרו שבת דעלמא אטו שבת אחר יו"ט הרי דגזרו חכמים באיסור זה גזירה לגזירה. א"כ מקשה הגמ' שפיר נגזור משום הנך דמתילדן כו' ואין לומר דלא גזרינן גזירה לגזירה א"כ שבת דעלמא תשתרי דהא בשבת אחר יו"ט אינו אסור רק משום גזירה. ואין לומר דאסור מספיקא כנ"ל ועשו משמרת לאיסור שאסור מספק א"כ נגזור משום הנמצאות בתרנגולת ביו"ט אחר שבת דאסור ג"כ מספיקא. וק"ל: