אור ברסלב
ברוך השם חידושי ש"ס › סימן יא

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי ש"ס · סימן יא

סימן י

הנה העבוה"ג סי' ק"ו והקצה"ח סי' פ"א הביאו בשם הפר"ח. וכמ"כ בתשובת שם ארי' (חיו"ד סי' מ"ב) הביאו קושיא נוראה על רש"י סנהדרין (ד' ס"ז ע"א) דכתב דהנכמנין על המסית הוכרחו לראות המסית בעיניהם דלא מצי להעיד עליו בשהכירו קולו דמצי לומר לאו אנא הואי. והלא איך סותר כלל הש"ס בכמה מקומות דט"ע דקלא הוי ט"ע גמור וכדאמרו איך סומא מותר באשתו וב"א עם נשותיהן בלילה אלא בט"ע דקלא. ה"נ נימא כן ונשאר אצלם הדבר בצ"ע. ובאמת קושיא זאת מהירושלמי. והנה השם ארי' חתר בזה הקושיא לתרץ בדרך רחוק. ולע"ד מתורץ הדבר בטוטו"ד בלי ספק דהנה קיי"ל בש"ס ר"ה ובאו"ח סי' תקפ"ז דיש קול הברה. וכתבו הט"ז שם דאפילו בלי בור ודות ומערה רק שתקע בחדר או בבהכ"נ אפה"כ אחרים העוברים אחורי בהכ"נ יוכל להיות שישמעו קול הברה. אלמא דאפילו בשופר דאין לו ה' מוצאות ותמונת אותיות אינם שומעים זולתי קול אפ"ה יצויר שישתנה קולו מחדר לחדר. וא"כ ק"ו וב"ב של קל וחומר בקול הדיבור מאדם שהקול נחתך בדיבורים דפשיטא דישתנה לקול הברה. או לקול אחר וד"ל. וא"כ הכל מתורץ בעז"ה. דהא דכלל הש"ס דט"ע דקלא הוי טביעת עין היינו באמת ודאי אבל היינו דוקא בדמיון הזה שנקטו בעלי הש"ס סומא באשתו וב"א ע"נ בלילה. דהבעל ואשתו בחדר אחד עמה סמיך לה. אבל מחדר לחדר פשיטא דלא מצינו בשום מקום היפך מזה דבוודאי יצויר מחדר לחדר קול הברה. והנה ברש"י בסנהדרין כתב רש"י בהדיא דמכמינן לי' העדים בחדרי חדרים משום הכי הוכרחו הנכמנין לראותו בעיניהם ממש. ולא על קול בלבד דהא לא עמדו עמו בחדר אחד וד"ל. ודו"ק בזה כי נכון הוא:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה