ברוך טעם· רבי ברוך תאומים-פרנקל
הקדמות · הקדמת בן המחבר
הקדמת בנו של המחבר כבוד הגאון האמתי זלה"ה מודעת בכל הארץ. יקר תפארת כבוד אאמו"ר הרב הגאון האמיתי המחבר זלה"ה. מפאת יראתו הקודמות לעוצם חכמתו. נועם חדושיו ועומקי סברותיו. אשר יגע ומצא ברב חכמתו ושקידתו בלמודי ישיבתו. הן בשבתו על כסא הרבנות בק' וזישניצא. הן אחר זה בשבתו בשלשים שנה עד עת בו חליפתו בק' לייפניק. מאלה נפצה כל הארץ תלמידיו גדולים. חקרי לב. אשר ישבו כסאות למשפט כסאות לבית ישראל זה היה חלקו מכל עמלו בתורה כלילה כיום בחשיכה כאורה. להעמיד תלמידים הרבה ולהאציל עליהם מרוב חכמתו לכוון את שמועתם ולהנחוחם הדרך הנכון. ולהישירם במישור הלימוד האמת וקיים. מבלי נטות מקו האמת וסברה הישרה. ומרוב ענוותו השיב אחור ימינו מעשות ספרים. האמנם כאיש גבורה יכלתו להתגדר בחבוריו במה כחו גדול, ולעשות שם בשם הגדולים אשר בארץ לא נשאו לכו לקרבה אל המלאכה ולשמוע אזן נשמע לי מפיו הקדוש כדברים האלה. מה לי ולבאים אחרי כי ישבחוני לחובר חברים מחכם לעשות לו מתורתינו עטרה להתגדל בה. ולאבד זמני במסדור חדושי וחבורים יחד. ואכתוב למו רובי תורתי די ספוקי. הלא רבת שבעה לה נפשי שבוע והותר כל עוד בחיים חייתי בשבתי בשבת תחכמוני עם תלמידיי המקשיבים לקולי,. גדלו והצליחו ורבו למעלה. עד שהם מחדדים אותי בהלכה. ופה אל פה אדבר בהם ומראה ולא בחידות. ועיניהם רואות את מוריהם כמוני היום. מדריכם בדרך ישרה להסביר פנים בהלכה לישר אורחותם ולהציבם למטרת האמת. לבלתי רום לבבם בגדולות ונפלאות ארחות עקלקלות דרך חריפות המטים עקלקלותם הבונים חרבות למו על אדני תוהו ואבני בוהו, אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם לא בזה בחר ה'. כל בני ישיבת למודי ה' יתבררו ויתלבנו ויצרפו. ומה כשרון יותר לדורש ה' מעל ספר כי אם ראות עיניו בימי שני חייו. נדברו יראי ה' איש אל רעהו ותלמידיה למראה עיניו ישפוט ולמשמע אזניו יוכיח העין והאזן מילין תבחן. ויצא כנוגה צדקת למודם. לא יבושו כי ידברו בשער. (אלו דבריו הקדושים) ולסבת ענותו וצדקתו השרידים אשר שרדו מרוב חדושיו והמה בכתובים. המה מפוזרים ומפורדים בלי סדור נאות וחבור נרצה. אך בי יהמו יחמרו מעי ועיני עוללה לנפשי רע לי ומר עזבו אותם נטושים הנה והנה הנחמדים מזהב ומפז ולי מה יקרו חדושיו אענדם עטרות לי להפיץ ענן אורם על פני תבל להציב לכבוד אאמו"ר הגאון האמיתי ז"ל יד ושם בבית ישראל כי באמת אין זכרון לחכם מבני דורו. אם לא יבוא לזכרון בספר בשכבר הימים הבאים הכל נשכח גם הוא גם תלמידיו. ואם בני דורו ראו כן תמהו מה ידעו הבאים אחריהם. וחם לי לזרעא דאבא כמוני להיותינו בני בלי שם ושמו טוב משמן טוב הלא תפארת בנים אבותם. על כן המו מעי לו לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי לשוטט ולחפוש בחדרי חרושיו. ותמצא בקן ידי וכאסוף ביצים, עזובות. אספתים וקבצתים והיו לאחדים בידי. לתתם אל יודע ספר לאמור קרא זה כאוות נפשך עפ"י סדורו בהלכותיו אל מעונותם ירבצון. כמשפט ספר מחובר ומעשהו ורויתי נפש לומדי תוה"ק דשן ועמו טובו ישבעו לבעבור תברכונו נפשכם את כבוד א"א ז"ל גם אותי. וחדושי תורתו לא יעברו מתוך היהודים וזכרו לא יסוף מזרעם. אך רוח נדיבתכם תסמכוני לקוח הספר היקר הזה בכל לבבכם. ואל יקשה בעיני כבודכם אם ידמה לכם כי רביתי במחירהו בערך כמותו ודמי הדפסתו. אבל היו נא באמנה אתי כי פזור הוצאותי על העסק הזה מפאת הכתיבה והקבוץ על צד האופן היותר טוב מהחל עד כלה רבו למעלה ראש. לא יאומן כי יסופר וזה שמו אשר יקראו לו מרשיון הצענזאר ברוך טעמו כי ברוך היה שמו ז"ל וברוך טעמו ונמוקו עמו ועל פי לשון המקרא (שמואל כ"ה ל"ג ברוך טעמך וברוכה את) ובקרב אחב"י זה שמו לעולם וזה זכרו לדור דור:
עמק ההלכה עתה הנה תודתי לה' אשר נתן כזאת בלבבי. ויהי עמדי עד כליתי והשלים חפצי, כה יוסיף אומץ חסדו עמי להוציא לאור תעלומה עוד יתר חדושי כבוד א"א הגאון האמתי ז"ל נוכח ה' דרכי בהדפסת הספר הלז, אשר יצא ראשונה בקרב אחב"י אם דרוש ידרשוהו בהמצאו וימהרו ויחלטו לקנותו בשכבר רצה האלקים את מעשי יהי נועמו עלינו ויכונן מעשה ידינו אכי"ר:
על הטוב יזכר כבוד ש"ב הרב המפורסם מו"ה אלעזר נ"י הרב בע"מ ווינא תחי נא משכרתו שלימה מאת ה' חלף חסרו ואמתו ורוב השתדלותו בהשגת הרשיון בווין מראש עד סוף כן לא ימיש ממנו ומביתו אחריו חסד האלקים לכל צרכם. כי ידי קצרת מחשיב כל תגמולהו עלי ולבעבור ראות עיני כבודו כי יודע ומכיר אנכי בטובתו. ולמען כבודו של הרב הגאון הנ"ל את פניו אני נושא תחת עוצם גמולו הטוב להדפיס דבר הסכמתו ואגרתו עד עולם לא תשכח:
והנה מצאתי עצמי מוכרח לעורר את אחכ"י על עוצם אזהרת תוה"ק בהשגת גבול. וכל הסכמות וגאוני דור ודור שפה אחת ודברים אחרים להם. ביחוד בענין הדפסת ספר שיכול לבוא המביא לבית הדפוס לזזק והפסד הגדול מנשוא. וגודרים גדר בעד ההדפסה שנית בלי ידיעת המביא. משך שש שנים מיום בלות הדפסת הספר. ואף על זה הספר תפקחנה עיני כבודכם לביתי יגיע בהדפסתו שנית בלי ידיעתי משך שש שנים:
הקטן יהושע העשיל תאומים פרענקיל.