אור ברסלב
ברוך השם חידושי ש"ס › סימן צח

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי ש"ס · סימן צח

סימן צז

בסוף המסכת (דף נ"ד) והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם וכו' ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך ר' נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה'. וקשה מה חידש ר' נתן כשהפך לשון הכתוב וכבר עמדו בזה כמה מפרשים ומצאתי ב"ה מרגניתא טבא. ברורה ונעימה. כי התכוין רבי לסיים כן. עד"ז. דהנה הקדים כאן במשנה כל חותמי ברכות שבמקדש. וצריכין להבין למה קוראן בלשון חותמי ברכות אבל הכונה דהנה ידוע במדרשים דהחילוק בין ברכות שברך יצחק אבינו את יעקב. לבין הברכות שברך בלעם את ישראל רק בפתיחת וחתימת הלשון. דבלעם התכוין לחתום בארור לכן התחיל מברכך ברוך ואוררך ארור. אבל יצחק אבינו התכוין בדקדוק שיחתום ויסיים בברוך דוקא. לכן התחיל להיפך. אוררך ארור והדר ומברכך ברוך. ודו"ק. ובזה פרשתי כונה יקרה ברש"י ז"ל שבחומש ריש פ' בלק. לא תלך עמהם לא תאור את העם. כי ברוך הוא. פירש"י שם אמר לו אקללם כאן. ע"ז הגיד לו השי"ת לא תאור וחזר ואמר א"כ אברכם. א"ל א"צ לברכתך. כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה. לא מדובשך ולא מעוקצך. ונפלא לכאורה סדר לשונו הקדוש דהרי הי' לו לאמר להיפך לא מעוקצך ולא מדובשך אחרי כי כן הי' דבריו מתחלה לקללם והדר לברכם הי' לו לומר כן לא מעוקצך ולא מדובשך. אבל השתא ניחא דהרי ידע רבון העולמים שיאמר בלשון הזה תחלה מברכך ברוך. ואח"כ אוררך ארור. ודו"ק. לכן שפיר המשל לא מדובשך ולא מעוקצך. שזה ג"כ נושך ועוקץ. כשמסיים בלשון לא טוב ולכן הונח השם של המברכים במקדש. "חותמי ברכות. שהיו חותמין וגומרין ומסיימין בברכה דעתה ידעינן כלל מוחלט. דכשם דצריכין להתחיל בטוב וכדכתיב פתח דבריך יאיר כן יותר הרבה צריכין לסיים בדיבור טוב. וד"ל. ולפיכך כמה קלורין לנו השתא מה דחידש ר' נתן דהוא הי' נוהג דכשהי' אומר הפסוק הזה דעת לעשות הי' מהפך כדי שיסיים בלשון עת לעשות לה'. ולא לסיים הפרו תורתך. דזה לא הוי ברכה כלל. ולא לשון טוב כשהפרו ח"ו תורת ה'. לכן הי' מהפך ומתחיל הפרו תורתך. ולסיים ביותר בטוב. כי הכל הולך אחר החתום דוקא. ובמקום שלא אפשר לא משגיחין על הפתיחה אלא על חתימת הענין. וז"ב ונכון:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה