ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן קא
הנני לרשום מה שנתחדש לי ב"ה לפרש הפסוק דהמגילה קימו וקבלו היהודים וכו' להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה. דהאי לישנא ככתבם וכזמנם אין לו שום ביאור ושום פשט כלל דהא אומר שני הימים האלה למה עוד ככתבם וכזמנם. ועיין רש"י ועיין אבן עזרא ומלבים כולם לא פירשו הלשון וכזמנם בשום פשט. והסברתי זה על פי הלכה. דהנה נשים לב על הדין דהכפרים שמקדימין ליום הכניסה איך בהן הדין של הסעודת פורים אם הם רשאין לקיים סעודת פורים בזמן שקוראין המגילה בי"א וי"ב. או לא. דלא נזכר דין זה בשו"ע כלל אבל באמת בשים לב מפורש הדין במשנה דתנן לקמן ד' ה' ע"א אעפ"י שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ותענית ומתנות לאביונים ואם איתא דחייבין או רשאין לקיים הסעודה ביום י"א וי"ב איך זה יהי' תרתי דסתרי כזאת שיעשו משתה ושמחה וגם יהיו מותרין בתענית והספד ח"ו. אלא ברור דאסורין באיסור לעשות הסעודה אז אלא רק בזמן דרוב העולם עושין בי"ד דוקא. וכן יש לנו ללמוד זה מהגמרא שם ד' ד' ע"ב וריש ד' ה' ע"א תניא נמי הכי מפני שאמרו כפרים מקדימי גובין בו ביום ומחלקין בו ביום וכו' אבל שמחה פירש"י של מאכל ומשתה אינה נוהגת אלא בזמנה עכ"ל הש"ס וכן מפורש ברמב"ם פ"ב מה' מגילה ה' י"ד להדיא וז"ל בני כפרים שקדמו וקראו ביום הכניסה וחלקו מתנות לאביונים יצאו אבל השמחה והמשתה אין עושין אותה אלא ביום י"ד ואם הקדימו לא יצאו. הרי נפשטה ההלכה. ובלא"ה הרי הסברתי בחידושי דרוש לפורים דנס דמגילה דגרם קבלת התורה ברצון לכן הוי חיוב הסעודה כמו בעצרת דאמרו הכל מודים דבעינן לכם ודו"ק א"כ רק השתא קבלוה ברצון ואי אפשר להקדים בשום אופן וזהו נמי הסבר דהירושלמי דסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין:
והנה ידוע דזכירה נקרא קריאתה של המגילה ועשיה נקרא הסעודה והמאכל והמשתה וכדפירש"י בפסוק נזכרים ונעשים ובש"ס אשכחן עשיה זכירה וכו' ועתה יתפרש זהב משובץ פי' הפסוק דהרי מאחר דכותב להיות "עושים והיינו הסעודה של מאכל ומשתה את שני הימים האלה מוכרח לסיים ככתבם וכזמנם. דלר' שמואל בר נחמני דיליף מתיבת כימים לכן אומר ככתבם פי' כמו שכתב מרדכי הימים האלה רק י"ד וט"ו. ולא לרבות י"א וי"ב. ולר' שמן בר אבא דיליף מבזמניהם. דזה רק על הזכירה אתמר לשון בזמניהם שנתרבו י"א וי"ב. אבל על העשיה פי' הסעודה הוי רק וכזמנם בלא האותיות י' ה' המיותרות רק כזמנם שבלא י"ה שהעשי' הוי רק בי"ד וט"ו ולא בי"א וי"ב כלל והוא נכון בעז"ה: