אור ברסלב
ברוך השם חידושי אורח חיים › סימן צח

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי אורח חיים · סימן צח

סימן צז

עוד מעט ע"ד דרוש לחנוכה

בלילה הראשון דחנוכה תרס"ז הגדתי בבהמ"ד. קודם הדלקת הנר חנוכה בבית המדרש להסביר הפסוק נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי דהוא לכאורה כפל לשון. אבל כונה יקרה בזה דהנה להבין הפליאה דנמצא במצות נר חנוכה שבש"ס גופא זכרו דיש חילוק בין אינן מהדרין למהדרין מה שלא נמצא כזאת בשום מצוה. אבל אמרתי שיש להלביש כונה ע"ד הלימוד. דהנה ידוע דבצחות הלשון הקודש הוי החילוק בין דרך לנתיבה. דדרך הוי המסילה הגדולה הידועה ומפורסמת לכל. ונתיבה נקראת איזה שביל קטן שאינו ידוע לכל רק איזה יחידי סגולה מאותה העיר יודעין שיש למצוא דרך קצרה מאוד שג"כ יגיעו על ידה למחוז חפצם של הנוסעים והולכים העוברים ושבים. אבל הוא אך כמוס עמדם ולא מפורסם לאיש ממקום אחר. והנה כמו כן יש לרמז שהבית המקדש כשהי' על מכונו הכל היו יודעים שנורא המקום הזה והוא שער השמים שעל ידו תתקבל תפלת עמו ישראל ברחמים. וזה מכונה בשם דרך המלך אבל חז"ל ראו ברוח קדשם שיהי' בעוה"ר ימים רבים שתהי' חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו וחתרו לזכות את ישראל ומצאו הקדושים הטהורים שיכינו מקדשי מעטים לב"י אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שנקראין מקדש מעט ששם ג"כ תפלתן של צבור תתקבל ברחמים ונקרא זה נתיבה. וד"ל. והנה מצינו באמת במצות נ"ח חידוש שלא נמצא בשאר מצות לדוגמא בקריאת מגילה בפורים מברכין בבהכ"נ וכולן יוצאין י"ח ולא קורין עוד פ"ב בביתם ולהיפך בדוגמא בנטילת לולב כשמברכין כאו"א בביתם על הד' מינים שוב לא מברכין בבהכ"נ בצבור. ואלו כאן הוי הלכה פסוקה בש"ע אורח חיים סי' תרע"א דמדליקין ומברכין בבהכ"נ על נ"ח ובאים לביתם ומדליקין שנית בברכה. למה זה מברכין ב' פעמים והוא חידוש גדול באמת ואמנם רבינו החכם צבי ז"ל תמה ע"ז בשו"ת שלו סי' פ"ח דמנין מצאו להם הפוסקים דין חדש כזה לברך בהדלקת נ"ח בבהכ"נ ע"ש היטב ועיקר תמיהתו ופליאתו היא כיון שלא נמצא רמז דרמיזה בתלמוד הש"ס שידליקו כלל בבהכ"נ לבד ההדלקה שבביתם ע"ש אבל אעפ"כ ידעינן כלנו שגם בבית מדרשו של החכם צבי ז"ל ג"כ הדליקו נ"ח וברכו כידוע דמשום הא לחודא שתמה אפ"ה לא דחה ח"ו מנהג ישראל כקוצו של יוד מימיו. וכן בכל תפוצות ישראל כן. ועיין בבנין שלמה ממהרש"ק ז"ל מווילנא. וא"כ יש לי תהלי"ת להסביר דאדרבה יש רמז גדול מש"ס ג"כ דהיינו הן הן הדברים הנאמרים בלשונם הזהב בשבת כ"א ע"ב ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו. פי' לברך רק בבית. והמהדרין פי' שבאים בסוד ה' ותקנו בתי מקדשים בגולה הבתי כנסיות ובתי מדרשות נר לכל או"א. פירושו שידליקו נר לכל הצבור ג"כ לבד מה שידליקו בביתם אח"כ ידליקו ג"כ בבהכ"נ ששם הרבה בנ"י שיהי' הנר היחידי לכאו"א בבת אחת. וגם זהו שרמזו רז"ל כמה פעמים מליצה קדושה נר לא' נר למאה פירושה רמז לנ"ח שיש בה שתי מצות נר לא' בביתו ונר למאה פי' בבהכ"נ. וזהו נמי שאמר דוד ברוח קדשו נר לרגלי דבריך שצונו להדליק בבית ואור לנתיבתי שיהי' ג"כ בבהכ"נ ובהמ"ד שהם נקראין נתיבות גם שם יהי' אור ודו"ק. ועתה ניחא שפיר המימרא המהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים. דזה קאי נמי על נרות בהכ"נ דהוי אמינא אשר בבהכ"נ יהי' די בכל לילה נר אחד ע"ז רמזו דגם בבהכ"נ ג"כ מהדרין שינהגו כמו בבית שיוסיפו וילכו באור ה' כ"א כשיטתו. והשתא אתי שפיר נמי הלשון מעלין בקודש דאינו מובן אם קאי על נר הבית דהא כבר צווח שמואל וכי נר קדושה יש בה ואיך זה יאמרו לב"ש ולב"ה מעלין בקודש ודו"ק. אבל לפי דברינו שפיר דזה קאי על נר בהכ"נ ובה"מ דהם מקומות קדושים ומקדש מעט נקראין לכן שפיר מעלין בקודש:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה