אור ברסלב
ברוך השם חידושי ש"ס › סימן קג

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי ש"ס · סימן קג

סימן קב

על הקושיא הגדולה שיש במשנה דאלו טריפות. (חולין דף מ"ב ע"א) דתנן הריאה שניקבה. ולא תני נקבה הריאה. כמו אינך. הסברתי ת"ל. דבזה הורו לנו דבר גדול. דאלו הי' שונה ניקבה הריאה. היינו סוברין. דדין ריאה כדין כל האברים דבעינן נקב מפולש מצד אחד. דשני הקרומים. ונקבו זכ"ז. אבל ניקב קרום א' כאן וקרום ב' לצד השני באומה או באונה אחרת. ה"א דתהא כשירה. כמו בכל האברים שיש שני עורות. ובאמת הרי הדין בהריאה. דגם זה מצד זה וזה מצד אחר ג"כ טריפה. אליבא הדעה דיש מטריפין שבסי' ל"ו סעי' א' בהרמ"א. ופוסק התב"ש ס"ק ד' סי' ל"ו דגם ברוח אחר ג"כ טריפה. אם אך בערוגה זאת. ולכן שונה הריאה שניקבה. פי' דהרי כל הטעם דמחמירין היש מטריפין. פי' התב"ש והל"ש הסברא דכל טבעה וקיומה של הריאה. אך הרוח שבקרבה דמרחפת בה. וכל שיוצא הרוח שוב פסק כחה. וזהו שאומר הריאה פי' בשרה שניקבה. שהרוח יוצא ממנה ודו"ק. ונמצא שהיא גרועה גם מוושט. דהתם בעינן עכ"פ שיהיו הנקבים ברוח אחד דוקא דאז חייש שיתרמי אהדדי. ואלו בריאה הסביר התב"ש דגם בב' רוחות טריפה. והרב ר' חיים צבי הביא סייעתא לדברי ממשנה דפ"ב דברכות דהביא שם שלשה דברים מרבן גמליאל, א') שקרא ק"ש בלילה הראשון שנשא. ב') שרחץ בעת שמתה אשתו. ג') וכשמת טבי עבדו קיבל עליו תנחומין והרי יוקשה למה בתחלה הביא המעשה שעשה קודם ואלו בתנחומין מביא מתחלה כשמת טבי עבדו ואח"כ המעשה של ר"ג שקיבל תנחומין ולמה לא תנא כאן נמי כהתם. והי' לו לשנות וקיבל תנחומין כשמת טבי עבדו ולא להפך סדר הלשון. אבל הטעם כמו שכתבתי גבי ריאה. דבשלמא בב' ההלכות הי' הסיבה שהוא ר"ג ולא דומה לאיש אחר. לכן מקדים שקרא. שרחץ. אבל בהתנחומין הוי הסיבה. רק מחמת שהי' טבי עבדו. שהוא לא הי' דומה לשאר עבדים. לכן שונה כך כשמת טבי מתחלה. שזה היא הסבה העיקרית. וה"נ כן במשנה דאלו טריפות. דכל הנקובים הוויין הסיבה הנקב לכן מקדים ניקב ואח"כ האבר שבו נעשה הנקב. משא"כ בריאה הוי הסיבה שהיא ריאה שטבעה רק לרחף ברוח אשר בקרבה לכן הריאה שניקבה טריפה בכל מיני אופני נקבים שיהי' טריפה וכנ"ל:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה