ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי אורח חיים · סימן ע
על דבר הטו"ת בין האנשי ביהכ"נ דחבורה פועלי צדק. שבאו לפני הבעלי בתים כולם דביהכ"נ הנ"ל והגישו לפני טענותיהם להורות להם דין תורה. איך שארבעה עשר אנשים מהמתפללים בביהכ"נ הנ"ל טוענין שאין הביהכ"נ מכילם לזאת מוכרחין לחלק עצמן ולבנות להם בהכנ"ס אחר. ותובעין חלק ס"ת וחפצי הקודש. וצד הבעה"ב, מהבהכ"נ השיבו וטוענין אשר אינם יודעים סבה כלל, למה צריכים לחלק עצמם. ורוצים שהי"ד אנשים יתפללו דוקא כאן בבהכ"נ הזה כולם. וגם טענו אשר מהאנשים הנ"ל יש הרבה שכבר הלכו מהם ושתקו ולא אמרו דבר. והנה אחרי ששמעתי טענותיהם. נראה לפע"ד כך. אשר אם ירצו הי"ד אנשים הנ"ל לחזור ולהתפלל בבהכ"נ הזה. הנה יש בידם וגם רשות להם להגיד חו"ד על הגבאי שיקבל מה שמגיע לו עפ"י הצדק לפי חשבון האמת ולהמנות על שנת תרל"ט גבאי אחר. אמנם אם לא יהי' ביכולתם להביא את עצמם לכלל הדבר הזה. מחמת הטענות באומרם שאין "השילכען "מכילם "לכולם ומסיבה זו רוצים הארבעה עשר אנשים הנ"ל להחלק מהבהכ"נ ולבנות להם בית הכנסת מיוחד אחר. ובאמת היא טענה מוכרחת אזי הדין כך. אם יקבלו עליהם עשרה אנשים בעלי בתים מהארבע עשרה הנ"ל אשר רצונם באמת להיות באגודה אחת לבנות בהכנ"ס חדש ויקבעו בו מקום תפלתם ולא בבתי מדרשות העיר כאשר כעת. אלא בתנאי קודם למעשה שתיכף כשיהי' נשלם הבהכנ"ס החדש יצאו מהב"מ דהעיר העשרה בעלי בתים ויתפללו שם בקביעות ימים הנוראים ומועדים ושבתות ור"ח וחול כידוע. ותנאי הב' הוא. שאף גם זאת שיקבלו עליהם בתקיעת כף וקבלה גמורה אשר לא בערמה ח"ו יעשו זה רק על איזה זמן ואח"כ יחזרו למקומם לבתי המדרשות. אלא בלב שלם מתרצים לקבוע תפלתם בבהכנ"ס החדש. אזי הדין כמה אנשים שנמצאו בכלל העדה המנין הזה הן הבנים שלהם וחתניהם. אף גם הנערים כל שהם מבן י"ג שנה ויום אחד כולם יעמדו למנין נגד האנשי בהכנ"ס כולם. ג"כ מבני י"ג שנה ויום אחד. וכמה שיהיו הנפשות בצד א' נגד חבירו כן יקבלו מחלק הס"ת. למשל כשיהי' באנשי בית הכנסת חמשים אנשים. ובצד היוצאים חמשה ועשרים אנשים ובסה"כ יש רק ששה ס"ת. אזי יטלו אנשי בהכנ"ס ארבעה ס"ת והצד היוצאים שני ס"ת. ואם בסך אחר אזי ג"כ כפי חשבון הנ"ל. וע"ד שכתב המבי"ט (ח"ב סי' קע"ו) בשאלה הזאת. כשחולקין קהל אחד לשני בתי כנסיות יעו"ש. ואם יהי' מנין האנשים באופן שיעלה חלוקה על ס"ת אחת אזי ג"כ יתנהג כחשבון המבי"ט ז"ל. וע"ד איך להתנהג באלו השלשה ס"ת שמושלשים באה"ק בהמ"ד החדש הגדול עד שיבנה ויכונן הבהכנ"ם החדש שיבנו. הנה מחויבים כל בני השילכען לחתום בחתימות ידם אשר תיכף ומיד שיהי' מוכן להתפלל בבהכנ"ס החדש שיבנה יתנו להם חלק ס"ת כפי החשבון התורה הקדושה של המבי"ט ז"ל. ויקבלו השלשה ס"ת לע"ע להשילכען עד הגמר הבנין של הבהכנ"ס החדש. ועוד זאת נאמר אשר גם אם לע"ע יתרצו הצד היוצאים לחלוק. ובמשך הזמן יחזרו בזה אעפי"כ לא אבדו חזקתם שכשילכו להתפלל להשילכען ישובו למקומם ולעלייתם וכיבודם כאשר הי' להם אז בעת שהיו שם:
אמנם ראוי שתדע דכל זה הוא רק דוקא בכה"ג שאומרים שאין השילכען מכילם לכולם כי נתרבו ב"ה וצר להם המקום. אבל אם רק מחמת קטטות ומריבות וחילוקי דעות רוצים להתחלק הרי הא כבר פסק בהדיא (המג"א סי' קנ"ד ס"ק כ"ג) דאסור להפרד ולבנות בהכנ"ס מחדש היכא שהבהכנ"ס מכילם. (בשם הרא"ם ח"א ובשם המשפטי שמואל). וכן פסק (השו"ת באר יצחק הובא בפ"ת לחו"מ סי' קס"ב ס"ק ו') באריכות דמחמת חלוקי דעות אינן יכולין לתבוע חלק הס"ת כלל. ולא עוד אלא שהרבים יכולין לעכב עליהם שלא יתחלקו לשיטת הרא"ם והמ"ש שבמג"א. רק שלענין לעכב עליהם לבד חולק (הרדב"ז חלק ג' סי' תע"ב) וסובר דכל שיש מחלוקת ואין לבבם שלימות יכולין להפרד אבל לא לתבוע חלק ס"ת וחפצי הקדש. דע"ז כ"ע מודו גם הרדב"ז דבעינן דוקא שלא יהי' הבהכנ"ס מכילם דבזה דוקא דיבר המבי"ט הנכתב פה שיתנו להם חלק כחשבונו. אבל כל שהבהכנ"ס מכילם נהי דסובר הרדב"ז דרשאין להפרד אבל מודה דאין להם חלק כלל. וכן פסק (השו"ת חת"ס חחו"מ סי' ד') דהוו כשותפין שנשתתפו ונתקוטטו אח"כ אטו יכלו לחלק שותפתם וד"ל יעו"ש (בפ"ת סי' קס"ב ס"ק ו' בטוב). וה"נ ביארתי דוקא לשון הזה ודו"ק. כן נלפע"ד ברור ונכון: