אור ברסלב
ברוך השם שו"ת יורה דעה › סימן קיט

ברוך השם· רבי משה רוטמן

שו"ת יורה דעה · סימן קיט

סימן קיח

להבין תקנת הגאונים בנוסח סדר הפדיון שהכהן שואל מאי בעית טפי ליתן לי בנך בכורך או בעית לפדותו הביננו נא מאי מקום לזה כלל ואשר כבר עמד על זה התרומת הדשן בפסקיו סי' רל"ה ואפ"ה לא ביטל הנוסח ח"ו ועדיין נהגו בכל בנ"י לאמר כן ואין הבנה לזה כלל. דאטו אם יתרצה אבי הבן לתת להכהן בנו יעשה מצוה כלל והי' לא תהי' זה. ונראה לי בעז"ה להסביר הנוסח:

דהנה אנו מוצאין בפרשה הזאת שבתורה הק' תיבה אחת שאין לה פירוש לכאורה מה זה הלשון ופדויו דכתיב הלא הי' להפסוק לומר רק מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים ומעצמנו הא ידענו דקאי רק על בכור האדם דבכור בהמה טמאה הא לא בכסף פודין רק בשה או בעריפה. א"כ ע"כ קאי רק על בכור האדם ולמה עוד לומר ופדויו יתיר תיבה לגמרי אבל חדא תהא מתרצת בחבירתה. דהנה בש"ס ב"ק ד' י"א ובמנחות ל"ז ע"א ובבכורות מ"ט ע"א פליגי רש"י ותוספת באם כלו לו חדשיו דלרש"י יכולין לפדות גם בתוך למ"ד דהרי יצא מכלל נפל. אולם התוספת השיגו רבות ע"ז וסברו דאפילו כלו חדשיו גזירת הכתוב לגמרי הוא דיפדהו רק מבן חודש ולמעלה. והנה לא מיבעי לשיטת התוספת ודאי צריכין לתת הסבר עכ"פ למה באמת גזרה התורה הקדושה שרק מבן חודש אפילו בבר קיימא ודאי. אלא אפילו לשיטת רש"י ג"כ קשה עדיין דהניחא לשיטת רשב"ג בש"ס שבת קל"ו דכל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל שפיר דהא כל חילו רק מזה הפסוק דמבן חודש תפדה אבל לשיטת רבנן דפליגי (דמדאתמר הלכה מכלל דפליגי) עלי' דרשב"ג וכדאיתא שם בש"ס שבת דבעי להו אי פליגי רבנן ונפשטא דפליגי דמדאתמר הלכה מכלל דפליגי ועיין נמי בתבואות שור ביו"ד סי' י"ג דפוסק להלכה דגם באדם פליגי רבנן דאפילו שהה ל' יום נמי לא יצא מספק נפל לרבנן א"כ אטו שיטתו של רש"י ז"ל יהי' רק לרשב"ג והרי לכאורה מצדי צדדים מוקשה לפ"ז כל הענין דרק מבן חודש תפדה למה כן. אבל הכל יתבאר בעז"ה בהקדים שנמצא שיטה חדשה בענין פדיון הבן שלא נזכרה בש"ע ומפרשיו כ"א ברמב"ן פ"ח דבכורות הוא שיטת הבה"ג ז"ל שהפודה את בנו אחר ל' ואילך מוסיף חומש כדין הפודה מעשר שני שלו. וכמה קשה שיטתו הלא בש"ס מנו במשנה בב"מ פ' הזהב רק חמשה חומשין הן ולא ששה אבל ע"כ דלהבה"ג כולל זה עם מעשר שני ויסבור הבה"ג כמ"ד דממון גבוה המע"ש וכן מתנות כהונה דפה"ב ג"כ יהי' לדידי' ממון גבוה ומשלחן גבוה קא זכין הכהנים בהחמשת סלעים של פדה"ב ועיין בשו"ת הרשב"א סי' ח"י והובא בשו"ת דברי יעקב סי' פ"ו שלא יוקשה ע"ז כלל מהש"ס דיבמות ד' פ"ז ע"א ודו"ק אלא בפירוש ג"ז הוי ממון גבוה א"כ לא קשה כל כך עליו על הבה"ג ז"ל מהמשנה דחמשה חומשין אבל עכ"פ יוקשה עליו מצד אחר דאיך מדמה זה למעשר שני התם יש לו דרך אחרת שישא הפירות לירושלים ורק כשאינו רוצה מחמת טרחת הדרך ונתנה לו הרשיון לפדותו אזי שפיר יש עליו קנס להוסיף חומש. אבל כאן איזה ברירה הי' במציאות. אבל באמת מראש צורים אראנו דהקב"ה צוה לפדות הבכורים בגופי הלוים ולא בממון ורק אחרי שפקדו הלוים והיו רק עשרים ושנים אלף והבכורים היו עודפים על כ"ב אלף במספר רע"ג הוכרחו ליתן כסף הפדיום לאהרן ולבניו וא"כ מה מתוק ונעים לנו תיבת ופדויו פי' דקאי על פדייה העיקרית הראשונה שנפדו אז בחילוף הלוים הא הי' רק מבן חודש דהלוים גופם היו נמנין רק מבן חודש ומעלה דלא צוה השי"ת כלל לפקוד שום בר נש מפתחות מבן חודש לכן עד סוף כל הדורות לא יכולין לפדות הפחות מבן חודש משום דפדויו הראשון הי' רק בן חודש ועתה נתיישב בטוב שיטת התוס' דגם בכלו חדשיו אין נפדה וז"ב וכן שיטת רש"י דתלי בנפל ג"כ יש ליישב דקאי רק על שיהי' חי גם אחר ל"י ודו"ק ונתיישב ג"כ שיטת הבה"ג דהא עכ"פ שוב דומה לשיטתו למעשר שני שהי' פה ג"כ ברירה שהבן לוי פדה בעצמו. וסגי לי' להבה"ג שבזה הפרט יכולין לכוללו זה החומש של פדיון הבן בכלל החומש של הפודה מעשר שני ודו"ק וזה ברור. ומעתה הנה ברור לנו נוסח הגאונים להכהן לשאול מאי בעית טפי ליתן לי בנך בכורך פי' הוא שואל ומברר לו איך הי' אם היית אתה אז בפדיית הלוים אם היית יותר רוצה ליתנו לי שאני אפדך או שתחפץ לפדותו בעד חמש סלעים דוקא. כדמחייבת מדאורייתא. והיינו אם השאלה הזאת לא הי' הלא הי' לנגדינו שיטת הבה"ג שמחויבין להוסיף חומש ולא סגי בחמש סלעים בלבד. לכן באים ושואלים אם הי' משיב שהי' רוצה יותר לתת לו פי' אם הי' כמו אז במדבר הלא א"כ רק מחמת שאין כעת לוי מוכרח ליתן מעות כסף אזי שפיר הדין שיוסיף חומש אבל כשמשיב שחפץ לפדותו למה יוסיף חומש כלל. ובזה אנו מבינין הדקדוק אי חפץ אתה לפדותו בעד "חמש "סלעים פי' רק חמש סלעים בצמצום בלי תוספת חומש. והוא משיב חפץ אני לפדותו והילך שוה דמי פדיונו בלבד ולא יותר כלל ודו"ק:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה