ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן מה
לברר ההלכה אם נשים נאמנות על טבילת כלי מתכות דהוי דאורייתא. ובפוסקים אינו מפורש הדין בזה. רק נפסק בסי' ק"כ ההלכה דקטן אין נאמן. אבל נשים אם נאמנות או לא. לא נתבאר כלל. והנה מהסוגיא (פסחים דף ד' ע"ב) מוכח שאם הוא איסור דאורייתא אין נשים נאמנות וגם קטנים אין נאמנים. ועוד מבואר שם דאם הוא איסור דרבנן גם אם הוא בחזקת איסור כדמפרש הש"ס שם דמוחזק לן דלא בדק אפ"ה כיון דהוי רק איסור דרבנן קטן נאמן וכ"ש נשים. ומשמע מזה בהדיא דבטבילת שאר כלים דלאו כלי מתכות נאמן גם קטן וכ"ש נשים. ולכן אע"פ שאין מפורש שם שיהיה קטן נאמן בשאר כלים. אפ"ה מוכח כן מהש"ס הנ"ל. ועתה נבוא לבאר בנ"ד דהנה מדברי התוס' שם ד"ה הימנוהו יש להוכיח כמה דינים. א' דאפילו באיסור דאורייתא אם הדבר בידם נאמנים נשים ועבדים. ומש"ה מעשים בכל יום דנאמנים נשים ועבדים על השחיטה והניקור. אע"ג דהוי חזקת איסור דאורייתא. וכן נאמנין על החלה. ב' דוקא אם לא הוי טירחא יתירתא. אבל אם יש טירחא יתירתא אז אפילו אם הוי בידן אפ"ה אינן נאמנות אם הוי איסור תורה. ג' דקטנים אינם נאמנים באיסור תורה אפילו הוי בידן ולא הוי טירחא יתירתא. מדהשמיטו שם התוס' קטנים עיי"ש. ד' דבאיסור דרבנן והוי בידן אז אפילו אם הוי טירחא יתירתא. אפ"ה נאמנים גם בדבר דהוי טירחא יתירתא אפילו קטנים ג"כ וכ"ש נשים. ה' דבאיסור דרבנן ולא הוי בידן אז נשים ועבדים נאמנים וקטנים אינן נאמנים. דקטנים גריעי מנשים. וכלל היוצא לנו מדברי התוס' דקטנים גריעי מנשים ועבדים בב' אופנים. א' בדאורייתא ב' בדרבנן. בדאורייתא אם הוי בידם אז נשים ועבדים נאמנים. וקטנים אינן נאמנים. וכן בדרבנן ולא הוי בידן כלל אז ג"כ נשים ועבדים נאמנים. אבל קטנים אינן נאמנים. ובזה נבוא לביאור שאלתינו. כיון דהוי דבר שבידן ולא הוי טירחא יתירתא. הרי נשים נאמנות גם באיסור דאורייתא. והנה המג"א (סי' תל"ז ס"ק ח') פוסק כדברי התוס' האלו עיי"ש היטב. וכן מבואר בב"י (סי' ק"כ ביו"ד) עיי"ש, וגם באלי' רבא (סי' תל"ז ס"ק ט') נמי פוסק כדברי התוס' דאפילו בהוחזק נאמנים עיי"ש. ויוצא לנו מזה ב' דינים. א' דנשים נאמנות על טבילת כלים אפילו כלי מתכות דהוי דאורייתא. ואפילו לכתחלה נמי [ולכאורה יש ראי' גדולה מטבילת נדה עצמה דנאמנת. אך יש לחלק דהתם התורה האמינתה דהוי לעצמה ג"כ ודו"ק. אבל לאחר לגמרי יש לומר דהוי כמו עדות שאינן נאמנות. אך באמת מוכח מהתוס' הנ"ל דנשים נאמנות בגוונא דאמרן]. ב' דקטן נאמן בטבילת כלי זכוכית. ואע"ג דהוחזק בו איסור דרבנן כנ"ל. ודלא כהפמ"ג במ"ז (באו"ח סי' תנ"א ס"ק ו') דמחמיר בזה. וכבר כתבתי לעיל דהמג"א והא"ר פוסקים להדיא כהתוס' דנאמן כל דהוי דרבנן אפילו איתחזק איסורא אם הוי בידו.. וכ"ש הוא מחמץ. דהתם הוי טירחא יתירתא אפ"ה נאמן. וכ"ש בטבילת כלי זכוכית דאין טירחא בזה. וזה פשוט. וכן פסק הרב בש"ע שלו. (סי' תל"ב). רק דבעינן שיהי' עכ"פ יש בו דעת. והיינו שהגיע לחינוך וע"ש באליהו רבא: