ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן כד
במס' שבת (דף פ"ו ע"ב) איתא. וליטבלו בי שימשא וליקבלו תורה בי שימשא. אמר ר"י לא מראש בסתר דברתי וכו'. ועיי"ש בהגהת הר' ישעיה פיק ז"ל שהקשה דלמה לא הביא הש"ס קרא המוקדם לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך (קאפי' מ"ה) ואלו האי קרא שהביאו בש"ס הוא (בקאפי' מ"ח) וסיים ומצוה ליתן טעם. ולדעתי יש טעם נכון. דהנה בלא זה יש להבין מה תירצו על הקושיא וליטבלו בי שימשא דהא עדיין הקושיא במקומה עומדת נהי דקבלת התורה לא הי' יכול להיות בלילה משום דלא דבר בסתר אבל הטבילה למה לא היתה בלילה. ומה תירצו על זה. ואמרתי לתרץ זה וממילא יובן היטב מה שהוכרחו להביא דוקא פסוק זה. הנה בר"מ (פי"ג מהלכות איסורי ביאה הלכה ב' ג') בשלשה דברים נכנסו אבותינו לברית ישראל במילה וטבילה וקרבן. במילה שמל אותן משה רבינו ע"ה במצרים באותן הד' ימים שבין מקח פסח לאכילתו [ובדרך דרוש ופלפול אמרתי בזה שנ"ל לפרש דברי המדרש פליאה המובא בס' מדרש תלפיות ארבעה מינים שבלולב כנגד מי ר' סימון אומר כנגד המילה שקיומה בארבעה ע"כ והוא פלאי. ולכאורה יש לומר דהכוונה כנגד הארבעה שעוסקין במצות המילה היינו הסנדק המוהל הפורע והמוצץ. אמנם זה דחוק. אבל לפי הנ"ל שפיר ניחא דהנה במד"ר שיר השירים דרשו בצלו חמדתי וישבתי זה סוכה ופריו מתוק לחכי זה אתרוג בשעה שיצאו אבותינו ממצרים ישבו בסוכה והקב"ה מפאר אותן כאתרוג עיי"ש. וא"כ חזינן דזכו באלה הארבעה מינים דוקא בשעה שיצאו והיינו משום שנעשו אז ישראלים במצות מילה. ומצות המילה קיימו אותה בארבעה הימים שבין לקיחת הפסח לשחיטתו דהיינו בין עשר בניסן לי"ד בניסן. וז"ש כנגד המילה שקיומה בארבעה דהיינו שקיימו במצרים באותן הארבעה ימים ולכן זכו להארבעה מינים]. ובטבילה שטבלו במדבר שנאמר וקדשתם היום ומחר וכמו כן כל גר שרוצה להתגייר לא הוי ישראל עד שימול ויטבול כאשר עשו אבותינו עכ"ל הר"מ עיי"ש. ובתר זה כתב הר"מ דטבילת ומילת גר תהי' רק ביום ולא בלילה משום דהוי דין ותחלת דין רק ביום. ואם טבל בדיעבד הגר בלילה עלתה לו טבילתו. משום דבדיעבד הוי כגמר דין דכשר בלילה. והא דאין דנין בלילה איתא בשו"ע (חו"מ סי' ה') משום דכיון דהוי משפט ובפ' פינחס כתיב בדין נחלה לחקת משפט א"כ איתקש משפט לנחלה. ובנחלה כתיב בפ' תצא והי' ביום הנחילו את בניו ביום ולא בלילה עיי"ש. א"כ כ"ש דירושת נחלה ביום דוקא. והנה בש"ס (סנהדרין דף צ"א ע"ב) המונע הלכה מתלמיד כאילו גוזל ממנו נחלה דכתיב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב מורשה היא לכל ישראל וא"כ לפי כל זה יתיישב לנו שפיר מאמר הש"ס הנ"ל דשבת דשפיר מתרץ על הקושיא דלמה לא טבלו בלילה ולקבלו התורה ג"כ בלילה. משום דמראש לא בסתר דברתי פי' דמראש היינו בתחלה כוונתו על זה כיון דטבילתן הי' כטבילת הגרים א"כ הוי תחלת דין לא בסתר דאסור בלילה. ומכ"ש קבלת התורה דזה הוי ירושה לכל ישראל דהוי נחלה דודאי בעינן דוקא ביום דתחלת דין נחלה בעינן מן התורה ביום וא"כ זה הדיוק הוא מתיבת בראש. אבל בפסוק המוקדם לא נאמר מראש: