ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן ל
נשאלתי שתחבו כף חלב ספק ב"י לתבשיל של בשר עוף ולא הי' ס' א"כ לפי הדין בעינן להכשיר דהא הוי ס' דרבנן אבל אם נתוסף אח"כ בשר בהמה בתבשיל הזה אם נאמר דהא כעת הוי ספק דאורייתא ולחומרא. או אולי יש להמציא היתר לזה. והשבתי דודאי יש סברא להתיר. והיינו דכיון דבעת שנתחב הכף לא הי' עדיין בשר בהמה בתוך הקדירה. ואח"כ כאשר ניתן הבשר בהמה לא נתחב הכף א"כ י"ל בזה דלענין שנבוא לאסור הבשר בהמה מחמת החלב משום שמחזיקין עתה שהיא ב"י הרי יש סברא להתיר משום שכבר נקלש הטעם של חלב שהי' בכף גם אפילו אם היה ב"י. אפ"ה הרי איקלש כדין נ"ט בר נ"ט. טעם א' בהכף להיתר. טעם ב' בהעוף. וג"כ היה להיתר דהא החזקנו מקודם שהי' אינה ב"י וא"כ לענין הבשר בהמה שרינן משום נ"ט בר נ"ט. וכמו ירקות שנתבשלו בקדירה של חלב עיין (סימן צ"ד) ודגים שעלו בקערה של בשר שמותר לאוכלן בחלב. ונהי דהתם מנהגינו ע"פ הרמ"א (סימן צ"ה) לאסור היינו רק לכתחלה. שלא ליתנם בחלב אבל בדיעבד הרי כשר בין בנתבשלו בין בנצלו. עיין באחרונים דלא כש"ך שם (ס"ק ד') וא"כ נהי דלכתחלה אין ראוי ליתן בשר בהמה בתבשיל הנ"ל. אבל בדיעבד אם נתן הבשר בהמה פשיטא דכשר לאכול מטעם נ"ט בר נ"ט ודו"ק: