אור ברסלב
ברוך השם שו"ת יורה דעה › סימן סח

ברוך השם· רבי משה רוטמן

שו"ת יורה דעה · סימן סח

סימן סז

שאלה הי' בפה. ו' אדר תרס"ד בהמה מקשה לילד וב' מעל"ע רצופים קשתה ולא יכלה לילד ושלחתי השו"ב והמשגיח וצויתי לחקור אצל הערל המוכר וסיפר שבזמן קרוב זה כשלשה ימים בא באהאיי א' וקפץ עליה להרביעה ונפלה על הארץ תחתיו מחמת עליית השור זכר ההוא ומזה ניכר כי הומת העובר בתוכה. ובחנו המשגיח והשו"ב את הילוכה והעידו לי שהלכה כדרכה ערך שלשים אמה ויותר כמו הילוך יפה ממש רק כי ניכר הי' קצת מההילוך שלה כי היא הולכת בכבידות כמו הבהמה שמלאה משא כבידה אבל בלי שום צליעה ובלי שום נענוע באיבריה רק כאינה בריאה לגמרי ושחטוה והי' פרכוס כד"ת ומצאו בה שני עגלים יחד שכבר מלאו ימיהם ללדת. ונשאלתי מה דינה של הבהמה. והשבתי כך. הנה ידוע דבהמה המקשה לילד הגם דהוי חולשה אבל לא הוי שום איסור להטריפה עבור זה לבד וכדאי' בתפארת ישראל על משניות חולין ריש פ' בהמה המקשה דמחמת זה שאינה יכולה לילד ממהרין לשוחטה שלא תמות א"כ הוי כשאר חולה מסוכנת שמכשירין בפרכוס בלי שום פקפוק. ורק החשש הכא יהי' מחמת הגדת הערל שאומר שע"י שעלה עליה זכר נפלה תחתיו על הארץ דנחמיר ע"ז לומר דהוי כהפילוה אחרים דאפילו פחות מי"ט חוששין ועוד נחמיר לומר דההילוך הזה שהי' בקצת היכר כעין כבידות לא הוי הילוך א"כ יש לפי"ז לכאורה להחמיר. אמרתי דהגם דאמת נכון הדבר דכתוב בספר ערוך השלחן סוף סי' נ"ח דהילוך אפילו בלא צליעה רק דהליכתה בכבידות ג"כ לא הוי הילוך יפה אפ"ה כאן יש להכשיר. א' דהא הנוב"י מ"ת סי' י"ז כתב דזה שהעכו"ם אומר שנפלה לא חיישינן דלהשביח מקחו אומר כן יעו"ש וכן הביא הנוב"י הזה גם היד אפרים על היו"ד סי' נ"ח ש"מ דפוסק כדבריו דכל שהיהודי לא ראה שנפלה לא חיישינן. וה"נ הא היהודים לא ראו רק מה שהנכרי מפטפט אין חוששין לדבריו. ועוד הלא גם אם נאמין לדברי הנכרי ג"כ הא הוא הפה שאסר הוא הפה שהתיר דהא הוא אומר רק שהבאהאיי רצה להרביעה ואיך הוי זה נפילה דהא דאמרינן בש"ס חולין נ"א דהזכרים המנגחין היינו זה את זה דוקא אז בנפלה לארעא חוששין דהסבר הסבירו הפוסקים דאע"ג דידעי דרוצין להפילה אפ"ה לא הוי כשור בבית המטבחים משום דהתם אית לה מידי למיסרך וכאן מחמת דרוצה להפיל חבירו אינו נועץ עצמו כ"כ א"כ דוקא כשיש לו רצון לנגח בחזרה לחבירו אז אינו נועץ אבל בעלה עליה זכר והיא נרבצת תחתיו אז היא יודעת שפיר דרוצה השור לעלות עליה ושפיר נועצת עצמה בכל יכולתה ואיננה באה לריסוק איברים כיון שיודעת דרוצין להפילה. כאשר תראה זה היטב שם ביו"ד סי' נ"ח בט"ז ס"ק ט' ובש"ך ס"ק י"ב. וכאן כיון דהשור הבאהאיי עלה עליה כשעמדה על הקרקע הרי יש לה מידי למיסרך ודאי נעצה עצמה ואמדה נפשה שלא תבא לריסוק איברים. ובפרט בכה"ג שהזכר משתוקק לה הרי אין מכווין לנגחה ולדוחפה אדרבה הוא בא עליה בנחת ורוצה שתעמוד כמובן לא יכוין להפילה כלל. אין זה כלל בשם נגיחה. ואפילו להפרי תואר סי' נ"ח ס"ק י"ט דחושש אפילו לא חזר ונגחו להראשון הוא עצמו מסיים דבעינן שיפילו בבת אחת ובכח דוקא ואשר זה לא שייך בעת בואו עליה לרביעה דאז אינו דרכו כלל של הרובע לכווין להפילה בבת אחת ובכח. כי לא להפלה ולנגיחה בא מעיקרא להפרה ורק לקירוב בשר בא פשיטא ופשיטא דלא הפילה בבת אחת בכח רק היא מעצמה שרצתה להשמט ממנו הרביצה תחתיו מנפשה ורצונה ולא מחמת השור הזכר בא לה כלל וכלל א"כ אין כאן גם זכר ענין הפילוה אחרים כלל ובאמת חידוש לי שלא דברו בשום ראשון ואחרון בשום מקום שום רמז דרמיזה שע"י שיהי' רביעה עליה יהי' חשש הפילוה אחרים ש"מ דזה פשוט להם דאין כאן חשש כלל וכלל לנפילה ובפרט דאפילו על הפרי תואר גופא פליגי ובספר דעת תורה הובא בד"ת סי' נ"ח ס"ק ע"ז פליג ואומר דכל שרק א' נגח להשני והמנוגח לא חזר ונגח כלל ונפל בפחות מי"ט יש להקל ע"ש א"כ עאכו"כ ברביעה דכ"ע מודו דכשנפלה הפרה הוי נפילתה זאת באומד נפש שלה וכיון דיש לה מידי למיסרך הוי ממש כבית המטבחים ומה לי קצב המפיל או להבדיל באהאיי המפיל כיון שהפרה אין רוצה להפילו בחזרה. ותו יש כאן היתר ברור ע"פ סברת בן המחבר נה"כ דמקיל בהפ"מ בשהתה מעל"ע ועמדה גם בלי הילוך כלל. והגם דכל האחרונים לא סומכין ע"ז אפ"ה בא הערוגת הבושם וצירף דעת הנה"כ להיכא שיש ספק אפשר נפלה על מתניה דאז מכשיר גם בלא הלכה רק בעמדה ושהתה בלבד. א"כ כה"ג אפילו אם נחשוש דהילוכה הזאת לא נחשב הילוך יפה. אבל עכ"פ לא ידעינן באיזה מקום נפלה אם על צלעותיה או על מתניה הרי להערה"ב שרי כאן דעמדה ושהתה ג' מעל"ע. וגם העגלים היו שלימים ולא נימוקים כלל וגם האם שלה היתה שלימה בלי המקה ומסמוס כי כן דעתי שבכל מקשה לילד ישגיחו ע"ז שלא נצטרך להפס"מ כידוע. ותו דהאמת יורה דרכו דזה הוי הילוך יפה דהרי הגאון השיב משה מהקדוש ר' משה טייטילבוים הסביר דהיכא שיש שבר ברגל שהיא צולעה בו מקילין ותלינן דהצליעה מחמת השבר וחשיב הילוך ג' הרגלים להילוך יפה ע"ש וא"כ עאכו"כ כאן שמצאו בה מלתא דלא שכיחא שני עגלים ביחד שמתו בה דתלינן דמחמת כבידות הוולדות וקישוי הלידה שלה לכן לא יכלה הפרה לילך בהילוך יפה שביפה והי' לה כבידות קצת רק מחמת העוברין שבמעיה אבל לא מחמת דבר הנפילה כלל ובשלמא בבהמה ריקנית כשנפלה ואח"כ הולכת בכבידות התם שפיר כיון דלית לן מידי למיתלי כבידות ההילוך בשום דבר וריעותא דנפילה לפנינו שפיר חשש הערוך השלחן דהילוך בכבידות לא הוי הילוך כיון דליכא שום מלתא לתלות הכבידות אבל כאן מפני מה תיתלי בריסוק אמור מעתה ביותר דהכבידות הוא רק מחמת הני שני עוברין העגלים שבמעיה. וא"כ שפיר הוי ההילוך הזה נמי הילוך יפה לגמרי וכשרה הבהמה כל שעמדה שפיר ויצתה גם מחשש מסוכנת ואפילו לחסידים ואנשי שם לית להם מידי למיחש משום חשש:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה