אור ברסלב
ברוך שאמר בבא קמא › דף ז.

ברוך שאמר· רבי ברוך תאומים-פרנקל

בבא קמא · דף ז.

דף ה.

בב"י סי' פ"ז הביא בשם בעה"ת דמקשה על הגמרא דב"ב ד' קכ"ח המוציא שט"ח על חבירו והלוה אומר פרעתי מחצה והעדים מעידים שפרעו כולו נשבע וגובה מחצה מנכסים בני חורין יע"ש. ולמה נשבע הלוה ליפטר הא כיון דאיהו מכחיש העדים והשטר בתקפו. ונגד השטר לא יוכל לטעון פרעתי דחזקה שטרך בידי מאי בעי ויהי' המלוה נשבע ונוטל כדין כל שטרות אי אמר הלוה פרעתי. ותי' דבכל שטרות לא יוכל הלוה לטעון פרעתי דחזקה שטרך בידי מאי בעי. אבל הכא כיון שטען שלא פרע אלא מחצה תפול החזקה דשטרך בידי מאי בעי. דהניח אצלו על מקצתו שחייב לו עוד ומקשה הש"ך דא"כ בכל שטרות יהי' נאמן לומר פרעתי מחצה ונ"ל דהנה בגמ' דף ז' איתא שנים אדוקין בשטר הלוה אומר ממני נפל והמלוה אומר ממני נפל כו' רבי אומר יתקיים השטר בחותמיו וכו' וגבי לי' מלוה כולי' ול"ל מתניתין דשנים אוחזין וכו' במקוים כ"ע ל"פ כי פליגי בשאינו מקוים ר' סובר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו מאן קא משוי לי' להאי שטרא לוה הא קאמר וכו'. ויל"ד דבכ"מ שמזכיר הש"ס המ"ד דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו. לא מזכיר הש"ס למה צריך לקיימו. והכא מפרש הטעם דמאן קא משוי וכו' ולמה צריך הכא הטעם. ונ"ל דהנה בתוס' במסכת כתובות דף מקשו על מ"ד דמודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו. דיהא הלוה נאמן לומר פרעתי במיגו דמזויף. ותי' דירא לומר מזויף פן יכחישוהו. וצ"ל דהמ"ד שסובר צריך לקיימו סובר דהא השתא נמי אם יבואו עדים לקיימו לא יהי' נאמן לומר פרעתי ושפיר הוי מיגו. אלא דבס' אס"ז מסביר תי' של התוס' דירא אם יטעון מזויף שיכחישוהו העדים ביותר ומוחזק שקרן. אבל בטוען פרעתי לא יהי' נראה כשקרן אם יבואו עידי קיום. אלא דמצד הדין אינו נאמן לומר פרעתי נגד השטר ומ"ד שסובר צריך לקיימו דלוה לא חושש לזה אם נראה יותר שקרן. והנה החזקה דשטרך בידי מאי בעי. לאו חזקה אלימתא היא. דזימנין דמשהי לי' אפשיטי דספרא כמש"כ התוס'. רק לנגד השטר לא יכול הלוה לטעון פרעתי ובלאו חזקה דשטרך בידי מ"ב כנ"ל כיון דע"ז השטר הלוהו. והשתא מובן כוונת הגמ' בזה הטעם. ולפי"מ שביארתי לעיל דהטעם דמ"ד דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו דהלוה נאמן במיגו דמזויף דהכא לא שייך הטעם דהלוה יהא נאמן לומר פרעתי במיגו דמזויף כקושי' תוס' דירא הלוה לומר מזויף פן יכחישוהו. וליכא למימר כנ"ל דאף השתא אם יכחישוהו לא יהי' נאמן לומר פרעתי נגד השטר. ז"א דהרי אם יטעון מזויף הרי מודה שלא ממנו נפל ואם יבואו עידי קיום הרי צריך ליפרע כל החוב. אבל בטוען פרעתי אף אם יבואו עידי קיום יהי' הדין דיחלוקו. ולכך מפרש דמאן קא משוי לי' לשטרא לוה. ר"ל דהא דלא נאמן נגד שטר לומר פרעתי משום דע"ז הלוהו. מאן קא משוי לי' להאי שטרא לוה. הא איהו אמר דפרע. ולא צריכנא למיגו דמזויף. ואי דלא יהא נאמן לומר פרעתי נגד החזקה דשטרך בידי מ"ב ז"א דהכא ל"ש החזקה הנ"ל דהא טוען ממני נפל ולא הי' ביד המלוה. והנה בנידון דידן אם העדים מעידים שפרע כולו והוא אומר פרעתי מחצה. ל"ש לומר האיך נאמן לומר פרעתי נגד שטר כיון שע"ז הלוהו. ז"א כיון שהעדים מעידים שפרעו כולו מאן קא משוי לי' להאי שטרא לוה הא קאמר שפרעו וכדאיתא בגמ' הנ"ל. אלא דקושי' הבעה"ת דמצד החזקה דשטרך בידי מ"ב לא יהא נאמן לומר פרעתי ולכך תי' דהכא ל"ש החזקה הנ"ל כיון דלא פרע אלא מחצה. אבל בשטרות דעלמא לא יהא הלוה נאמן לומר פרעתי מחצה בלא הטעם דחזקה שטרך בידי מ"ב כיון שע"ז הלוהו שלא יהי' נאמן לומר פרעתי ומתורץ שפיר קושי' הש"ך הנ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

ברוך שאמר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה