ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן קלא
ע"ד הפעקארניעס שעושין הגרעקין הישמעאלים בכל עיר מישראל כך הוא לענ"ד. הנה ידוע דעיסת נכרי פטורה מהחלה כדאי' במשנה ה' פ"ג דחלה ובש"ע יו"ד סי' ש"ל סעי' א' עריסותיכם ולא של נכרי אבל אחרי שהש"ך ז"ל ביו"ד סי' ש"ל ס"ק א' הביא דברי הדרישה על המנהג שנשים קונות בצק מעכו"ם ומפרישין חלה דהמ"ב סי' א' שאג לבטל דהוי ברכה שא"צ וחתר הש"ך להסביר תרי טעמי א' משום מעות קונות והשנית משום דכיון דכן נהגו הוי כאלו קנו מקודם וכאלו נתן העכו"ם לישראל במתנה קודם הגלגול ועיין ט"ז סי' שכ"ו ס"ק ב' שהראה ראי' מש"ס גיטין ד' ל' במכירי כהונה ואני בעניי הבאתי ראי' מש"ס חולין ד' ו' ע"א כי אמרו שם ואם אמר לה עשי לי משליכי דחושש ופירש"י דהוי כאלו לקחן מקודם. וא"כ הגם דלדינא ודאי אינה חלה כלל אך אעפ"כ בעיר קטנה שהפדיון של הפעקארניע רק מיהודים א"כ י"ל דהוי כאלו הקנה להם מקודם הגלגול לכן לא מופרך ליטול חלה בכל עת ועת ולהשליך לתנור אבל ודאי חלילה וחלילה לברך על חלה הזאת וגם חלילה וחלילה ליקח שאור מעיסתן של הגרעקין לחמץ בה עיסות ישראל כי יהי' ח"ו מפריש מהפטור עה"ח ועיין לב"ש בח"ד לה חלה. ורק לחמץ בה בארש"ט שרי. וגם יראו להעמיד משגיח כשר שישגיח על ההיסק של התנור כי כיון דאנן לחומרא חשבינן שהוי כאלו קנאו מקודם והוי פת ישראל שאפאו עכו"ם שהחמיר מאוד הש"ך ביו"ד סי' קי"ב ס"ק ז' דלא דמי לפלטר נכרי וד"ל וגם לחוש לתערובת שלא יערבו דבר איסור בהבצק כי חשידי לזה כדי לתקן הלחם שיהי' מוטעם לאכילה לכן צריכין להעמיד משגיח כשר שיסיק הוא בתחלה התנור וישגיח וגם יטול חלה ג"כ לזכר בלבד:
וביותר ביאור קצת דהנה הדרישה שבש"ך יו"ד סי' ש"ל ס"ק א' הביאו דיש מנהג דקונים בצק מנכרי ומפרישין חלה וע"ו מתמה הדרישה והובא בדרישה שם דהסביר די"ל משום דהוי כאלו כבר הקנה להם הנכרי קודם הגלגול. ולפי"ז הרי י"ל נמי בפטקארניעס כיון דרובא דרובא בעיר קטנה קונים הלחם הנאפה מהפעקארניעס רק ישראלים הרי להדרישה ז"ל הוי כמו שהקנה להם הפעקארניק העיסה קודם הגלגול דחייבת בחלה כל שקנה וזכה בה ישראל קודם הגלגול. והנה הן אמת שהש"ך ז"ל מסיים שם דהמ"ב חולק ומסיק דלאו שפיר עבדי מה שמפרישין חלה. אבל עכ"פ נלענ"ד לומר דהיינו דנימא דתהא חייבת מדינא זה העיסה בחלה וגם לברך על חלה כזה לזה לבד לא הסכים המ"ב והש"ך אבל לנהוג עכ"פ להפריש חלה בלבד נ"ל שפיר דיש מקום לזה ע"פ סברת הדרישה שבש"ך שם ולא עוד אלא שהרי הט"ז בסי' שכ"ו ס"ק ב' הביא דבנחתום ישראל ודאי כן הוא דכל שרגילין לבא ולקנות ממנו הוי כאלו בא לידו קודם הגלגול דהוי כמו סברת הגמרא בגיטין דף ל' דהמלוה מעות לכהן מפריש עליו מחלקו ונוטל לעצמו דזוכה בו הכהן אם הוא רק ממכיריו. ורק הט"ז ז"ל הביא זה שם על המ"ב. דהמ"ב איירי מנחתום ישראל דוקא אבל בנחתום עכו"ם מסיק המ"ב והט"ז שם בסופו מביאו ג"כ דבנחתום עכו"ם פשיטא לא שייך זה דאינו מקנה רק אחר החלוקה. הנה ע"ז אומר דזה רק להמ"ב אבל להדרישה הא בהדיא דעת הדרישה דאין חילוק בין נחתום ישראל לנחתום עכו"ם דאותה הסברא שהסביר הט"ז להמ"ב בנחתום ישראל אותה הסברא ממש הא מסביר הדרישה גם גבי נחתום עכו"ם. א"כ הא יש מקום גדול פשוט ע"פ שיטת הדרישה לחייב ולהחמיר ליקח חלה מפעקארניע ע"פ סברת הדרישה אליבא הסברו של הט"ז ודו"ק ורק כפי שהמ"ב חולק והש"ך והט"ז מסכימים להמ"ב ולא חשש הש"ך לסברת הדרישה בנחתום עכו"ם הנה זה מועיל לדעתי רק שלא לברך על חלה כזו ואף גם זו שלא ליקח ח"ו מעיסה זאת שאור לחמע בה עיסות ישראלים ממש כי פן יהי' מהפטור על החיוב כיון שלהמ"ב פטורה העיסה מחלה. אבל לומר שלא ליקח כלל חלה יש חשש פן יהי' זה נגד הדרישה. וגם עוד זה דהרי הבאתי ראי' מש"ס דחולין ד' ו' גבי ר' זירא ורב אסי דחתר ר' זירא להצדיק רב אסי משום דכשבא מעורב ליד החבר לא גזרו ע תערובת משום דמאי. והרי הקשו שם בש"ס מהנותן לשכנתו ע"ה דאם אמר לה עשי לי משליכי דחושש. אע"ג דהוי תערובת ומשנינן דכיון דאמר לה עשי לי משליכי הוי כאלו קנאן מקודם. ואם איתא דרק מחמת שהוי שכנתו כשלוחו בלבד הרי עדיין יוקשה דהרי גם אם החבר עצמו הי' מערב הדברים שהן של ע"ה קודם שזכה בהן החבר הא סובר ר' זירא דלא גזרו משום דמאי וא"כ למה מגרע מה שאמר לה עשי משליכי אלא ע"כ הוי הסברא דהוי כאלו החבר זכה בהדבר בעצמו קודם שנתערב ודו"ק. דלפי"ז ה"נ כיון דקונין ישראלים הוי כאלו אמרו לו עשה לנו משלך דהקונים זוכים בהן קודם הגלגול וכסברת הדרישה: