ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי אורח חיים · סימן סו
בדבר המאורע שאירע בשבת פ' חוקת שנת תרמ"ט בעת הקריאה בספר תורה שקרא הש"ץ בעל הקורא לחמישי ופסק בפסוק ויעש משה וכו' לעיני כל העדה והתחלתי לומר לו תיכף הלא הוא ב' פסוקים לפני הפרשה וקיי"ל אין משיירין פחות מג' פסוקים אבל הקורא ויתר העם לא הבינו כי דימו שפרשה הוי רק מה שהעולם קורין פרשה ולא סתומה או פתוחה. וביני לביני בירך זה העולה ברכה האחרונה וקראו אח"כ לששי וצויתי שיתחיל הבא אחריו עוד הפעם מפסוק ויעש משה למען שידעו מהיום ולהלאה דפרשה הוי ס' או פ' וגם שלא ידמו היוצאין בין גברא לגברא שהקורא יקרא רק ב' פסוקים כי לא ידעו שיקרא עוד ג' פסוקים מפרשה שלהבא ודו"ק היטב. וטעמי ונימוקי בזה אבאר בפרטות. הנה ידוע דהא דאין משיירין פחות מג"פ סמוך לפרשה הוא דינא דגמרא (בש"ם מגילה כ"א ע"ב כ"ב ע"א) והביאה הטור והמחבר (באו"ח סי' קל"ח). והמעיין יראה דלריהטא דלישנא דהש"ס הנה זה יותר חמור מהדין דלא מתחילין ולא מסיימין בדבר לא טוב. הגם דזה נמי מוזכר בש"ס בסוף מגילה אעפי"כ לא הביאו זה בלשון איסור לומר אין מתחילין ואין מסיימין רק בלשון שלילה שישתדל להתחיל בדבר טוב ולסיים בדבר טוב. עיין לשון זה (ברמ"א סוף סי' קל"ח) ואלו בדין דאין משיירין פחות מג' פסוקים סמוך לפרשה ברור לשונם כלשון הש"ס אין משיירין וכו' הרי דזהו יותר חמור דהתם הוא רק לכוין לכתחלה שיהי' כן. ואלו כאן פשוט דלא כתק' חז"ל ואפ"ה הלא גם שם בקריאת התוכחה בפ' בחקותי שיש מנהג שהרב קורא בשלישי ומסיים עד קוממיות והבא לקרות אח"כ התוכחה דמתחיל למפרע כדי להתחיל בדבר טוב פסק המג"א עצמו דיתחיל ג' פסוקים עוד הפעם מה שקרא השלישי כבר יקרא הוא עוד פעם. והיא הלכה פסוקה בכל האחרונים. אע"ג דבשו"ת שו"מ (מהדורא תנינא ח"א סי' מ"ח סק"ח) הוכיח להלכה דהוי רשאין להתחיל רק פסוק אחד למפרע ע"ש. אבל מכ"ז המג"א עצמו שם (סי' תכ"ח סק"ח) בפירוש פוסק להתחיל ג' פסוקים למפרע והיינו כדי לקיים הדין שלא יתחילו סמוך לפרשה בפחות מג' פסוקים. וא"כ הדברים קל וחומר מה התם שהוא רק למען להתחיל בדבר טוב מחזירין לקרוא למפרע מכ"ש הכא לקיים דין הש"ס שיתחילו קודם לפרשה בג' פסוקים שלימים מכ"ש שלא שייך לחוש לזה שיחזרו ויקראו מה שכבר קראו וזהו באמת דין הפוסק האגודה שפסק דאם כבר טעה והניח מלקרוא בב' פסוקים שיחזרו לקרוא עוד הפעם מהפסוק שכבר קרא הקודם אשר הביאו (המג"א סי' קל"ח סק"א) וכמו שצויתי כאן והגם ששם גופא השיג המג"א על האגודה ופסק דאחר שכבר עבד עובדא שוב אין לתקן ולא יתחילו למפרע. הנה אומר אני לפענ"ד שזה הי' דעת המג"א רק כאן אשר תראה שמסיים בסוף הס"ק עיין ס"ס קל"ז ופירש המחצית השקל כונתו שאסור לכתחלה לקרות מה שכבר קראו. ואלו התם בסי' תכ"ח סק"ח ג"כ סיים לס"ס קל"ז הרי ראה ותן עין ולב ותראה שחזר המג"א שם מדעתו והחליט שהגם שבס"ס קל"ז משמע שאין לקרות עוד הפעם אעפ"כ במקום דצריך לא יחושו כלל לזה. ואחרי שסי' תכ"ח אחר סי' קל"ח מבואר שחזר המג"א שם וסובר כדעת האגודה שבמקום שצריכין רשאין שפיר לקרות עוד הפעם מה שכבר קראו ואין בזה בית מיחוש. הא חדא. שוב י"ל דהרי הא שפיר לא שייך כאן דיעבד דהרי הזכרנו לו טרם שבירך החמישי הברכה האחרונה רק הקורא טעה ודימה שאנחנו טעינו א"כ נודע קודם שבירך הברכה אחרונה איך זה נימא שגם זה הוי דיעבד ודאי זהו הוא לכתחלה. והמג"א וכל האחרונים משתעי רק באם כולם התבוננו על הדבר לגמרי אחר הברכה אבל כה"ג שאדרבה כולם ראו ותמהו עוד קודם שבירך ורק המהירות של העולה גרם שבירך אין זה כי אם לכתחלה. ועוד שלישיה והוא העיקר דהרי ע"כ לא פלפלו המג"א עם האגודה רק באם הוי החשש דהש"ס בלבד משום הנכנסין ומשום היוצאין דלזה לבד יש לשניהן סברות הסותרות. להיוצאין אמרו בש"ס גופא יוצאין לא שכיחי דמנחי ס"ת ונפקי. ועל הנכנסין אמרו ג"כ הש"ס גופא שכל דעייל שיולי שייל. ולכן לא חש המג"א לחששות כאלו שיש עליהן סתירה בש"ס גופא שנתקן לחזור לקרוא למפרע. אבל בנ"ד יש סברא גדולה אחרת לגמרי דהרי כאן י"ל דבני הבהמ"ד כולם יטעו וידמו שפרשה לא הוי אלא מה שהעולם קורין פרשה שלישי רביעי וכדומה ולא ידעו לעולם שעיקר הפרשה הוי ס' או פ'. וידמו שלכן לא חששו להש"ס משום דזה לא הוי פרשה כלל א"כ הרי שפיר יתוקן כשיחזרו עתה למפרע מעתה ידעו לעולם שפרשה הוי ס' או פתוחה. ועיין חיי אדם (כלל ל"א סי' כ"ט) שכתב להדיא שהעולם טועין והוא טעות גמור יעויי"ש. א"כ כהאי טעותא הרי הא טעו הכא בנ"ד נמי ששמעתי מהם שהשיבו לי הרי אין כאן פרשה א"כ להוציא טעות זה מלבם ודאי כדאי וכל הפוסקים יודו לזה גם המג"א והש"א והד"ח וכולם שנכון הוא לחזור למפרע כדי שמעתה ידעו שפרשה היא סתומה דוקא או פתוחה ויזהרו לגמרי. וא"כ החשש כאן לא ליוצאין ונכנסין לבד רק לכל בני בהמ"ד השומעין שלא יצאו כלל וע"כ אומר כל כי האי מילתא ליתאמרו משמי והוא לפע"ד דבר ברור בלי ספק שבכהאי גוונא כולם מודים להאגודה שהוא פוסק שבכל מקום יחזרו למפרע עוד פסוק ודו"ק בזה כי נכון הוא: