ברוך טעם· רבי ברוך תאומים-פרנקל
הקדמות · הקדמת המחבר
הקדמה
ישתבח הבורא ויתפאר היוצר אשר עשה ופעל הכל יש מאין המוחלט ויציר כפיו על כולם נתעלה ובעת הפר צווי ביקר בל ילין. רום קרנו נגדע. ומעדן גן הוא והובדל לעבודת האדמה להכין את כל אלה אל עם גבר עשה ועד עשרים דור צדיק יחון האריך אפו בלי לכלותם בעברה. עד נמצא צדיק אשר לבו נכון. ואת פרי בטנו לעולה הכין. בהר ה' אשר שם שוכן וזרעתם בכסא חקוקה. אתם ברית לעולם יכון ולתוך כור ברזל נפשם שמה. עד עת בא דבר ה' לחונן. הוציאם באותות ומופתים ודגלו עלי אהבה גדולתו הראה להם עין בעין ורובי תורתו ע"י נאמן ביתו צוה ובל תמוט עולם ולנצח יכון. פלפולין דאו' אותם להתחכמה ואותן ההלכות הנשכחים מלב נבון בעת אבלי איש אשר צדקת ה' עשה. כן קנם בפלפולי איתן שמה לזכרון. כן בכל דור ודור אותה. להכינה ולסעדה. חכמי הדור בפלפולם ולב נבון ישננו לבניהם אותה בלי לשכחה. וגם בגלותינו ה' לא עזבנו. וגדולי הדור המה ותלמידי' יעמדו בפרץ. לשובב נתיבות עולם. ולעשות ציצים ופרחים. להגדיל התורה ולהאדירה. ואני הגבר צעיר בתלמידים. מעודי על ברכי התלמידים נתגדלתי. ודבריהם בצמא שתיתי. ובהיותי בר שבסר זכיתי להסתופף בצל הקודש ה"ה מו"ח זצללה"ה הרב הגאון מופת הדור מוהרב"פ זלל"הה. ומאוד נמצאתי לחן בעיניו. וידו לא זז ממני. ולערך שנה א' הייתי אתו למדנו כמעט רוב הש"ס עם הראשונים וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפולו. והילדות אשר בי העיז פני בפני רבי. ליקח הרשות לשוב לביתי. הגם שהי' נגד רצונו עכ"ז נתרצה לזה ואחר כן שבתי אליו עוד לכמה ימים ומסר לי כמה פלפולים ודרך הלימוד מפיו יקרא אלי ואני כותב על הספר. ופקד עלי לשאול אותו תמיד ספקותי וכן עשיתי בבואי לביתי. את אשר מצאה ידי הצעתי לפניו. ובאהבה גדולה השיבני ויורני דרך הישר ובעת כי נלקח מאתנו פניתי לעיין בכתבי חידושיו אשר נבעו ממקור חכמתו וראיתי כי הנם נעלמים מעיני כי נגנבו רובם. והנשאר בלה הי' ואין רשומן ניכר והעתרתי דברי לבניו הרבנים הגדולים נ"י אשר המה יתנו לי איזה מחידושיו לשמח לבבי בפלפוליו ונעתרתי לדברי. ויתנו לי את אשר עמהם בכתובים. ובראותים את פעלו ורב גדלו אשר הכין ופעל בחכמתו ורוחב בינתו אמרתי עם לבבי. לא נאה מעצור את החכמה בבית הכלא. ומי יתן ויתפרש כנפי' ע"פ תבל. וברחובות תתן קולה והנה אחרי רואי כי באו הדברים מפוזרים פעם בדרך חקור דין. ופעם בדרך חידוד. ופעם דרך דרוש. ואין להם קשר ואמרתי אחבירה אותם ולקטתי פרחי' מבין העמרים עד כי יחדיו היו תואמי' אחד לאחד בקישור הדברים אפס כי הוצרכתי פעם להוסיף פעם לגרוע איזה דבר כדי שיהיו מצומדי' היטב גם יחד. ואשר הי' ביכולת לשמור לשון הכתוב נצרתם נפשי ולא שניתי אולם לעת ההכרח שניתי כאשר הי' נראה לדעתי ורציתי לסמן השינוי בציון לידע ההבדל בין לשון המחבר ללשוני אולם ברבות ההעתקה לא נשמר המעתיק להעמיד ציון על מכונו לכן נתערבו הדברי' יחד ולזאת אליך הקורא אודיע כי תראה איזה שגיאה דע כי לא מלב המחבר בא כי אנכי אשר העוויתי אולם בטחתי כי מעט אשר ימצא שגיאה וטעות ואם לפום ריהטא נראה תמי' בדבריו יראה אחר העיון כי נכון הוא. ואולם צריך לעיין בלב נבון כי דבריו עמוקי' המה ובלשון חכמי' נדברו ואחר כל אלה אבקש מהמעיין שלזכות ידינני. כי את אשר ביכולתי עשיתי ואם שגיתי בקצת דברים לא ימלט רבות הטובה ביתר הדברים והנני ראיתי בדרך עיון וחיקור דין ושמתי מגמת לבי לברר ע"י איזה סיבה ואופן יכול האיסור לחזור להיתר או עכ"פ לא יחול איסור וע"ז בניתי בית נאמן הזה:
ויקרא שמו ברוך טעם.