אור ברסלב
ברוך השם חידושי אורח חיים › סימן עה

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי אורח חיים · סימן עה

סימן עד

נשאלתי אם נמצא הדין שיום שבעה עשר בתמוז יהי' כחומר הימים שמראש חודש אב עד אחר תשעה באב. והשבתי שלפע"ד נראה שדבר זה נובע מדברי האליהו רבא (סי' תקנ"א ס"ק א') שהביא שם דבר חדש שכשם שמצינו בגמרא שכל בר ישראל דאית לי' דינא בהדי עכו"ם לישתמיט מיני' מראש חודש אב ואילך. משום דריע מזלי' ח"ו. חידש האליהו רבא דכמו כן ישתמט הישראל מלדון עם העכו"ם בשבעה עשר בתמוז. ובעשרה בטבת. והוכיח כן מפירש"י שם ולא ביאר איך משמע זה מש"ס ופירש"י. אבל עכ"פ חזינן דלאליהו רבא הוי יום שבעה עשר בתמוז וכל הימים שמתענין כמו הימים שמר"ח עד התענית ואין לומר דאפשר רק לענין לדין עם עכו"ם כתב זה משום דעכ"פ יום זה ריע מזל חלילה אבל לא לדבר אחר. הא ליתא דהרי חזינן דהפרי מגדים (או"ח סי' תקנ"א. באשל אברהם ס"ק יו"ד) הביא דמדברי הא"ר הנ"ל נשמע דמי שהוא מתפרנס מכלי זמר שאין לו לזמר בימים שמר"ח עד אחר התענית הוא הדין נמי שלא יזמר ביום שבעה עשר בתמוז ועשרה בטבת. וראייתו רק מאליהו רבא הנ"ל. אלמא דהפרמ"ג למד דברי הא"ר דדין שבעה עשר בתמוז שוה לימים שמר"ח ואילך לכל הדברים ולפי"ז נוכל ללמוד מזה הרבה דינים. שכשם שאסור לאכול בשר ויין מר"ח ואילך הכי נמי גם החולה ואינך שאינן מתענין לא יאכלו בשר ויין ביום שבעה עשר בתמוז. וכמו כן לענין רחיצה בחמין וכמו כן לענין בנין של שמחה ועוד כיוצא בה בה כל דין י"ז בתמוז ישתוה לתשעה הימים שמר"ח. ועיין נמי באשל אברהם (סי' תקנ"א ס"ק מ"ב ודו"ק). דמשמע דלהב"ז אסור:

ועל השנית. שנשאלת עוד לענין ליל שבעה עשר בתמוז קודם התענית אם נוהג בהלילה חומרת ימי בין המצרים. השבתי דהנה דבר זה יש לפשוט מדברי המג"א (סי' תקנ"א ס"ק מ"ב). דהנה בספר עיקרי הד"ט (חאו"ח סי' כ"ז סק"ט) הביא בשם השו"ת יוסף אומץ (סי' ע') דבשבת שחל בו שבעה עשר בתמוז אע"ג דהתענית נדחה על יום שלאחריו אפילו הכי הרי היום עצמו הוא בין המצרים ואין לברך שהחיינו. וכתב הד"ט ע"ז שהרב בעל המחבר שו"ת חיים שאל (ח"א סי' כ"ד) פסק כן. ומזה הדין למד ג"כ גזירה שוה כשם דאין מברכין שהחיינו בשבת שחל בו שבעה עשר בתמוז אע"ג דלא מתענה עדיין הכי נמי אין מברכין שהחיינו בליל י"ז בתמוז אע"ג דלא התחילו בתענית כלל עדיין אפילו הכי לילו כיומו והלילה שייך להיום. ורק מחמת הדין הנ"ל שהרי בשבת ג"כ אין מברכין. א"כ כל זה לדידהו. אבל לשיטת הרבינו המגן אברהם הנ"ל סי' תקנ"א ס"ק מ"ב דפוסק להדיא דאפילו לדעת האר"י הקדוש שמחמיר שלא לברך שהחיינו בשבתות שבין המצרים אפילו הכי בשבת שחל שבעה עשר בתמוז הואיל דלא התענו עדיין מברכין שהחיינו. וכן פוסק הפרמ"ג. וכן הביאו הא"ר וכן הבאה"ט. א"כ הדר הדין דבליל י"ז בתמוז נמי מברכין שהחיינו ורשאין לאכול בשר גם הללו דמחמירין שלא לאכול בשר בבין המצרים אעפ"כ בלילה שקודם י"ז רשאין כי לא חל עדיין שום אבילות. וכמו כן לעשות רקודין ומחולות בליל שאחר החופה שהיתה ביום ט"ז בתמוז דהוי שמחת חתן וכלה כל שכן דרשאין אחרי שלא חל עדיין האבילות. לשיטת המגן אברהם והפרמ"ג והא"ר ואינך. זהו מה שראיתי לבאר בענין הזה. ודו"ק:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה