אור ברסלב
ברוך השם חידושי ש"ס › סימן פא

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי ש"ס · סימן פא

סימן פ

נשאלתי לבאר מנהג בנ"י הקדושים שהולכים להשתטח על קברי אבותיהם מאין מקום מוצא לזה מתורה הקדושה:

והשבתי עפ"י מה דאיתא בש"ס (תענית ד' ט"ז ע"א) למה יוצאין לביה"ק פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא תד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו המתים רחמים מאי בינייהו איכא בינייהו קברי עכו"ם עכ"ל. א"כ לפי"ז הרי חזינן דרק ר' חנינא אמר שהמתים יכולין לבקש רחמים עבור החיים אבל ר' לוי פליג ע"ז ואמר דרק להראות שהם חשובין כמתים ש"מ דאיהו לא סבר לה שהמתים יכולין לבקש רחמים ולהכי לדידי' אין חילוק לענין זה בין בה"ק דעכו"ם לבית הקברות דישראל. וכשם שאין שייכות חלילה להתפלל על קברי עכו"ם כן בקברי ישראל לא נכון להתפלל. וא"כ בנ"ד נמי כיון שרבינו הרמב"ם ז"ל (פ"ד מה' תענית ה' ח"י) דקדק בדיוק לפרש טעם יציאת לבה"ק כלומר הרי אנו חשובין וכו' וכ"כ הטור ז"ל (באו"ח סי' תקע"ט) וכן פסקו בפשיטות בשו"ע שם וכ"כ הרמ"א דרק הכוונה שהרי הם חשובין כמתים. ובודאי לכונה ולא לחנם נקטו כל הראשונים ההם הטעם והסברא. ודאי להורות באו דלא נדמה שהמתים יבקשו עלינו רחמים כר' חנינא לכן דקדקו דרק כר' לוי ולפ"ז אנו רואין בעליל דהלכה כותי' דר' לוי דפליג על הסברא שהמתים מבקשין רחמים אבל לקושטא דמילתא נהפוך הוא ואדרבה מהש"ס הזה מוכח טובא דגם ר' לוי בר חמא מודה דבודאי המתים מבקשים רחמים. דאל"כ הרי יוקשה על הגמרא מה מקשו מאי בינייהו הלא חילוק גדול יש ביניהם דלר' לוי לא המתים יהללו יה וכו' ואלו לר' חנינא ידעי המתים בצערא דחייא. והלא בש"ס ברכות, מפלפלים בגמרא שם (בדף י"ח ע"ב) אי ידעי המתים כלל בצערי דאחריני או לא ידעי וא"כ בהדיא נראה עין בעין דר' לוי ור' חנינא בהא קמיפלגי ואיך פריך מאי בינייהו וזו קושיא עצומה אבל ברור כשמש מדפריך מאי בינייהו ש"מ דזה הי' פשוט להש"ס דליכא למימר בשום פנים דלר' לוי לא ידעי ואינן יכולין לבקש רחמים. אבל גם הוא מודה דידעי לבקש רחמים ולא פליג כלל לכן שפיר פריך דא"כ מאי בינייהו סוף סוף בין לר' לוי בין לר' חנינא צריך לילך על הבית הקברות וא"כ מאי בינייהו וזה פשוט וא"כ לפ"ז רק לענין תענית ציבור דשם פסקו הרמב"ם והטוש"ע וכל הראשונים דהלכה כר' לוי דלא בעינן דוקא שיהי' ביה"ק דישראל וסגי בקברי עכו"ם להראות שהן חשובין כמתים אבל מה דנפקא מינה דר' חנינא דהיכא שרוצין לעורר תפלת המתים שפיר כ"ע מודו דכן הדין ואין ע"ז חולק כלל, וכן בש"ס דברכות הנ"ל במסקנא קאי דידעי ובני ר' חייא אמרו כולם שם ידע אבונן בהאי צערא. יעוי"ש. וכן בש"ס שבת (ד' פ"ט ע"ב) כי אתה אבינו על יצחק שעשה חשבון עם קוב"ה עבור החיים. וכן פשוט דיעקב אבינו לא הביא לרחל לאפרת ונקברה בדרך שהיא תתפלל בעד בניה שילכו בגולה ודרשו הפסוק מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה ויש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם על אם הבנים הללו כדפרש"י בפ' ויחי. וכן עוד פשוט ונראה בכלב שכתוב בו ויבא עד חברון למה אזל עד, חברון ואמרו רז"ל סוטה ל"ד שהלך להשתטח על קברי אבות שיבקשו רחמים עליו שינצל מעדת מרגלים. והכל גלוי וידוע. והשתא שפיר מובן ענין ההליכה וההשתטחות על בית הקברות. ועוד יש דרך אחר להסביר ענין ההליכה לבית הקברות והרבות בתחנונים בשם. דהנה יש שיטות בהראשונים בהסוגיא דש"ס (מגילה כ"ח ע"א וד' כ"ט ע"א) דאיתא דין אחד ולשון אחד בשניהן. תנו רבנן בית הכנסת אין נוהגין בו קלות ראש וכו'. וכן בית הקברות אין נוהגין בו קלות ראש ופירש"י והתוספות (ד' כ"ט ע"א) ד"ה אין דאפילו הכי חלוקין מאוד דבהכ"נ משום קדושה היא כדתנן במשנה והשימותי את מקדשיכם קדושתן אף כשהן שוממין. אבל ביה"ק לא משום קדושה הוא דבה"ק אין בו קדושת מקום רק משום כבוד מתים הוי יעו"ש כי קצרתי. אבל יש שיטה אחת יקרה ונכבדה הגם שלא הובאה כלל בשו"ע ולא בטור בשום מקום אעפ"כ נודעת היא לנו. והוא השלטי הגבורים (סוף פ' נגמר הדין) באלפס של סנהדרין שהאריך מאוד והסביר דגם הרמב"ם ז"ל ודאי סובר כן דגם בית הקברות יש בו קדושה וטהרה כמו בית הכנסת ממש. ושניהן שוין בקדושתן יעוי"ש לדינא דהחמיר מאוד דגם במקום שאין שם מתים ג"כ נתקדש המקום והמתים יוצאים מקברם לשוט בכל המקום שהקצו והקדשו לשמם יעוי"ש. וא"כ צריכים אנחנו רק להוסיף תבלין איזה כח קדושה בזה שבבית הקברות. ויש סברה אחת יקרה של המהרי"ל הל' ראש השנה. והובא דבריו בבאה"ט (סוף סי' תקפ"א באורח חיים ס"ק י"ז) דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר. וא"כ הן ק דבריו הקדושים של השלטי גבורים דהוא שוה בקדושתו לקדושת ביהכ"נ. א"כ כיון שהמתים הקדושים הם מקדשין המקום א"כ כשם שחייב אדם בכבוד אביו בחייו הא ממש כן מחייב במותו כידוע בש"ס (קדושין ל"א) דאמרו מכבדו בחייו ומכבדו במותו ולכן כשמהדר אדם לילך להתפלל על מקום בית הקברות והיינו דתופס כשיטת הש"ג דמקום בית הקברות קדושה יש בו כשם שיש בבתי כנסיות. והיינו רק משום שהמתים מחמת גודל קדושתן מקדשין המקום. א"כ כל שיש שם בבה"ק יותר קדוש וטהור שקבור שם אז המקום ג"כ יותר מקודש ולכן מראה האדם שאביו הי' קדוש על כן הולך לזה המקום להתפלל שם ולהרבות בתחנונים. וזה נכון מאוד:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה